פסוק א:וְהֶחֱזִיקוּ. וְיֹאחֲזוּ:
פסוק א:שֶׁבַע נָשִׁים בְּאִישׁ אֶחָד. מֵרֹב אַלְמָנוֹת רַבּוֹת, בְּאִישׁ אֶחָד מְבַקְּשׁוֹת מִמֶּנּוּ שֶׁיִּשָּׂא אוֹתָן:
פסוק א:אֱסֹף. הַטְמֵן חֶרְפָּתֵנוּ, כְּמוֹ ״וַאֲסַפְתּוֹ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ״ (דברים כא:יב), שֶׁהָאִשָּׁה כְּשֶׁהִיא נְשׂוּאָה אֵין נוֹהֲגִין בָּהּ מִנְהַג הֶפְקֵר. וּמִדְרָשׁ אַגָּדָה (איכה רבה ה:יא): נְבוּכַדְנֶאצַּר גָּזַר שֶׁלֹּא יִבְעֲלוּ אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁלֹּא יֵעָנְשׁוּ, לָכֵן הָיוּ מְבַקְּשׁוֹת שֶׁיְּהֵא עֲלֵיהֶן שֵׁם אִישׁוּת:
פסוק ב:בַּיּוֹם הַהוּא. לְאַחַר שֶׁיִּכְלוּ נוֹי תַּכְשִׁיטֵי הַנּוֹאֲפוֹת וְהַנְּבָלוֹת, לֹא תִּכְלֶה (ספרים אחרים: לֹא תִּסּוֹלֶה) עוֹד צְבִי נוֹי כְּבוֹדָם בְּאֵלֶּה:
פסוק ב:יִהְיֶה צֶמַח ה׳. לָכֶם לְנוֹי:
פסוק ב:לִצְבִי וּלְכָבוֹד. הֵם הַצַּדִּיקִים הַנִּשְׁאָרִים בָּם וְהַחֲכָמִים תַּלְמִידֵי הַתּוֹרָה, בָּהֶם יִתְלוּ אֶת צְבִי כְּבוֹדָם:
פסוק ב:וּפְרִי הָאָרֶץ. הֵם בְּנֵי הַצַּדִּיקִים, פְּרִי עֵץ חַיִּים, הֵם יִהְיוּ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת, אֲשֶׁר בָּהֶם יִתְפָּאֲרוּ וְיִתְהַלְּלוּ פְּלֵיטַת יִשְׂרָאֵל. צְבִי – הוּא נוֹי, דָּבָר צִבְיוֹן שֶׁיֵּשׁ חֵפֶץ בּוֹ:
פסוק ג:וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בָּהֶם בְּצִיּוֹן יִתְיַשְּׁבוּ:
פסוק ג:וְהַנּוֹתָר. בְּכָל מָקוֹם, יִשְׁכְּנוּ בִּירוּשָׁלִָם.
פסוק ג:קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ. כֻּלָּם יִהְיוּ צַדִּיקִים. וְאִם תֹּאמַר: צַדִּיקִים הַמֵּתִים לִפְנֵי אוֹתוֹ הַיּוֹם אָבַד כְּבוֹדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר כָּל הַכָּתוּב לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא יִהְיוּ בִּירוּשָׁלַיִם (ויקרא רבה לה, ו). כְּתַרְגּוּם יוֹנָתָן:
פסוק ד:אִם רָחַץ. כְּמוֹ ׳כִּי רָחַץ׳, יֵשׁ ׳אִם׳ מְשַׁמֵּשׁ כֵּן בִּלְשׁוֹן ׳כִּי׳, וְכֵן (איוב ח:יח) ״אִם יְבַלְּעֶנּוּ מִמְּקוֹמוֹ״ – כִּי יְבַלְּעֶנּוּ, ״עַד אִם כָּלוּ לִשְׁתּוֹת״ (בראשית כד:יט):
פסוק ד:צֹאַת. ״תְּגָאֲלַת״ כְּתַרְגּוּמוֹ, כְּלוֹמַר: הֶעֱבִיר עֲוֹנָם עַל יְדֵי יִסּוּרִין וּבִעוּר מִן הָעוֹלָם:
פסוק ד:יָדִיחַ. לְשׁוֹן רְחִיצָה בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה וּבַמִּקְרָא: ״וְשָׁם יָדִיחוּ אֶת הָעוֹלָה״ (יחזקאל מ:לח):
פסוק ד:בְּרוּחַ מִשְׁפָּט. עַל יְדֵי יִסּוּרִין, טלנ״ט בלע״ז, שֶׁיַּעֲלֶה עַל רוּחוֹ לִשְׁפּוֹט אוֹתָם:
פסוק ד:וּבְרוּחַ בָּעֵר. לְבַעֲרָם מִן הָעוֹלָם. בָּעֵר – כְּמוֹ ״לְבָעֵר״, דישקומברמ״ט בלע״ז, לְשׁוֹן פָּעוֹל, הִלּוּךְ:
פסוק ה:וְעַל מִקְרָאֶהָ. הַקְּרוּאִים בְּתוֹכָהּ:
פסוק ה:עָנָן יוֹמָם וְעָשָׁן. לְהָגֵן עֲלֵיהֶם מִן הָאֻמּוֹת:
פסוק ה:כִּי עַל כָּל כָּבוֹד הָאָמוּר לָהֶם תְּהֵא הַחֻפָּה, שֶׁתְּחוֹפֵף שְׁכִינָתִי עֲלֵיהֶם. וְשֶׁבַע חוּפּוֹת יֵשׁ כָּאן: עָנָן, וְעָשָׁן, נֹגַהּ, אֵשׁ, לֶהָבָה, חֻפָּה, שְׁכִינָה:
פסוק ו:וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל וגו׳ מֵחֹרֶב. לְהָגֵן מִלַּהַט יוֹם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר בָּרְשָׁעִים ״וְלִהַט אוֹתָם הַיּוֹם הַבָּא״ (מלאכי ג:יט), שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹצִיא חַמָּה מִנַּרְתְּקָהּ וּמְקַדְּרָהּ עֲלֵיהֶם:
פסוק ו:וּלְמַחְסֶה. לְשׁוֹן כִּסּוּי:
פסוק ו:וּלְמִסְתּוֹר. לְהִסָּתֵר בָּהּ:
פסוק ו:מִזֶּרֶם. אֵשׁ הַמְּקַלַּחַת מִנְּהַר דִּינוּר עַל הָרְשָׁעִים בַּגֵּיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר ״עַל רֹאשׁ רְשָׁעִים יָחוּל״ (ירמיהו כג:יט) בְּמַסֶּכֶת חגיגה (חגיגה יג ב):
פסוק ו:וּמִמָּטָר. מָטָר הַיּוֹרֵד עַל הָרְשָׁעִים, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״יַמְטֵר עַל רְשָׁעִים פַּחִים״ (תהלים יא:ו):