פסוק א:וַיְדַבֵּר דָּוִד לַה' אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת בְּיוֹם הִצִּיל ה' אֹתוֹ מִכַּף כָּל אֹיְבָיו וּמִכַּף שָׁאוּל. לאחר המאורעות הסוערים הגיע שקט יחסי לחייו של דוד, אז חיבר שיר תהילה גדול לה' שהציל אותו, גאל אותו ורומם אותו.
פסוק ב:וַיֹּאמַר: ה' סַלְעִי וּמְצֻדָתִי, התוקף, החוסן והמחסה שלי, ואין הוא רק מקום המסתור שלי אלא מְפַלְטִי לִי, המציל אותי גם באופן פעיל יותר.
פסוק ג:אֱלֹהֵי צוּרִי, סלעי, החוזק שלי, אֶחֱסֶה בּוֹ. מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי, פינת הישועה והמפלט שלי, מִשְׂגַּבִּי, המעוז שלי וּמְנוּסִי, המקום שאני בורח אליו, מֹשִׁעִי, מֵחָמָס, מעושק תֹּשִׁעֵנִי. אתה הוא הכול בעבורי.
פסוק ד:מְהֻלָּל אֶקְרָא ה', תמיד אהלל את ה' בקראי אליו, הואיל וּמֵאֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ. חיי היו מלאים סכנות, מלחמות ורדיפות, אך ניצלתי מכולן –
פסוק ה:כִּי אֲפָפֻנִי, כיתרו אותי מִשְׁבְּרֵי, גלי מָוֶת, צרות שאיימו על חיי, נַחֲלֵי בְלִיַּעַל, זרמים בלתי נשלטים יְבַעֲתֻנִי, הפחידו אותי.
פסוק ו:חֶבְלֵי שְׁאוֹל, חבלי רשת היוצאים מהאבדון סַבֻּנִי, סובבו אותי ללכדני, קִדְּמֻנִי בכל מקום שהגעתי אליו מֹקְשֵׁי מָוֶת.
פסוק ז:בַּצַּר לִי אֶקְרָא ה', וְאֶל אֱלֹהַי אֶקְרָא. וַיִּשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ שבקצה הרחוק של המציאות את קוֹלִי, וְשַׁוְעָתִי הגיעה בְּאָזְנָיו.
פסוק ח:וַיִּתְגָּעַשׁ, הגיע פרץ מאי-שם, וַתִּרְעַשׁ, והזדעזעה הָאָרֶץ, מוֹסְדוֹת, יסודות הַשָּׁמַיִם יִרְגָּזוּ. העולם כולו סער ורעד. וַיִּתְגָּעֲשׁוּ השמים והארץ משתוללים כִּי חָרָה לוֹ, ה' זעם על אויבי שבאו לפגוע בי.
פסוק ט:ומרוב כעס והתחממות עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ, וְאֵשׁ היוצאת מִפִּיו תֹּאכֵל, תשרוף. גֶּחָלִים, רשפים, ניצוצות בָּעֲרוּ מִמֶּנּוּ באופן מבהיל.
פסוק י:וַיֵּט ה' הפנה וכופף את השָׁמַיִם, וַיֵּרַד לעזור לי, וַעֲרָפֶל, ענן מסתיר תַּחַת רַגְלָיו.
פסוק יא:וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב, מין מלאך וַיָּעֹף, וַיֵּרָא, הוא התגלה עַל כַּנְפֵי רוּחַ.
פסוק יב:בהופעתו – וַיָּשֶׁת, הוא שם חֹשֶׁךְ סְבִיבֹתָיו להיות סֻכּוֹת, מסַּכים, חַשְׁרַת, היערמות מַיִם, עָבֵי, עננים המסתירים שְׁחָקִים, שמים.
פסוק יג:ומצד אחר, מִנֹּגַהּ, מהזיו שנֶגְדּוֹ, לפניו בָּעֲרוּ גַּחֲלֵי אֵשׁ.
פסוק יד:ובזמן הסערה, החושך והאימה, ענני המים והאש הבוערת סביב יַרְעֵם, השמיע רעם מִן שָׁמַיִם ה', וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קוֹלוֹ.
פסוק טו:וַיִּשְׁלַח חִצִּים וַיְפִיצֵם, פיזר את אויבַי, חִצֵּי בָּרָק – וַיָּהֹם, הטיל בהם מהומה, או שיבר אותם.
פסוק טז:האדמה הזדעזעה; הגלים נעתקו ממקומם, וַיֵּרָאוּ אֲפִקֵי, שבילי יָם, יִגָּלוּ מֹסְדוֹת תֵּבֵל. התגלו התהומות. הים נחשף כמעט במערומיו, והוא כמו ברח בְּגַעֲרַת ה', מִנִּשְׁמַת, נשיבת רוּחַ אַפּוֹ.
פסוק יז:יִשְׁלַח ה' את ידו מִמָּרוֹם ויִקָּחֵנִי. יַמְשֵׁנִי, הוא הוציא אותי מִמַּיִם רַבִּים,
פסוק יח:יַצִּילֵנִי מֵאֹיְבִי עָז, הקשה, מִשֹּׂנְאַי כִּי אָמְצוּ, אשר גברו מִמֶּנִּי.
פסוק יט:יְקַדְּמֻנִי, אויבי יצאו לקראתי בְּיוֹם אֵידִי, בשעת המשבר שלי; ובכל זאת – וַיְהִי ה' מִשְׁעָן לִי גם בנפילתי.
פסוק כ:וַיֹּצֵא לַמֶּרְחָב אֹתִי מתוך המצוקה, יְחַלְּצֵנִי כִּי חָפֵץ בִּי. בדימויים אלה מתוארת הצלת דוד בהשגחה פרטית עליו ובדרכים נסיות שהיו כרוכות בשידוד המערכות ובזעזוע המציאות.
פסוק כא:כאן מופיעה הערת הסבר. אמנם דוד מתאר את עזרתו המתמדת של אלוקים ואת תמיכתו בו ללא הרף, אבל אין זו העדפה חריגה או חסרת טעם – יִגְמְלֵנִי ה' כְּצִדְקָתִי, ה' משלם לי על מעשי הצדק שלי, כְּבֹר יָדַי, כפי טוהר כפי, יושרי ונאמנותי יָשִׁיב לִי.
פסוק כב:כִּי שָׁמַרְתִּי מאז ומעולם את דַּרְכֵי ה', וְלֹא רָשַׁעְתִּי, סטיתי מֵאֱלֹהָי.
פסוק כג:כִּי כָל מִשְׁפָּטָיו תמיד לְנֶגְדִּי, וְחֻקֹּתָיו, כל חוקה וחוקה – לֹא אָסוּר מִמֶּנָּה.
פסוק כד:וָאֶהְיֶה תָמִים, שלם לוֹ, התמסרתי אליו בשלמות, וָאֶשְׁתַּמְּרָה מֵעֲוֹנִי, מעוון, או: מהעוון הטבוע בי.
פסוק כה:וַיָּשֶׁב ה' לִי כְּצִדְקָתִי, כְּבֹרִי, כניקיוני שהוא לְנֶגֶד עֵינָיו. אני זוכה לחסדי ה' ולישועות מיוחדות, משום שתמיד הלכתי בדרכיו.
פסוק כו:עתה דוד שב ופונה לה': עִם חָסִיד תִּתְחַסָּד, אתה מתנהג בחסד. עִם גִּבּוֹר תָּמִים, שלם תִּתַּמָּם, אתה נוהג בתום, בנאמנות.
פסוק כז:עִם נָבָר, נקי, חף תִּתָּבָר, אתה פועל בנקיות. וְעִם עִקֵּשׁ, עקום תִּתַּפָּל, אתה מתפתל. אתה מודד מידה כנגד מידה ונוהג בצדק.
פסוק כח:וְאֶת עַם עָנִי, כנוע תּוֹשִׁיעַ, ומנגד, עֵינֶיךָ, מבטך אף עַל רָמִים, גבוהים תַּשְׁפִּיל, תשקיף עליהם מלמעלה ותתייחס אליהם כאל שפלים.
פסוק כט:כִּי אַתָּה נֵירִי, נרי ה', וַה' יַגִּיהַּ, מאיר את חָשְׁכִּי,
פסוק ל:כִּי בְכָה, בך, בעזרתך אָרוּץ, אני רודף, או: מרוצץ גְּדוּד שלם. בֵּאלֹהַי אֲדַלֶּג על פני שׁוּר, חומה. אני כובש ערים בצורות.
פסוק לא:הָאֵל – תָּמִים, תמימה דַּרְכּוֹ. אִמְרַת ה', משפטו והבטחתו צְרוּפָה, נקייה, מתקיימת במלואה. גם כשנקלעתי למצבי דחק, בסופו של דבר נחלצתי וניצחתי, כי מָגֵן הוּא ה' לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ,
פסוק לב:כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי ה', וּמִי צוּר, סלע, מעוז מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ. אין כוח ותוקף מלבדו.
פסוק לג:הָאֵל הוא מָעוּזִּי חָיִל, מבצרי החזק, וַיַּתֵּר, הוא הקפיץ, התיר ופתח, תר לפנַי, או: נתן תָּמִים, ללא פגם את דַּרְכִּי.
פסוק לד:מְשַׁוֶּה, מיישר, מעמיד את רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת הרצות במהירות וביציבות רבה, ולאחר מכן, עַל בָּמוֹתַי, רמותי, חָזקותי יַעֲמִדֵנִי כדרך האיילים והצבאים המגיעים אל פסגות ההרים.
פסוק לה:מְלַמֵּד יָדַי לַמִּלְחָמָה, וְנִחַת, יישר והשווה כקֶשֶׁת נְחוּשָׁה, נחושת, שהיא קשה מקשת עץ, את זְרֹעֹתָי.
פסוק לו:וַתִּתֶּן לִי מָגֵן יִשְׁעֶךָ, ישועתך, וַעֲנֹתְךָ, הענייה שלך, או: ענוותך תַּרְבֵּנִי, גידלה אותי.
פסוק לז:תַּרְחִיב צַעֲדִי תַּחְתֵּנִי, תחתי. הולכת אותי הליכה בטוחה ויעילה, וְלֹא מָעֲדוּ קַרְסֻלָּי.
פסוק לח:אֶרְדְּפָה את אֹיְבַי וָאַשְׁמִידֵם, וְלֹא אָשׁוּב מהמלחמה עַד כַּלּוֹתָם, עד שאיבדתי אותם.
פסוק לט:וָאֲכַלֵּם וָאֶמְחָצֵם, שברתי אותם וְלֹא יְקוּמוּן, וַיִּפְּלוּ תַּחַת רַגְלָי.
פסוק מ:וַתַּזְרֵנִי, אזרתני, חגרת אותי בחַיִל, כוח לַמִּלְחָמָה, תַּכְרִיעַ את קָמַי, אויבי הקמים עלי תַּחְתֵּנִי.
פסוק מא:וְאֹיְבַי תַּתָּה, נתת לִּי עֹרֶף. גרמת לכך שאויבי הפנו לי עורף, מְשַׂנְאַי ברחו מפני וָאַצְמִיתֵם, השמדתי אותם.
פסוק מב:יִשְׁעוּ, הם משוועים לעזרה וְאֵין מֹשִׁיעַ, הם פונים אֶל ה' וְלֹא עָנָם, כי בי הוא בחר.
פסוק מג:וְאֶשְׁחָקֵם, כתשתי את אויבי כַּעֲפַר אָרֶץ, כְּטִיט מושלך בחוּצוֹת אֲדִקֵּם, אני מפורר אותם עד דק, אֶרְקָעֵם, אני מרדד ורומס אותם.
פסוק מד:וַתְּפַלְּטֵנִי, הצלת אותי מֵרִיבֵי, ממריבות בתוך עַמִּי, תִּשְׁמְרֵנִי, קיימת אותי עד שהייתי לְרֹאשׁ גּוֹיִם, עַם לֹא יָדַעְתִּי יַעַבְדֻנִי. כיבושי הנרחבים הגיעו עד עמים רחוקים שלא הכרתי.
פסוק מה:בְּנֵי נֵכָר, אויבים וזרים, מרוב פחדם מפנַי יִתְכַּחֲשׁוּ, ישקרו ויחניפו לִי, לִשְׁמוֹעַ אֹזֶן, הם רק שומעים על גבורתי, וכבר יִשָּׁמְעוּ, הם נכנעים ומצייתים לִי. או: דברי מתקבלים על הכול.
פסוק מו:בְּנֵי נֵכָר יִבֹּלוּ, מתייבשים וקמלים,וְיַחְגְּרוּ, וחורגים, מזדעזעים או פורצים בבהלה מִמִּסְגְּרוֹתָם, ממסגרות ההגנה שלהם, מבצריהם.
פסוק מז:חַי ופועל ישועות הוא ה', וּבָרוּךְ הוא צוּרִי, וְיָרֻם, ומרומם אֱלֹהֵי צוּר יִשְׁעִי.
פסוק מח:אותו הָאֵל הַנֹּתֵן נְקָמֹת לִי, וּמוֹרִיד עַמִּים תַּחְתֵּנִי,
פסוק מט:וּמוֹצִיאִי מתחת יד אֹיְבָי, וּמִקָּמַי, מהקמים עלי תְּרוֹמְמֵנִי, הגבהת אותי, מֵאִישׁ חֲמָסִים, מאדם אלים תַּצִּילֵנִי. כל זאת הוא מתהילת דוד המלך, הכובש והמצביא.
פסוק נ:עַל כֵּן אוֹדְךָ, ה', בַּגּוֹיִם, בפני ישראל ובפני כל העמים, וּלְשִׁמְךָ אֲזַמֵּר.
פסוק נא:ה' הוא מִגְדּוֹל יְשׁוּעוֹת, מגדל שנושעים בו למַלְכּוֹ, לדוד, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ, לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם.