פסוק א:בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה. רַזַ״ל אָמְרוּ (במדבר רבה פי״ב) ״כַּלַּת״ כְּתִיב, וְרוֹאַנִי כִּי בְּסֵפֶר תּוֹרָה כְּתוּבָה בְּוָא״ו, וַאֲנִי אוֹמֵר כִּי דִּבְרֵי תּוֹרָה כָּאֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּאֵלּוּ אֵינָם נִמְסָרִים לְכָל מֵרִים יָד בְּתוֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה, כִּי יְסוֹבֵב הַדָּבָר הַכְּפִירָה וְהַזִּלְזוּל בִּכְבוֹד מוֹרִים. וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי סֵדֶר תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וְתֵיבוֹתֶיהָ וְאוֹתִיּוֹתֶיהָ סְפוּרוֹת מְזֻקָּקוֹת חֲצוּבוֹת מִמַּחְצַב קָדוֹשׁ וְנוֹרָא, נִפְלָאִים הֵמָּה לַמַּכִּיר בָּהֶם וְיוֹתֵר פְּלִיאוֹת נֶעֱלָמִים מֵעֵין כֹּל. וְאָעִירְךָ גַּרְגִּיר אֶחָד, וְהוּא הֲלֹא תִמְצָא כִּי יֵשׁ אוֹתִיּוֹת נִרְגָּשׁוֹת בְּמִבְטָא הַתֵּיבוֹת וְאֵינָם בִּכְתָב, כְּגוֹן ״יְהוֹשֻׁעַ״ כִּי בַּמִּבְטָא יֶשְׁנוֹ לְהֶרְגֵּשׁ שֶׁל אוֹת הַוָּי״ו בֵּין שִׁי״ן לָעַיִ״ן וְאֵינָהּ בַּמִּכְתָּב, וְיֶשְׁנָהּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵינָהּ נִרְגֶּשֶׁת שֶׁהִיא בֵּין הֵ״א לְשִׁי״ן. וְהֶעָרָה זֹאת תְּכוֹנֵן דַּעַת מַשְׂכִּיל לְהַכִּיר כִּי אוֹתִיּוֹתֶיהָ סְפוּרוֹת מְזֻקָּקוֹת וְאִי אֶפְשָׁר לְהוֹסִיף אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת, הֲגַם כִּי תִצְטָרֵךְ לְמִבְטָא הַקְּרִיאָה וְתִהְיֶה נִקְרֵאת הֲגַם שֶׁאֵינָהּ כְּתוּבָה, וְתִהְיֶה קְרִי וְלֹא כְּתִיב. וְקָבְעָה הַתּוֹרָה הַוָּא״ו שֶׁלֹּא בִּמְקוֹמָהּ לְהָעִיר בַּנִּסְתָּרוֹת. וְאוּלַי כִּי מִזֶּה הִשְׂכִּילְךָ שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְצָרֵף שְׁלֹשָׁה אוֹתִיּוֹת מִשְּׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁמוֹ שֶׁל צַדִּיק, וְלִסְמֹךְ שִׁי״ן וְעַיִ״ן לְהָעִיר אֶל ש״ע נְהוֹרִין. וְאִם הָיָה מְסַדֵּר וָא״ו בִּמְקוֹמָהּ הָיְתָה נִפְסֶדֶת הַיְּדִיעָה בַּדָּבָר כִּי לֹא פֹּרַשׁ. וְהִנֵּה מְבִינֵי מַעַרְכוֹת הָאוֹתִיּוֹת הֵמָּה יַשְׂכִּילוּ מִשְׁבְּצוֹתָם, וְהֵם הָאוֹמְרִים כִּי ״כַּלַּת״ כְּתִיב וְהַוָּא״ו הִיא מֻשְׁאֶלֶת שָׁם בְּהַשְׁאָלָה. וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין כִּי הוּא סוֹדוֹ שֶׁל מֹשֶׁה אֲשֶׁר מִתְיַחֶדֶת לוֹ וְקֻיְּמָה בּוֹ ״נְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר״ (ירמיהו לא:כב). וְזֶה שִׁעוּר הַדְּבָרִים ״כַּלַּת״ כְּתִיב, פֵּרוּשׁ תֵּבָה זוֹ שֶׁל ״כַּלּוֹת״ זֶה פֵּרוּשָׁהּ: קַח מֵהַכָּתוּב ״כַּלַּת״ כְּדֵי שֶׁתָּבִין אֲשֶׁר תְּכַוֵּן אֵלָיו הַתֵּבָה, וְאוֹת הַוָּא״ו הִיא בְּחִינַת הֶחָתָן, וְהוּא סוֹד נֶעְלָם וָא״ו תּוֹךְ ״כַּלַּת״, וְהָבֵן. וּדְרָשָׁה זוֹ אֵין אָדָם דּוֹרְשָׁהּ מִדַּעְתּוֹ אִם לֹא תַּקְדִּים הַהַכָּרָה בַּדְּבָרִים עַל בּוּרְיָן וַאֲמִתּוּתָם מִפִּי מְקַבְּלֵי תּוֹרָה וְסוֹדוֹתֶיהָ וּרְמָזֶיהָ.
פסוק ה:קַח מֵאִתָּם וְגוֹ׳. אָמְרוֹ מֵאִתָּם, לְלַמֵּד שֶׁעֲדַיִן הָיוּ בִּרְשׁוּת הַמְּבִיאִים וְלֹא בָּאוּ לִרְשׁוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וְטַעְמוֹ שֶׁל מֹשֶׁה לְצַד שֶׁלֹּא נִצְטַוָּה שֶׁיִּשְׂאוּ הַמִּשְׁכָּן עַל הָעֲגָלוֹת לֹא רָצָה לְקַבֵּל כִּי לְמָה הֵם רְאוּיִים, וְהַנְּשִׂיאִים שִׁעֲרוּ בְּדַעְתָּם כִּי הַקְּרָשִׁים וְהָאֲדָנִים מַשָּׂא גָּדוֹל שֶׁצָּרִיךְ לַעֲגָלוֹת, וְהִסְכִּימָה דַּעְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
פסוק י:וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִים וְגוֹ׳. נִרְאֶה כִּי כֻּלָּם כְּאֶחָד רָצוּ לְהַקְרִיב בְּיוֹם רִאשׁוֹן לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁרָצוּ שֶׁיִּתְחַנֵּךְ מִכֻּלָּם יַחַד, וַה׳ אָמַר נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם וְגוֹ׳, וְאָמַר כִּי בְּכָל הַשְּׁנֵים עָשָׂר יָמִים יֵחָשֵׁב חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, וְלָזֶה אַחַר אָמְרוֹ נָשִׂיא אֶחָד וְגוֹ׳ אָמַר פַּעַם אַחֶרֶת לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ לוֹמַר כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ. וְכָאן לֹא אָמַר ה׳ לְמֹשֶׁה ״קַח מֵאִתָּם״ כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַר לְמַעְלָה, מַשְׁמַע שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ רְשׁוּת לָזֶה, כִּי וַדַּאי שֶׁיִּקַּח קָרְבָּנוֹת וְכָל הַמּוּבָא בֵּית ה׳ זָהָב וָכֶסֶף, אֶלָּא לְצַד שֶׁבָּאוּ יַחַד אָמַר ה׳ אֵלָיו כִּי יְסַדְּרֵם נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם. אֶלָּא שֶׁרָאִיתִי לְרַזַ״ל בְּסִפְרֵי שֶׁאָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: מַגִּיד שֶׁכְּשֵׁם שֶׁנִּתְנַדְּבוּ הַנְּשִׂיאִים לִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן כָּךְ נִתְנַדְּבוּ לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, וְלֹא קִבֵּל מֹשֶׁה מֵהֶן עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר ״יַקְרִיבוּ אֶת קָרְבָּנָם לַחֲנֻכַּת״ וְגוֹ׳, עַד כָּאן. רַזַ״ל דִּיְּקוּ יִתּוּר אָמְרוֹ יַקְרִיבוּ אֶת קָרְבָּנָם שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר, וְדָרְשׁוּ שֶׁבָּא לְרִשָּׁיוֹן, הָא לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא קִבֵּל מֵהֶם. וְיֵשׁ לָנוּ לַחְקֹר זֹאת, לָמָּה יְמָאֵן מֹשֶׁה מִקַּחַת מִיָּדָם נִדְבַת ה׳. וְאֶפְשָׁר שֶׁלֹּא רָצָה לְקַבֵּל מֵהֶם עַד שֶׁיֵּדַע אִם ה׳ חָפֵץ שֶׁהֵם יְחַנְּכוּ הַמִּזְבֵּחַ אוֹ מֹשֶׁה אוֹ אַהֲרֹן, וּמַה גַּם שֶׁלֹּא רָאָה עִמָּהֶם שֵׁבֶט לֵוִי, וְעַיֵּן בִּתְחִלַּת פָּרָשַׁת בְּהַעֲלֹתְךָ מַה שֶׁכָּתַבְנוּ שָׁם, וְהוּא הַדִּין שֶׁהָיָה מִסְתַּפֵּק בְּכָל אֶחָד שֶׁיָּבֹא לַחְנֹךְ הַמִּזְבֵּחַ בְּקָרְבָּנוֹ, אֲבָל זוּלַת זֶה בְּוַדַּאי שֶׁהָיָה מְקַבֵּל.
פסוק י:וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִים וְגוֹ׳. אָמַר פַּעַם שְׁנִיָּה וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִים, לוֹמַר שֶׁהֵם עַצְמָם טָרְחוּ בַּהֲבָאַת הַנְּדָבָה עַד הַמִּשְׁכָּן, הֲגַם שֶׁהֵם נְשִׂיאִים לֹא חָשׁוּ לִכְבוֹדָם. עוֹד יִרְצֶה שֶׁלֹּא הֵבִיאוּ הַקָּרְבָּן וּנְתָנוּהוּ בְּיַד הַמַּקְרִיב, אֶלָּא הִקְרִיבוּ אוֹתָם לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ בְּסָמוּךְ לוֹ, לוֹמַר כִּי אֵלּוּ יַקְרִיבוּ רִאשׁוֹנָה בְּאֵין קוֹדֵם לָהֶם, וּכְמוֹ כֵן יְכַוֵּן הַכָּתוּב בְּמַאֲמַר וַיַּקְרִיבוּ אֹתָם לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן הָאָמוּר בָּעֲגָלוֹת, לוֹמַר כִּי הֶקְדֵּשָׁם הוּא לְצָרְכֵי מִשְׁכָּן לָשֵׂאת עֲלֵיהֶם קְרָשָׁיו וְגוֹ׳:
פסוק יב:הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֶת קָרְבָּנוֹ. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר אֶת קָרְבָּנוֹ? וְאוּלַי שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁהֵבִיא מִשֶּׁלּוֹ וְלֹא מִשֶּׁל הַשֵּׁבֶט. וּלְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי פיסקא מח) שֶׁדִּיְּקוּ דָּבָר זֶה מִמַּה שֶׁכָּפַל לוֹמַר בְּכָל אֶחָד ״זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן״ וְגוֹ׳ ״זֶה קָרְבַּן נְתַנְאֵל״, מְלַמֵּד שֶׁהֵבִיאוּ מִשֶּׁלָּהֶם, טַעַם אָמְרוֹ קָרְבָּנוֹ, לְפִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁתֵּי בְּחִינוֹת הַקְרָבָה: א׳ הַפְלָגַת זְכֻיּוֹתָיו וְקֻרְבָתוֹ לִפְנֵי ה׳ כָּאָמוּר בָּעִנְיָן בְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה יג,י) נִפְלָאִים מַעֲשָׂיו שֶׁל נַחְשׁוֹן, וְהַב׳ הַקָּרְבָּן עַצְמוֹ. לָזֶה אָמַר הִקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ, פֵּרוּשׁ, הִקְרִיב קָרְבָּן הָאָמוּר בָּעִנְיָן עִם קָרְבָּנוֹ הַנֶּעְלָם שֶׁהוּא סֶגֶל מַעֲשֶׂה הַטּוֹב אֲשֶׁר הִפְלִיא עֲשׂוֹת. וְתֵדַע כִּי עִם קָרְבַּן הָאָדָם יִתְיַחֲדוּ וְיִתְוַעֲדוּ כֹּחוֹת הַקְּדֻשָּׁה אֲשֶׁר סֻבְּבוּ מִמֶּנּוּ וַאֲשֶׁר אֵלָיו. עוֹד לְצַד כִּי בְּחִינַת הַקָּרְבָּן יַפְעִיל הַקְרָבַת עַנְפֵי הַקְּדֻשָּׁה, וְהֵעִיד הַכָּתוּב כִּי הִשִּׂיגָה יַד נַחְשׁוֹן לְהַקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ, פֵּרוּשׁ הַצָּרִיךְ לְהַקְרִיב מִנִּיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה וַעֲנָפֶיהָ הִקְרִיב וְיִחֵד יַחַד כָּל הַצָּרִיךְ לְהִתְקָרֵב וּלְהִתְיַחֵד מִבְּחִינָתוֹ, וְהוּא מַאֲמַר הַמַּקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ, וְזֶה יַעֲשֶׂה בְּכֹחַ וּבְכַוָּנָה בַּהֲבָאַת הַקָּרְבָּן.
פסוק יב:לְמַטֵּה יְהוּדָה. וְלֹא אָמַר ״נָשִׂיא״ כְּכָל הָאָמוּר בְּכָל הַמַּטּוֹת, לוֹמַר כִּי רָאוּי הוּא נַחְשׁוֹן לְהַקְרִיב רִאשׁוֹן הֲגַם שֶׁלֹּא הָיָה נָשִׂיא וּמַעֲלָתוֹ מִצַּד עַצְמוֹ, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּכָל שְׁאָר הַנְּשִׂיאִים כִּי מַעֲלָתָם הִיא לְצַד הֱיוֹתָם נְשִׂיאֵי הַשֵּׁבֶט לְבַד. עוֹד יִרְצֶה לְהַפְלִיג מַהוּתוֹ שֶׁלֹּא הָיָה מַחְשִׁיב עַצְמוֹ כְּנָשִׂיא אֶלָּא כְּאֶחָד מִבְּנֵי הַשֵּׁבֶט. וּלְצַד שֶׁמָּצִינוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא במדבר פסוק מ״ח) שֶׁבִּקְשׁוּ לִדְרֹשׁ בִּשְׁמוֹת הַנְּשִׂיאִים כָּל אֶחָד כְּפִי מַעֲשָׂיו, נִרְאֶה כִּי צַדִּיק זֶה שְׁמוֹ גַּם כֵּן יַגִּיד כִּי הוּא זֶה אֲשֶׁר הָיָה יָחִיד שֶׁנִּתְנַדֵּב לְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ בִּירִידָה לַיָּם, וְהוּא אָמְרוֹ נַחְשׁוֹן אוֹת נוּ״ן מִתְחַלֶּפֶת בְּלָמֶ״ד בְּאוֹתִיּוֹת דטלנ״ת, שֶׁהֲגַם שֶׁהָיָה נַחְשׁוֹל שֶׁל יָם גּוֹבֵר בֵּין יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ עַמִּי, נָדַב וְיָרַד לַיָּם, כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה לז:).
פסוק יג:וְקָרְבָּנוֹ. אָמַר תּוֹסֶפֶת וָא״ו מִתְּחִלַּת הַמַּעֲשֶׂה, לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּמַאֲמַר הַמַּקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ כִּי יְכַוֵּן לַנֶּעְלָם, יֻצְדַּק לוֹמַר בְּזִכְרוֹן הַנִּגְלֶה וְקָרְבָּנוֹ. גַּם לִשְׁאָר הַדְּרָכִים הוֹסִיף בּוֹ וָא״ו לִרְמוֹז לְיִתְרוֹן אֲשֶׁר בְּצַדִּיק זֶה יָרוּם וְגָבַהּ מְאֹד.
פסוק יח:בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְגוֹ׳. הִקְדִּים שֵׁבֶט יִשָּׂשכָר, לְצַד הֱיוֹתוֹ בֶּן תּוֹרָה הוּרַם שִׁבְטוֹ וְקָדַם לִרְאוּבֵן הַבְּכוֹר, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד אֶלָּא גַּם זְבוּלוּן הַמַּחְזִיק בְּיָדוֹ לִלְמֹד, דִּכְתִיב (דברים לג:יח) ״שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר״ וְגוֹ׳, יָשַׁב בְּצִלּוֹ וְקָדַם לִרְאוּבֵן:
פסוק יח:הִקְרִיב נְתַנְאֵל וְגוֹ׳ נְשִׂיא יִשָּׂשכָר. הִקְדִּים הַזְכָּרַת שְׁמוֹ לְזִכְרוֹן הַנְּשִׂיאוּת, לַעֲשׂוֹת לוֹ גֶּדֶר הַמַּעֲלָה גַּם בְּלֹא חֲשִׁיבוּת הַנְּשִׂיאוּת, מַה שֶׁאֵין כֵּן כָּל שְׁאָר הַנְּשִׂיאִים שֶׁהִקְדִּים זִכְרוֹן הַנְּשִׂיאוּת לִשְׁמָם. וּבִשְׁמוֹ הִזְכִּיר זִכְרוֹן הַתּוֹרָה וְאֶמְצָעוּת קִנְיָנָהּ, זִכְרוֹן הַתּוֹרָה נְתַנְאֵל – נָתַן אֵל, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי ד:ב) ״כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם״. אֶמְצָעוּת קִנְיָנָהּ בֶּן צוּעָר – שֶׁאֵין הַתּוֹרָה נִקְנֵית אֶלָּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין, כָּךְ הִיא דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה (גיטין נז.) ״אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל״. וְאוּלַי כִּי לְצַד זֶה גַּם כֵּן הִקְדִּים זִכְרוֹן שְׁמוֹ, לוֹמַר כִּי לְצַד הַמִּפְעָל הָרָשׁוּם בִּשְׁמוֹ שֶׁהָיָה בּוֹ זָכָה לִהְיוֹת נָשִׂיא לִבְנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים.
פסוק יט:הִקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ. כָּל זֶה מְיֻתָּר אַחַר שֶׁכְּבָר אָמַר ״הִקְרִיב נְתַנְאֵל״, אֶלָּא נִתְכַּוֵּן לְהַגְדִּיל בְּחִינוֹת הַנּוֹסָפוֹת בְּזִכְרוֹן הַקְרָבַת נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב. וְתִמְצָא שֶׁהִזְכִּיר בְּנַחְשׁוֹן זִכְרוֹן הַקָּרְבָּן שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים: הַמַּקְרִיב וְגוֹ׳, קָרְבָּנוֹ וְגוֹ׳, וְקָרְבָּנוֹ. אֶחָד זִכְרוֹן הִתְקָרְבוּתוֹ לְהַקְדִּים רִאשׁוֹנָה, וְאֶחָד לִבְחִינַת הַקָּרְבָּן הַנֶּעְלָם, וְאֶחָד לַקָּרְבָּן עַצְמוֹ. כְּמוֹ כֵן בְּנָשִׂיא שֶׁל תּוֹרָה הִזְכִּיר שְׁלֹשָׁה קָרְבָּנוֹת: הִקְרִיב נְתַנְאֵל וְגוֹ׳, הִקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ, וּבִשְׁאָר הַנְּשִׂיאִים לֹא הִזְכִּיר אֶלָּא הַזְכָּרַת הַקָּרְבָּן הַמּוּבָא בֵּית ה׳, כִּי לֹא יוּכְלוּ עֲשׂוֹת כְּמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם שֵׁבֶט יְהוּדָה וְשֵׁבֶט יִשָּׂשכָר.
פסוק יט:וְטַעַם אָמְרוֹ ״הִקְרִב״ בְּלֹא יוֹ״ד, לִדְרוֹשׁ הַמָּסוֹרֶת שֶׁהוּא לְשׁוֹן צִוּוּי וְהוּרְמָנוּתָא, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה עַל פִּי מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי נב) שֶׁעִרְעֵר רְאוּבֵן עָלָיו, לָזֶה בָּא מַאֲמַר אֲדוֹן הָרְשׁוּת וְאָמַר הִקְרִב, לָזֶה כָּתַב בְּלֹא יוֹ״ד לִרְמוֹז זֶה.
פסוק כד:אֱלִיאָב בֶּן חֵלוֹן. נִקְרָא כֵן לְצַד שֶׁהוּא דָּבָר הַמַּעֲמִיד לְיִשָּׂשכָר לִלְמוֹד תּוֹרָה יִקָּרֵא אָב, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁהִקְדִּימוֹ מֹשֶׁה לְיִשָּׂשכָר, דִּכְתִיב (דברים לג:יח) ״שְׂמַח זְבוּלֻן וְגוֹ׳ וְיִשָּׂשכָר״ וְגוֹ׳, וְהוּא מַאֲמַר אֱלִיאָב פֵּרוּשׁ, לִי יִתְיַחֵס לִקְרוֹת אָב, הֲגַם שֶׁהוּא חֵלוֹן פֵּרוּשׁ חוּלִין, שֶׁאֵינוֹ בֶּן תּוֹרָה וְעוֹסֵק בִּפְרַקְמַטְיָא חוּלִין עוֹלָם הַזֶּה, אַף עַל פִּי כֵן דֵּין אַבָּא לְמַלְכָּא.
פסוק ל:אֱלִיצוּר בֶּן שְׁדֵיאוּר. אוּלַי שֶׁיִּרְמֹז לִרְאוּבֵן אֲשֶׁר מָחַל לוֹ ה׳ עָוֹן הָרָשׁוּם בַּתּוֹרָה (בראשית לה:כב) ״וַיִּשְׁכַּב״ וְגוֹ׳, וְהֶעֱלָה לוֹ צֳרִי לְמַחֲלָתוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ אֵלִי פֵּרוּשׁ אֱלֹהַי, צוּר עַל דֶּרֶךְ (ירמיהו ח:כב) ״הַצֳּרִי אֵין בְּגִלְעָד״, בֶּן שְׁדֵי אוּר כָּאן רָמַז לָעִנְיָן הָרָשׁוּם בַּתּוֹרָה ״וַיִּשְׁכַּב״ וְגוֹ׳, וְהַצֳּרִי הוּא שֶׁתֵּכֶף לְמַאֲמַר ״וַיִּשְׁכַּב״ וְגוֹ׳, אָמַר ״וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר״ בָּזֶה רִפֵּא הַנֶּגַע. וּלְדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (שבת נה.) כָּל הָאוֹמֵר רְאוּבֵן חָטָא וְכוּ׳ הֵן הֵם הַדְּבָרִים שֶׁהֶרְאָה ה׳ בִּסְמִיכוּת ״וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב״ וְגוֹ׳:
פסוק לו:שְׁלוּמִיאֵל בֶּן צוּרִישַׁדָּי. יִרְמוֹז לְשִׁמְעוֹן שֶׁשִּׁלֵּם לוֹ אֵל עַל חֵטְא יוֹסֵף וַיֶּאֱסוֹר אוֹתוֹ בַּמִּשְׁמָר, גַּם מַה שֶׁשִּׁלֵּם ה׳ בְּמַעֲשֵׂה זִמְרִי, צוּרִי שַׁדָּי שֶׁה׳ אָמַר לְכִלְיוֹנוֹ דַּי, דִּכְתִיב (במדבר כה:ח) ״וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה״.
פסוק מב:אֶלְיָסָף בֶּן דְּעוּאֵל. יִרְמֹז לֶהֱיוֹת שֶׁנֶּאֶסְפוּ לְעָרֵיהֶם תְּחִלָּה עַל פִּי ה׳ כָּאָמוּר, זוּלַת גִּבּוֹרֵי חַיִל שֶׁעָבְרוּ כָּל חָלוּץ וְגוֹ׳, וְהוּא אָמְרוֹ אֶל יָסָף. עוֹד עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג לֹא הָיְתָה בִּכְלַל מַתְּנַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּתַן ה׳ לְאַבְרָהָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּסִפְרֵי (חלק ב פיסקא רצט) וְזֶה לְשׁוֹנָם: פְּרָט לְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן שֶׁנָּטַלְתָּ מֵעַצְמְךָ, עַד כָּאן. וּמָצִינוּ שֶׁמִּשְׁפַּט אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהּ (שביעית פ״ט מ״ב) כַּיָּדוּעַ, וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָרָשַׁת מַטּוֹת בְּפָסוּק ״עֲטָרוֹת״ וְגוֹ׳, לָזֶה קְרָאוֹ אֶלְיָסָף לְצַד שֶׁהוֹסִיף לִטּוֹל יוֹתֵר מִמַּתְּנַת ה׳ וְהִסְכִּים ה׳ עִמָּהֶם. בֶּן דְּעוּאֵל פֵּרוּשׁ, שֶׁעָשׂוּ הֶכֵּר לְעֵדוּת לָדַעַת כִּי הֵם יְדוּעֵי עוֹבְדֵי אֵל כְּאֶחָד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, כָּאָמוּר בִּיהוֹשֻׁעַ (כב:כז, כב:לד).
פסוק מח:אֱלִישָׁמָע בֶּן עַמִּיהוּד. רַזַ״ל אָמְרוּ (תנחומא) רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה הָיוּ דּוֹרְשִׁים אֶת הַשֵּׁמוֹת: ״אֱלִישָׁמָע בֶּן עַמִּיהוּד״ – אֵלַי שָׁמַע וְלַאֲדוֹנָתוֹ לֹא שָׁמַע, עִמִּי הָיָה הוֹדוֹ וְלֹא עִם הָרְשָׁעִים, עַד כָּאן. נִרְאֶה כִּי יְכַוֵּן הַכָּתוּב בְּמַאֲמַר אֵלִי שָׁמָע, שֶׁטַּעַם שֶׁפֵּרַשׁ יוֹסֵף לֹא לְצַד שׁוּם מֵחוּשׁ אֲשֶׁר יְסֻבַּב מֵהַמַּעֲשֶׂה, אֶלָּא לְצַד יִרְאַת ה׳, כְּאָמְרוֹ (בראשית לט:ט): ״וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים״, וְהוּא מַאֲמַר אֵלַי שָׁמָע. עוֹד יִרְצֶה עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם שֶׁאָמְרוּ (סוטה לו:) שֶׁנִּדְמָה לוֹ דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל אָבִיו וְכוּ׳, וְהֵן יָדוּעַ כִּי הוּא מַרְאֵה הַשְּׁכִינָה, כִּי אָבִיו בִּמְקוֹמוֹ לֹא יָדַע דָּבָר וַאֲפִלּוּ אִם עוֹדֶנּוּ חַי, אֶלָּא אֲבִיר יַעֲקֹב אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְהוּא מַאֲמַר אֵלַי שָׁמָע. וְכָפַל לוֹמַר עוֹד עַמִּיהוּד לִרְמֹז מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שם): ״וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיוֹת עִמָּהּ״, פֵּרוּשׁ ״לִשְׁכַּב״ וְגוֹ׳ כִּפְשׁוּטוֹ, ״לִהְיוֹת עִמָּהּ״ – שֶׁתָּבְעָה מִמֶּנּוּ לְקֵרוּב בְּשָׂרוֹ לִבְשָׂרָהּ וְלֹא רָצָה, וְהוּא מַאֲמַר ״עִמִּי הוֹדוֹ״ וְכוּ׳. וְרַזַ״ל שֶׁאָמְרוּ ״עִם רְשָׁעִים״ לְשׁוֹן רַבִּים, אוּלַי שֶׁכַּוָּנָתָם לוֹמַר שֶׁלֹּא מֵאֵשֶׁת פּוֹטִיפַר לְבַד נִשְׁמַר אֶלָּא מִכַּמָּה כַּיּוֹצֵא בָּהּ.
פסוק נד:גַּמְלִיאֵל בֶּן פְּדָהצוּר. אָמְרוּ רַזַ״ל הַנִּזְכָּרִים וְזֶה לְשׁוֹנָם: גַּמְלִיאֵל – עִמִּי גְּמוּלִים טוֹבִים, בֶּן פְּדָהצוּר – פְּדָאַנִי מִבֵּית הַסּוֹהַר, עַד כָּאן. וְיִרְמוֹז עוֹד עַל זֶה הַדֶּרֶךְ גַּמְלִיאֵל שֶׁיּוֹסֵף אָמַר כִּי גְּמָלוֹ ה׳ חֲסָדִים טוֹבִים בְּעַד הַמַּעֲשֶׂה, הֲגַם שֶׁהוּא פְּדָאוֹ בְּמַה שֶׁהֶרְאָהוּ דְּיוֹקְנוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ פְּדָה צוּר.
פסוק ס:אֲבִידָן בֶּן גִּדְעוֹנִי. רֶמֶז לְשָׁאוּל שֶׁהוּא אָבִי, שֶׁכֵּן קָרָא לוֹ דָּוִד (שמואל א כד:יב) ״וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה״, דָּן שֶׁנִּדּוֹן לִגְדֹּעַ הַמַּלְכוּת מִמֶּנּוּ, כְּאָמְרוֹ (שמואל א טו:כח) ״קָרַע ה׳ אֶת מַמְלְכוּת יִשְׂרָאֵל מֵעָלֶיךָ״. עוֹד יִרְמֹז לְמָרְדְּכַי אֲשֶׁר אִבֵּד זֶרַע עֲמָלֵק.בֶּן גִּדְעוֹנִי – בֶּן אוֹתוֹ שֶׁנִּגְדְּעָה מַלְכוּתוֹ שֶׁל שָׁאוּל בִּשְׁבִילוֹ.
פסוק סו:אֲחִיעֶזֶר בֶּן עַמִּישַׁדָּי. אוּלַי שֶׁרָמַז לְשִׁמְשׁוֹן, וְאָמְרוֹ אֲחִי יִרְמֹז לְרוּחַ ה׳ שֶׁהָיְתָה עִמּוֹ, דִּכְתִיב (שופטים י״ד:ו׳) ״וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ ה׳״, וִיכוּנֶּה בְּשֵׁם אֲחִי עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים קכ״ב:ח׳) ״לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי״, עֶזֶר שֶׁהָיָה ה׳ בְּעֶזְרוֹ נֶגֶד אוֹיְבָיו. וְאָמַר בֶּן עַמִּישַׁדָּי יִרְמֹז לְאַחַר שֶׁנִּקְּרוּ פְּלִשְׁתִּים אֶת עֵינָיו וְקָרָא לַה׳ וְהָיָה עִמּוֹ וְנָקַם מֵאוֹיְבָיו.
פסוק עב:פַּגְעִיאֵל בֶּן עָכְרָן. יִרְמוֹז עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם (ספרי דברים שנ״ה) שֶׁאָשֵׁר הִגִּיד לְאֶחָיו מַעֲשֵׂה רְאוּבֵן וּנְזָפוּהוּ, וּכְשֶׁהוֹדָה רְאוּבֵן הוֹדוּ לְדִבְרֵי אָשֵׁר וְקֵרְבוּהוּ, וְהוּא מַאֲמַר פַּגְעִי אֵל פֵּרוּשׁ, פָּגְעוּ אֵלָיו אֶחָיו אַחַר שֶׁעֲבָרוּהוּ.
פסוק עב:עוֹד יִרְצֶה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ ״בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר״ (דברים לג:כג). וְאָמְרוּ רַזַ״ל (שם) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אֵין לְךָ בְּכָל הַשְּׁבָטִים שֶׁנִּתְבָּרֵךְ בְּבָנִים כְּאָשֵׁר, עַד כָּאן. וּמָצִינוּ שֶׁבִּרְכַּת הַבָּנִים תְּסוּבַּב מִשְּׁכוּנַת הַקְּדוּשָּׁה, וְזֶה לְךָ הָאוֹת אֲרוֹן הַתּוֹרָה אֲשֶׁר חָנָה בְּבֵית עוֹבֵד אֱדוֹם הַגִּתִּי וְכוּ׳ (ברכות סג:), וְהוּא מַאֲמַר פַּגְעִי אֵל שֶׁפָּגַע בּוֹ אֵל אֲשֶׁר מִזֶּה נִתְבָּרֵךְ בְּבָנִים. וְאָמְרוֹ בֶּן עָכְרָן יִרְמֹז לַעֲכִירוּת הַבְּתוּלִים מִבְּנוֹתֵיהֶם, כְּמַאֲמָרָם זַ״ל (תנא דבי אליהו רבה פרק ט) שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם דַּם בְּתוּלִים.
פסוק עח:אֲחִירַע בֶּן עֵינָן. יִרְמֹז עַל דֶּרֶךְ מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי דברים לג:כג) בְּפָסוּק ״שְׂבַע רָצוֹן״, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה נַפְתָּלִי שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ בְּיַמִּים, בְּדָגִים, בְּפַרְגִּיּוֹת, ״וּמָלֵא בִּרְכַּת ה׳״ יָם גִּינוֹסַר, עַד כָּאן. וְהוּא מַאֲמַר אֲחִי רַע, פֵּרוּשׁ שֶׁחֵלֶק אֶחָיו הָיָה בְּעֵינָיו רַע בְּעֵרֶךְ חֶלְקוֹ, וְהָיְתָה עֵינוֹ מְלֵאָה מֵחֵלֶק שֶׁנָּפַל בְּגוֹרָלוֹ.
פסוק פד:בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ וְגוֹ׳. כָּאן הִצְדִּיק דְּבָרֵינוּ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה, כִּי כֻלָּן הִקְרִיבוּ יַחַד בְּיוֹם אֶחָד, אֶלָּא שֶׁנִּסְדְּרָה נִדְבָתָם אֶחָד לְיוֹם.
פסוק פד:מֵאֵת נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר כֵּן. וְאוּלַי שֶׁיְּשַׁבַּח הַכָּתוּב אוֹתָם שֶׁמֵּעַצְמָן עָשׂוּ חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, וְהוּא מַאֲמַר מֵאֵת נְשִׂיאֵי פֵּרוּשׁ מֵאִתָּם הָיָה הַמַּעֲשֶׂה וְלֹא הֻצְרְכוּ לְהַגִּיעַ מֵהַזּוּלַת. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (ספרי ח״א נ״ג) שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁשָּׁווּ כֻּלָּן בְּמִצְוָה אַחַת וּזְכוּת אֶחָד, עַד כָּאן. פֵּרוּשׁ אָמְרוֹ זְכוּת אֶחָד הוּא בְּעִנְיַן הַקָּרְבָּן הָאָמוּר בָּעִנְיָן, אֲבָל יִמָּצֵא בָהֶם הַדְרָגוֹת זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה, כִּי נַחְשׁוֹן גָּדוֹל מִכֻּלָּן.
פסוק פז:כָּל הַבָּקָר לָעֹלָה. אָמַר לְשׁוֹן יָחִיד, לוֹמַר כִּי גֶּדֶר אֶחָד לְכֻלָּן. וְכֵן אָמַר בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים לְשׁוֹן יָחִיד לְטַעַם זֶה עַצְמוֹ.
פסוק פט:הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו. לְפִי מַה שֶׁכָּתַבְנוּ בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים (שמות כ:א), כִּי דִּבּוּר הַיּוֹצֵא מֵה׳ הָיָה נוֹצָר מִמֶּנּוּ מַלְאָךְ וְהוּא הַמְּדַבֵּר לַנָּבִיא, וְעַל פִּי זֶה יִשַּׁבְתִּי כָּל תֵּיבַת ״לֵאמֹר״ הָאָמוּר בְּדִבּוּרֵי ה׳, וְהוּא אָמְרוֹ הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו, פֵּרוּשׁ, קוֹלוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַבֵּר לוֹ, וַהֲגַם שֶׁהַתֵּיבָה דְּגוּשָׁה כְּמוֹ מִתְדַּבֵּר, לְצַד שֶׁהַקּוֹל הוּא עַצְמוֹ הַדִּבּוּר יֻצְדַּק לֵאָמֵר כְּסֵדֶר זֶה, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין:
