פסוק ג:בחור. כל אחד היה נבחר:
פסוק ד:גדרות הצאן. דיר שהצאן רובצים בה:
פסוק ד:להסך את רגליו. לעשות צרכיו בנקבים, כי דרך הצנועים לסכך ולכסות הרגלים, וכן (שופטים ג כד): אך מסיך הוא את רגליו:
פסוק ד:בירכתי. בסוף, וכן (שמות כו כב): ולירכתי המשכן ימה:
פסוק ה:כנף המעיל. שפולי המעיל:
פסוק ה:בלט. בחשאי, כמו (לעיל יח כב): דברו אל דוד בלט:
פסוק ח:וישסע. ענין בקיעה וסדיקה, כמו (שופטים יד ו): וישסעהו כשסע הגדי:
פסוק ט:ויקוד. כפף הקדקוד:
פסוק יב:ואבי. ענין גדול ושר, כמו האב על בנו או לפי שהיה חותנו, חשבו כאב:
פסוק יב:צודה. אורב, כמו (שמות כא יג): ואשר לא צדה:
פסוק יד:הקדמוני. רוצה לומר האמור בימים הקדמונים:
פסוק טו:פרעוש. היא כינה שחורה, הקופצת ממקום למקום:
פסוק טז:וירב. מלשון מריבה:
פסוק יז:בני. רצה לומר חמלת עלי כבן על האב או לפי שהיה חתנו, חשבו כבן:
פסוק יח:גמלתני. ענין תשלומין המעשה:
פסוק כא:וקמה. מלשון קיום:
פסוק כב:תשמיד. ענין כליון: