פסוק ב:וַאֲנִי זָקַנְתִּי וָשַׂבְתִּי. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: זִקְנָה קָפְצָה עָלָיו, כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת תַּעֲנִית (ה:ב):
פסוק ג:אֶת שׁוֹר מִי לָקַחְתִּי. לַעֲבוֹדָתִי:
פסוק ג:וַחֲמוֹר מִי לָקַחְתִּי. כְּשֶׁהָיִיתִי הוֹלֵךְ מֵעִיר לְעִיר לִשְׁפּוֹט אוֹתָם עַל עִסְקֵי צָרְכֵיהֶם, הָיִיתִי הוֹלֵךְ עַל הַחֲמוֹר שֶׁלִּי, וְהָיָה לִי לִטּוֹל מִשֶּׁלָּהֶם:
פסוק ג:אֶת מִי רַצּוֹתִי. כָּל לְשׁוֹן מְרַצֶּה הַסָּמוּךְ לְעֹשֶׁק, לְשׁוֹן עָשׁוּק וְרָצוּץ הוּא, חוֹמֵס דַּלִּים וְרוֹצֵץ:
פסוק ג:וְאַעְלִים עֵינַי בּוֹ. כְּדֵי לְהַעֲלִים עֵינַי מִן הַמִּשְׁפָּט בִּשְׁבִיל הַמָּמוֹן:
פסוק ג:וְאָשִׁיב לָכֶם. כָּל מַה שֶּׁתֹּאמְרוּ:
פסוק ה:וַיֹּאמֶר עֵד. בַּת קוֹל יוֹצֵאת וְאוֹמֶרֶת: ׳עֵד׳, וְזֶה אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת שֶׁהוֹפִיעָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בְּבֵית דִּין שֶׁל מַטָּה, כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת מַכּוֹת (כג:ב):
פסוק ו:אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן. לִהְיוֹת נְכוֹנִים לִשְׁלִיחוּתוֹ, לְהוֹצִיא אֲבוֹתֵיכֶם מִמִּצְרָיִם:
פסוק ז:וְאִשָּׁפְטָה אִתְּכֶם. אֶתְוַכַּח עִמָּכֶם:
פסוק יא:יְרֻבַּעַל. זֶה גִּדְעוֹן:
פסוק יא:בְּדָן. זֶה שִׁמְשׁוֹן, שֶׁמִּשֵּׁבֶט דָּן בָּא:
פסוק יא:וְאֶת יִפְתָּח. הֲרֵי שְׁלֹשָׁה קַלֵּי עוֹלָם, עִם שְׁלֹשָׁה חֲמוּרֵי עוֹלָם, מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּשְׁמוּאֵל, לוֹמַר לְךָ, הַקַּל בְּדוֹרוֹ, כֶּחָמוּר בְּדוֹרוֹ, כָּל בֵּית דִּין הַמִּתְמַנֶּה עַל הַדּוֹר, צָרִיךְ לֵילֵךְ אַחֲרָיו כְּאִלּוּ הוּא אַבִּיר שֶׁבָּאַבִּירִים:
פסוק יד:וִהְיִתֶם גַּם אַתֶּם. וְתִתְקַיְּמוּ לְאֹרֶךְ יָמִים גַּם אַתֶּם גַּם הַמֶּלֶךְ:
פסוק טו:וְהָיְתָה יַד ה׳ בָּכֶם וּבַאֲבֹתֵיכֶם. כְּלוֹמַר וְהָיְתָה בָּכֶם אַחַר שֶׁהָיְתָה בַּאֲבוֹתֵיכֶם, וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (יבמות סג ב): בָּכֶם וּבַאֲבוֹתֵיכֶם, חִטּוּטֵי שְׁכָבֵי, וְהִיא מַכַּת בִּזָּיוֹן עַל הַמֵּתִים:
פסוק טז:הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ וְגוֹ׳. וּכְשֵׁם שֶׁעַל יְדֵי תְּפִלָּתִי אֲנִי יָכוֹל לְשַׁנּוֹת אֶת הָעִתִּים, כָּךְ אִם פָּגְעָה בָּכֶם מִלְחָמָה, הָיָה כֹּחַ בִּתְפִלָּתִי לַעֲמֹד עַל הָאוֹיֵב, וְלֹא הֱיִיתֶם צְרִיכִים לִשְׁאֹל מֶלֶךְ בְּחַיַּי, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי זָקֵן:
פסוק יז:הֲלֹא קְצִיר חִטִּים הַיּוֹם. וְהַגְּשָׁמִים סִימַן קְלָלָה, וְקָשֶׁה בְּעֵינֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָבִיא פֻּרְעָנוּת חִנָּם, אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ בִּי כֹּחַ, וְאֶקְרָא אֶל ה׳ וְיִתֵּן קוֹלוֹת וּמָטָר:
פסוק יז:וּדְעוּ וּרְאוּ. כִּי לֹא הֱיִיתֶם צְרִיכִים לִשְׁאֹל מֶלֶךְ לְזַלְזֵל בִּי:
פסוק כב:בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל. אֲשֶׁר יָצָא שְׁמוֹ עֲלֵיכֶם שֶׁהוּא מוֹשִׁיעֲכֶם, וּלְמַעַן לֹא יִתְמַעֵט שֵׁם גָּדְלוֹ:
פסוק כב:הוֹאִיל ה׳. נִשְׁבַּע, כְּמוֹ (שמואל א יד:כד): ״וַיֹּאֶל שָׁאוּל אֶת הָעָם״:
פסוק כג:גַּם אָנֹכִי חָלִילָה לִי. מֵאַחַר שֶׁתַּעֲשׂוּ אַתֶּם אֶת שֶׁלָּכֶם לָשׁוּב אֶל ה׳, גַּם אָנֹכִי חָלִילָה לִּי מִחֲדֹל מֵהִתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם:
