פסוק א:אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי. הַנָּבִיא אוֹמֵר: ״אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי״, תַּחַת יְדִידִי וּבִמְקוֹמוֹ וּבִשְׁלִיחוּתוֹ, כְּמוֹ ״ה׳ יִלָּחֵם לָכֶם״ (שמות יד:יד) בִּשְׁבִילְכֶם:
פסוק א:שִׁירַת דּוֹדִי הִיא זוֹ, אֲשֶׁר שָׁר בִּשְׁבִיל כַּרְמוֹ, עַל עִסְקֵי כַּרְמוֹ, כְּמוֹ ״וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לְאִשְׁתּוֹ״ (בראשית כו:ז):
פסוק א:כֶּרֶם וְגוֹ׳. בֶּן שָׁמֶן – בְּזָוִית הָעוֹשָׂה פֵּרוֹת שְׁמֵנִים כְּשֶׁמֶן טוֹב:
פסוק א:בֶּן שָׁמֶן. זָוִית רָאוּי לְשֶׁמֶן, לְזֵיתִים לַעֲשׂוֹת שֶׁמֶן, כְּמוֹ ״בֶּן מָוֶת״ (שמואל א כ:לא) רָאוּי לָמוּת. וְדֻגְמָא הִיא זוֹ, וּבְסוֹף הָעִנְיָן יְפָרְשֶׁנָּה:
פסוק ב:וַיְעַזְּקֵהוּ. סִיְּגוֹ וּגְדָרוֹ סָבִיב, מֻקָּף כְּמִין טַבַּעַת, דִּמְתַרְגְּמִינָן ״עִיזְקָא״:
פסוק ב:וַיְסַקְּלֵהוּ. הוֹצִיא אֲבָנִים מִתּוֹכוֹ הָרָעִים לַגְּפָנִים, כְּמוֹ ״סַקְּלוּ מֵאֶבֶן״ (ישעיהו סב:י):
פסוק ב:וַיִּטָּעֵהוּ שֹׂרֵק. הֵם זְמוֹרוֹת הַיָּפוֹת לִנְטִיעָה מִשְּׁאָר זְמוֹרוֹת:
פסוק ב:וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ. גַּת לַעֲצוֹר עֲנָבִים:
פסוק ב:וְגַם יֶקֶב חָצַב בּוֹ. הַבּוֹר שֶׁלִּפְנֵי הַגַּת לְקַבֵּל הַיַּיִן, וְכֵן כָּל ״יֶקֶב״ שֶׁבַּמִּקְרָא לְשׁוֹן בּוֹר הוּא, וְכֵן ״עַד יִקְבֵי הַמֶּלֶךְ״ (זכריה יד:י) תַּרְגּוּם יוֹנָתָן ״עַד שִׁיחַיָּא דְמַלְכָּא״, הוּא עֹמֶק אוֹקְיָנוֹס, וְלָכֵן נוֹפֵל בּוֹ כָּאן לְשׁוֹן חֲצִיבָה, כְּמוֹ ״וּבֹרֹת חֲצוּבִים״ (דברים ו:יא):
פסוק ב:וַיְקַו לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים. וַיְקַו יְדִידִי לַעֲשׂוֹת לוֹ הַכֶּרֶם הַזֶּה עֲנָבִים:
פסוק ב:וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים. דּוֹמִים לַעֲנָבִים, וְקוֹרִין אוֹתָם לנברווייש״ט בלע״ז:
פסוק ה:הָסֵר מְשׂוּכָּתוֹ. לְהָסִיר גָּדֵר הַמְּסוֹכֵךְ וּמֵגִין עָלָיו, ׳מְסוּכָה׳ הוּא סְיָג קוֹצִים, ׳גָּדֵר׳ הוּא גָּדֵר אֲבָנִים:
פסוק ה:וְהָיָה. הַכֶּרֶם:
פסוק ה:לְבָעֵר. שֶׁיִּרְעוּ בּוֹ בְּהֵמָה וְחַיָּה:
פסוק ו:וַאֲשִׁיתֵהוּ בָתָה. לְשׁוֹן שְׁמָמָה וְרֵיקָנוּת הִיא, וְכֵן (ישעיהו ז:יט) ״בְּנַחֲלֵי הַבַּתּוֹת״:
פסוק ו:וְלֹא יֵעָדֵר. לְשׁוֹן חֲפִירַת כֶּרֶם הוּא:
פסוק ו:וְעָלָה שָׁמִיר וָשָׁיִת. מִינֵי קוֹצִים פָּתַר בָּהֶם מְנַחֵם בֶּן סָרוּק (מחברת מנחם: שמר), וַאֲנִי אוֹמֵר: שָׁמִיר לְשׁוֹן תּוֹלַעַת חָזָק הוּא הַמְבַקֵּעַ אֲבָנִים, שֶׁבּוֹ בָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל ג:ט) ״כַּשָּׁמִיר חָזָק מִצּוּר״:
פסוק ו:שָׁיִת. לְשׁוֹן ״הַשְּׁאֵת וְהַשֶּׁבֶר״ (איכה ג:מז), לְשׁוֹן ״תִּשָּׁאֶה שְׁמָמָה״ (ישעיהו ו:יא), צָדוּ מֵאֵין דּוֹרֵשׁ לִכָּנֵס בּוֹ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ תַּעֲלֶה בּוֹ תּוֹלַעַת:
פסוק ז:כִּי כֶרֶם ה׳ צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל. לַכֶּרֶם הַזֶּה אַתֶּם מְשׁוּלִים בֵּית יִשְׂרָאֵל, כִּי כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה לַכֶּרֶם הַזֶּה עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל. וְהַכֶּרֶם הוּא אָדָם הָרִאשׁוֹן, כִּי מָצִינוּ בְּמִדְרְשֵׁי אַגָּדָה בִּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה, בְּתַנְחוּמָא וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה יט:ב), שֶׁמִּקְרָאוֹת הַלָּלוּ נִדְרָשִׁין עָלָיו. לֹא נִטְרַד אָדָם הָרִאשׁוֹן עַד שֶׁחֵרֵף וְגִדֵּף, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיְקַו לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים״ (ישעיהו ה:ב). וּבְמָקוֹם אַחֵר מָצִינוּ: הוֹשִׁיב עָלָיו שׁוֹמְרִים שֶׁלֹּא יֹאכַל מֵעֵץ הַחַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְעַל הֶעָבִים אֲצַוֶּה״ (ישעיהו ה:ו). וְכֵן נִדְרְשֵׁנוּ עָלָיו:
פסוק ז:כֶרֶם. זֶה אָדָם הָרִאשׁוֹן:
פסוק ז:לִידִידִי. זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
פסוק ז:בֶּן שָׁמֶן בְּגַן עֵדֶן:
פסוק ז:וַיְעַזְּקֵהוּ. בְּעֶשֶׂר חֻפּוֹת הָאֲמוּרוֹת (יחזקאל כח) בְּפָרָשַׁת חִירָם מֶלֶךְ צוֹר:
פסוק ז:וַיְסַקְּלֵהוּ. מִיֵּצֶר הָרָע, עַד שֶׁאָכַל מִן הָעֵץ וְנִכְנַס בּוֹ יֵצֶר הָרָע:
פסוק ז:וַיִּטָּעֵהוּ שׂוֹרֵק. תְּחִלַּת יְצִירָתוֹ מִמְּקוֹם הַמִּזְבֵּחַ:
פסוק ז:וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ. ״וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים״ (בראשית ב:ז) מִן הָעֶלְיוֹנִים:
פסוק ז:וְגַם יֶקֶב חָצַב בּוֹ. מַעְיָן נוֹבֵעַ, מְקוֹר חָכְמָה:
פסוק ז:וַיְקַו לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים. שֶׁיּוֹדֶה וִישַׁבַּח לְפָנָיו:
פסוק ז:וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים. דְּבָרִים נִבְאָשִׁים, חֵרֵף וְגִדֵּף:
פסוק ז:שִׁפְטוּ נָא. לְפִי שֶׁסּוֹף הַמָּשָׁל בָּא לוֹמַר, שֶׁאַף הֵם עָשׂוּ כְּמוֹתוֹ, שׁוֹאֵל לָהֶם הַמִּשְׁפָּט:
פסוק ז:אוֹדִיעָה נָּא אֶתְכֶם. מַה נִּרְאָה בְּעֵינַי לַעֲשׂוֹת לוֹ וְעָשִׂיתִי:
פסוק ז:הָסֵר מְשׂוּכָתוֹ. טְרַדְתִּיו מִתּוֹךְ חֻפּוֹתָיו:
פסוק ז:וְהָיָה לְבָעֵר. סוֹפוֹ לָמוּת וְלִמְשׁוֹל בּוֹ חַיּוֹת רָעוֹת:
פסוק ז:פָּרוֹץ גְּדֵרוֹ. טְרַדְתִּיו מִמְּחִיצַת גַּן עֵדֶן:
פסוק ז:וָאֲשִׁיתֵהוּ בָתָה. צָדוֹ הוֹשַׁבְתִּיו, שֶׁלֹּא נָתַתִּי תּוֹרָה בְּיָמָיו:
פסוק ז:לֹא יִזָּמֵר וְלֹא יֵעָדֵר. לֹא יִלְמְדוּ מִמֶּנּוּ, לֹא זְכוּת וְלֹא מַעֲשֶׂה טוֹב:
פסוק ז:וְעָלָה שָׁמִיר וָשָׁיִת. שָׁלַט בּוֹ יֵצֶר הָרָע וּבְדוֹרוֹתָיו אַחֲרָיו, לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים מְקֻלְקָלִים:
פסוק ז:וְעַל הֶעָבִים אֲצַוֶּה. צִוִּיתִי עָלָיו שׁוֹמְרִים לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים:
פסוק ז:כִּי כֶרֶם ה׳ צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל. כִּי כְּאוֹתוֹ הַכֶּרֶם לִי בֵּית יִשְׂרָאֵל, עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים הֵם הָיוּ לִי כְּכֶרֶם יַיִן, כְּכֶרֶם זַיִת, כְּקֶרֶן שֶׁמֶן בְּאֶרֶץ שְׁמֵנָה: שֶׁמֶן כְּהֻנָּה, שֶׁמֶן מַלְכוּת, שֶׁמֶן מְנוֹרָה, שֶׁמֶן מְנָחוֹת. עִזַּקְתִּים תְּחִלָּה בְּהֶקֵּף עַנְנֵי כָבוֹד בַּמִּדְבָּר, וְסִקַּלְתִּים וְנִקִּיתִים מִפּוֹשְׁעֵי הַדּוֹר. נְטַעְתִּים שׂוֹרֵק, שֵׁשׁ מֵאוֹת וָשֵׁשׁ מִצְווֹת כְּמִנְיַן שׂוֹרֵק הוֹסַפְתִּי עֲלֵיהֶם, עַל שֶׁבַע מִצְווֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּנֵי נֹחַ. בָּנִיתִי מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ מִשְׁכָּנִי וּמִקְדָּשִׁי, וְגַם יֶקֶב הַמִּזְבֵּחַ וְהַשִּׁיתִין:
פסוק ז:וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים. קִלְקְלוּ מַעֲשֵׂיהֶם:
פסוק ז:וְעַתָּה יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם וְאִישׁ יְהוּדָה אֲשֶׁר לֹא גְלִיתִים עֲדַיִן, יִשְׁפְּטוּ נָא בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם עַל הָרָעָה שֶׁהֵבֵאתִי עֲלֵיהֶם: מִי סָרַח עַל מִי? מַה הָיָה לִי לַעֲשׂוֹת עוֹד טוֹבָה לְכַרְמִי וְלֹא עָשִׂיתִי לוֹ?
פסוק ז:אוֹדִיעָה נָּא אֶתְכֶם. גַּם אַתֶּם הַמַּכְעִיסִים אוֹתִי, אֶת אֲשֶׁר הָגוּן בְּעֵינַי לַעֲשׂוֹת לְכַרְמִי, כְּכָל אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְאָדָם הָרִאשׁוֹן:
פסוק ז:הָסֵר מְסוּכָּתוֹ. אֲסַלֵּק שְׁכִינָתִי מֵעֲלֵיהֶם, הַמְּסוֹכֶכֶת עֲלֵיהֶם, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו כב:ח) ״וַיְגַל אֶת מָסַךְ יְהוּדָה״:
פסוק ז:פָּרוֹץ גְּדֵרוֹ. אֶתּוֹץ חוֹמוֹתָיו:
פסוק ז:וַאֲשִׁיתֵהוּ בָתָה. ״וַאֲשַׁוִינוּן רְטִישִׁין״ (תרגום יונתן):
פסוק ז:לֹא יִזָּמֵר וְלֹא יֵעָדֵר. ״לָא יִסְתַּעְדוּן וְלָא יִסְתַּמְכוּן״ (תרגום יונתן):
פסוק ז:וְעָלָה שָׁמִיר וָשָׁיִת. ״וִיהוֹן מְטַלְטְלִין וּשְׁבִיקִין״, דֻּגְמַת ״שָׁמִיר וָשָׁיִת״ שֶׁל כֶּרֶם, וְאֵצֶל הַכֶּרֶם מַמָּשׁ בְּמָקוֹם אַחֵר (ישעיהו ז:כג) הוּא מְתוּרְגָּם: ״הוֹבָאִי וּבוּר״:
פסוק ז:וְעַל הֶעָבִים אֲצַוֶּה. ״וְעַל נְבִיָּיא אַפְקֵד דְּלָא יִתְנַבּוֹן עֲלֵיהוֹן״ (תרגום יונתן). הַנְּבוּאָה נִמְשְׁלָה לְמָטָר, שֶׁהֶעָבִים מְקַבְּלִין אוֹתָהּ מִן הַשָּׁמַיִם, כָּךְ הַנְּבִיאִים מְקַבְּלִין הַנְּבוּאָה מִפִּי הַקְּדוּשָׁה:
פסוק ז:נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו. כְּמוֹ ״נֶטַע״ (איוב יד:ט), וּלְפִי שֶׁהוּא דָבוּק נָקוּד (פַּתַּח) כְּמוֹ ״בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים״ (במדבר ז:פח):
פסוק ז:וַיְקַו. שֶׁיַּעֲשׂוּ מִשְׁפָּט, וְהִנֵּה מִשְׂפָּח – אֲסִיפַת חֵטְא עַל חֵטְא, כְּמוֹ ״מֵהִסְתַּפֵּחַ״ (שמואל א כו:יט), ״סְפָחֵנִי נָא״ (שמואל א ב:לו). דָּבָר אַחֵר: לְשׁוֹן נֶגַע, וּלְפִי שֶׁהוּא לָשׁוֹן נוֹפֵל עַל הַלָּשׁוֹן בִּקְרִיאָתוֹ, דּוֹמֶה ׳מִשְׁפָּט׳ לְ׳מִשְׂפָּח׳, וְכֵן ׳צְעָקָה׳ לִ׳צְדָקָה׳, נָפַל בּוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בְּפִי הַנָּבִיא:
פסוק ח:הוֹי מַגִּיעֵי בַיִת בְּבַיִת. עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם ״אַשְׁרֵי״ נֶאֱמַר בְּסֵפֶר תְּהִלִּים עַל מְקַיְּמֵי הַתּוֹרָה, וְעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם ״הוֹי״ אָמַר יְשַׁעְיָה עַל הָרְשָׁעִים. הוֹי לְשׁוֹן צַעֲקַת אֲנָחָה עַל פֻּרְעָנוּת הָעֲתִידָה לָבֹא:
פסוק ח:מַגִּיעֵי בַיִת בְּבַיִת. מְקָרְבִים בָּתֵּיהֶם זֶה אֵצֶל זֶה, וּמִתּוֹךְ כָּךְ גּוֹזְלִים קַרְקַע הָעֲנִיִּים הַחֲלָשִׁים שֶׁבֵּין שְׁנֵי הַבָּתִּים, וְכֵן:
פסוק ח:שָׂדֶה בְשָׂדֶה יַקְרִיבוּ עַד אֶפֶס מָקוֹם. שֶׁאֵין מָקוֹם לֶעָנִי לָשֶׁבֶת:
פסוק ח:וְהוּשַׁבְתֶּם לְבַדְּכֶם בְּקֶרֶב הָאָרֶץ. כִּסְבוּרִים אַתֶּם שֶׁאֵין חֵלֶק לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלֹא לַעֲנִיִּים בָּאָרֶץ: חֶלְקוֹ בְּמַעַשְׂרוֹת אַתֶּם גּוֹזְלִים, וְלַעֲנִיִּים אֶת אַרְצָם, שֶׁתִּהְיוּ אַתֶּם לְבַדְּכֶם יוֹשְׁבִים בָּהּ:
פסוק ט:בְּאָזְנָי ה׳ צְבָאוֹת. אָמַר הַנָּבִיא: שְׁתֵּי אָזְנַי שָׁמְעוּ כְּשֶׁנִּגְזַר עֲלֵיהֶם גְּזֵרָה מֵאֵת ה׳ וּבִשְׁבוּעָה, אִם לֹא עַל דָּבָר זֶה בָּתִּים רַבִּים לְשַׁמָּה יִהְיוּ, וּבָתִּים גְּדוֹלִים וְטוֹבִים יִהְיוּ מֵאֵין יוֹשֵׁב:
פסוק י:כִּי עֲשֶׂרֶת צִמְדֵּי כֶרֶם. וּמִפְּנֵי הָרָעָב יִגְלוּ יוֹשְׁבֵי הַבָּתִּים וְאֵין יוֹשֵׁב בָּהּ, וְגַם זֹאת תִּהְיֶה לָכֶם מִדָּה בְּמִדָּה עַל הַקְרָבַת הַשָּׂדֶה בַּשָּׂדֶה, שֶׁגְּזַלְתֶּם חֶלְקוֹ שֶׁל מָקוֹם בְּמַעְשַׂר הָאָרֶץ:
פסוק י:עֲשֶׂרֶת צִמְדֵּי כֶרֶם. ארפינ״ט בלע״ז, וְאוֹמֵר אֲנִי: כְּדֵי עֲבוֹדַת יוֹם אֶחָד בְּצֶמֶד בָּקָר קָרוּי ״צֶמֶד״:
פסוק י:יַעֲשׂוּ בַּת אֶחָת. מִדָּה אַחַת שֶׁל יַיִן, בַּת שָׁלֹשׁ סְאִין:
פסוק י:וְזֶרַע חֹמֶר. בֵּית כּוֹר, שֶׁהוּא שְׁלֹשִׁים סְאִין שֶׁל תְּבוּאָה, יַעֲשֶׂה אֵיפָה שָׁלֹשׁ סְאִין:
פסוק יא:מְאַחֲרֵי בַנֶּשֶׁף. לִשְׁתּוֹת יַיִן בַּלֵּילוֹת:
פסוק יא:יַיִן יַדְלִיקֵם. בּוֹעֵר בָּם:
פסוק יב:כִּנּוֹר וָנֶבֶל. נִימִין יְתֵרוֹת יֵשׁ בְּנֵבֶל מִן הַכִּנּוֹר, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ נֵבֶל? שֶׁמְּנַבֵּל כָּל מִינֵי כְּלֵי זֶמֶר (מדרש תהלים פא, ג):
פסוק יב:תֹּף. שֶׁל עוֹר הוּא:
פסוק יב:וְחָלִיל. אָבוּב שֶׁל קָנֶה, (צלמיי״ל בלע״ז):
פסוק יב:וְאֵת פֹּעַל ה׳ לֹא יַבִּיטוּ. ״וּבְאוֹרַיְתָא דַה׳ לָא אִסְתַּכָּלוּ״ (תרגום יונתן):
פסוק יב:וּמַעֲשֵׂה יָדָיו לֹא רָאוּ. עָשׂוּ עַצְמָם כְּאִלּוּ לֹא רָאוּ אֶת גְּבוּרוֹתָיו. דָּבָר אַחֵר: לֹא קִלְּסוּהוּ שַׁחֲרִית ׳יוֹצֵר אוֹר׳, וְלֹא עַרְבִית ׳הַמַּעֲרִיב עֲרָבִים׳:
פסוק יג:מִבְּלִי דָעַת. לְפִי שֶׁהָיָה לִבָּם בְּלִי דָעַת:
פסוק יג:וּכְבוֹדוֹ מְתֵי רָעָב. נִכְבָּדָיו יָמוּתוּ בָּרָעָב:
פסוק יג:צִחֵה צָמָא. צָמֵא כְּנֶגֶד רוֹב מִשְׁתֵּיהֶם:
פסוק יג:צִחֵה. תַּרְגּוּם שֶׁל צְמֵאָה:
פסוק יד:לָכֵן הִרְחִיבָה. מִדָּה בְּמִדָּה: הֵם הִרְחִיבוּ נַפְשָׁם לִבְלוֹעַ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה לָרֹב, וּפָעֲרוּ פֶּה לִבְלוֹעַ, אַף שְׁאוֹל תַּרְחִיב נַפְשָׁהּ לִבְלוֹעַ:
פסוק יד:וּפָעֲרָה. וּפָתְחָה:
פסוק יד:לִבְלִי חֹק. בְּאֵין סוֹף, וְלָמָּה לִבְלִי חֹק? לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה בְּיָדָם שֶׁל אֵלּוּ חֹק וְקִצְבָּה לְתַפְנוּקֵיהֶם:
פסוק יד:וְיָרַד שָׁם הֲדָרָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם:
פסוק יד:וְעָלֵז בָּהּ. הָעֲלִיזִים שֶׁבָּהּ:
פסוק טו:וַיִּשַּׁח. ״וְיֶחֱלַשׁ תְּקוֹף גַּבְרִין״. וּלְפִי מִדְרָשׁוֹ (סוטה מח א) זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהֵם גָּרְמוּ לוֹ לְהֵרָאוֹת כְּאִישׁ נִדְהָם (ירמיהו יד:ט), וְכֵן הוּא אוֹמֵר ״צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי״ (דברים לב:יח), וְאוֹמֵר ״בַּעֲצַלְתַּיִם יִמַּךְ הַמְּקָרֶה״ (קהלת י:יח):
פסוק טז:וַיִּגְבַּה ה׳ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט. כְּשֶׁיַּעֲשֶׂה מִשְׁפָּטִים בָּהֶם, יִגְבַּהּ שְׁמוֹ בָּעוֹלָם. בַּמִּשְׁפָּט. יושטיצ״א בלע״ז:
פסוק טז:וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ. יִתְקַדֵּשׁ בְּתוֹךְ הַצַּדִּיקִים הַנִּשְׁאָרִים בָּכֶם:
פסוק יז:וְרָעוּ כְבָשִׂים כְּדָבְרָם. צַדִּיקִים, הַנִּמְשָׁלִים כְּעֵדֶר הָרְחֵלִים:
פסוק יז:כְּדָבְרָם. כְּמִנְהָגָם, בְּיֹשֶׁר וּבְמִדָּה, מְכַלְכְּלִים דִּבְרֵיהֶם בְּמִשְׁפָּט כַּכְּבָשִׂים הַלָּלוּ. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ כְּדָבְרָם – כַּמְדֻבָּר בָּם, נֶחָמוֹת הַנִּדְבָּרוֹת לָהֶם:
פסוק יז:וְחָרְבוֹת מֵחִים. בָּתֵּי הָרְשָׁעִים, שֶׁהֵם שְׁמֵנִים:
פסוק יז:גָּרִים יֹאכֵלוּ. הַצַּדִּיקִים, שֶׁהֵם כְּגֵרִים, יֹאכְלוּם:
פסוק יז:מֵחִים. שְׁמֵנִים, כְּמוֹ ״עוֹלוֹת מֵחִים אַעֲלֶה״ (תהלים סו:טו):
פסוק יח:הוֹי מֹשְׁכֵי הֶעָוֺן. גּוֹרְרִים יֵצֶר הָרַע עֲלֵיהֶם מְעַט מְעַט בַּתְּחִלָּה בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא כְּחוּט שֶׁל קוּרֵי עַכָּבִישׁ, וּמִשֶּׁנִּתְגָּרֶה בָּהֶם מִתְגַּבֵּר וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה כַּעֲבוֹת הָעֲגָלָה שֶׁקּוֹשְׁרִין בּוֹ אֶת הַקָּרוֹן לִמְשׁוֹךְ (סוכה נב, א):
פסוק יח:הַשָּׁוְא. דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ:
פסוק יט:יְמַהֵר יָחִישָׁה מַעֲשֵׂהוּ. הַפֻּרְעָנוּת שֶׁהוּא אוֹמֵר לְהָבִיא:
פסוק יט:לְמַעַן נִרְאֶה. דָּבָר מִי יָקוּם:
פסוק כ:הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב. מְקַלְּסִין לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְרַע בְּעֵינֵיהֶם לַעֲבוֹד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא טוֹב:
פסוק כ:שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר. דָּבָר שֶׁהוּא עָתִיד לְהָבִיא עֲלֵיהֶם חֹשֶׁךְ, אוֹמְרִים שֶׁיָּאִיר לָהֶם:
פסוק כ:שָׂמִים מַר לְמָתוֹק. עָוֹן, שֶׁהוּא עָתִיד לְהָבִיא עֲלֵיהֶם פֻּרְעָנוּת מַר, אוֹמְרִים שֶׁיַּמְתִּיק לָהֶם:
פסוק כ:וּמָתוֹק לְמָר. עֲבוֹדַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַמְּתוּקָה, אוֹמְרִים: מָרָה הִיא:
פסוק כב:לִמְסֹךְ שֵׁכָר. לִמְזוֹג שֵׁכָר, תִּקּוּן הַמַּשְׁקֶה קָרוּי מֶסֶךְ:
פסוק כג:וְצִדְקַת צַדִּיקִים. שֶׁהֵן רְאוּיִין לִזְכּוֹת בְּבֵית דִּין, יָסִירוּ מִמֶּנּוּ, וּמְחַיְּבִין אוֹתוֹ בַּדִּין וְגוֹזְלִין מָמוֹנוֹ:
פסוק כד:לָכֵן. וְהָיָה הַדָּבָר הַזֶּה לָהֶם וְגוֹ׳:
פסוק כד:כֶּאֱכֹל קַשׁ לְשׁוֹן אֵשׁ. כֶּאֱכוֹל אֶת הַקַּשׁ לְשׁוֹן אֵשׁ:
פסוק כד:וַחֲשַׁשׁ. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״עֲמִירָא״, קַשִּׁין שֶׁל שִׁבֳּלִין; וְכַחֲשַׁשׁ אֲשֶׁר הַלֶּהָבָה תַּרְפֶּנּוּ וְתַעֲשֶׂנּוּ אֵפֶר:
פסוק כד:כַּמָּק. כְּדָבָר הַנִּמּוֹק:
פסוק כד:וּפִרְחָם. גְּדוּלָּתָם, כְּאָבָק הָעוֹלֶה לִפְנֵי רוּחַ וּמִסְתַּלֶּקֶת, כָּךְ תִּסְתַּלֵּק:
פסוק כה:עַל כֵּן. עַל מַעֲשֵׂיהֶם הַלָּלוּ:
פסוק כה:וַיִּרְגְּזוּ הֶהָרִים. מַלְכֵי יְהוּדָה וְשָׂרֵיהֶם:
פסוק כה:כַּסּוּחָה. כְּרוֹק וְקִיא הַנִּיסָח מִתּוֹךְ גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁהוּא מָאוּס. וּבִלְשׁוֹן חֲכָמִים קָרוּי סְחִי, וְכֵן ״סְחִי וּמָאוֹס״ (איכה ג:מה):
פסוק כה:בְּקֶרֶב חוּצוֹת. כֵּן יִהְיוּ מְאוּסִים בֵּין הַבַּבְלִים:
פסוק כה:בְּכָל זֹאת. הַבָּאָה עֲלֵיהֶם:
פסוק כה:לֹא שָׁב אַפּוֹ. לֹא נִתְקְנוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם לְהָשִׁיב אַפּוֹ מֵהֶם:
פסוק כה:נְטוּיָה. לְהָרַע לָהֶם:
פסוק כו:וְנָשָׂא. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נֵס לַגּוֹיִם, יִרְמוֹז לָהֶם רְמָזִים לְהִתְאַסֵּף וְלָבֹא עֲלֵיהֶם. נְשִׂיאַת נֵס הוּא כְּמוֹ כְּלוּנָס אָרוֹךְ, וְנוֹתְנִין בְּרֹאשׁוֹ בֶּגֶד, וְעוֹלִין בְּרֹאשׁ הַר גָּבוֹהַּ וְרוֹאִין אוֹתוֹ מֵרָחוֹק, וְהוּא סִימָן לְקִבּוּץ בְּנֵי אָדָם. וְכֵן ״אֶל עַמִּים אָרִים נִסִּי״ (ישעיהו מט:כב), וְכֵן ״וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס״ (במדבר כא:ח). כְּלוּנָס – פירק״א בלע״ז, וְעַל שֵׁם שֶׁהוּא לְאוֹת קָרוּי נֵס:
פסוק כו:וְשָׁרַק. שיבלי״ר בְּלַעַ״ז, אַף הוּא סִימָן לְקִבּוּץ:
פסוק כו:מִקְצֵה הָאָרֶץ. שֶׁיָּבוֹאוּ מֵרָחוֹק לָצוּר עַל יִשְׂרָאֵל:
פסוק כו:קַל יָבוֹא. הָאוֹיֵב עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁמְּפָרֵשׁ וְהוֹלֵךְ:
פסוק כז:אֵין עָיֵף וְאֵין כּוֹשֵׁל בּוֹ. לֹא יִיעַף וְלֹא יִכָּשֵׁל בִּמְרוּצָתוֹ, לְקַיֵּים ״יְמַהֵר יְחִישָׁה״ (ישעיהו ה:יט) שֶׁהֵם אוֹמְרִים לְפָנָיו:
פסוק כז:נִפְתַּח. לְשׁוֹן נִתַּר, כְּמוֹ ״וַיְפַתַּח הַגְּמַלִּים״ (בראשית כד:לב):
פסוק כז:וְלֹא נִתַּק. וְלֹא יִרְאוּ שָׁם סִימָן כִּשָּׁלוֹן, לִירָא מִמֶּנִּי מִלָּבֹא:
פסוק כח:כַּצַּר. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״כְּטִינְרָא״, כְּמוֹ צוּר:
פסוק כח:וְגַלְגִּלָּיו. אוֹפַנֵּי מַרְכְּבוֹתָיו:
פסוק כט:שְׁאָגָה. אֵימָה זוֹ תִּהְיֶה עֲלֵיכֶם כְּמוֹ לָבִיא:
פסוק כט:וְיַפְלִיט. יַצִּילֶנּוּ לְטַרְפּוֹ מִיַּד כָּל הַבָּאִים לְהַצִּילָהּ. יַפְלִיט – אישקמוצייר בלע״ז:
פסוק ל:וְיִנְהֹם. אוֹתוֹ הָאוֹיֵב עַל עַם ה׳ הַנִּזְכָּר לְמַעְלָה:
פסוק ל:כְּנַהֲמַת יָם. אֲשֶׁר יֶהֱמוּ גַּלָּיו, כֵּן יָבוֹא בַּחֲיָלוֹת הוֹמוֹת:
פסוק ל:וְנִבַּט לָאָרֶץ. לְשׁוֹן הַבָּטָה: יַבִּיטוּ יִשְׂרָאֵל וִיצַפּוּ שֶׁיַּעַזְרוּם מַלְכֵי אֶרֶץ שֶׁהֵם סוֹמְכִין עֲלֵיהֶם, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״הַיֹּרְדִים מִצְרַיִם לְעֶזְרָה״ (ישעיהו לא:א):
פסוק ל:וְהִנֵּה חֹשֶׁךְ. שֶׁלֹּא יְהֵא עוֹזֵר לָהֶם. וְנִבַּט לְשׁוֹן נִפְעַל, כְּמוֹ ״לֹא נִפְתַּח״ וְ״לֹא נִתַּק״ (ישעיהו ה:כז), וְהַוָּי״ו גּוֹרֶמֶת לוֹ לְהָסֵב הַדִּבּוּר לְהַבָּא, אייר״ט איסגרד״י בלע״ז:
פסוק ל:צַר וָאוֹר חָשַׁךְ. כְּמוֹ ״וְכָשַׁל עוֹזֵר וְנָפַל עָזוּר״ (ישעיהו לא:ג), מִי שֶׁצַּר לוֹ שֶׁבָּאת עָלָיו הַצָּרָה, וְזֶה שֶׁבָּא לְהָאִיר לוֹ – שְׁנֵיהֶם חָשְׁכוּ. וְיֵשׁ פּוֹתְרִין: צַר הִיא הַלְּבָנָה שֶׁנִּתְמַעֲטָה, וְאוֹר הִיא הַחַמָּה:
פסוק ל:בַּעֲרִיפֶיהָ. בְּבֹא מַאֲפֵלִיָּה שֶׁלָּהּ, לָשׁוֹן ״יַעֲרֹף כַּמָּטָר״ (דברים לב:ב), וְכֵן דֶּרֶךְ בַּעֲרוֹף מָטָר הָאוֹר מַאֲפִיל:
