פסוק א:בְּאֶפֶס דַּמִּים. כָּךְ שֵׁם הַמָּקוֹם:
פסוק ד:אִישׁ הַבֵּנַיִם. גִּבּוֹר לֵיצֵא מִמַּעַרְכְתּוֹ, לַעֲמוֹד בֵּין שְׁתֵּי הַמַּעֲרָכוֹת:
פסוק ה:וְשִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים. כְּמִין קַשְׂקַשּׂוֹת דָּגִים עֲשׂוּיִן מִבַּרְזֶל, נוֹפְלִים עַל גַּב הַשִּׁרְיוֹן [ספרים אחרים נִקְבֵי הַשִּׁרְיוֹן], קַשְׂקֶשֶׂת לְכָל נֶקֶב:
פסוק ו:וּמִצְחַת נְחֹשֶׁת. כְּמִין יַד בַּרְזֶל הַיּוֹצֵא מִן הַכּוֹבַע כְּנֶגֶד הַחוֹטִים, שֶׁקּוֹרִין נש״ל בלע״ז, וְהָיְתָה מַגַּעַת לוֹ עַד רַגְלָיו:
פסוק ו:וְכִידוֹן נְחֹשֶׁת. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וּמְסַחֲפָא דִנְחָשָׁא נָפֵיק מִן קוֹלְסָא וּמְטַל בֵּין כַּתְפוֹהִי״. פֵּירוּשׁ: כְּמִין חֲנִית נְחֹשֶׁת בּוֹלֶטֶת מִן הַכּוֹבַע, וְנִמְשֶׁכֶת בֵּין כְּתֵפָיו, לְהָגֵן עַל צַוָּארוֹ מִן הַחֶרֶב:
פסוק ז:כִּמְנוֹר אֹרְגִים. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן ״כְּאַכְסָן דְּגַרְדָּאִין״, אינשובל״א בלע״ז:
פסוק ז:שֵׁשׁ מֵאוֹת שְׁקָלִים. כָּל הַשְּׁקָלִים הָאֲמוּרִים בִּנְבִיאִים, מָנִים:
פסוק ח:לָמָּה תֵצְאוּ. כֻּלְּכֶם לַעֲרוֹךְ מִלְחָמָה, יִלָּחֵם אֶחָד כְּנֶגְדִּי בִּשְׁבִיל כֻּלְּכֶם, וּבִתְנַאי שֶׁהוּא מְפוֹרָשׁ: אִם יוּכַל לְהִלָּחֵם אִתִּי וְגוֹ׳:
פסוק ח:הֲלֹא אָנֹכִי הַפְּלִשְׁתִּי. אֵינִי לֹא שַׂר מֵאָה וְלֹא שַׂר אֶלֶף, אֶלָּא פְלִשְׁתִּי כְּאֶחָד מִן הָאֲחֵרִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּלְחַמְתִּי לָהֶם כַּמָּה מִלְחָמוֹת, אֲנִי הָרַגְתִּי חָפְנִי וּפִינְחָס, וְשָׁבִיתִי אֶת הָאָרוֹן, וְאַתֶּם נַעֲשֵׂיתֶם עֲבָדִים לְשָׁאוּל, וְלֹא הוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם מִיָּמָיו בִּגְבוּרָתוֹ:
פסוק ח:בְּרוּ לָכֶם. בָּרְרוּ לָכֶם:
פסוק ח:אִישׁ. אֶת שָׁאוּל, וְיֵרֵד אֵלָי:
פסוק יב:אֶפְרָתִי. בֵּית לֶחֶם יוֹשֶׁבֶת בְּאֶרֶץ אֶפְרָת:
פסוק יב:וְלוֹ שְׁמֹנָה בָנִים. וּמַה שֶּׁכָּתוּב (בדברי הימים א ב:טו): ״אֹצֶם הַשִּׁשִּׁי דָּוִד הַשְּׁבִיעִי״ וְלֹא כָתַב יוֹתֵר, יֵשׁ לוֹמַר שֶׁאֶחָד מֵת בְּלֹא בָּנִים, וּלְפִיכָךְ לֹא כְּתָבוֹ שָׁם:
פסוק יב:בָּאֲנָשִׁים. נִמְנֶה בִּכְנֵסִיּוֹת הַחֲשׁוּבִים:
פסוק יד:וְדָוִד הוּא הַקָּטָן. שֶׁהָיָה בְּבֵית שָׁאוּל מִקֹּדֶם לָכֵן לְנַגֵּן לְפָנָיו:
פסוק טו:וְדָוִד הֹלֵךְ. הָיָה הוֹלֵךְ וָשָׁב תָּמִיד מֵאֵצֶל שָׁאוּל לְבֵית אָבִיו:
פסוק טז:הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (סוטה מב ב): כְּדֵי לְבַטְּלָם מִקְּרִיאַת שְׁמַע:
פסוק יח:חֲרִיצֵי הֶחָלָב. (תרגום:) ״גוּבְנִין דְּחַלְבָּא״:
פסוק יח:לְשַׂר הָאָלֶף. אֲנִי אוֹמֵר: לְשַׂר שֶׁל אוֹתוֹ אֶלֶף שֶׁאֶחָיו (ספרים אחרים שֶׁאֲנִי) מִמֶּנּוּ, שֶׁלְּכָל הַשְּׁבָטִים הָיוּ שָׂרֵי אֲלָפִים לְפִי אַלְפֵיהֶם, וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי: לְשַׂר הָאָלֶף זֶה יְהוֹנָתָן, שֶׁאָמַר עָלָיו (שמואל א יג:ב): וְאֶלֶף הָיוּ עִם יוֹנָתָן בְּגִבְעַת בִּנְיָמִין:
פסוק יח:וְאֶת עֲרֻבָּתָם תִּקָּח. וְאֶת עֲרוּבַת הַצָּלָתָם וּשְׁלוֹמָם, תִּקַּח בְּאָזְנֶיךָ וּבִלְבָבְךָ, וְתַגֵּד לִי וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וְיַת טִיבֵיהוֹן תַּיְתִי״:
פסוק יח:עֲרֻבָּתָם. לְשׁוֹן הַצָּלָה, כְּמוֹ ״עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב״ (תהלים קיט:קכב), גרנטי״ש בלע״ז וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (שבת נו א): גֵּט כְּרִיתוּת יִקַּח מֵאִתָּם וְיָבִיא לִנְשׁוֹתֵיהֶם, לְהַפְרִיד עֵרוּב שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ:
פסוק כ:הַמַּעְגָּלָה. סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה עוֹשִׂים מַעְגָּל, וְהַיּוֹצֵא חוּץ, לְפָנִים אוֹ לְאָחוֹר, מִתְחַיֵּב. לְפָנִים, שֶׁמָּא יָרוּצוּ עָלָיו בְּנֵי מַעַרְכוֹת הָאוֹיְבִים, לְאָחוֹר, מְבַקֵּשׁ הוּא לָנוּס:
פסוק כא:וַתַּעֲרֹךְ יִשְׂרָאֵל. מַעֲרֶכֶת יִשְׂרָאֵל:
פסוק כב:שׁוֹמֵר הַכֵּלִים. שֶׁל בְּנֵי הַצָּבָא:
פסוק כג:מִמַּעֲרוֹת פְּלִשְׁתִּים. כְּתִיב, רַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ (סוטה מב ב): מֵאָה בְּנֵי אָדָם הֶעֱרוּ בְּעָרְפָּה אִמּוֹ, כְּשֶׁפֵּרְשָׁה מֵאַחֲרֵי רוּת וְנָעֳמִי חֲמוֹתָהּ:
פסוק כה:יַעֲשֶׂה חָפְשִׁי. מִדְּבָרִים הָאֲמוּרִים בְּמִשְׁפְּטֵי הַמְּלוּכָה:
פסוק לד:וּבָא הָאֲרִי וְאֶת הַדֹּב. (תרגום:) ״וַאֲתָא אַרְיָא וְאַף דֻּבָּא״:
פסוק לו:גַּם אֶת הָאֲרִי גַּם הַדֹּב. הֲרֵי אֵלּוּ רִבּוּיִין, אֲרִי וּשְׁנֵי גוּרָיו, וְדֹב וּשְׁנֵי יְלָדָיו:
פסוק לז:ה׳ אֲשֶׁר הִצִּילַנִי מִיַּד הָאֲרִי. יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁלֹּא לְחִנָּם נִזְדַּמֵּן לִי הַדָּבָר הַהוּא, אֶלָּא שֶׁלֶּעָתִיד אֲנִי בָּא לִידֵי כַּיּוֹצֵא בָּהּ לִתְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל, וְאֶסְמֹךְ עָלֶיהָ וְאֵצֵא וְזֶה אֶחָד מִשְּׁנֵי צַדִּיקִים שֶׁנָּתַן לָהֶם רֶמֶז, וְחָשׁוּ לְהַשְׂכִּיל לַדָּבָר, דָּוִד וּמָרְדֳּכַי, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ב:יא): ״וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מָרְדֳּכַי מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי חֲצַר וְגוֹ׳״, אָמַר: לֹא לְחִנָּם עָלְתָה בְּצַדֶּקֶת זוֹ שֶׁנִּתְפְּסָה בְּמִשְׁכַּב הֶעָרֵל הַזֶּה, אֶלָּא שֶׁעֲתִידָה הִיא לַעֲמוֹד לְיִשְׂרָאֵל בְּיוֹם צָרָה:
פסוק לח:אֶת דָּוִד מַדָּיו. נֶהֶפְכוּ לִהְיוֹת כְּמִדַּת דָּוִד מִשֶּׁנִּמְשַׁח בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, אַף שֶׁהָיוּ שֶׁל שָׁאוּל שֶׁהָיָה גָּבוֹהַּ מִכָּל הָעָם מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה (שמואל א ט:ב), וְכֵיוָן שֶׁרָאָה שָׁאוּל כֵּן, הִכְנִיס בּוֹ עַיִן הָרַע, וְהִרְגִּישׁ דָּוִד בַּדָּבָר:
פסוק לט:וַיֹּאֶל לָלֶכֶת. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וְלָא אָבָה לְמֵיזַל״. יֵשׁ תֵּיבוֹת מְשַׁמְּשׁוֹת לָשׁוֹן וְחִלּוּפוֹ, כְּמוֹ ״מְסָעֵף פֹּארָה״ (ישעיהו י:לג); ״וְשֵׁרֶשְׁךָ מֵאֶרֶץ חַיִּים״ (תהלים נב:ז):
פסוק לט:כִּי לֹא נִסָּה. (תרגום:) ״אֲרֵי לָא אַלִּיף״:
פסוק לט:כִּי לֹא נִסִּיתִי. (תרגום:) ״אֲרֵי לֵית בְּהוֹן נִסָּא״, אֵין שִׁבְחוֹ שֶׁל נֵס בְּכָךְ. לָשׁוֹן אַחֵר: וַיּוֹאֶל לָלֶכֶת, רָצָה לָלֶכֶת וְלִנְסוֹת, וְכַאֲשֶׁר רָאָה שֶׁהָיוּ כְּבֵדִים עָלָיו, הֱסִירָם:
פסוק מ:חַלֻּקֵי אֲבָנִים. אֲבָנִים דַּקּוֹת וַחֲלָקוֹת:
פסוק מ:וּבַיַּלְקוּט. (תרגום:) ״וּבְתַרְמִילֵיהּ״:
פסוק מד:וְלִבְהֶמַת הַשָּׂדֶה. אֵין דֶּרֶךְ לִבְהֵמוֹת לֶאֱכֹל אָדָם, אָמַר דָּוִד: כְּבָר נִטְרְפָה דַּעְתּוֹ שֶׁל זֶה, שֶׁלִּי הוּא, בָּא דָוִד וְאָמַר לוֹ: וְנָתַתִּי פֶּגֶר מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים וְגוֹ׳ וּלְחַיַּת הָאָרֶץ:
פסוק מט:וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו. לֹא הָיָה לוֹ לִפּוֹל אֶלָּא לַאֲחוֹרָיו, שֶׁהֲרֵי עַל מִצְחוֹ הֻכָּה, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָעֵר דָּוִד לֵילֵךְ וְלַחְתֹּךְ אֶת רֹאשׁוֹ, שֶׁנִּשְׁתַּכֵּר דָּוִד עַכְשָׁיו שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמּוֹת וְזִרְתַּיִם, שֶׁקּוֹמָתוֹ שֵׁשׁ אַמּוֹת וָזֶרֶת, נִשְׁתַּכֵּר מְלֹא קוֹמָה לַאֲחוֹרָיו, וּמְלֹא קוֹמָה לְפָנָיו (במדרש תהלים):
פסוק נג:מִדְּלֹק. מִרְדֹּף, כְּמוֹ ״דָּלַקְתָּ אַחֲרָי״ (בראשית לא:לו):
פסוק נה:בֶּן מִי זֶה הַנַּעַר. וְכִי לֹא הָיָה מַכִּירוֹ, וַהֲלֹא כְּתִיב (שמואל א טז:כא): ״וַיֶּאֱהָבֵהוּ מְאֹד וַיְהִי לוֹ נוֹשֵׂא כֵלִים״, אֶלָּא רָאָהוּ מִתְנַהֵג בְּטַכְסִיסֵי מַלְכוּת, אָמַר שָׁאוּל: אִם בָּא מִמִּשְׁפַּחַת פֶּרֶץ, מֶלֶךְ יִהְיֶה, שֶׁהַמֶּלֶךְ פּוֹרֵץ גָּדֵר לַעֲשׂוֹת לוֹ דֶּרֶךְ וְאֵין מְמַחִין בְּיָדוֹ, וְאִם מִמִּשְׁפַּחַת זֶרַח בָּא, חָשׁוּב יִהְיֶה. אָמַר לוֹ דּוֹאֵג: עַד שֶׁאַתָּה שׁוֹאֵל אִם בָּא מִמִּשְׁפָּחָה שֶׁיְּהֵא הוּא הָגוּן לַמַּלְכוּת אִם לָאו, שְׁאַל אִם רָאוּי לָבֹא בַּקָּהָל אִם לָאו, שֶׁהֲרֵי מֵרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה בָּא. אָמַר לוֹ אַבְנֵר: שָׁנִינוּ עַמּוֹנִי וְלֹא עַמּוֹנִית. אָמַר לוֹ דּוֹאֵג: אִם כֵּן מַמְזֵר וְלֹא מַמְזֶרֶת. אָמַר לוֹ: כָּאן נֶאֱמַר (דברים כג:ה): ״עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם״, וְאֵין דֶּרֶךְ אִשָּׁה בְּכָךְ. אָמַר לוֹ: הָיָה לָהֶם לְקַדֵּם אֲנָשִׁים לִקְרַאת אֲנָשִׁים, וְנָשִׁים לִקְרַאת נָשִׁים. נִשְׁתַּתֵּק אַבְנֵר, אָמַר לוֹ שָׁאוּל: שְׁאַל אַתָּה בֶּן מִי זֶה הָעֶלֶם. לְמַעְלָה כְּתִיב ׳הַנַּעַר׳, וְכָאן כָּתוּב ׳הָעֶלֶם׳, אָמַר לוֹ: הֲלָכָה זוֹ נִתְעַלְּמָה מִמְּךָ, צֵא וּשְׁאַל בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, כִּדְאִיתָא בִּיבָמוֹת (עו ב):
