פסוק א:מֵסִיר מִירוּשָׁלִַם וגו׳. כֻּלָּהּ מְפֹרֶשֶׁת בְּמַסֶּכֶת חֲגִיגָה (חגיגה יד א): שְׁמוֹנָה עֶשְׂרֵה קְלָלוֹת קִלֵּל יְשַׁעְיָה אֶת יִשְׂרָאֵל, וְלֹא נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ עַד שֶׁאָמַר ״יִרְהֲבוּ הַנַּעַר בַּזָּקֵן וְהַנִּקְלֶה בַּנִּכְבָּד״ (ישעיהו ג:ה):
פסוק ב:וְקֹסֵם. זֶה מֶלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר ״קֶסֶם עַל שִׂפְתֵי מֶלֶךְ״ (משלי טז:י):
פסוק ג:יוֹעֵץ. יוֹדֵעַ לְעַבֵּר שָׁנִים וְלִקְבּוֹעַ חֳדָשִׁים:
פסוק ג:וַחֲכַם חֲרָשִׁים. שֶׁכְּשֶׁפּוֹתֵחַ בְּדִבְרֵי תוֹרָה נַעֲשׂוּ הַכֹּל כְּחֵרְשִׁים:
פסוק ג:וּנְבוֹן לָחַשׁ. רָאוּי לִמְסוֹר לוֹ סִתְרֵי תּוֹרָה שֶׁנִּתְּנוּ בְּלַחַשׁ, כְּגוֹן מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית וּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה:
פסוק ד:וְנָתַתִּי נְעָרִים שָׂרֵיהֶם. אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם הַמְנֹעָרִים מִן הַמִּצְוֹת:
פסוק ד:וְתַעֲלוּלִים יִמְשְׁלוּ בָם. שׁוּעָלִים, בְּנֵי אָדָם חֲלָשִׁים. וַאֲנִי אוֹמֵר לְפִי פְּשׁוּטוֹ: תַּעֲלוּלִים לֵיצָנֵי בְּנֵי אָדָם הַמִּתְעוֹלְלִים בָּהֶן וּמְבַזִּין אוֹתָם, כְּמוֹ (איוב טז:טו) ״וְעוֹלַלְתִּי בֶּעָפָר קַרְנִי״, (שמות י:ב) ״אֶת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי״:
פסוק ה:וְנִגַּשׂ הָעָם. יִהְיוּ דְחוּקִין וּנְגוּשִׁין זֶה עַל זֶה בְּתִיגוּר וְחִירוּם:
פסוק ה:יִרְהֲבוּ הַנַּעַר בַּזָּקֵן. יִתְגַּדֵּל הַנַּעַר עַל הַזָּקֵן:
פסוק ה:וְהַנִּקְלֶה בַּנִּכְבָּד. כִּפְשׁוּטוֹ. וּמִדְרָשׁוֹ (חגיגה יד א): יָבֹא מִי שֶׁחֲמוּרוֹת דּוֹמוֹת עָלָיו כְּקַלּוֹת, וְיִרְהַב בְּמִי שֶׁהַקַּלּוֹת דּוֹמוֹת עָלָיו כִּכְבֵדוֹת:
פסוק ו:כִּי יִתְפֹּשׂ אִישׁ בְּאָחִיו. כַּאֲשֶׁר יִתְפֹּשׂ אִישׁ בְּאָחִיו בְּבֵית אָבִיו לֵאמֹר: ״עָשִׁיר אַתָּה בַּתּוֹרָה, וּמְחֻוֶּרֶת הִיא בְּיָדְךָ כַּשִּׂמְלָה״:
פסוק ו:קָצִין תִּהְיֶה לָּנוּ. וּתְלַמְּדֵנוּ:
פסוק ו:וְהַמַּכְשֵׁלָה הַזֹּאת. שֶׁאָנוּ נִכְשָׁלִים בָּהּ בְּאִסּוּר אוֹ בְּהֶתֵּר, בְּטֻמְאָה אוֹ בְּטָהֳרָה, תַּחַת יָדֶיךָ הוּא, שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ לְהוֹרוֹת לָנוּ. דָּבָר אַחֵר: שִׂמְלָה לְךָ לְהַלְבִּישׁ עָרוֹם:
פסוק ו:וְהַמַּכְשֵׁלָה. (פיילנצ״א בלע״ז) מֶחְסְרוֹנִי שֶׁאֲנִי מְחֻסַּר לֶחֶם תַּחַת יָדֶךָ לְהַסְפִּיקֵנִי, וּלְכָךְ קָצִין תִּהְיֶה לָּנוּ. וְהוּא מֵשִׁיב: בְּבֵיתִי אֵין לֶחֶם וְאֵין שִׂמְלָה, וּמַה טִיבִי לְקָצִין?
פסוק ז:יִשָּׂא בַיּוֹם הַהוּא. אֵין ״יִשָּׂא״ אֶלָּא לְשׁוֹן שְׁבוּעָה: הוּא יִשָּׁבַע לָהֶם, לֹא אֶהְיֶה חוֹבֵשׁ – לֹא אֶהְיֶה מֵחוֹבְשֵׁי בֵּית הַמִּדְרָשׁ, וּבְבֵיתִי אֵין לֶחֶם וְשִׂמְלָה – אֵין בְּיָדִי לֹא טַעַם מִשְׁנָה וְלֹא טַעַם אַגָּדָה. דָּבָר אַחֵר לְפִי פְּשׁוּטוֹ: לֹא אֶהְיֶה חוֹבֵשׁ – לֹא אֶהְיֶה שׁוֹפֵט, שֶׁהוּא חוֹבֵשׁ אֶת הַנִּדּוֹנִים בְּבֵית הַסֹּהַר:
פסוק ח:כִּי כָשְׁלָה יְרוּשָׁלִַם. כֻּלָּם חֲסֵרִים וּנְפוּלִים, וְאֵין עוֹזֵר זֶה לָזֶה. וְלָמָּה? כִּי מֵאֲנוּ לִשְׁמֹעַ, וְעַתָּה כֻּלָּם מַכְעִיסִים:
פסוק ח:כִּי לְשׁוֹנָם וּמַעַלְלֵיהֶם אֶל ה׳. לְנֶגְדּוֹ, לְהַכְעִיסוֹ:
פסוק ח:לַמְרוֹת עֵינֵי כְבוֹדוֹ. לְהַקְנִיט לִפְנֵי כְּבוֹדוֹ. דָּבָר אַחֵר: עִנְיְנֵי כְּבוֹדוֹ:
פסוק ט:הַכָּרַת פְּנֵיהֶם. עָוֹן שֶׁהֵם מַכִּירִים פָּנִים בַּדִּין, הִיא עָנְתָה בָּם לְפָנַי. לָשׁוֹן אַחֵר: הַכָּרַת פְּנֵיהֶם – נִכָּרִים הֵם בְּעַזּוּת פְּנֵיהֶם:
פסוק ט:כִּסְדֹם הִגִּידוּ. לֹא כִחֵדוּ, בְּפַרְהֶסְיָא עָשׂוּ:
פסוק י:אִמְרוּ לְמִי שֶׁהוּא צַדִּיק כִּי טוֹב עָשָׂה:
פסוק יא:אוֹי לְרָשָׁע רָע. שֶׁהוּא רַע לְעַצְמוֹ וְרַע לַאֲחֵרִים; גּוֹרֵם רָעָה לוֹ וְלַאֲחֵרִים. בְּתַנְחוּמָא (תנחומא, אמור ה). וְהַמִּקְרָא מוּסָב עַל אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב לוֹ, וְאוֹי לוֹ לְרָשָׁע רָע:
פסוק יב:נֹגְשָׂיו מְעוֹלֵל. לֵיצָנִים הֵם:
פסוק יב:וְנָשִׁים מָשְׁלוּ בוֹ. נָשִׁים נוֹאֲפוֹת מָשְׁלוּ בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְמַטָּה ״יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן״ (ישעיהו ג:טז), וְהִטּוּ לִבָּם לְרָעָה. (לְפִיכָךְ כָּל חַלָּשִׁים מָשְׁלוּ בוֹ). וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם לְשׁוֹן (נוֹשִׁים):
פסוק יב:מְאַשְּׁרֶיךָ. מַדְרִיכֶיךָ, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם לְאַשְּׁרֶךָ בְּדֶרֶךְ טוֹב, הֵם מַתְעִים אוֹתָם:
פסוק יב:בִּלֵּעוּ. קִלְקְלוּ:
פסוק יג:נִצָּב לָרִיב. שֶׁל יִשְׂרָאֵל מְעֻמָּד, שֶׁלֹּא לְדַקְדֵּק בְּדִינָם:
פסוק יג:וְעֹמֵד לָדִין עַמִּים. וּמִתְעַכֵּב וּמַאֲרִיךְ בְּדִינָן שֶׁל אֻמּוֹת. עֲמִידָה זוֹ לְשׁוֹן עַכָּבָה:
פסוק יד:ה׳ בְּמִשְׁפָּט יָבוֹא עִם זִקְנֵי עַמּוֹ. שֶׁהָיָה לָהֶם לִמְחוֹת (שבת נה.), וְלְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת אוֹמֵר: אַתֶּם בִּעַרְתֶּם אֶת כַּרְמִי, אֲנִי קָצַפְתִּי מְעַט וְאַתֶּם עֲזַרְתֶּם לְרָעָה (זכריה א:ו):
פסוק יד:גְּזֵלַת הֶעָנִי. דּוֹר שֶׁהָיוּ עֲנִיִּים בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים. כָּל זֶה בְּמִדְרַשׁ אַגָּדָה (שבת נד ב; נה א), וּלְפִי מַשְׁמָעוּת פְּשׁוּטוֹ, כָּל הָעִנְיָן עַל יִשְׂרָאֵל, וְעוֹמֵד לָדִין עַמִּים הֵם הַשְּׁבָטִים:
פסוק יד:וְאַתֶּם בִּעַרְתֶּם הַכֶּרֶם. הַזְּקֵנִים וְהַשָּׂרִים אָכְלוּ אֶת שְׁאָר הָעָם:
פסוק טו:מַלָּכֶם. כְּמוֹ מַה לָּכֶם:
פסוק טו:תִּטְחָנוּ. תְּכַתְּתוּ וּתְמַעֲיטוּ, לְבַזּוֹת בְּדִינָם:
פסוק טז:וַיֹּאמֶר ה׳. עַל הַנָּשִׁים אֲשֶׁר מָשְׁלוּ בְּעַמִּי, יַעַן כִּי גָבְהוּ וְגוֹ׳:
פסוק טז:וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם. לְשׁוֹן הַבָּטָה. דָּבָר אַחֵר: צוֹבְעוֹת עֵינֵיהֶם בְּסִקְרָא וּבְכָחוֹל:
פסוק טז:הָלוֹךְ וְטָפֹף תֵּלַכְנָה. לְשׁוֹן דָּבָר צָף עַל גַּבֵּי חֲבֵירוֹ, כְּמוֹ (דברים יא:ד) ״אֲשֶׁר הֵצִיף״, וּמְתַרְגְּמִינָן ״דְּאַטֵיף״. כָּךְ הָיְתָה אֲרֻכָּה מְהַלֶּכֶת בֵּין שְׁתֵּי קְצָרוֹת, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נִרְאֵית צָפָה לְמַעְלָה מֵהֶם (שבת סב א). וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״וּבְפַוָּתְהוֹן מְקַפָּן״, הָיוּ קוֹשְׁרוֹת פֵּאוֹת נָכְרִיּוֹת, קְלִיעַת שְׂעָרוֹת תְּלוּשִׁין כּוֹרְכוֹת עִם קְלִיעוֹתֵיהֶן, שֶׁיֵּרָאוּ גַּסּוֹת וְטָפוֹפוֹת:
פסוק טז:וּבְרַגְלֵיהֶם תְּעַכַּסְנָה. כְּשֶׁהָיוּ עוֹבְרוֹת בַּשּׁוּק אֵצֶל בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל, דּוֹרַסְתּוֹ בְּרַגְלוֹ וְרוֹמֶזֶת לוֹ צַד חִבַּת נוֹאֲפוֹת, כְּדֵי לְהַבְעִיר בּוֹ יֵצֶר הָרָע כְּעֶכֶס זֶה שֶׁל נָחָשׁ. ״עֶכֶס״ (משלי ז:כב) הוּא אֶרֶס שֶׁל נָחָשׁ:
פסוק יז:וְשִׂפַּח. לְשׁוֹן צָרַעַת, כְּמוֹ (ויקרא יג:) ״מִסְפַּחַת הִיא״. וְעַל שֶׁנִּכְתַּב בְּשִׁי״ן דָּרְשׁוּ בּוֹ רַבּוֹתֵינוּ (פסיקתא דרב כהנא יז:) שֶׁתֵּעָשֶׂינָה שְׁפָחוֹת מְכֻדָּנוֹת, וְיֵשׁ שֶׁדְּרָשׁוּהוּ (שם) שֶׁהִרְבָּה בָּהֶן מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת שֶׁל כִּנִּים. פָּתְהֵן יְעָרֶה. כֵּלֵיהֶן יְעָרֶה, לְשׁוֹן אֲרַמִּי הִיא ״פַּתְיָא אוּכְמָא״ (פסחים פח.). הֵן הָיוּ אוֹמְרוֹת (ישעיהו ה:ט) ״יְמַהֵר יָחִישָׁה מַעֲשֵׂהוּ״, שַׂר רוֹאֶה אוֹתִי וְנוֹטֵל אוֹתִי. כְּשֶׁבָּא הַפֻּרְעָנוּת הָיוּ שָׂרֵי נְבוּכַדְנֶצַּר נוֹטְלִין אוֹתָן לִהְיוֹת לְנָשִׁים מֵחֲמַת יָפְיָן, וְרָמַז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהָיוּ שׁוֹפְעוֹת כְּאָדָם הַמְעָרֶה מִכְּלִי אֶל כְּלִי, וְכַאֲשֶׁר נֶעֶנְשׁוּ בְּדַם נִדָּה וְהָיוּ נִמְאָסוֹת עֲלֵיהֶן וּמַשְׁלִיכִין אוֹתָן לָאָרֶץ מֵעַל קְרוֹנוֹת שֶׁלָּהֶן. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״יְקָרְהוֹן יַעְדִּי״׃
פסוק יז:פָּתְהֵן. לְשׁוֹן רֹחַב, לְשׁוֹן גֹּדֶל:
פסוק יח:בַּיּוֹם הַהוּא. לֶעָתִיד לָבֹא, כְּשֶׁיָּבֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָשִׁיב אֶת יִשְׂרָאֵל אֵלָיו, יָסִיר ה׳ מֵהֶם אֶת תִּפְאֶרֶת הָעֲכָסִים, שֶׁלֹּא יְהוּ תוֹלִין תִּפְאַרְתָּם בְּנוֹי תַּכְשִׁיטֵי נָשִׁים וְדִבְרֵי נְבָלָה:
פסוק יח:הָעֲכָסִים. הַמִּנְעָלִים אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם, אֲשֶׁר בָּהֶם תְּעַכֵּסְנָה:
פסוק יח:וְהַשְּׁבִיסִים. מִינֵי שְׂבָכָה לְתַכְשִׁיטֵי הָרֹאשׁ, וְהַרְבֵּה יֵשׁ בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה (נגעים יא:א) שָׁבִיס שֶׁל שְׂבָכָה:
פסוק יח:וְהַשַּׂהֲרֹנִים. יוֹנָתָן תִּרְגֵּם ״וְסִבְכַיָּא״:
פסוק יט:הַנְּטִיפוֹת. ״עוּנְקַיָּא״, לָשׁוֹן ״וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶיךָ״ (משלי א:ט). וְלָשׁוֹן נְטִיפוֹת עַל שֵׁם שֶׁתְּלוּיוֹת עַל הַצַּוָּאר וְנוֹטְפוֹת עַל הֶחָזֶה, וְהֵן כְּמִין מַרְגָּלִיּוֹת נְקוּבוֹת וַחֲרוּזוֹת בְּחוּט, ובלע״ז מושטינצא״ש:
פסוק יט:וְהַשֵּׁירוֹת. צְמִידֵי הַזְּרוֹעַ, דְּמִתַּרְגֵּם ״וְשִׁירַיָּא״:
פסוק יט:וְהָרְעָלוֹת. צָנִיף שֶׁמַּצְנִיפוֹת כָּל פַּרְצוּפֵיהֶם חוּץ מִגַּלְגַּל הָעַיִן, כְּדֵי שֶׁיִּתְאַוֶּה אָדָם לִזּוֹן בְּמַרְאוֹת הַלְּסָתוֹת. (סא"א) לָשׁוֹן אַחֵר: וְהָרְעָלוֹת – מִינֵי סַרְבָּלִים נָאִים לְהִתְעַטֵּף בָּהֶן, וּבִלְשׁוֹן מִשְׁנָה יֵשׁ ״מָדִיּוֹת רְעוּלוֹת״ בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (סה א):
פסוק כ:הַפְּאֵרִים. תַּרְגּוּם ״כְּלִילִיָּא״, כְּמוֹ (שמות לט:כח) ״פַּאֲרֵי הַמִּגְבָּעוֹת״:
פסוק כ:וְהַצְּעָדוֹת. אֶצְעָדָה שֶׁל שׁוֹקַיִם:
פסוק כ:וְהַקִּשֻּׁרִים. כְּמַשְׁמָעוֹ, קִשּׁוּרִים קְצָרִים שֶׁקּוֹשְׁרִין בָּהֶן שְׂעָרָן, וְיֵשׁ שֶׁעוֹשִׂין אוֹתוֹ מֻזְהָבִים, פרשיינ״ש בלע״ז:
פסוק כ:וּבָתֵּי הַנֶּפֶשׁ. שֶׁכְּנֶגֶד הַלֵּב, נושק״א בלע״ז:
פסוק כ:וְהַלְּחָשִׁים. נִזְמֵי הָאֹזֶן, מָקוֹם שֶׁלּוֹחֲשִׁין לָהּ שָׁם:
פסוק כב:הַמַּחֲלָצוֹת. ״כִּתּוּנַיָּא״, כְּמוֹ (שמואל ב ב:א) ״וְקַח אֶת חֲלִיצָתוֹ״, שֶׁהַגּוּף מְלֻבָּשׁ בָּהֶם, וּכְשֶׁפּוֹשְׁטִין אוֹתָם חוֹלְצִין אוֹתָם מִן הַגּוּף:
פסוק כב:וְהַמַּעֲטָפוֹת. מַצָּעוֹת הַמִּטָּה, כְּתַרְגּוּמוֹ: ״שׁוֹשִׁיפַיָּא״. וְהַמִּטְפָּחוֹת – מַפּוֹת:
פסוק כב:וְהַחֲרִיטִים. תַּרְגּוּמוֹ ״מַחְכַּיָּא״, דְּפוּס שֶׁל בֵּית הָרֶחֶם, כְּדִמְתַרְגְּמִינָן ״וְכוּמָז״ (שמות לה:כב) ״מָחוֹךְ״:
פסוק כג:וְהַגִּלְיֹנִים. הֵן הַמַּרְאוֹת, כְּתַרְגּוּמוֹ: ״מַחְזְיָתָא״ (ספייקיי״ו בלע״ז), עַל שֵׁם שֶׁמְּגַלּוֹת צוּרוֹת הַפָּנִים קְרוּיִין גִּלְיוֹנִים, אוֹ שֶׁמָּא מַרְאוֹת שֶׁלָּהֶם נִגְלָלוֹת הָיוּ:
פסוק כג:וְהַסְּדִינִים. שֶׁל פִּשְׁתָּן הֵם, הַמִּתְעַטְּפִין בָּהֶם:
פסוק כג:וְהַצְּנִיפוֹת. מולקי״נש בלע״ז:
פסוק כג:וְהָרְדִידִים. ״כְּבִינְתָא״ (פרמל״ץ בלע״ז), וְהֵם שֶׁל זָהָב שֶׁמְּכַבְּנִין בָּהּ הַסִּרְבָּל שֶׁהָאִשָּׁה מִתְעַטֶּפֶת בּוֹ:
פסוק כד:וְהָיָה תַחַת בֹּשֶׂם מַק. מָקוֹם שֶׁהָיוּ מִתְבַּשְּׂמוֹת בּוֹ יִהְיֶה נִמָּק:
פסוק כד:וְתַחַת חֲגוֹרָה נִקְפָּה. מָקוֹם שֶׁחוֹגְרָה שָׁם, יִהְיֶה נִיקָף, נֶחְתָּךְ בַּחֲבוּרוֹת וְרִשּׁוּמֵי מַכּוֹת, כְּמוֹ ״וְאַחַר עוֹרִי נִקְּפוּ״ (איוב יט:כו), ״וְנִקַּף סִבְכֵי הַיַּעַר״ (ישעיהו י:לד):
פסוק כד:וְתַחַת מַעֲשֶׂה מִקְשֶׁה. מָקוֹם שֶׁהָיוּ עוֹשׂוֹת בּוֹ הַמַּעֲשֶׂה הָאָמוּר לְמַעְלָה ״הָלוֹךְ וְטָפוֹף תֵּלַכְנָה״ (ישעיהו ג:טז), וְהוּא בְּגבַהּ הָרֹאשׁ, שָׁם תִּהְיֶה מִקְשֶׁה קָרְחָה, מַכָּה הַמַּקְרַחַת אֶת הָרֹאשׁ. מִקְשֶׁה לְשׁוֹן ״דָּא לְדָא נָקְשָׁן״ (דניאל ה:ו). וַאֲנִי הָיִיתִי מְפָרְשׁוֹ: תַּחַת הַמַּעֲשֶׂה מִקְשֶׁה, מָקוֹם שֶׁהָיוּ שָׁם חֲגוּרוֹת נוֹתְנוֹת טַסֵּי הַזָּהָב הָעֲשׂוּיוֹת מִקְשֶׁה בטדי״ץ בלע״ז, אֶלָּא שֶׁהוּא נָקוּד פַּתַּח וְהוּא בַּמְּסוֹרָה בַּעֲשָׂרָה נְקוּדִים פַּתַּח, וְאֵין אֶחָד מֵהֶם דָּבוּק לְתֵיבָה שֶׁל אַחֲרָיו, וְכָל מַעֲשֶׂה שֶׁהוּא דָּבוּק לְתֵיבָה שֶׁל אַחֲרָיו נָקוּד קָמַץ:
פסוק כד:וְתַחַת פְּתִיגִיל. וַהֲוֵי (ספרים אחרים: הֲרֵי) כִּשְׁתֵּי תֵיבוֹת: פְּתִי גִיל, כְּלִי שֶׁהוּא מְבִיאָן לִידֵי גִילָה, וְהוּא בֵּית הָרֶחֶם הָאָמוּר לְמַעְלָה ״פִּתְהֶן״ (ישעיהו ג:יז). חִלּוּף אוֹתָהּ גִילָה תִּהְיֶה מַחֲגֹרֶת שַׂק בְּכָל מָתְנֶיהָ:
פסוק כד:כִּי תַחַת יֹפִי. כִּי זֹאת הוֹגֶנֶת לִהְיוֹת לָהֶם תַּחַת יֹפִי שֶׁהָיוּ מִשְׁתַּחֲצוֹת בּוֹ:
פסוק כה:מְתַיִךְ. גִּבּוֹרֶיךָ, מְתֵי מִלְחֲמוֹתֶיךָ הַיּוֹצְאִים בַּצָּבָא בְּמִנְיָן:
פסוק כו:וְאָנוּ. לְשׁוֹן אֲנִינָה:
פסוק כו:פְּתָחֶיהָ. שַׁעֲרֵי עֲיָרוֹת וּבָתִּים, בְּכָל שְׁעָרֶיהָ יְהֵא הֶסְפֵּד:
פסוק כו:וְנִקָּתָה. וְתִתְרוֹקֵן מִכֹּל, כְּמוֹ ״וְגַם אֲנִי נָתַתִּי לָכֶם נִקְיוֹן שִׁנַּיִם״ (עמוס ד:ו). וּבִלְשׁוֹן מִשְׁנָה: יָצָא פְּלוֹנִי נָקִי מִנְּכָסָיו (בבא קמא מא א):
פסוק כו:לָאָרֶץ תֵּשֵׁב. מִגֹּבַהּ לְשִׁפְלוּת, ״יֵשְׁבוּ לָאָרֶץ יִדְּמוּ״ (איכה ב:י) בְּתִשְׁעָה בְּאָב:
