פסוק יד:כִּי לָקְחוּ מַטֵּה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, נְתִינַת טַעַם לְהַקּוֹדֵם, לָמָּה הִגְבִּיל ה׳ גְּבוּלוֹת הָאָרֶץ בְּסֵדֶר זֶה, כִּי לָקְחוּ מַטֵּה וְגוֹ׳, אֲבָל זוּלַת זֶה אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה ה׳ מַרְחִיב לָהֶם הַגְּבוּל יוֹתֵר מֵהַגְּבוּלוֹת הָאֲמוּרִים בָּעִנְיָן.
פסוק יד:לָקְחוּ נַחֲלָתָם. הֻצְרַךְ לִכְפּוֹל מַאֲמָר זֶה פַּעַם שְׁנִיָּה, לְפִי שֶׁחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה לֹא בָּא עִם בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן יַחַד, לָזֶה יִחֵד לוֹ לְקִיחָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וּכְפִי זֶה מַאֲמַר לָקְחוּ נַחֲלָתָם חוֹזֵר לַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה, וְלָזֶה הִפְסִיק הַכָּתוּב בְּמַאֲמַר לְבֵית אֲבוֹתָם בֵּין שְׁנֵי הַמַּטּוֹת לַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה. עוֹד יִרְצֶה בְּכֶפֶל הַדְּבָרִים לוֹמַר כִּי מַה שֶׁלָּקְחוּ הוּא כְּפִי נַחֲלָתָם בֶּאֱמֶת, כִּי בָא לָהֶם נַחֲלָתָם שָׁם כְּדִבְרֵיהֶם שֶׁאָמְרוּ ״בָאָה נַחֲלָתֵנוּ אֵלֵינוּ״.
פסוק טו:שְׁנֵי הַמַּטּוֹת וְגוֹ׳ לָקְחוּ וְגוֹ׳. נִתְכַּוֵּן בְּמַאֲמָר זֶה לוֹמַר שֶׁנַּחֲלָתָם הָיְתָה יַחַד מִמֹּשֶׁה מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְגוֹ׳, וְלֹא חִלֵּק מֹשֶׁה חֵלֶק לְכָל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ.
פסוק יט:לְמַטֵּה יְהוּדָה וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה נִשְׁתַּנּוּ מַטֵּה יְהוּדָה וּמַטֵּה שִׁמְעוֹן וּמַטֵּה בִּנְיָמִין שֶׁלֹּא הִזְכִּיר נָשִׂיא בָּהֶם. וְאוּלַי כִּי לֶהֱיוֹתָם סְמוּכִים לְזִכְרוֹן ״נָשִׂיא אֶחָד נָשִׂיא אֶחָד״ מוּבָן כִּי הֵם נְשִׂיאִים, וּמִשְּׁלֹשָׁה וְאֵילָךְ הֻפְלַג זִכְרוֹן הַנְּשִׂיאוּת וְהֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְזָכְרוֹ בְּכָל אֶחָד.
פסוק יט:וְרָאִיתִי בְּשֵׁם רַבֵּינוּ נִסִּים גָּאוֹן כִּי בִּיהוּדָה לֹא הֻצְרַךְ, כִּי יָדוּעַ כָּלֵב לְנָשִׂיא. שִׁמְעוֹן לֹא הָיָה רָאוּי לְנָשִׂיא מִשּׁוּם מַעֲשֵׂה זִמְרִי, בִּנְיָמִין אֱלִידָד זֶה אֶלְדָּד וּכְבָר זָכָה לִנְבוּאָה (במדבר יא:טז-כט), וְהוֹרָדָה הִיא לוֹ לִקָּרוֹת נָשִׂיא, עַד כָּאן.
פסוק יט:וְאֶפְשָׁר עוֹד לוֹמַר, כִּי לֹא יִחֵס נְשִׂיאוּת לְכָלֵב עַל יְהוּדָה מִשּׁוּם כְּבוֹד מַלְכוּת שֶׁעוֹמֶדֶת מִמֶּנּוּ, וּכְמוֹ כֵן לְבִנְיָמִין מִשּׁוּם שֶׁמִּמֶּנּוּ מַתְחֶלֶת הַמַּלְכוּת בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא שָׁאוּל אִישׁ יְמִינִי, וְשִׁמְעוֹן טַעְמוֹ נָכוֹן כְּדִבְרֵי גָּאוֹן.