פסוק א:כִּי לֹא נָפְלָה לוֹ. יְרֻשָּׁה כְּפִי הָרָאוּי לָהֶם בְּאֶרֶץ מְכֻבֶּשֶׁת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בִּיהוֹשֻׁעַ (יהושע יט:מז): ״וַיֵּצֵא גְבוּל בְּנֵי דָן מֵהֶם״, וְאַף מִכָּאן יֵשׁ לִלְמֹד שֶׁהָיָה מַעֲשֶׂה זֶה בִּתְחִלַּת הַשּׁוֹפְטִים מִיָּד:
פסוק ג:מִי הֱבִיאֲךָ הֲלֹם. יֵשׁ כָּאן תְּמִיהוֹת הַרְבֵּה, (בבא בתרא קי:) לֹא מִזַּרְעוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ אַתָּה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שמות ג:ה): ״אַל תִּקְרַב הֲלֹם״, (שם ד:יא): ״מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם״, (שם ד:ב): ״מַה זֶּה בְיָדֶךָ״:
פסוק ה:שְׁאַל נָא בֵאלֹהִים. בַּתְּרָפִים שֶׁמְּדַבְּרִים עַל יְדֵי מְכַשְּׁפוֹת:
פסוק ו:נֹכַח ה׳ דַּרְכְּכֶם. נֹכַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גָּלוּי, כִּי זֶה אֵין בּוֹ מַמָּשׁ:
פסוק ז:וְאֵין מַכְלִים דָּבָר. אֵין אֶחָד מֵהֶם צָרִיךְ לַחֲבֵרוֹ שֶׁיַּחֲזִירֶנּוּ רֵיקָם וְיַכְלִימֶנּוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּסוֹף הָעִנְיָן (פסוק י): ״אֵין מַחְסוֹר כָּל דָּבָר״, כָּךְ שָׁמַעְתִּי:
פסוק ז:יוֹרֵשׁ עֶצֶר. יוֹרְשִׁים מוּעָטִים, שֶׁאִם יַהַרְגוּ אֶת אֵלּוּ, אֵין עוֹד עוֹרְרִין נִלְחָמִים עִם הַמַּחֲזִיקִים בַּנַּחֲלָה:
פסוק ז:וּרְחוֹקִים הֵמָּה. מֵעֶזְרַת צִידוֹנִים:
פסוק ז:וְדָבָר אֵין לָהֶם עִם אָדָם. שׁוּם בְּרִית כְּרוּתָה שֶׁיָּבֹאוּ לְעֶזְרָתָם לְעֵת הַצֹּרֶךְ:
פסוק ח:מָה אַתֶּם. כְּלוֹמַר מָה אַתֶּם מְשִׁיבִים דָּבָר, מַה מְּצָאתֶם בַּמָּקוֹם שֶׁנָּפַל לָנוּ גוֹרָלֵנוּ, מָה הָעָם, הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה:
פסוק ט:וְאַתֶּם מַחְשִׁים. מִתְעַצְּלִים:
פסוק כא:וְאֶת הַכְּבוּדָּה. מַשָּׂאוֹת, כָּל דָּבָר שֶׁהוּא כָּבֵד בַּהֲלִיכָתוֹ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָרוּץ אִם יִרְדְּפוּ בְּנֵי הַמָּקוֹם אַחֲרֵיהֶם:
פסוק כא:הַכְּבוּדָּה. פיזנטו״מא בְּלַעַ״ז:
פסוק כג:וַיַּסֵּבּוּ פְּנֵיהֶם. בְּנֵי דָן אֶל הַקּוֹרְאִים אֲלֵיהֶם:
פסוק כד:וּמַה לִּי עוֹד. וּמַה נִּשְׁאַר לִי עוֹד:
פסוק כה:אֲנָשִׁים מָרֵי נֶפֶשׁ. כַּעֲסָנִים שֶׁיֵּשׁ בְּסִיעָתֵנוּ:
פסוק כז:לַיִשׁ. שֵׁם הָעִיר, וּבְסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ (יהושע יט:מז) קוֹרֵא שְׁמָהּ ׳לֶשֶׁם׳, עַל שֵׁם שֶׁמָּצְאוּ שָׁם אֶבֶן טוֹבָה שֶׁשְּׁמָהּ ׳לֶשֶׁם׳, וְהִיא הָיְתָה עַל הַחֹשֶׁן לְשֵׁבֶט דָּן, שְׁמוֹ כָּתוּב עַל ׳לֶשֶׁם׳, וְיָדְעוּ שֶׁבֶּאֱמֶת הִיא נַחֲלָתָם:
פסוק ל:בֶּן מְנַשֶּׁה. מִפְּנֵי כְּבוֹדוֹ שֶׁל מֹשֶׁה כָּתוּב נוּ״ן לְשַׁנּוֹת אֶת הַשֵּׁם, וְנִכְתַּב תְּלוּיָה לוֹמַר שֶׁלֹּא הָיָה מְנַשֶּׁה אֶלָּא מֹשֶׁה:
פסוק ל:עַד יוֹם גְּלוֹת הָאָרֶץ. בִּימֵי סַנְחֵרִיב בְּגָלוּת רִאשׁוֹנָה:
