פסוק יג:וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה׳ וְשָׁמְעוּ מִצְרַיִם וְגוֹ׳. פְּסוּקִים אֵלּוּ צְרִיכִין בֵּאוּר, כִּי ״וְשָׁמְעוּ מִצְרַיִם״ עַל כָּרְחֲךָ צָרִיךְ אַתָּה לְפָרְשׁוֹ עַל הַהֲרִיגָה, כְּפֵרוּשׁ רַשִּׁ״י, וְאִם כֵּן הָיָה לוֹ לוֹמַר מִיָּד אַחַר ״וְשָׁמְעוּ מִצְרַיִם״, ״וְאָמְרוּ אֶל יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַזֹּאת״, וּמָה זֶה שֶׁאָמַר ״וְאָמְרוּ הַגּוֹיִם״? אִם הֵם הַמִּצְרִים לָמָּה קְרָאָם עַכְשָׁיו סְתָם גּוֹיִם, וְאִם הֵם יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ לָמָּה שִׁנָּה שְׁמָם. וְזוּלַת זֶה הַלָּשׁוֹן קְצָת מְגֻמְגָם. וְרָאִיתִי לְהִסְתַּיֵּעַ מִמַּה שֶּׁכָּתַב מַהֲרִי״א בַּפָּסוּק ״וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד ה׳ אֶת כָּל הָאָרֶץ״, כִּי מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם מְמַהֵר לִקַּח נְקָמָה מִשְּׁנֵי סִבּוֹת, הֵן מִצַּד שֶׁהוּא יָרֵא שֶׁמָּא הַיּוֹם אוֹ מָחָר יָמוּת וְלֹא יִרְאֶה נִקְמָתוֹ בְּחַיָּיו, הֵן מִצַּד שֶׁהוּא יָרֵא פֶּן יִבְרַח שׂוֹנְאוֹ לְמָקוֹם אַחֵר וְלֹא יוּכַל לְהָרְגוֹ. עַל כֵּן נֶאֱמַר ״וְאוּלָם חַי אָנִי״, וּמִצִּדִּי לֹא יִבָּצֵר לְאַחֵר הַפֵּרָעוֹן, וְעוֹד שֶׁ״יִּמָּלֵא כְבוֹד ה׳ אֶת כָּל הָאָרֶץ״, וְאָנָה מִפָּנַי יִבְרַח, עַל כֵּן אַרְחִיב לָהֶם זְמַן אַרְבָּעִים שָׁנָה אֲשֶׁר בָּהֶם יִתְמָרֵק הֶעָוֹן, עכ״ל. וְזֶה שֶׁאָמַר מֹשֶׁה: ״וְהֵמַתָּה אֶת הָעָם כְּאִישׁ אֶחָד״, אִם תְּכַלֶּה אוֹתָם כְּרֶגַע אָז תַּעֲשֶׂה כְּאִישׁ אֶחָד הַמְמַהֵר לִנְקוֹם מִפְּנֵי שְׁנֵי הַחֲשָׁשׁוֹת, וְאַתָּה אֵל וְלֹא אִישׁ, לָמָּה זֶה תְּמַהֵר לִנְקוֹם?
פסוק יג:וְעַל פִּי זֶה יֵשׁ לוֹמַר כִּי הַמִּצְרִים לֹא יֹאמְרוּ ״מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה׳״, שֶׁהֲרֵי הֵמָּה רָאוּ בְּעֵינֵיהֶם כֹּחוֹ יִתְבָּרַךְ, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וְשָׁמְעוּ מִצְרַיִם״, כְּשֶׁיִּשְׁמְעוּ הַהֲרִיגָה אָז ״יֹאמְרוּ אֶל יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַזֹּאת״ וְגוֹ׳. וּמַה שֶּׁהִכְנִיס בֵּין הַדְּבֵקִים מַאֲמַר ״כִּי הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ״ וְגוֹ׳ הוּא נְתִינַת טַעַם עַל הַשְּׁלִילָה, כִּי לָמָּה לֹא יֹאמְרוּ ״מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת״, לְפִי שֶׁרָאוּ ״כִּי הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ״ וְגוֹ׳, וְלָכֵן וַדַּאי לֹא יֹאמְרוּ ״מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה׳״ אֶלָּא יֹאמְרוּ דָּבָר אַחֵר, וּלְמִי יֹאמְרוּ, ״אֶל יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַזֹּאת״ הַקְּרוֹבִים, וְלָמָּה יֹאמְרוּ דַּוְקָא אֲלֵיהֶם, ״שָׁמְעוּ כִּי אַתָּה ה׳״ וְגוֹ׳, כִּי הַקְּרוֹבִים שָׁמְעוּ מִסְתָּמָא כִּי אַתָּה ה׳ אֵל וְלֹא אִישׁ, וְאֵין לְהִמָּלֵט מִפָּנֶיךָ, כִּי ״עַיִן בְּעַיִן נִרְאָה אַתָּה ה׳״, חַי וְקַיָּם לָעַד, ״וַעֲנָנְךָ עֹמֵד עֲלֵיהֶם״ וְגוֹ׳, וְאִם כֵּן בֵּין בַּחֲנִיָּה בֵּין בַּהֲלִיכָה הָעַמּוּד עָנָן עִמָּהֶם וְאָנָה מִפָּנֶיךָ יִבְרָחוּ. ״וְהֵמַתָּה אֶת הָעָם כְּאִישׁ אֶחָד״, אֵיךְ תַּעֲשֶׂה כְּמַעֲשֵׂה גֶּבֶר בְּעָלְמָא הַמְמַהֵר לִנְקוֹם בְּכַעְסוֹ וּכְדַי בִּזָּיוֹן וָקָצֶף לְיַחֵס אֵלֶיךָ יִתְבָּרַךְ מִדָּה זוֹ. וְכָל סִפּוּר זֶה הוּא ״שָׁמְעוּ כִּי אַתָּה ה׳״, אֵל וְלֹא אִישׁ, ״וְהֵמַתָּה אֶת הָעָם הַזֶּה כְּאִישׁ אֶחָד״. וּמַה שֶּׁהִכְנִיס בֵּין הַדְּבֵקִים ״אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן נִרְאָה אַתָּה ה׳״ וְגוֹ׳, לְבָאֵר שְׁנֵי הַתְּאָרִים הַנִּזְכָּרִים בְּפָסוּק ״וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד ה׳ אֶת כָּל הָאָרֶץ״, כִּי הֵמָּה רְמוּזִים גַּם בְּמַאֲמַר ״אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן נִרְאֶה אַתָּה ה׳ וַעֲנָנְךָ עֹמֵד עֲלֵיהֶם״ וְגוֹ׳.
פסוק יג:וְכָל פְּסוּקִים אֵלּוּ מְדַבְּרִים מִמַּה שֶּׁיְּסַפְּרוּ בֵּינֵיהֶם הַקְּרוֹבִים, דְּהַיְנוּ מִצְרַיִם עִם יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַזֹּאת, כִּי לֹא יוּכְלוּ לוֹמַר ״מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת״ לְפִי שֶׁכֻּלָּם רָאוּ וְשָׁמְעוּ כִּי הֶעֱלָם בְּכֹחוֹ מִמִּצְרַיִם, וְהִיא הַנּוֹתֶנֶת, כָּל עוֹד שֶׁיִּרְאוּ בְּיוֹתֵר כֹּחַ ה׳ וִיכָלְתוֹ אָז בְּיוֹתֵר יֵשׁ לָהֶם מָקוֹם לָלוּן וְלוֹמַר, אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁמִּי שֶׁהוּא ה׳ בְּקֶרֶב הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִרְאֶה עַיִן בְּעַיִן וַעֲנָנוֹ לֹא יָמִישׁ, יָמִית אֶת הָעָם כְּמַעֲשֵׂה אִישׁ בְּעָלְמָא. אֲבָל הָרְחוֹקִים אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת שִׁמְעֲךָ אֲבָל מִכָּל מָקוֹם יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ אֶת כָּל הַיָּד הַחֲזָקָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה׳ בְּמִצְרַיִם, רַק שָׁמְעוּ כִּי יֵשׁ ה׳ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְיִשְׂרָאֵל לַהֲבִיאָם אֶל הָאָרֶץ, לֹא יִתְמְהוּ עַל ״וְהֵמַתָּה אֶת הָעָם כְּאִישׁ אֶחָד״, אֲבָל יֹאמְרוּ כְּפִירָה אַחֶרֶת, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וְאָמְרוּ הַגּוֹיִם״, הַיְנוּ הָרְחוֹקִים, ״מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה׳״ וְגוֹ׳. וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמַרְתָּ ״וְאֶעֱשֶׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם״, וְאִם כֵּן לְמַפְרֵעַ יִרְאוּ יְכֹלֶת ה׳, מִכָּל מָקוֹם בֵּינֵי בֵּינֵי יִתְחַלֵּל הַשֵּׁם, כִּי יָמִים רַבִּים יִהְיוּ לְלֹא אֱלֹהִים אֱמֶת קֹדֶם שֶׁאֶהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל. לְפִיכָךְ ״וְעַתָּה״, תֵּכֶף בְּדוֹר זֶה ״יִגְדַּל נָא כֹּחַ ה׳״, כִּי רָאוּי וְנָכוֹן שֶׁגַּם בָּעֵת הַזֹּאת יִגְדַּל נָא כֹּחַ ה׳ לְבַטֵּל דִּבְרֵי הַגּוֹיִם הָרְחוֹקִים. ״ה׳ אֶרֶךְ אַפַּיִם״ וְגוֹ׳ לְבַטֵּל דִּבְרֵי הַמִּצְרִים שֶׁאָמְרוּ ״וְהֵמַתָּה אֶת הָעָם כְּאִישׁ אֶחָד״. ״וַיֹּאמֶר ה׳ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ״, בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת דָּרְשׁוּ פָּסוּק זֶה עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, וְרוֹצֶה לוֹמַר כִּי בְּכָל זְמַן מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ, אֲבָל מִכָּאן וּלְהַלָּן חוּשְׁבָּנָא וְלֹא אֶסְלַח לְגַמְרֵי. וְנָתַן טַעַם לַדָּבָר: ״וַיְנַסּוּ אוֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים״, עַל כֵּן וִיתַרְתִּי לָהֶם בִּזְכוּת אַבְרָהָם שֶׁנִּתְנַסָּה בַּעֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת, אֲבָל מִשָּׁם וְהָלְאָה תַּמָּה זְכוּת זוֹ, עַל כֵּן אֶגְבֶּה חוֹבִי מְעַט מְעַט. אַף עַל פִּי שֶׁבְּמַסֶּכֶת עֲרָכִין (טו.) מָנוּ גַּם מַעֲשֵׂה הַמְרַגְּלִים בִּכְלַל עֶשֶׂר נִסְיוֹנוֹת, מִכָּל מָקוֹם כְּפִי הַפְּשָׁט נוּכַל לוֹמַר בִּמְקוֹם מְרַגְּלִים, ״וַיִּסְעוּ מֵהַר ה׳״ (במדבר י לג) – מֵאַחֲרֵי ה׳.
פסוק יג:וְעַל צַד הָרֶמֶז יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ, ״כִּי עַיִן בְּעַיִן״, בִּזְכוּת שֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה הַנִּדְרֶשֶׁת בְּשִׁבְעִים פָּנִים זָכוּ לְעֵין ה׳ אֶל יְרֵאָיו, (תהלים לג יח). וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק (ישעיה נב ח) ״כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה׳ צִיּוֹן״, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין סה.): נִכְנַס יַיִן יָצָא סוֹד, יַיִן שִׁבְעִים וְסוֹד שִׁבְעִים, כִּי הַגְּאוּלָּה סוֹד ה׳ לִירֵאָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דניאל יב ט): ״כִּי סְתֻמִים וַחֲתֻמִים הַדְּבָרִים״, וּכְשֶׁנִּכְנַס בְּיִשְׂרָאֵל יֵין הַתּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ שִׁבְעִים פָּנִים, אָז יֵצֵא סוֹד הַגְּאוּלָּה וְנִגְלָה כְּבוֹד ה׳. (ישעיה מ ה) זֶהוּ שֶׁאָמַר ״כִּי עַיִן״, הַגְּאוּלָּה, שֶׁהִיא סוֹד בְּעַיִן, בִּזְכוּת יֵין הַתּוֹרָה ״יִרְאוּ בְּשׁוּב ה׳ צִיּוֹן״, וְקַל לְהָבִין.
פסוק לד:יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה. שָׁנָה לְיוֹם שָׁנָה לְיוֹם מִבָּעֵי לֵיהּ לְמֵימַר. וְעוֹד, הֲלֹא מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה עַל מִדַּת פֻּרְעָנוּת, וְאֵיךְ יִכְפּוֹל עָנְשָׁם שָׁנָה לְיוֹם. וּמַה שֶּׁכָּתוּב ״בְּמִסְפַּר הַיָּמִים״, כְּמִסְפַּר בְּכָ״ף מִבָּעֵי לֵיהּ. וּמַהוּ שֶׁחָזַר וְאָמַר ״תִּשְׂאוּ עֲוֺנֹתֵיכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה״, כִּי כְּבָר הִזְכִּיר עָנְשָׁם. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (תענית כט.) כִּי יוֹם זֶה הַיְנוּ תִּשְׁעָה בְּאָב כִּי בוֹ בָּכוּ בְּכִיָּה לְחִנָּם וְקָבְעוּ בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת עַל כֵּן בְּכָל יוֹם תִּשְׁעָה בְּאָב הָיוּ קוֹבְרִים מֵתֵיהֶם, לְכָךְ נֶאֱמַר ״יוֹם לַשָּׁנָה״, שֶׁבְּכָל שָׁנָה תִּשְׂאוּ עֲוֹנֹתֵיכֶם יוֹם אֶחָד.
פסוק לד:וְעַל דֶּרֶךְ הַדְּרָשׁ נִרְאֶה לִי לְפָרֵשׁ, לְפִי שֶׁעִקַּר כַּוָּנַת הַמְרַגְּלִים הָיְתָה בְּהוֹצָאַת דִּבַּת הָאָרֶץ כְּדֵי לִהְיוֹת לָהֶם פִּתְחוֹן פֶּה לוֹמַר ״נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה״, וְיָדְעוּ כִּי מֵאָז וּמִקֶּדֶם נִתְחַיְּבוּ שֶׁמִּצְרַיִם תֵּשֵׁב שְׁמָמָה אַרְבָּעִים שָׁנָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּיחֶזְקֵאל (כט יב) ״תִּהְיֶיןָ שְׁמָמָה אַרְבָּעִים שָׁנָה״, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ״י שָׁם לְפִי שֶׁנִּגְזַר עֲלֵיהֶם רַעֲבוֹן אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ פְּעָמִים שֶׁנִּכְתַּב הַחֲלוֹם שֶׁבַע פָּרוֹת שֶׁבַע שִׁבֳּלִים וְלֹא הָיָה לָהֶם אֶלָּא שְׁתַּיִם, כִּי מִשֶּׁבָּא יַעֲקֹב פָּסַק הָרָעָב וְנִשְׁאֲרוּ חַיָּבִים עוֹד אַרְבָּעִים שָׁנָה, כָּךְ פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י. וּלְפִי זֶה מָקוֹם אִתִּי לְפָרֵשׁ שֶׁהַמְרַגְּלִים יָדְעוּ גַּם הֵמָּה שֶׁהַמִּצְרִים יֵשׁ לָהֶם לִפְרֹעַ חוֹב אַרְבָּעִים שָׁנָה, אוֹ לִהְיוֹת שְׁמָמָה אַרְבָּעִים שָׁנָה, אוֹ לִהְיוֹת שָׁם רְעָבוֹן אַרְבָּעִים שָׁנָה. לְכָךְ הָלְכוּ אַרְבָּעִים יוֹם לוֹמַר לְיִשְׂרָאֵל שֶׁאַרְבָּעִים יוֹם אֵלּוּ אֲשֶׁר בָּהֶם רָאִינוּ סַכָּנַת אֶרֶץ אוֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ, גְּרוּעִים לָנוּ יוֹתֵר מִן אַרְבָּעִים שָׁנָה הָרָעִים שֶׁנִּגְזְרוּ עַל מִצְרַיִם, וְעַל כֵּן אָמְרוּ ״נָשׁוּבָה מִצְרַיְמָה״, כִּי יוֹתֵר טוֹב לָנוּ לִהְיוֹת בְּשִׁמְמַת מִצְרַיִם אַרְבָּעִים שָׁנָה מֵאוֹתָן אַרְבָּעִים יוֹם אֲשֶׁר בָּהֶם הָיִינוּ בְּסַכָּנַת מָוֶת וּמְשַׁכֶּלֶת בָּאָרֶץ. לְכָךְ נֶאֱמַר: ״בְּמִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר תַּרְתֶּם אֶת הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם, כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ יוֹם לַשָּׁנָה שֶׁל מִצְרַיִם, לוֹמַר שֶׁשָּׁנָה שֶׁל מִצְרַיִם יוֹתֵר טוֹב מִן יוֹם שֶׁל הָאָרֶץ אֲפִלּוּ שְׁנַת רְעָבוֹן אוֹ שְׁמָמָה. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ״יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה״, הַיְינוּ לְשָׁנָה שָׁנָה שֶׁל מִצְרַיִם. עַל כֵּן תִּשְׂאוּ עֲווֹנוֹתֵיכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה כְּנֶגֶד אוֹתָן אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁל מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם לִהְיוֹת שָׁמָּה בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק יוֹתֵר מִן יוֹם בָּאָרֶץ, עַל כֵּן תִּהְיוּ בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה. וְזֶה פֵּרוּשׁ יָקָר.
פסוק לז:וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִיאֵי דִבַּת הָאָרֶץ. שֶׁנִּשְׁתַּרְבֵּב לְשׁוֹנָם עַד טַבּוּרָם כוּ׳. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נח ד): ״זֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם תָּעוּ מִבֶּטֶן דֹּבְרֵי כָזָב״, וְהַתִּינוֹק כְּשֶׁהוּא בִּמְעֵי אִמּוֹ אָז הַטַּבּוּר עוֹמֵד בִּמְקוֹם הַפֶּה, כִּי פִּיו סָתוּם וְטַבּוּרוֹ פָּתוּחַ, וּמֵאַחַר שֶׁגַּם בַּבֶּטֶן תָּעוּ דֹּבְרֵי כָזָב דּוֹמֶה כְּאִלּוּ גַּם בִּמְעֵי אִמָּם פִּיהֶם פָּתוּחַ לוֹמַר כָּזָב וָשֶׁקֶר, וְשָׁם הַטַּבּוּר בִּמְקוֹם פֶּה, עַל כֵּן נִשְׁתַּרְבֵּב לְשׁוֹנָם עַד טַבּוּרָם, לְפִי שֶׁבְּכָל פֶּה אָכְלוּ וְכִלּוּ אֶת הָאָרֶץ בִּלְשׁוֹן שֶׁקֶר שֶׁלָּהֶם, וְנִרְאָה הָעֹנֶשׁ בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת אֵלּוּ כִּי הֵם מְקוֹם הַחֵטְא.
פסוק לז:דָּבָר אַחֵר לְפִי שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִקְרֵאת ״טַבּוּר הָאָרֶץ״ (יחזקאל לח יב) כִּי הִיא בְּאֶמְצַע הַיִּשּׁוּב כְּמוֹ הַטַּבּוּר שֶׁבְּאֶמְצַע הַגּוּף, עַל כֵּן נִרְאֶה הָעֹנֶשׁ בִּמְקוֹם טַבּוּרָם לְפִי שֶׁסִּפְּרוּ לָשׁוֹן הָרַע עַל אֶרֶץ זוֹ הַיּוֹשֶׁבֶת עַל טַבּוּר הָאָרֶץ.
פסוק לח:וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה חָיוּ מִן הָאֲנָשִׁים הָהֵם וְגוֹ׳. פָּסוּק זֶה כֻּלּוֹ מְיֻתָּר, פְּשִׁיטָא שֶׁחָיוּ שֶׁהֲרֵי לֹא הָיוּ בִּכְלַל מוֹצִיאֵי דִּבָּה. אֶלָּא שֶׁרָמַז לְאָמְרוּ רז״ל (חגיגה טו) שֶׁהַצַּדִּיק נוֹטֵל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק שֶׁל הָרָשָׁע בְּגַן עֵדֶן, כָּךְ יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב קִבְּלוּ חֶלְקָם וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים שֶׁהָלְכוּ עִמָּהֶם לָתוּר. וְזֶהוּ ״חָיוּ מִן הָאֲנָשִׁים״, שֶׁקִּבְּלוּ גַּם חֵלֶק אוֹתָן הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתָּם.
