פסוק ו:ויתפשו. אחזו בחזקה:
פסוק ז:בנחשתים. בשלשלאות נחושת:
פסוק יא:הנופלים. הם היוצאים מעצמן, למסור עצמן ולשכון בינותם, וכן (ירמיהו לז יג): אל הכשדים אתה נופל:
פסוק יב:לכורמים. לעבוד הכרמים:
פסוק יב:וליוגבים. ענין בורות, כמו (לעיל ג טז): עשה הנחל הזה גבים גבים, ורוצה לומר לעבוד השדות בחפירות ובורות. או הוא כמו ליוקבים, מלשון יקב היין, כי גיכ״ק מתחלף, ורוצה לומר, לדרוך ולהמשיך היין אל היקב:
פסוק יג:המכונות. הם כני ובסיסי הכיורות:
פסוק יג:ים. כעין גיגית גדולה, עשויה לרחוץ בה:
פסוק יד:היעים. המכבדות והמגרפות, עשויים לגרוף בהם הדשן:
פסוק יד:המזמרות. כלי זמר:
פסוק טו:המחתות. כלים לחתות בהן האש:
פסוק יז:ושבכה. עשויה היא כרשת:
פסוק יז:ורמונים. עשויים מנחושת:
פסוק יח:כהן הראש. זה כהן גדול:
פסוק יח:משנה. שני לו, זה הסגן:
פסוק יח:שומרי הסף. הם השוערים, כי מזוזת השער יקרא סף, כמו (יחזקאל מ ז): וסף השער:
פסוק יט:המצבא. מלשון צבא:
פסוק כב:ויפקד. מענין מנוי וגזברות:
פסוק כג:החילים. צבאות עם:
פסוק כז:נשא. הגביה והרים:
פסוק כז:מבית כלא. מבית המאסר, כמו (ישעיהו מב כב): ובבתי כלאים החבאו:
פסוק כט:ושנא. כמו ושנה בה״א, והוא מענין חלוף ותמורה:
פסוק ל:וארחתו. הוא ענין פרס קבוע, וכן (ירמיהו מ ה): ארחה ומשאת: