פסוק א:וַיְהִי אִישׁ אֶחָד. ״הַכֹּל לְפִי הַסֵּדֶר, מֹשֶׁה מָסַר אֶת הַתּוֹרָה לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וְשׁוֹפֵט מָסַר לְשׁוֹפֵט, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְעֵלִי, וּמִמֶּנּוּ לִשְׁמוּאֵל, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ (אבות א א): ״וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים:
פסוק א:מִן הָרָמָתַיִם צוֹפִים. שְׁתֵּי רָמוֹת הָיוּ, שֶׁצּוֹפוֹת וְרוֹאוֹת זוֹ אֶת זוֹ. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: צוֹפִים, ״מִתַּלְמִידֵי נְבִיאַיָא״:
פסוק א:אֶלְקָנָה. לֵוִי הָיָה, מִבְּנֵי אֲבִיאָסָף בֶּן קֹרַח, כֵּן נִתְיַחֵס בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (דברי הימים א ה:ח):
פסוק א:אֶפְרָתִי. יוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״בְּטוּרָא דְבֵית אֶפְרַיִם״ (בְּהַר אֶפְרַיִם). וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה (ילקוט שמעוני שמואל א רמז עז): אֶפְרָתִי. בֶּן פַּלְטִין אַבְגִינוֹס, אָדָם חָשׁוּב, כְּמוֹ (בבא מציעא קיט.): אַפִּרְיוֹן נִמְטְיֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, לְשׁוֹן חֵן:
פסוק ג:וְעָלָה הָאִישׁ. לְשׁוֹן הוֹוֶה הוּא, הָיָה עוֹלֶה מִזְּמַן מוֹעֵד לְמוֹעֵד לְשִׁילֹה. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה (ילקוט שמעוני שם): בְּדֶרֶךְ שֶׁהָיָה עוֹלֶה בְּשָׁנָה זוֹ, לֹא הָיָה עוֹלֶה בְּשָׁנָה אַחֶרֶת, כְּדֵי לְהַשְׁמִיעַ יִשְׂרָאֵל וְיַעֲשׂוּ כְמוֹתוֹ:
פסוק ד:וַיְהִי הַיּוֹם. ״תַּרְגּוּם: ״וַהֲוָה יוֹם מוֹעֲדָא:
פסוק ה:מָנָה אַחַת אַפָּיִם. (תרגום:) ״חוּלַק חַד בְּחִיר״, הָרָאוּי לְהִתְקַבֵּל בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת:
פסוק ו:צָרָתָהּ. אֵשֶׁת בַּעְלָהּ, פְּנִנָּה:
פסוק ו:גַּם כַּעַס. כַּעַס אַחַר כַּעַס, תָּמִיד, לְכָךְ נֶאֱמַר ׳גַּם כַּעַס׳, הָיְתָה אוֹמֶרֶת לָהּ: כְּלוּם קָנִית הַיּוֹם מַעֲפוֹרֶת לִבְּנֵךְ גָּדוֹל, אוֹ חָלוּק לִבְּנֵךְ קָטָן:
פסוק ו:בַּעֲבוּר הַרְעִמָהּ. שֶׁתִּתְאוֹנֵן, וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (בבא בתרא טז.): בַּעֲבוּר הַרְעִימָהּ, שֶׁתִּתְפַּלֵּל, וְלְשֵׁם שָׁמַיִם נִתְכַּוְּנָה:
פסוק ו:בְּעַד רַחְמָהּ. כְּנֶגֶד רַחְמָהּ, וְכֵן כָּל לְשׁוֹן ׳בְּעַד׳:
פסוק ז:וְכֵן יַעֲשֶׂה. אֶלְקָנָה:
פסוק ז:שָׁנָה בְשָׁנָה. נוֹתֵן לָהּ חֵלֶק מוּבְחָר, לְהַרְאוֹתָהּ שֶׁמְּחַבְּבָהּ. וְצָרָתָהּ, לְפִי חִבָּה שֶׁבַּעְלָהּ מַרְאֶה לָהּ, כֵּן תַּרְבֶּה גַּם הִיא לְהַכְעִיסָהּ:
פסוק ח:אָנֹכִי טוֹב לָךְ. מְחַבְּבָךְ:
פסוק ח:מֵעֲשָׂרָה בָנִים. שֶׁיָּלְדָה לִי פְּנִנָּה:
פסוק ט:אָכְלָה בְשִׁלֹה. לֹא מַפִּיק ה״א, וְהָאַלֶ״ף חֲטַף קָמַ״ץ, וְהוּא כְּמוֹ: אַחֲרֵי אָכֹל בְּשִׁלֹה וְאַחֲרֵי שָׁתֹה. וְהַלָּשׁוֹן נוֹפֵל בֵּין לְזָכָר בֵּין לִנְקֵבָה, אַחֲרֵי אָכְלָה, לְשׁוֹן פָּעוּל, כְּמוֹ לְאָכְלָה, לְשׁוֹן לִפְעוֹל:
פסוק ט:וְעֵלִי הַכֹּהֵן יֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא. אוֹתוֹ הַיּוֹם יָשַׁב עַל כִּסֵּא גָּדוֹל, שֶׁנִּתְמַנָּה שׁוֹפֵט (ובילקוט שמעוני: כֹּהֵן גָּדוֹל) עַל יִשְׂרָאֵל:
פסוק ט:עַל מְזוּזַת. כְּמוֹ: אֵצֶל מְזוּזַת:
פסוק יא:ה׳ צְבָאוֹת. לָמָּה נִתְיַחֵד שֵׁם זֶה כָּאן, אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שְׁנֵי צְבָאוֹת בָּרָאתָ בְּעוֹלָמְךָ. הָעֶלְיוֹנִים, לֹא פָּרִים וְלֹא רָבִים וְלֹא מֵתִים. וְהַתַּחְתּוֹנִים, פָּרִים וְרָבִים וּמֵתִים. אִם אֲנִי מִן הַתַּחְתּוֹנִים, אֶהְיֶה פָּרָה וְרָבָה וּמֵתָה, וְאִם אֲנִי מִן הָעֶלְיוֹנִים, לֹא אָמוּת. זוֹ מָצָאתִי בְּאַגָּדָה שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי (פסיקתא רבתי). וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת (לא:) מַה שֶּׁדָּרְשׁוּ: עַד הֵנָּה לֹא הָיָה אָדָם שֶׁקְּרָאוֹ לְהַקָּבָּ״ה ׳צְבָאוֹת׳, אֶלָּא כָּךְ אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִכָּל צְבָאוֹת שֶׁבָּרָאתָ בְּעוֹלָמְךָ קָשֶׁה בְּעֵינֶיךָ לִיתֵּן לִי בֵּן אֶחָד:
פסוק יא:אִם רָאֹה תִרְאֶה. רַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ בוֹ בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת (שם) מַה שֶּׁדָּרְשׁוּ:
פסוק יא:אֲמָתֶךָ. הָאָמוּר שָׁלוֹש פְּעָמִים בַּמִּקְרָא, כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה דְבָרִים שֶׁהָאִשָּׁה מְצֻוָּה עֲלֵיהֶם:
פסוק יא:זֶרַע אֲנָשִׁים. ״צַדִּיקִים, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (מלכים א ב:לב): ״בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים צַדִּיקִים:
פסוק יא:אֲנָשִׁים. ״חֲשׁוּבִים, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (דברים א:יג): ״אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידֻעִים:
פסוק יא:וּנְתַתִּיו לַה׳. שֶׁיְּהֵא רָאוּי לְתִתּוֹ לַה׳:
פסוק יא:וּמוֹרָה. ״תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וּמָרוּת אֱנָשׁ לָא תְהֵא עֲלוֹהִי:
פסוק יב:שֹׁמֵר אֶת פִּיהָ. ״מְצַפֶּה מָתַי תַּפְסִיק, כָּךְ תִּרְגְּמוֹ יוֹנָתָן: ״וְעֵלִי אוֹרִיךְ לָהּ עַד דְּתִפְסוֹק:
פסוק יב:שֹׁמֵר. לְשׁוֹן הַמְתָּנָה, כְּמוֹ: ״שָׁמַר אֶת הַדָּבָר״ (בראשית לז:יא); ״לֹא תִשְׁמֹר עַל חַטָּאתִי״ (איוב יד:טז):
פסוק יג:וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכּוֹרָה. שֶׁלֹּא הָיוּ רְגִילִין לְהִתְפַּלֵּל בְּלַחַשׁ:
פסוק טו:לֹא אֲדֹנִי. לֹא אָדוֹן אַתָּה בְּדָבָר הַזֶּה, גִּלִּיתָ בְּעַצְמְךָ שֶׁאֵין רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שׁוֹרָה עָלֶיךָ שֶׁתֵּדַע שֶׁאֵינִי שִׁכּוֹרַת יַיִן:
פסוק טז:אַל תִּתֵּן אֶת אֲמָתְךָ. כְּלַפֵּי שֶׁאָמְרָה לוֹ דָּבָר קָשֶׁה, חָזְרָה וּפִיְּסָתוֹ, שֶׁלֹּא יִתְּנֶנָּה הֶפְקֵר וּבִזָּיוֹן לִפְנֵי צָרָתָהּ בַּת בְּלִיַּעַל:
פסוק טז:כִּי מֵרֹב שִׂיחִי. דִּבַּרְתִּי לְפָנֶיךָ קוֹשִׁי:
פסוק טז:שִׂיחִי. יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁהוּא לְשׁוֹן אֲנִינוּת לֵב. דָּבָר אַחֵר: מֵרֹב שִׂיחִי; ״כְּתַרְגּוּמוֹ: ״אֲרֵי מִסְגֵי אַקְנָיוּתִי וְאַרְגָּזְוָתִי אוֹרֵיכִית בִּצְלוֹ עַד כְּעַן:
פסוק טז:וְכַעְסִי. שֶׁצָּרָתִי מַכְעֶסֶת אוֹתִי:
פסוק טז:אַל תִּתֵּן. לְשׁוֹן מְסִירָה, כְּמוֹ: ״אַל תִּתְּנֵנִי בְּנֶפֶשׁ צָרָי״ (תהלים כז:יב):
פסוק יז:אֶת שֵׁלָתֵךְ. חָסֵר א׳, לִדְרוֹשׁ בּוֹ לְשׁוֹן בָּנִים, כְּמוֹ: ״וּבְשִׁלְיָתָהּ הַיּוֹצֵאת וְגוֹ׳״ (דברים כח:כז):
פסוק יז:יִתֵּן אֶת שֵׁלָתֵךְ. בִּשְּׂרָהּ שֶׁנִּתְקַבְּלָה תְפִלָּתָהּ:
פסוק יח:תִּמְצָא שִׁפְחָתְךָ חֵן. לְבַקֵּשׁ עָלֶיהָ רַחֲמִים:
פסוק יח:וּפָנֶיהָ לֹא הָיוּ לָהּ. פָּנִים שֶׁל זַעַם:
פסוק יט:וַיָּבֹאוּ אֶל בֵּיתָם וַיֵּדַע אֶלְקָנָה. מִכָּאן לְאַכְסְנַאי שֶׁאָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה:
פסוק כ:לִתְקֻפוֹת הַיָּמִים. מִיעוּט תְּקוּפוֹת שְׁתַּיִם, מִיעוּט יָמִים שְׁנַיִם, לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וּשְׁנֵי יָמִים. מִכָּאן הַיּוֹלֶדֶת לְשִׁבְעָה, יוֹלֶדֶת לִמְקֻטָּעִים:
פסוק כ:שְׁמוּאֵל. עַל שֵׁם אֵל וְעַל שֵׁם הַמַּעֲשֶׂה הוּא נִקְרָא, כִּי מִמֶּנּוּ שְׁאִלְתִּיו:
פסוק כא:אֶת זֶבַח הַיָּמִים. (תרגום:) ״יָת דְּבַח מוֹעֲדַיָּא״:
פסוק כא:וְאֶת נִדְרוֹ. נְדָרִים שֶׁנָּדַר בֵּין רֶגֶל לְרֶגֶל הָיָה מַקְרִיב בָּרֶגֶל:
פסוק כב:עַד יִגָּמֵל. לְסוֹף עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם (ספרים אחרים: עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה) חֳדָשִׁים, שֶׁכָּךְ זְמַן תִּינוֹק לִינַק:
פסוק כב:וְיָשַׁב שָׁם עַד עוֹלָם. עוֹלָמָם שֶׁל לְוִיִּם חֲמִשִּׁים שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמִבֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה יָשׁוּב מִצְּבָא הָעֲבוֹדָה״ (במדבר ח:כה), וְכָךְ הָיוּ יָמָיו שֶׁל שְׁמוּאֵל, חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם, שֶׁהֲרֵי עֵלִי שָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה, וּבְיוֹם תְּפִלַּת חַנָּה נִתְמַנָּה שׁוֹפֵט, צֵא אוֹתָהּ שָׁנָה לְעִבּוּרוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל, נִשְׁתַּיְּרוּ שְׁלוֹשִׁים וָתֵשַׁע, וּשְׁמוּאֵל פִּרְנֵס אֶת יִשְׂרָאֵל מִשֶּׁמֵּת עֵלִי שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, שֶׁהֲרֵי יוֹם שֶׁמֵּת עֵלִי גָּלָה הָאָרוֹן וְיָשַׁב בִּשְׂדֵה פְלִשְׁתִּים שִׁבְעָה חֳדָשִׁים (שמואל א ו:א), מִשָּׁם בָּא לְקִרְיַת יְעָרִים, עַד שֶׁהֶעֱלָהוּ דָוִד, מִשֶּׁמָּלַךְ שֶׁבַע שָׁנִים בְּחֶבְרוֹן עַל יְהוּדָה, וְהִמְלִיכוּהוּ כָּל יִשְׂרָאֵל עֲלֵיהֶם, וּכְתִיב (שמואל א ז:ב): ״וַיְהִי מִיּוֹם שֶׁבֶת הָאָרוֹן בְּקִרְיַת יְעָרִים וַיִּרְבּוּ הַיָּמִים וַיִּהְיוּ עֶשְׂרִים שָׁנָה״, צֵא מֵהֶן שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁמָּלַךְ דָּוִד בְּחֶבְרוֹן, נִמְצָא מִשֶּׁגָּלָה הָאָרוֹן עַד שֶׁמֵּת שָׁאוּל שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְשִׁבְעָה חֳדָשִׁים, וּשְׁמוּאֵל מֵת לִפְנֵי שָׁאוּל אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים:
פסוק כג:אַךְ יָקֵם ה׳ אֶת דְּבָרוֹ. אֶת שֶׁשָּׁאַלְתְּ מִמֶּנּוּ זֶרַע אֲנָשִׁים, וְעֵלִי בִּשְּׂרֵךְ בְּרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ ״אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יִתֵּן אֶת שֵׁלָתֵךְ״ – יָקֵם ה׳ אֶת דְּבָרוֹ, וְזֶהוּ לְפִי פְשׁוּטוֹ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: רַבִּי נְחֶמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אָמַר: בְּכָל יוֹם וָיוֹם בַּת קוֹל יוֹצֵאת וּמְפוֹצֶצֶת בָּעוֹלָם וְאוֹמֶרֶת: עָתִיד צַדִּיק אֶחָד לַעֲמוֹד וּשְׁמוֹ שְׁמוּאֵל, וְכָל אִשָּׁה שֶׁהָיְתָה יוֹלֶדֶת בֵּן, הָיְתָה קוֹרְאָה שְׁמוֹ שְׁמוּאֵל, כֵּיוָן שֶׁהָיוּ רוֹאִים אֶת מַעֲשָׂיו, הָיוּ אוֹמְרִים אֵין זֶה שְׁמוּאֵל, וְכֵיוָן שֶׁנּוֹלַד זֶה וְרָאוּ מַעֲשָׂיו, אָמְרוּ דּוֹמֶה שֶׁזֶּה הוּא, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: יָקֵם ה׳ אֶת דְּבָרוֹ, שֶׁיְּהֵא זֶה שְׁמוּאֵל הַצַּדִּיק:
פסוק כד:וְאֵיפָה אַחַת קֶמַח. שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם רַבֵּינוּ יִצְחָק הַלֵּוִי, אֵיפָה אַחַת קֶמַח, שָׁלֹשׁ סְאִין, לְהוֹצִיא מִמֶּנָּה שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרוֹנִים סֹלֶת הָרָאוּי לַפָּר הָאֶחָד, כְּדִתְנַן (מנחות עו:) ״לֶחֶם הַפָּנִים עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה עֶשְׂרוֹנִים מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע סְאִין״, עִשָּׂרוֹן סֹלֶת לִסְאָה חִטִּין:
פסוק כד:וְנֵבֶל יָיִן. לְנַסֵּךְ:
פסוק כד:וְהַנַּעַר נָעַר. (תרגום:) ״וְרַבְיָא הֲוָה יָנִיק״:
פסוק כה:וַיָּבִיאוּ אֶת הַנַּעַר אֶל עֵלִי. לִרְאוֹת שֶׁנִּתְקַיְּמָה נְבוּאָתוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ מַה שֶּׁדָּרְשׁוּ, שֶׁהוֹרָה הֲלָכָה שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ כֹּהֵן לִשְׁחִיטַת קָדָשִׁים, כִּדְאִיתָא בִּבְרָכוֹת (לא:):
פסוק כו:בִּי אֲדֹנִי. לָתֵת עֵינֶיךָ עָלָיו שֶׁיְּהֵא תַלְמִידְךָ. וּלְפִי מִדְרַשׁ רַבּוֹתֵינוּ: שֶׁלֹּא יַעֲנִישֵׁהוּ מִיתָה:
פסוק כז:אֶל הַנַּעַר הַזֶּה הִתְפַּלָּלְתִּי. אַל תֹּאמַר: זֶה יָמוּת וְיִנָּתֵן לְךָ אַחֵר:
פסוק כח:וְגַם אָנֹכִי הִשְׁאִלְתִּיהוּ לַה׳. כְּאָדָם הַמַּשְׁאִיל כְּלִי לְרַבּוֹ, אוֹ מַשְׁאִילוֹ בְּנוֹ לְשַׁמְּשׁוֹ:
פסוק כח:הוּא שָׁאוּל. אנפרוצטי״ץ בְּלַעַ״ז, כְּלוֹמַר אֵין אַתָּה רַשַּׁאי לְעָנְשׁוֹ, הַקָּבָּ״ה נַעֲשָׂה עָלָיו שׁוֹאֵל, כִּי הִשְׁאִלְתִּיו לוֹ, וְעָלָיו לְהַחֲזִירוֹ לִי:
פסוק כח:וַיִּשְׁתַּחוּ שָׁם. שְׁמוּאֵל, וְיֵשׁ אוֹמְרִים אֶלְקָנָה:
