פסוק א:חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ וְגוֹ׳. אָמַר רַבִּי לֵוִי (מגילה י:): דָּבָר זֶה מָסֹרֶת בְּיָדֵינוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ: אָמוֹץ וַאֲמַצְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה אַחִים הָיוּ:
פסוק א:אֲשֶׁר חָזָה עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם. וַהֲלֹא עַל כַּמָּה אֻמּוֹת נִתְנַבֵּא: מַשָּׂא בָּבֶל (ישעיהו יג:א), מַשָּׂא מוֹאָב (ישעיהו טו:א)? הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵין זֶה תְּחִלַּת הַסֵּפֶר וְלֹא נִקְרָא הַסֵּפֶר עַל שֵׁם הֶחָזוֹן הַזֶּה. וְכֵן שָׁנִינוּ בִּבְרַיְתָא דִּמְכִילְתָּא, ״בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ״ (ישעיהו ו:א) תְּחִלַּת הַסֵּפֶר, אֶלָּא שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּסֵּדֶר. וְהַדְּבָרִים מוֹכִיחִים, שֶׁהֲרֵי בְּיוֹם הָרַעַשׁ, יוֹם שֶׁנִּצְטָרַע עֻזִּיָּהוּ, נֶאֱמַר ״וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל ה׳ אוֹמֵר אֶת מִי אֶשְׁלַח וּמִי יֵלֶךְ לָנוּ״ (ישעיהו ו:ח), וְאָמַר ״הִנְנִי שְׁלָחֵנִי״. לָמַדְנוּ שֶׁהוּא תְּחִלַּת שְׁלִיחוּתוֹ, וּנְבוּאָה זוֹ נֶאֶמְרָה אַחַר כָּךְ. וְעַל זוֹ לְבַדָּהּ נֶאֱמַר ״אֲשֶׁר חָזָה עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם״, כְּשֵׁם שֶׁאָמַר עַל מַשָּׂא כָּל אֻמָּה וְאֻמָּה ״מַשָּׂא אֻמָּה פְּלוֹנִי״, אַף כָּאן כָּתַב חָזוֹן זֶה חָזָה עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם. וּלְפִי שֶׁהֵם תּוֹכְחוֹת קֹשִׁי, קְרָאָם חָזוֹן, שֶׁהוּא קָשֶׁה מֵעֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת שֶׁנִּקְרֵאת נְבוּאָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה מד:), וּרְאָיָה לַדָּבָר ״חָזוּת קָשָׁה הֻגַּד לִי״ (ישעיהו כא:ב):
פסוק א:בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ וְגוֹ׳. מַלְכֵי יְהוּדָה – אַרְבָּעָה מְלָכִים הַלָּלוּ קִפֵּחַ בְּיָמָיו. בְּיוֹם שֶׁנִּצְטָרַע עֻזִּיָּהוּ שָׁרְתָה שְׁכִינָה עָלָיו, וְנִתְנַבֵּא כָּל יְמֵי הַמְּלָכִים הַלָּלוּ, עַד שֶׁעָמַד מְנַשֶּׁה וַהֲרָגוֹ (וּנְבוּאָה זוֹ נֶאֶמְרָה בִּימֵי חִזְקִיָּהוּ אַחַר שֶׁגָּלוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים כְּתַרְגּוּם יוֹנָתָן):
פסוק ב:שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ. מֹשֶׁה אָמַר ״הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ״ (דברים לב:א), לָמָּה שִׁנָּה יְשַׁעְיָה אֶת הַלָּשׁוֹן? שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּדָבָר זֶה וּמִדְרָשׁוֹת רַבִּים בְּפָרָשַׁת הַאֲזִינוּ בְּסִפְרִי, וְנֶחְלְקוּ חֲכָמִים עֲלֵיהֶם וְאָמְרוּ: אֵין הַדָּבָר כֵּן, אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהָעֵדִים בָּאִים וּמְעִידִים וְנִמְצְאוּ דִבְרֵיהֶם מְכֻוָּנִים – עֵדוּתָן קַיֶּמֶת, וְאִם לָאו – אֵין עֵדוּתָן קַיֶּמֶת. אִלּוּ לֹא בָּא יְשַׁעְיָה וְנָתַן שְׁמִיעָה לַשָּׁמַיִם וְהַאֲזָנָה לָאָרֶץ, הָיוּ שָׁמַיִם מְעִידִים וְאוֹמְרִים: כְּשֶׁנִּקְרָאנוּ לְעֵדוּת זוֹ בִּימֵי מֹשֶׁה, שֶׁאָמַר ״הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם״ (דברים ל:יט), בְּהַאֲזָנָה שָׁמַעְנוּ, וְהָאָרֶץ מְעִידָה: אֲנִי נִקְרֵאתִי בִּלְשׁוֹן שְׁמִיעָה, וְאֵין עֵדוּתָן מְכֻוֶּנֶת. בָּא יְשַׁעְיָה וְחִלֵּף אֶת הַדָּבָר, נִמְצְאוּ שְׁנֵיהֶם מְעִידִים בִּלְשׁוֹן הַאֲזָנָה וּבִלְשׁוֹן שְׁמִיעָה:
פסוק ב:כִּי ה׳ דִּבֵּר. שֶׁתִּהְיוּ עֵדִים בַּדָּבָר כְּשֶׁהִתְרֵיתִי בָּם בִּימֵי מֹשֶׁה. לָכֵן בֹּאוּ וְשִׁמְעוּ שֶׁאֲנִי מִתְוַכֵּחַ עִמָּם, שֶׁעָבְרוּ עַל הַהַתְרָאָה. אֲנִי לֹא סָרַחְתִּי בָּהֶם, אֶלָּא גִּדַּלְתִּים וְרוֹמַמְתִּים וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי (סֵפָרִים אֲחֵרִים). שֶׁתִּהְיוּ עֵדִים לַדָּבָר, וְהֵיכָן דִּבֵּר? ״הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה״ (דברים לב:א) בַּמְכִילְתָּא (בא יב):
פסוק ג:קֹנֵהוּ. מְתַקְּנוֹ בַּחֲרִישָׁה בַּיּוֹם, וּמֵאַחַר שֶׁהִרְגִּילוֹ בְּכָךְ יוֹדֵעַ בּוֹ. אֲבָל חֲמוֹר אָטוּם אֵינוֹ מֵבִין בְּעָלָיו עַד שֶׁיַּאֲכִילֶנּוּ. וְיִשְׂרָאֵל לֹא נִתְפַּקַּח לֵידַע כְּשׁוֹר, כְּשֶׁקְּרָאתִיו ״יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ״ (בראשית לה:י), וְהוֹדַעְתִּיו קְצָת חֻקּוֹתַי וְהֵם עֲזָבוּנִי, כִּדְמְפוֹרָשׁ (יחזקאל כ:לט) וְאוֹמֵר ״אִישׁ אֶת גִּלּוּלֵי וְגוֹ׳״. וְאַף לְאַחַר שֶׁהוֹצֵאתִים מִמִּצְרַיִם וְהֶאֱכַלְתִּים אֶת הַמָּן וְקָרָאתִי אוֹתָם ״עַמִּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, לֹא הִתְבּוֹנְנוּ כַּחֲמוֹר (סא"א). דָּבָר אַחֵר: יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ. מַכִּיר הַשּׁוֹר קוֹנֵהוּ לִהְיוֹת מוֹרָאוֹ עָלָיו, לֹא שִׁנָּה מַה שֶׁגָּזַרְתִּי עָלָיו לוֹמַר אֵינִי חוֹרֵשׁ הַיּוֹם, וַחֲמוֹר לֹא אָמַר לִבְעָלָיו אֵינִי טוֹעֵן הַיּוֹם. וּמָה אֵלּוּ שֶׁנִּבְרְאוּ לְשַׁמֶּשְׁכֶם, וְאֵינָם לֹא לְקִבּוּל שָׂכָר אִם יִזְכּוּ וְלֹא לְשִׁלּוּם פֻּרְעָנוּת אִם חוֹטְאִים, לֹא שִׁנּוּ אֶת מִדָּתָם שֶׁגָּזַרְתִּי עֲלֵיהֶם, וְיִשְׂרָאֵל שֶׁאִם זוֹכִים מְקַבְּלִים שָׂכָר וְאִם חוֹטְאִים מְקַבְּלִים פֻּרְעָנוּת:
פסוק ג:לֹא יָדַע. לֹא אָבוּ לֵידַע, וְיָדְעוּ וְדָשׁוּ בְּעָקֵב, וְעַמִּי לֹא נָתַן לֵב לְהִתְבּוֹנֵן:
פסוק ד:הוֹי. כָּל הוֹי שֶׁבַּמִּקְרָא לְשׁוֹן קֹבֶל וְקִינָה, כְּאָדָם הַגּוֹנֵחַ מִלִּבּוֹ וְצוֹעֵק ״אֲהָה״, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ מֵהֶם מוּעָטִין שֶׁהֵם לְשׁוֹן צַעֲקַת קְרִיאַת קוֹל, כְּמוֹ ״הוֹי הוֹי וְנֻסוּ מֵאֶרֶץ צָפוֹן״ (זכריה ב:י), וְתַרְגּוּמוֹ ״אַכְלוּ״ לְשׁוֹן הַכְרָזָה. הוֹי יֵשׁ לִזְעוֹק עַל גּוֹי קָדוֹשׁ הַנֶּהְפַּךְ לִהְיוֹת גּוֹי חוֹטֵא, וְעַם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה״ (דברים ז:ו) נֶהְפַּךְ לִהְיוֹת עַם כֶּבֶד עָוֹן:
פסוק ד:עַם כֶּבֶד עָוֹן. כְּבֵדוּת עָוֹן. כָּבֵד אָדָם שֶׁהוּא כָּבֵד, פישנ״ט בְּלַעַ״ז. כֶּבֶד שֵׁם דָּבָר שֶׁל כְּבֵדוּת, פישנטומ״א בְּלַעַ״ז, וְדָבוּק עִם תֵּיבַת עָוֹן:
פסוק ד:זֶרַע מְרֵעִים. וְהֵם הָיוּ ״זֶרַע בֵּרַךְ ה׳״ (ישעיהו סא:ט), בָּנִים הָיוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נֶהֶפְכוּ לְמַשְׁחִיתִים:
פסוק ד:נִאֲצוּ. הִרְגִּיזוּ:
פסוק ד:נָזֹרוּ אָחוֹר. אֵין נְזִירָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא לְשׁוֹן פְּרִישׁוּת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ״וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל״ (ויקרא כב:ב), ״נְזִיר אֶחָיו״ (בראשית מט:כו). אַף כָּאן נָזוֹרוּ – נְסוֹגוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם מֵאֵצֶל הַמָּקוֹם:
פסוק ה:עַל מֶה תֻכּוּ וְגוֹ׳. אָדָם שֶׁלָּקָה וְחוֹזֵר עַל סִרְחוֹנוֹ, חֲבֵרוֹ מוֹכִיחוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: ״עַל זֶה לָקִיתָ, וְאֵינְךָ נוֹתֵן לֵב לוֹמַר ׳עַל סֻרְחָן זֶה לָקִיתִי, לֹא אָשׁוּב לַעֲשׂוֹת עוֹד׳?״ אַף כָּאן ״עַל מֶה תֻּכּוּ״ מֵאַחַר שֶׁעֲדַיִן אַתֶּם מוֹסִיפִים סָרָה, לָסוּר מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם? הֲלֹא כְּבָר כָּל רֹאשׁ לָחֳלִי, וְלָמָּה לֹא תָבִינוּ?
פסוק ו:מְתֹם. לְשׁוֹן תְּמִימוּת, שָׁלֵם מֵאֵין מַכְאוֹב:
פסוק ו:פֶּצַע. מַכַּת חֶרֶב:
פסוק ו:חַבּוּרָה. לְשׁוֹן חַבָּלָה:
פסוק ו:וּמַכָּה טְרִיָּה. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״מְרַסְסָא״, כְּתוּתָה וּמְרוּסֶסֶת:
פסוק ו:טְרִיָּה. דמיצייד״א בְּלַעַ״ז, וּבִלְשׁוֹן גְּמָרָא יֵשׁ ״טַרְיֵה לְרֵישֵׁיהּ״ (חולין מה:). מְנַחֵם פֵּירֵשׁ לְשׁוֹן לַחוּת, כְּלוֹמַר: לַחָה וְרְטוּבָה, תָּמִיד נוֹבַעַת, מוישט״א בְּלַעַ״ז:
פסוק ו:לֹא זֹרוּ. הַנְּגָעִים הָאֵלֶּה לֹא זוֹרוּ עַל יְדֵי רוֹפְאִים אַבְקַת סַמָּנֵי תַחְבּוֹשֶׁת, לָשׁוֹן ״יְזֹרֶה עַל נָוֵהוּ גָפְרִית״ (איוב יח:טו). וּמְנַחֵם פֵּרֵשׁ לְשׁוֹן רְפוּאָה, כְּמוֹ ״אֵין דָּן דִּינֵךְ לְמָזוֹר״ (ירמיהו ל:יג). וְלֹא חֻבָּשׁוּ. לְשׁוֹן רְפוּאָה:
פסוק ו:וְלֹא רֻכְּכָה בַּשָּׁמֶן. לֹא רֻכְּכָה מַכָּתָם בַּשֶּׁמֶן כְּמִשְׁפַּט שְׁאָר מַכּוֹת, וְאֵין נוֹפֵל כָּאן לוֹמַר ׳לֹא רֻכְּכוּ בַּשֶּׁמֶן׳, שֶׁאֵין מְרַכְּכִין אֶלָּא בִּמְקוֹם הַמַּכָּה, אֲבָל הַמָּזוֹר וְהַחֲבִישָׁה נוֹפֵל לְשׁוֹנָם עַל כָּל הַגּוּף, לְפִיכָךְ נוֹפֵל בָּם לְשׁוֹן רַבִּים: ״לֹא זֹרוּ״ הַנְּגָעִים ״וְלֹא חֻבָּשׁוּ״. וְיוֹנָתָן פָּתַר כָּל הַמִּקְרָא בִּלְשׁוֹן דּוּגְמָא, עַל שֶׁהֵם מְלוּכְלָכִים וּמְנוּגָּעִים בֶּעָוֹן, וְתִרְגֵּם ״מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ״ מִקְּטַנִּים וְעַד גְּדוֹלִים (ירמיהו ו:ג), ״אֵין בּוֹ מְתֹם״ אֵין טוֹב בּוֹ, ״פֶּצַע וְחַבּוּרָה״ פֶּשַׁע וַעֲוֹנוֹת וְחַטָּאִים. לֹא זֹרוּ וְגוֹ׳ כְּלוֹמַר לֹא נִתְרַפְּאוּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְלֹא רֻכְּכָה בַּשָּׁמֶן אֲפִלּוּ צַד הִרְהוּר תְּשׁוּבָה אֵין בְּלִבָּם:
פסוק ז:לְנֶגְדְּכֶם זָרִים אֹכְלִים אֹתָהּ. לְעֵינֵיכֶם יֹאכְלוּהָ אוֹיְבֵיכֶם:
פסוק ז:וּשְׁמָמָה. מִכֶּם, כְּנַחֲלָה הַנֶּהְפֶּכֶת לְזָרִים וְהִיא שְׁמָמָה מִבְּעָלֶיהָ; כָּךְ תִּרְגֵּם יוֹנָתָן:
פסוק ח:וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן. רֵיקָנִית מִיּוֹשְׁבֶיהָ, כִּי יִגְלוּ מִתּוֹכָהּ, כַּאֲשֶׁר תִּוָּתֵר סֻכַּת הַכֶּרֶם שֶׁעֲשָׂאָהּ נוֹצֵר, וּבְעֵת יִבְצֹר הַכֶּרֶם מַנִּיחַ סֻכָּתוֹ וְהוֹלֵךְ, ״בָּתַר דִּקְטָפוּהִי״ (תרגום יונתן) – לְאַחַר שֶׁבָּצְרוּ אוֹתָהּ:
פסוק ח:כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה. ״כַּאֲשֶׁר תֵּעָזֵב הַמְּלוּנָה שֶׁעָשָׂה נוֹצֵר בְּרֹאשׁ הַמִּקְשָׁה לִשְׁמֹר קִישּׁוּאִין שֶׁלָּהּ, וּמִשֶּׁתִּלָּקֵט מַנִּיחָהּ וְהוֹלֵךְ. זוֹ שֶׁבַּכֶּרֶם קְרוּיָה סֻכָּה, לְפִי שֶׁהוּא גָּר שָׁם יוֹמָם וָלַיְלָה, בַּיּוֹם שׁוֹמְרָהּ מִן הָעוֹפוֹת וּבַלַּיְלָה מִן הַגַּנָּבִים. אֲבָל הַקִּישּׁוּאִין קָשִׁין הֵם וְאֵין לִירָא מִן הָעוֹפוֹת וְאֵין צָרִיךְ לְשָׁמְרָהּ בַּיּוֹם, לְפִיכָךְ נִקְרֵאת מְלוּנָה עַל שֶׁהִיא לִינַת הַלֵּילוֹת. ״כְּעַרְסַל מְבָתוּתָא״ – כְּמִשְׁכַּב הַמְּלוּנָה, ״בְּמִקְשָׁיָא בָּתַר דְּאַבְעִיוּהִי״ – לְאַחַר שֶׁלִּקְּטוּהוּ, לְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה (פאה ד:): ״שָׁלֹשׁ אַבְעָיוֹת בַּיּוֹם:
פסוק ח:כְּעִיר נְצוּרָה. כְּעִיר שֶׁצָּרוּ עָלֶיהָ, וְעוֹשִׂים סֻכּוֹת סָבִיב לָהּ לְהִסְתַּתֵּר שָׁם הַחֲיָלוֹת, וּכְשֶׁמִּסְתַּלְּקִים מֵעָלֶיהָ מַנִּיחִין אוֹתָם וְהוֹלְכִין. כָּל זֶה תַּרְגּוּם יוֹנָתָן:
פסוק ט:לוּלֵי וְגוֹ׳ הוֹתִיר לָנוּ שָׂרִיד. מֵאֵלָיו וּבְרַחֲמָיו, וְלֹא בְּצִדְקוֹתֵינוּ:
פסוק ט:כִּמְעָט כִּסְדֹם הָיִינוּ. כֻּלָּנוּ כָּלִים:
פסוק י:קְצִינֵי סְדֹם. שָׂרִים שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם כִּסְדוֹם. מִכָּאן אָמְרוּ (ברכות יט.): אַל יִפְתַּח אָדָם פִּיו לַשָּׂטָן:
פסוק יא:שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים. כְּמוֹ ״פֶּן יִשְׂבָּעֲךָ וּשְׂנֵאֶךָ״ (משלי כה:יז):
פסוק יא:מְרִיאִים. בְּהֵמוֹת צֹאן פְּטוּמוֹת:
פסוק יא:לֹא חָפָצְתִּי. אַחַר שֶׁאַתֶּם עוֹבְרִים עַל תּוֹרָתִי, ״זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֵבָה״ (משלי כא:כז):
פסוק יב:מִי־בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמֹס חֲצֵרָי. לִרְמוֹס אֶת חֲצֵרַי, אַחֲרֵי שֶׁאֵין לְבַבְכֶם שָׁלֵם עִמִּי:
פסוק יג:לֹא תוֹסִיפוּ הָבִיא מִנְחַת שָׁוְא. מַתְרֶה אֲנִי בָּכֶם: לֹא תָּבִיאוּ לִי מִנְחַת שָׁוְא שֶׁלָּכֶם, שֶׁהֶעָשָׁן עוֹלֶה מִמֶּנָּה קִיטוֹר שֶׁל תִּיעוּב הוּא לִי, וְלֹא לְנַחַת הָרוּחַ:
פסוק יג:חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא לֹא אוּכַל וְגוֹ׳. וְלִקְרוֹא מִקְרָא חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת שֶׁאַתֶּם נֶאֱסָפִים לִקְרֹא עֲצָרָה וַאֲסִיפָה בָּהֶם, לֹא אוּכַל לִסְבּוֹל אָוֶן שֶׁבִּלְבַבְכֶם הַנּוֹטֶה לַעֲבוֹדָה זָרָה וְהָעֲצָרָה עִמּוֹ, שֶׁאֵין שְׁנֵי הַדְּבָרִים כָּאֵלּוּ רְאוּיִין יַחַד: לִקְרוֹא עֲצָרָה לֵיאָסֵף לְפָנַי, וְהָאָוֶן שֶׁבִּלְבַבְכֶם לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְאֵין אַתֶּם מוֹצִיאִין אוֹתוֹ מִתּוֹךְ לְבַבְכֶם:
פסוק טו:וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם. לְפִי שֶׁיֶּדְכֶם דָּמִים מָלֵאוּ:
פסוק טו:דָּמִים. רְצִיחָה:
פסוק טז:רַחֲצוּ הִזַּכּוּ. פַּתַּח הוּא, לְשׁוֹן צִוּוּי, לְפִי שֶׁהוּא מִגִּזְרַת רְחַץ, אֲבָל רָחֲצוּ קָמַץ לְשׁוֹן עָבַר שֶׁהוּא מִגִּזְרַת רָחַץ:
פסוק טז:רַחֲצוּ, הִזַּכּוּ, הָסִירוּ, חִדְלוּ, לִמְדוּ, דִּרְשׁוּ, אַשְּׁרוּ, שִׁפְטוּ, רִיבוּ, לְכוּ. עֶשֶׂר אַזְהָרוֹת שֶׁל לְשׁוֹן תְּשׁוּבָה יֵשׁ כָּאן, כְּנֶגֶד עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה וּכְנֶגֶד עֲשָׂרָה מַלְכֻיּוֹת זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת:
פסוק טז:חִדְלוּ הָרֵעַ. חִדְלוּ מִמַּעֲשִׂים הָרָעִים:
פסוק טז:הָרֵעַ. כְּמוֹ לְהָרֵעַ, אֵין צָרִיךְ לִכְתּוֹב מֵהָרֵעַ, שֶׁכֵּן לְשׁוֹן הַמִּקְרָא נוֹפֵל עַל לְשׁוֹן חֲדָלָה, ״וְחָדַל לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח״ (במדבר ט:ג), ״עַד כִּי חָדַל לִסְפֹּר״ (בראשית מא:ט), כְּלוֹמַר: חָדְלָה הַסְּפִירָה, חָדְלָה הָעֲשִׂיָּה, אַף כָּאן תַּחְדְּלוּ הָרָעָה:
פסוק יז:לִמְדוּ. רָפֵי נָקוּד, וְהוּא מִגִּזְרַת ״לָמוֹד״ – הָיוּ לְמֵדִין לְהֵיטִיב. הַמְּלַמֵּד לְעַצְמוֹ הוּא מִמִּשְׁקוֹלֶת לָשׁוֹן קַל, לְפִיכָךְ צִוּוּי לָשׁוֹן רַבִּים שֶׁלּוֹ נָקוּד בְּחִירִק כְּמוֹ ״אִמְרוּ״, ״שִׁמְעוּ״, אֲבָל הַמְּלַמֵּד לַאֲחֵרִים הוּא מִמִּשְׁקוֹלֶת לָשׁוֹן כָּבֵד הַמַּדְגִּישׁ, וְאִם בָּא לְצַוּוֹת אֶת הָרַבִּים הוּא נָקוּד ״לַמְּדוּ״. וְכֵן ״דִּרְשׁוּ״ מִגִּזְרַת ״דָּרוֹשׁ״, אֲבָל ״אַשְּׁרוּ״ שֶׁהַשִּׁי״ן מֻדְגֶּשֶׁת מִמִּשְׁקוֹלֶת לָשׁוֹן כָּבֵד וּמִגִּזְרַת ״אַשֵּׁר״, לְפִיכָךְ לָשׁוֹן צִוּוּי לְרַבִּים נָקוּד פַּתַּח כְּמוֹ ״דַּבְּרוּ״, ״סַפְּרוּ״, ״בַּשְּׂרוּ״:
פסוק יז:אַשְּׁרוּ חָמוֹץ. הַחֲזִיקוּ אֶת הַגָּזוּל, וְהוּא לְשׁוֹן מִשְׁנָה: ״אֲשַׁרְנוּהִי״ (כתובות כא.), ״אִי אֲיַשֵּׁר חֵילִי״ (גיטין ל:), ״יִישַׁר כֹּחֲךָ״ (שבת פז.). לָשׁוֹן אַחֵר: הַדְרִיכוּהוּ בִּנְתִיב אֱמֶת לִזְכּוֹת בְּשֶׁלּוֹ, לְשׁוֹן ״בַּאֲשׁוּרוֹ אָחֲזָה רַגְלִי״ (איוב כג:א), ״וְאַשֵּׁר בְּדֶרֶךְ לִבֶּךָ״ (משלי כג:ט):
פסוק יז:שִׁפְטוּ יָתוֹם. פְּלוֹנִי זַכַּאי, פְּלוֹנִי חַיָּב:
פסוק יז:רִיבוּ אַלְמָנָה. הִשְׁתַּדְּלוּ בְּרִיבָהּ לְהִתְוַכֵּחַ בַּעֲדָהּ, שֶׁאֵינָהּ יוֹצֵאת לַחֲזוֹר אַחֲרֵי בַּעֲלֵי דִינָהּ (סא"א):
פסוק יז:חָמוֹץ. גָּזוּל, וְדוֹמֶה לוֹ ״מִכַּף מְעַוֵּל וְחוֹמֵץ״ (תהלים עא:ד):
פסוק יח:לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יַחַד, אֲנִי וְאַתֶּם, וְנֵדַע מִי סָרַח עַל מִי; וְאִם אַתֶּם סְרַחְתֶּם עָלַי, עוֹדֶנִּי נוֹתֵן לָכֶם תִּקְוָה לָשׁוּב:
פסוק יח:אִם־יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים. כְּתוּמִים לְפָנַי כְּאוֹדֶם שָׁנִים, אַלְבִּינֵם כַּשֶּׁלֶג:
פסוק יח:יֹאמַר ה׳. תָּמִיד הוּא אוֹמֵר לָכֶם כֵּן, כְּמוֹ ״עַל פִּי ה׳ יַחֲנוּ״ (במדבר ט:). דָּבָר אַחֵר: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה – מַה כָּתוּב לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ? ״חִדְלוּ הָרֵעַ לִמְדוּ הֵיטֵב״ (ישעיהו א:ז-יז), וְאַחַר שֶׁתָּשׁוּבוּ אֵלַי לְכוּ וְנִוָּכְחָה יַחַד לְהוֹדִיעֵנִי: ״עָשִׂינוּ מַה שֶׁעָלֵינוּ, עֲשֵׂה מַה שֶׁעָלֶיךָ״, וַאֲנִי אוֹמֵר ״אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג״ וְגוֹ׳:
פסוק יח:כַתּוֹלָע. צֶבַע שֶׁצּוֹבְעִים בּוֹ אָדוֹם, גַּרְעִינִים הֵם, וְיֵשׁ תּוֹלָעִים בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד:
פסוק כ:כִּי פִּי ה׳ דִּבֵּר. וְהֵיכָן דִּבֵּר? ״וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב״ (ויקרא כו:ה):
פסוק כא:לְזוֹנָה. תּוֹעָה מֵעַל אֱלֹהֶיהָ:
פסוק כא:קִרְיָה. שֶׁהָיְתָה נֶאֱמָנָה וּמְלֵאָה מִשְׁפָּט, וְצֶדֶק הָיָה לָן בָּהּ, וְעַתָּה מְרַצְּחִים:
פסוק כא:מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט. כְּגוֹן ״רַבָּתִי עָם״ (איכה א:):
פסוק כא:צֶדֶק יָלִין בָּהּ. תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר הָיָה מְכַפֵּר עַל עֲבֵירוֹת שֶׁל הַלַּיְלָה, וְשֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם מְכַפֵּר עַל שֶׁל הַיּוֹם. דָּבָר אַחֵר: שֶׁהָיוּ מְלִינִים בָּהּ דִּינֵי נְפָשׁוֹת, כְּשֶׁלֹּא הָיוּ מוֹצְאִין לוֹ זְכוּת בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לֹא הָיוּ גּוֹמְרִין אֶת דִּינוֹ עַד לְמָחָר, אוּלַי יִמְצְאוּ לוֹ זְכוּת, וְעַתָּה נַעֲשׂוּ רוֹצְחִין. וּמָצִינוּ בִּפְסִיקְתָּא (פרק טו:ז): רַבִּי מְנַחֵם בַּר אוֹשַׁעְיָא אָמַר: תפ״א (אַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וְאַחַת) בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת הָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם כְּמִנְיַן מְלֵאֲתִי בְּגִימַטְרִיָּא:
פסוק כא:וְעַתָּה מְרַצְּחִים. הָרְגוּ אֶת אוּרִיָּה, הָרְגוּ אֶת זְכַרְיָה:
פסוק כב:כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים. שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין מָעוֹת נְחֹשֶׁת וּמְצַפִּין אוֹתָן בְּכֶסֶף לְהוֹנוֹת בָּהֶם:
פסוק כב:סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם. מַשְׁקִים שֶׁלָּכֶם מְעוֹרָבִים בַּמַּיִם, כְּדְאִיתָא בִּפְסִיקְתָּא (פסיקתא רבתי טו:). מָהוּל – מְעוֹרָב, וְאֵין לוֹ דִּמְיוֹן בַּמִּקְרָא; וּמִדְרָשׁ אַגָּדָה פּוֹתֵר ״לִשְׂחוֹק אָמַרְתִּי מְהוֹלָל״ (קהלת ב:) – מְעוֹרְבָּב:
פסוק כג:סוֹרְרִים. סָרִים מִן הַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה:
פסוק כג:וְרֹדֵף שַׁלְמוֹנִים. תַּשְׁלוּמִין. תַּרְגּוּם יוֹנָתָן: ״אָמְרִין גְּבַר לְחַבְרֵיהּ עֲבִיד לִי טַב בְּדִינִי וַאֲשַׁלֵּם לָךְ בְּדִינָךְ״. שׁוֹפֵט שֶׁהָיָה גַּזְלָן, וְהַנִּגְזָל צוֹעֵק עָלָיו בִּפְנֵי שׁוֹפֵט אַחֵר, זֶה אוֹמֵר לוֹ: צַדְּקֵנִי הַיּוֹם וַאֲנִי אֲשַׁלֵּם גְּמוּלְךָ כְּשֶׁיִּצְעֲקוּ עָלֶיךָ בְּפָנַי. הֲוֵי רוֹדֵף תַּשְׁלוּם גְּמוּלוֹת:
פסוק כג:וְרִיב אַלְמָנָה לֹא־יָבוֹא אֲלֵיהֶם. הָאַלְמָנָה בָּאָה לִצְעוֹק, וְהַיָּתוֹם יוֹצֵא, וְזוֹ פּוֹגַעַת בּוֹ וְשׁוֹאַלְתּוֹ: ״מַה הוֹעַלְתָּ בִּצְעָקָתְךָ לִפְנֵי הַשּׁוֹפֵט?״ וְהוּא אוֹמֵר: ״כָּל הַיּוֹם הַזֶּה יָגַעְתִּי לוֹ בִּמְלָאכָה, וְסוֹפוֹ לֹא הוֹעַלְתִּי.״ וְזוֹ חוֹזֶרֶת לַאֲחוֹרֶיהָ וְאוֹמֶרֶת: ״וּמַה זֶּה שֶׁהוּא אִישׁ לֹא הוֹעִיל, אֲנִי לֹא כָּל שֶׁכֵּן?״ הֲוֵי ״יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם״ כְּלָל:
פסוק כד:נְאֻם הָאָדוֹן. שֶׁהַכֹּל שֶׁלּוֹ, וּבְיָדוֹ לַעֲקוֹר אֶתְכֶם מֵאַרְצְכֶם וְלִנְטוֹעַ בָּהּ אֲחֵרִים:
פסוק כד:אֲבִיר יִשְׂרָאֵל. תָּקְפּוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל:
פסוק כד:הוֹי. לְשׁוֹן הַזְמָנָה וְהַכְרָזָה, וְדוֹמֶה לוֹ ״הוֹי וְנֻסוּ מֵאֶרֶץ צָפוֹן״ (זכריה ב:), וְיֵדְעוּ הַכֹּל כִּי אֶנָּחֵם מִצָּרַי שֶׁהִכְעִיסוּנִי בְּמַעֲשֵׂיהֶם:
פסוק כה:וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ. מַכָּה אַחַר מַכָּה, עַד כְּלוֹת הַפּוֹשְׁעִים:
פסוק כה:כַּבֹּר. לְשׁוֹן בּוֹרִית, סבו״ן בְּלַעַ״ז, וּלְשׁוֹנוֹ לְשׁוֹן נִקָּיוֹן, כְּמוֹ ״וּבַר לֵבָב״ (תהילים כד:), עַל שֵׁם שֶׁהוּא מְנַקֶּה הַבֶּגֶד מִכְּתָמָיו:
פסוק כה:סִיגָיִךְ. הָאָמוּר לְמַעְלָה כְּמוֹ ״כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים״ (ישעיהו א:כב), תַּעֲרוֹבֶת נְחֹשֶׁת בְּכֶסֶף קָרוּי סִיג, אַף כָּאן תַּעֲרוֹבֶת רְשָׁעִים עִם הַכְּשֵׁרִים. אֲנִי אֲכַלֶּה הַפּוֹשְׁעִים שֶׁהֵם הַסִּיג:
פסוק כה:כָּל־בְּדִילָיִךְ. בְּדִיל הַמְעוֹרָב בַּכֶּסֶף, כְּלוֹמַר: הָרְשָׁעִים שֶׁבָּךְ. בְּדִיל אשטיי״ס בְּלַעַ״ז:
פסוק כו:כְּבָרִאשֹׁנָה. אַעֲמִיד לָכֶם שׁוֹפְטִים כְּשֵׁרִים:
פסוק כו:עִיר הַצֶּדֶק. כְּבַתְּחִלָּה ״צֶדֶק יָלִין בָּהּ״ (ישעיהו א:כא):
פסוק כז:בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה. עַל יְדֵי שֶׁיִּהְיוּ בָּהּ עוֹשֵׂה מִשְׁפָּט:
פסוק כז:תִּפָּדֶה. מֵעֲוֹנוֹתֶיהָ:
פסוק כז:וְשָׁבֶיהָ. עוֹשֵׂי תְשׁוּבָה שֶׁבְּתוֹכָהּ. (בִּצְדָקָה – בְּמַצְדִּיקִים עַצְמָם בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה שֶׁבְּתוֹכָהּ):
פסוק כח:וְשֶׁבֶר פֹּשְׁעִים וגו׳. שֶׁבְּכֻלָּן הוֹכִיחָן לְמַעְלָה: ״וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי״ (ישעיהו א:ב), ״גּוֹי חוֹטֵא״, ״עָזְבוּ אֶת ה׳״ (ישעיהו א:ד):
פסוק כח:פֹּשְׁעִים. מוֹרְדִים וְהָעוֹבְדִים לַעֲבוֹדָה זָרָה:
פסוק כח:וְחַטָּאִים. אֵלּוּ עַבְרְיָינִים הָעוֹבְרִים עַל שְׁאָר אִסּוּרִין:
פסוק כט:מֵאֵילִים. לְשׁוֹן אֵלָה, מִין אִילָן שֶׁקּוֹרִין אולמ״א בְּלַעַ״ז:
פסוק כט:אֲשֶׁר חֲמַדְתֶּם. לַעֲבוֹד תַּחְתֵּיהֶם עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״תַּחַת אַלּוֹן וְלִבְנֶה וְאֵלָה כִּי טוֹב צִלָּהּ״ (הושע ד:ג):
פסוק כט:מֵהַגַּנּוֹת. שָׁם הָיוּ עוֹבְדִים כּוֹכָבִים, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ״הַמִּתְקַדְּשִׁים וְהַמִּטַּהֲרִים אֶל הַגַּנּוֹת״ (ישעיהו סו:יז):
פסוק ל:נֹבֶלֶת עָלֶה. הֶעָלֶה שֶׁלָּהּ נוֹבֶלֶת, כָּמוּשׁ, פלישטיישנ״ט בְּלַעַ״ז. בְּבֹא עָלָיו שָׁרָב אוֹ קֶרַח הוּא כָּמֵשׁ, וְלִחְלוּחוֹ אָבַד וְכָלֶה. וְאֵין ׳נוֹבֵל׳ לְשׁוֹן רִקָּבוֹן כְּמוֹ ׳בָּלֶה׳ (איכה ג:), שֶׁאֵין נוּ״ן נוֹפֶלֶת בְּאוֹתוֹ לָשׁוֹן, אֶלָּא ׳נוֹבֵל׳ לְשׁוֹן דָּבָר הַנִּלְאֶה וְכָלֶה, כְּמוֹ מִגִּזְרַת ״נָבֹל תִּבֹּל״ (שמות יח:ח), כְּמוֹ ׳תִּנְבּוֹל׳, וּמְתַרְגְּמִינָן: מֵילָאָה תֵּילָאָה:
פסוק ל:אֲשֶׁר־מַיִם אֵין לָהּ. לְהַשְׁקוֹת זְרָעֶיהָ; בְּדָבָר שֶׁחוֹטְאִים בּוֹ מַשְׁוֶה פֻּרְעָנוּתָם:
פסוק לא:הֶחָסֹן. הַתֹּקֶף, שֶׁהָיוּ אוֹנְסִין אֶת הָעֲנִיִּים וְגוֹזְלִין אוֹתָן וּמִתְחַסְּנִין בַּמָּמוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְמַעְלָה (ישעיהו א:כג) ״וְחַבְרֵי גַנָּבִים״, יִהְיֶה אוֹתוֹ מָמוֹן לִנְעוֹרֶת שֶׁמְּנַעֲרִין מִן הַפִּשְׁתָּן (שבת כ:), שֶׁהוּא קַל וְנוֹחַ לִשָּׂרֵף:
פסוק לא:וּפֹעֲלוֹ. וְהָעוֹשֶׂה אוֹתוֹ תֹּקֶף יִהְיֶה לְנִיצוֹץ אֵשׁ, וּבָעֲרוּ זֶה בָּזֶה. נִיצוֹץ אישטנציל״א בְּלַעַ״ז. תַּרְגּוּם יוֹנָתָן: ״וּפֹעֲלוֹ״ – ״וְעוֹבַד יְדֵיהוֹן״, וְאֵין זֶה אַחַר לְשׁוֹן הָעִבְרִית, שֶׁאִם כֵּן הָיָה לוֹ לִנָּקֵד וּפָעֳלוֹ חֲטַף קָמַץ, וִיהֵא נִבְאָר לְשׁוֹן פָּעוּל. עַכְשָׁיו שֶׁהוּא נָקוּד מְלֹא פוּם (רוֹצֶה לוֹמַר חוֹלָם), נִבְאָר לְשׁוֹן פּוֹעֵל:
פסוק לא:וְאֵין מְכַבֶּה. תַּרְגּוּם יוֹנָתָן: ״וְלָא יְהֵא עֲלֵיהוֹן חַיִּיס״: