פסוק ב:וְאִישׁ בְּמָעוֹן. שֵׁם הָעִיר:
פסוק ב:וּמַעֲשֵׂהוּ. מִקְנֵהוּ וְקִנְיָנוֹ:
פסוק ב:וַיְהִי בִּגְזֹז אֶת צֹאנוֹ בַּכַּרְמֶל. וַיְהִי יוֹם אֶחָד בְּהַגִּיעַ עֵת גְּזוֹז צֹאנוֹ בַּכַּרְמֶל, וְדַרְכּוֹ הָיָה לַעֲשׂוֹת מִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב לְגוֹזְזֵי הַצֹּאן:
פסוק ג:וְהוּא כָלִבִּי. מִבֵּית כָּלֵב:
פסוק ו:כֹּה לֶחָי. כֹּה יִהְיֶה לְשָׁנָה הַבָּאָה, גּוֹזֵז (כֹּה לֶחָי. כֹּה יִהְיֶה לְשָׁנָה הַבָּאָה, מַזָּל חַי וְקַיָּם). (לָשוֹן אַחֵר כֹּה לֶחָי. אָמְרוּ עַל טִבְחוֹ וְנִסְכּוֹ שֶׁתִּרְאוּ, כֵּן רָאוּי לְאִישׁ חַי, לְאִישׁ זָרִיז וְחָשׁוּב, כְּמוֹ (שְׁמוּאֵל ב כג:כ): ״בֶּן אִישׁ חַי רַב פְּעָלִים״, חַי וּמְזֹרָז, בַּעַל מַעֲשִׂים, עַד כָּאן):
פסוק ו:לֶחָי. טוֹב וְקַיָּם:
פסוק ו:וְאַתָּה שָׁלוֹם וְגוֹ׳. כֵּן תִּהְיֶה לְאֹרֶךְ יָמִים:
פסוק ז:לֹא הִכְלַמְנוּם. אִם נִצְרְכוּ לָנוּ לְשׁוּם דָּבָר, לֹא הֱשִׁיבוֹנוּם רֵיקָם:
פסוק ז:וְלֹא נִפְקַד לָהֶם. מְצָאנוּם כִּי שׁוֹמְרִים הָיִינוּ לָהֶם:
פסוק ח:וְיִמְצְאוּ הַנְּעָרִים. שֶׁלִּי, חֵן בְּעֵינֶיךָ, בַּטּוֹבָה שֶׁיַּגִּידוּ לְךָ עֲבָדֶיךָ מֵהֶם עֲלֵיהֶם:
פסוק ח:כִּי עַל יוֹם טוֹב בָּאנוּ. עַל סְמַךְ מִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב שֶׁיֵּשׁ לְךָ, בָּאנוּ עַתָּה לִשְׁאוֹל. דָּבָר אַחֵר: עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה הָיָה, וּצְרִיכִין אָנוּ לִסְעוּדַת יוֹם טוֹב:
פסוק ט:וַיְדַבְּרוּ אֶל נָבָל כְּכָל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּשֵׁם דָּוִד וַיָּנוּחוּ. יְגֵעִים הָיוּ מִטֹּרַח הַדֶּרֶךְ, וְנִזְדָּרְזוּ לְמִצְוַת דָּוִד, וְלֹא נָחוּ עַד שֶׁדִּבְּרוּ אֵלָיו, וְאַחַר כָּךְ וַיָּנוּחוּ. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״וּפְסָקוּ״, כְּלוֹמַר פָּסְקוּ מִלְּדַבֵּר עוֹד, עַד שֶׁיִּשְׁמְעוּ תְּשׁוּבָתוֹ:
פסוק י:מִי דָוִד. מַה הוּא חָשׁוּב שֶׁאֶתֵּן לוֹ אֶת שֶׁלִּי, הֲלֹא מֵרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה בָּא:
פסוק יג:וַיַּחְגֹּר גַּם דָּוִד אֶת חַרְבּוֹ. מִכָּאן שֶׁמַּתְחִילִין בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת מִן הַקְּטַנִּים בְּדִין תְּחִלָּה (סנהדרין לו א):
פסוק יג:עַל הַכֵּלִים. לִשְׁמוֹר אָהֳלֵיהֶם וּכְלֵיהֶם:
פסוק יד:אֶחָד מֵהַנְּעָרִים. שֶׁלָּהּ:
פסוק יד:וַיָּעַט בָּהֶם. (תרגום:) ״אַפְרְחִינוּן בְּמִלִּין״ (ילקוט שמעוני רמז קלד, וּפֵירוּשׁוֹ הִכְרִיחָם בִּדְבָרָיו הָרָעִים), לְשׁוֹן עַיִט (בראשית טו:יא):
פסוק טו:וְלֹא הִכְלַמְנוּ. לֹא נִכְלַמְנוּ:
פסוק יז:כִּי כָלְתָה הָרָעָה. מֵאֵת דָּוִד אֵלָיו:
פסוק יז:וְהוּא בֶּן בְּלִיַּעַל מִדַּבֵּר אֵלָיו. וַאֲדוֹנֵינוּ בֶּן בְּלִיַּעַל, מֵהֱיוֹת דּוֹבֵר אֵלָיו מַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר אֵלֶיךָ, כִּי יִקְצֹף עָלֵינוּ:
פסוק יח:עֲשׂוּיוֹת. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״תַּכְבְּרָא״, מְמֻלָּאוֹת בָּשָׂר דַּק וּבֵיצִים, פשטי״ץ בלע״ז כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בִּפְסָחִים (עד א): וְנוֹתֵן אֶת הַכְּרָעַיִם וּבְנֵי מֵעָיו לְתוֹכוֹ, רַבִּי טַרְפוֹן קוֹרֵהוּ תַּכְבְּרָא, מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ לְבָרוֹ, כְּרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר תּוֹלִין חוּצָה לוֹ, כָּךְ הִיא שְׁנוּיָה בַּתּוֹסֶפְתָּא, רַבִּי קְלוֹנִימוֹס זצ״ל מִן רוֹמִי פֵּרְשָׁהּ לָנוּ כֵּן:
פסוק יח:צִמּוּקִים. עֲנָבִים יְבֵשִׁים:
פסוק יח:דְּבֵלִים. עִגּוּלֵי דְבֵלָה, תְּאֵנִים דְּרוּסוֹת וּכְבוּשׁוֹת בִּכְלִי:
פסוק כ:יוֹרְדִים לִקְרָאתָהּ. גַּיְא הָיָה בֵּין שְׁנֵי הֶהָרִים, הִיא יוֹרֶדֶת מֵהַר זֶה, וְהֵם יוֹרְדִים מֵהַר זֶה שֶׁכְּנֶגְדּוֹ:
פסוק כא:וְדָוִד אָמַר. בְּלִבּוֹ כְּשֶׁאָמְרוּ לוֹ נְעָרָיו גִּדּוּפֵי נָבָל, אַךְ לַשֶּׁקֶר שָׁמַרְתִּי וגו׳:
פסוק כב:מַשְׁתִּין. יוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״יָדַע מַדַּע״, מְשִׁית קִירוֹת לִבּוֹ. דָּבָר אַחֵר, אֲפִילוּ כֶּלֶב, שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַשְׁתִּין בַּקִּיר:
פסוק כד:בִּי אֲנִי אֲדֹנִי הֶעָוֹן. מִתְּחִלָּה אָמְרָה כָּךְ, כְּדֵי שֶׁיַּטֶּה אֹזֶן לִדְבָרֶיהָ, וּלְסוֹף אָמְרָה לוֹ הָאֱמֶת, אֲנִי אֲמָתְךָ לֹא רָאִיתִי אֶת נַעֲרֵי אֲדֹנִי:
פסוק כו:אֲשֶׁר מְנָעָךְ. שֶׁשְּׁלָחַנִי לִקְרָאתְךָ לְמָנְעֲךָ מִשְּׁפִיכוּת דָּמִים:
פסוק כו:וְהוֹשֵׁעַ יָדְךָ לָךְ. מִלִּנְקוֹם אַתָּה בְּעַצְמְךָ אֶת נִקְמָתְךָ וְתֵעָנֵשׁ:
פסוק כו:יִהְיוּ כְנָבָל אֹיְבֶיךָ. נִתְנַבֵּאת בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁלֹּא יַאֲרִיךְ יָמִים:
פסוק כז:וְנִתְּנָה לַנְּעָרִים. וְתִנָּתֵן לַנְּעָרִים הַמִּתְהַלְּכִים וְגוֹ׳, ׳נִתְּנָה׳ לְשׁוֹן עָבַר, וְ׳נִתְּנָה׳ לְשׁוֹן לְהַבָּא:
פסוק כח:כִּי עָשֹׂה יַעֲשֶׂה ה׳ לַאדֹנִי בַּיִת נֶאֱמָן. לִהְיוֹת מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ, וְרָעָה לֹא תִמָּצֵא בְךָ, לְכָךְ לֹא נָאֶה לְךָ לַעֲשׂוֹת שֶׁלֹּא כַדִּין, לְהוֹצִיא לַעַז עַל מַלְכוּתְךָ:
פסוק כט:כַּף הַקֶּלַע. חֲתִיכַת עוֹר רְחָבָה עֲשׂוּיָה כְּמִין כַּף בְּאֶמְצַע הַקֶּלַע, שֶׁנּוֹתֵן בָּהּ הָאֶבֶן:
פסוק ל:וְהָיָה כִּי יַעֲשֶׂה ה׳ וְגוֹ׳. וְתִמְלוֹךְ:
פסוק לא:וְלֹא תִהְיֶה וְגוֹ׳ לְפוּקָה. לְכִשָּׁלוֹן, כְּמוֹ (נחום ב:יא): ״לְפִיק בִּרְכַּיִם״, שֶׁאִם הָיִיתָ עוֹשֶׂה זֹאת, לֹא יִהְיֶה לְךָ פִּתְחוֹן פֶּה לִרְדּוֹת אָדָם לְדוֹרוֹת הַבָּאִים עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים:
פסוק לא:וּלְהוֹשִׁיעַ אֲדֹנִי לוֹ. שֶׁתִּנְקוֹם אַתָּה אֶת נִקְמָתְךָ:
פסוק לג:כְּלִיתִנִי. מְנַעְתְּ אוֹתִי, כְּמוֹ (תהלים מ:יב): ״לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ״; ״לֹא יִכְלֶה מִמְּךָ״ (בראשית כג:ו):
פסוק לג:וְהוֹשֵׁעַ יָדִי לִי. מוּסָב עַל מִבּוֹא בְדָמִים, מ״ם שֶׁל מִבּוֹא מְחוּבֶּרֶת עַל וְהוֹשֵׁעַ, כְּמוֹ מִבּוֹא בְדָמִים וּמֵהוֹשֵׁעַ יָדִי לִי:
פסוק לז:בְּצֵאת הַיַּיִן מִנָּבָל. (תרגום:) ״כַּד פַּג חַמְרָא מִנָּבָל״:
פסוק לז:וַיָּמָת לִבּוֹ. שֶׁנִּצְטַעֵר עַל הַמִּנְחָה שֶׁהוּבְאָת לְדָוִד:
פסוק לח:כַּעֲשֶׂרֶת הַיָּמִים. שִׁבְעַת יְמֵי אֶבְלוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל תָּלָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁלֹּא יִתְעָרֵב אֵבֶל רָשָׁע בְּאֶבְלוֹ, וְאַחַר כָּךְ חָלָה שְׁלֹשָׁה יָמִים וָמֵת, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּגֹּף ה׳ אֶת נָבָל״, וְאָמַר מַר (שמחות ג ט): חָלָה שְׁלֹשָׁה יָמִים וָמֵת, זוֹ הִיא מִיתַת מַגֵּפָה. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (ראש השנה יח א): אֵלּוּ עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה, שֶׁהִמְתִּין לוֹ הַקָּדוֹשׁ בּרוּךְ הוּא שֶׁיַּחֲזוֹר בִּתְשׁוּבָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: כְּנֶגֶד עֶשֶׂר לְגִימוֹת שֶׁנָּתַן נָבָל לְעַבְדֵי דָוִד, שֶׁשָּׁלַח לוֹ דָּוִד עֲשָׂרָה נְעָרִים וְהֶאֱכִילָן:
פסוק לט:אֶת רִיב חֶרְפָּתִי. גִּדּוּפַי שֶׁחֵרְפַנִי (שמואל א פסוק י): הַיּוֹם רַבּוּ עֲבָדִים הַמִּתְפָּרְצִים:
פסוק לט:וְאֶת עַבְדּוֹ חָשַׂךְ מֵרָעָה. שֶׁלֹּא הֲרַגְתִּיו:
