פסוק א:ראש. עני ודל, כמו (משלי י ד): ראש עשה כף רמיה:
פסוק ג:ויחיה. ענין הספקת הצורך, כמו (בראשית מה ה): למחיה שלחני:
פסוק ד:לאורח. הוא ההלך שאמר, והוא האיש הבא אליו אשר יאמר, וליופי המליצה אמר במלות שונות:
פסוק ו:עקב. בעבור, כמו (דברים ז יב): עקב תשמעון:
פסוק יג:העביר. הסיר ומחל:
פסוק יד:אפס. הוא כענין רק, כמו (במדבר כג יג): אפס קצהו:
פסוק יד:נאץ נאצת. ענין כעס ובזיון, כמו (נחמיה ט יח): ויעשו נאצות גדולות:
פסוק טו:ויגוף. היא מכת החולי:
פסוק טו:ויאנש. ענין כבדות החולי, כמו (מיכה א ט): אנושה מכותיה:
פסוק יז:ברה. היא אכילה מועטת, כמו (לעיל ג לה): להברות את דוד:
פסוק יט:מתלחשים. מדברים בלחש ובחשאי:
פסוק יט:ויבן. מלשון הבנה:
פסוק כ:ויחלף. ענין תמורה:
פסוק כג:האוכל. מלשון יכולת:
פסוק כה:ידידיה. רוצה לומר אהוב לה׳, כי ידיד הוא ענין אהבה:
פסוק כח:וחנה. מלשון חניה:
פסוק לא:במגרה. כלי מלא פגימות עשויה לכרות העצים, ועל כי דרכה לכרות בגרירה, קרויה מגרה, וכן (מלכים א ז ט): מגוררות במגרה:
פסוק לא:ובחריצי הברזל. כלי ברזל מלאה חריצים עשויה לדוש בה, כמו שכתוב (ישעיהו כח כז): כי לא בחרוץ יודש קצח:
פסוק לא:ובמגזרות. הם הגרזנים שמבקעים בהם העצים, והוא מתהפך, כמו כבש כשב:
פסוק לא:במלבן. מלשון לבנים: