פסוק א:וַיְהִי בִּימֵי אָחָז. מָה רָאָה הַכָּתוּב לְיַחֲסוֹ? אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁסּוֹפוֹ שֶׁל הַכָּתוּב לוֹמַר וְלֹא יָכֹל לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ, וּלְלַמֶּדְךָ שֶׁזְּכוּת אָבוֹת עָמְדָה לוֹ. אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ״וַוי, מִי הוּא זֶה שֶׁמָּלַךְ רָשָׁע זֶה?״ אָמַר לָהֶם: ״בֶּן יוֹתָם הוּא, בֶּן עֻזִּיָּהוּ הוּא, אֲבוֹתָיו הָיוּ צַדִּיקִים, לְפִיכָךְ אִי אֶפְשִׁי לִפְשׁוֹט יָדִי בּוֹ״. הֲדָא הוּא וְלֹא יָכֹל לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ מִפְּנֵי זְכוּת אֲבוֹתָיו (בראשית רבה סג, א):
פסוק ב:וַיֻּגַּד לְבֵית דָּוִד. לְפִי שֶׁרָשָׁע הָיָה, לֹא הִזְכִּיר שְׁמוֹ:
פסוק ב:נָחָה אֲרָם עַל אֶפְרָיִם. נִתְחַבֵּר מֶלֶךְ אֲרָם עַל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לָבֹא עָלֶיךָ. ׳נָחָה׳ לְשׁוֹן נְקֵבָה, עַל שֶׁהַמַּלְכוּת נָחָה. פושי״ר בלע״ז, לְשׁוֹן ״וַיָּנַח בְּכָל גְּבוּל מִצְרָיִם״ (שמות י:יד):
פסוק ב:וַיָּנַע לְבָבוֹ. לְפִי שֶׁכְּבָר נִלְחַם בּוֹ כָּל אֶחָד מֵהֶם בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְיָכְלוּ לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיִּתְּנֵהוּ ה׳ בְּיַד מֶלֶךְ אֲרָם וְגוֹ׳״ (דברי הימים ב כח:ה), אוֹמֵר ״וַיַּהֲרֹג פֶּקַח בֶּן רְמַלְיָה מֵאָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ״, שְׁנֵיהֶם בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (דברי הימים ב כח:ו):
פסוק ב:כְּנוֹעַ עֲצֵי יַעַר. קוֹל אִילָנֵי סְרָק יִשָּׁמַע יוֹתֵר מִכָּל אִילָנֵי פֵּירֵי, כִּדְאִיתָא בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה טז:):
פסוק ג:וּשְׁאָר יָשׁוּב בְּנֶךָ. שְׁאֵרִית מְעַט שֶׁיָּשׁוּבוּ אֵלַי עַל יָדְךָ, וְהֵם כְּבָנֶךָ:
פסוק ג:אֶל קְצֵה תְּעָלַת. שָׁם תִּמְצָאֵהוּ. תְּעָלַת – פושי״ר בלע״ז:
פסוק ג:בְּרֵכָה. כְּעֵין מִקְוֵה מַיִם שֶׁעוֹשִׂים לְדָגִים:
פסוק ג:הָעֶלְיוֹנָה. בְּמוֹרַד הָהָר, וְיֵשׁ בְּרֵכָה אַחֶרֶת לְמַטָּה הֵימֶנָּה בְּתַחְתִּיתוֹ:
פסוק ג:שְׂדֵה כוֹבֵס. שָׂדֶה שֶׁהַכּוֹבְסִים שׁוֹטְחִים שָׁם בְּגָדִים לְנַגְּבָם, כָּךְ תִּרְגֵּם יוֹנָתָן. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ (סנהדרין קד א): נִכְנַע אָחָז לִפְנֵי יְשַׁעְיָהוּ וְשָׂם עַל רֹאשׁוֹ אוֹכְלָא דְּקַצָּרֵי, כָּפָה עָלָיו כְּלִי, פֵּירוּשׁ כְּלִי מְנֻקָּב שֶׁל כּוֹבְסִים שֶׁמְּזַלְּפִין בּוֹ מַיִם עַל הַבְּגָדִים:
פסוק ד:הִשָּׁמֵר. שֵׁב בְּשָׁלוֹם כְּיַיִן עַל שְׁמָרָיו:
פסוק ד:זַנְבוֹת הָאוּדִים הָעֲשֵׁנִים. יִהְיוּ בְעֵינֶיךָ כִּזְנָבוֹת אוּדִים שֶׁכָּבְתָה שַׁלְהֶבֶת שֶׁלָּהֶם. אוּדִים – טיצונ״ש בלע״ז:
פסוק ו:וּנְקִיצֶנָּה. נְעוֹרְרָהּ בְּמִלְחָמָה:
פסוק ו:וְנַבְקִיעֶנָּה אֵלֵינוּ. נְשַׁוֶּה אוֹתָהּ עִמָּנוּ כְּבִקְעָה זוֹ שֶׁהִיא שָׁוָה; וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וּנְשַׁוִּינוּן עִמָּנָא״, שֶׁיִּהְיוּ שָׁוִין עִם עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים בְּמֶלֶךְ אֶחָד:
פסוק ו:אֶת בֶּן טָבְאַל. בֶּן הַטּוֹב אֵלֵינוּ, כֵּן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן. וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ ״טוֹב אֵל״ אֲשֶׁר לֹא טוֹב בְּעֵינֵי הַמָּקוֹם, וּבְגִימַטְרִיָּא שֶׁל אוֹתִיּוֹת אלב״ם: טָבְאַל הוּא רַמְלָא, ט״ר ב״ם א״ל, בֶּן טָבְאַל בֶּן רַמְלָא:
פסוק ז:לֹא תָקוּם. עֲצָתָם זֹאת, שֶׁתְּהֵא יְהוּדָה כְּבוּשָׁה תַּחְתֵּיהֶם:
פסוק ח:כִּי רֹאשׁ אֲרָם. הִיא דַּמֶּשֶׂק, וְאֵין לִירוּשָׁלַיִם עִמָּהֶם כְּלוּם:
פסוק ח:וְרֹאשׁ דַּמֶּשֶׂק רְצִין בְּדַמֶּשֶׂק יִהְיֶה רֹאשׁ, וְלֹא בִּירוּשָׁלַיִם, וְגַם פֶּקַח וַעֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים בְּעוֹד שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מִיּוֹם שֶׁנִּגְזַר בִּימֵי עָמוֹס ״וְיִשְׂרָאֵל גָּלֹה יִגְלֶה מֵעַל אַדְמָתוֹ״ (עמוס ז:יא):
פסוק ח:יֵחַת אֶפְרַיִם. תְּרוֹצַץ אֶפְרַיִם מֵעָם, שֶׁיַּגְלֵם סַנְחֵרִיב עִם מַלְכָּם הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה. צֵא וַחֲשׁוֹב מִנְּבוּאַת עָמוֹס עַד שֶׁגָּלוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים, וְתִמְצָאֵם שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנִים: נְבוּאַת עָמוֹס הָיְתָה שְׁתֵּי שָׁנִים לִפְנֵי שֶׁנִּתְנַגַּע עֻזִּיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס א:א) ״שְׁנָתַיִם לִפְנֵי הָרַעַשׁ״, וְעֻזִּיָּה נִתְנַגַּע עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים, הֲרֵי עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע, וְשֵׁשׁ עֶשְׁרֵה שֶׁל יוֹתָם, וְשֵׁשׁ עֶשְׁרֵה שֶׁל אָחָז, וְשֵׁשׁ שֶׁל חִזְקִיָּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יח:י-יא) ״וַיִּלְכְּדֻהָ בִּשְׁנַת שֵׁשׁ לְחִזְקִיָּהוּ הִיא שְׁנַת תֵּשַׁע לְהוֹשֵׁעַ וַיִּגֶל אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה״, הֲרֵי שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ. וּמִנַּיִן שֶׁיְּמֵי חֲלוּטוֹ שֶׁל עֻזִּיָּהוּ עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים? שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב טו:א) ״בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וָשֶׁבַע לְיָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מָלַךְ עֻזִּיָּה בֶן אֲמַצְיָה עַל יְהוּדָה״. אֶפְשָׁר לוֹמַר? וַהֲלֹא עֻזִּיָּה וְיָרָבְעָם מָלְכוּ כְּאַחַת, לְפִי חֶשְׁבּוֹן שֶׁתִּמְצָא בְּסֵפֶר מְלָכִים! אֶלָּא שֶׁמָּלַךְ מַלְכוּת מְנֻגַּעַת בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע לְמָלְכוֹ נִתְנַגַּע, וְהוּא מָלַךְ חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה. וְאִי אֶפְשָׁר לִמְנוֹת בְּעוֹד שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מִיּוֹם שֶׁאָמַר יְשַׁעְיָה נְבוּאָה זוֹ, שֶׁהֲרֵי בִּימֵי אָחָז אֲמָרָהּ, וְהֵם גָּלוּ בִּשְׁנַת שֵׁשׁ לְחִזְקִיָּהוּ. וְכָךְ מְפֹרָשׁ בְּסֵדֶר עוֹלָם (סדר עולם רבה כח), שֶׁמָּנָה הַכָּתוּב לִנְבוּאָתוֹ שֶׁל עָמוֹס:
פסוק ט:אִם לֹא תַאֲמִינוּ. לִנְבוּאָתִי, אַתֶּם אָחָז וְעַמּוֹ, אֲשֶׁר יָדַעְתִּי כִּי רְשָׁעִים אַתֶּם:
פסוק ט:לֹא תֵאָמֵנוּ. לֹא אֵמוּן בָּכֶם:
פסוק י:וַיּוֹסֶף ה׳. ״וְאוֹסִיף נְבִיָּא דַה׳״ (תרגום יונתן):
פסוק יא:שְׁאַל לְךָ אוֹת לַדָּבָר הַזֶּה, כִּי יְדַעְתִּיךָ שֶׁאֵין אַתָּה מַאֲמִין לְדִבְרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
פסוק יא:הַעְמֵק שְׁאָלָה. הַעֲמֵק וּשְׁאַל שְׁאָלָה, כְּמוֹ ״שְׁמָעָה סְלָחָה״ (דניאל ט:יט). שְׁאַל אוֹת בְּעִמְקֵי תְהוֹם לְהַחֲיוֹת לְךָ מֵת, אוֹ הַגְבֵּהַּ לְמַעְלָה לִשְׁאוֹל אוֹת בַּשָּׁמַיִם:
פסוק יב:לֹא אֲנַסֶּה. אֵין רְצוֹנִי שֶׁיִּתְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ עַל יָדִי (תנחומא בובר, ויצא יד):
פסוק יג:הַלְאוֹת אֲנָשִׁים. נְבִיאֵי ה׳:
פסוק יג:כִּי תַלְאוּ וְגוֹ׳. לְפִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁאַתֶּם אֵין מַאֲמִינִים בּוֹ, וְהוֹגַעְתֶּם לְפָנָיו בְּרִשְׁעֲכֶם:
פסוק יד:יִתֵּן אֲדֹנָי הוּא לָכֶם אוֹת. יִתֵּן הוּא מֵאֵלָיו, עַל כָּרְחֲכֶם:
פסוק יד:הָרָה. לְשׁוֹן עָתִיד הוּא, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּאֵשֶׁת מָנוֹחַ שֶׁאָמַר לָהּ הַמַּלְאָךְ ״וְהָרִית וְיָלַדְתְּ בֵּן״ (שופטים יג:ג), וּכְתִיב ״וַיֹּאמֶר לָהּ הִנָּךְ הָרָה וְגוֹ׳״ (שופטים יג:ה):
פסוק יד:הָעַלְמָה. אִשְׁתִּי הָרָה הַשָּׁנָה הַזֹּאת, וְהִיא הָיְתָה שְׁנַת אַרְבַּע לְאָחָז:
פסוק יד:וְקָרָאת שְׁמוֹ. רוּחַ הַקֹּדֶשׁ תִּשְׁרֶה עָלֶיהָ:
פסוק יד:עִמָּנוּ אֵל. לוֹמַר שֶׁיְּהֵא צוּרֵנוּ עִמָּנוּ, וְזֶה הָאוֹת! שֶׁהֲרֵי נַעֲרָה הִיא וְלֹא נִתְנַבְּאָה מִיָּמֶיהָ, וּבָזוֹ תִּשְׁרֶה בָּהּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ; וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר לְמַטָּה ״וָאֶקְרַב אֶל הַנְּבִיאָה וְגוֹ׳״ (ישעיהו ח:ג), וְלֹא מָצִינוּ אֵשֶׁת נָבִיא שֶׁנִּקְרְאָה נְבִיאָה אֶלָּא אִם כֵּן הִתְנַבְּאָה. וְיֵשׁ פּוֹתְרִין, שֶׁעַל חִזְקִיָּה נֶאֱמַר; וְאִי אֶפְשָׁר, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁאַתָּה מוֹנֶה שְׁנוֹתָיו תִּמְצָא, שֶׁנּוֹלַד חִזְקִיָּה לִפְנֵי מַלְכוּת אָבִיו תֵשַׁע שָׁנִים. וְיֵשׁ פּוֹתְרִין, שֶׁזֶּה הָאוֹת: שֶׁעַלְמָה הָיְתָה וְאֵינָהּ רְאוּיָה לְוָלָד:
פסוק טו:חֶמְאָה וּדְבַשׁ יֹאכֵל. הַוָּלָד, שֶׁתְּהֵא אַרְצֵנוּ מְלֵאָה כָּל טוּב:
פסוק טו:לְדַעְתּוֹ מָאוֹס בָּרָע וּבָחוֹר בַּטּוֹב. כְּשֶׁיֵּדַע לִמְאוֹס בָּרָע וְלִבְחוֹר בַּטּוֹב, וּמֵאַיִן לָנוּ הַטּוֹבָה הַזֹּאת? הֲלֹא עַתָּה הָאָרֶץ חֲרֵבָה בִּגְדוּדֵי מַלְכֵי אֲרָם וּפֶקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ?
פסוק טז:כִּי בְּטֶרֶם יֵדַע הַנַּעַר מָאֹס בָּרָע וּבָחֹר בַּטּוֹב, תֵּעָזֵב. הָאָרֶץ מִיּוֹשְׁבֶיהָ, אַדְמַת רְצִין וְאַדְמַת פֶּקַח:
פסוק טז:אֲשֶׁר אַתָּה קָץ. וְיָגוּר מִפְּנֵי שְׁנֵי מְלָכֶיהָ, רְצִין וּפֶקַח. שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁנָה עָלָה מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל דַּמֶּשֶׂק, כִּי שְׂכָרוֹ אָחָז, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּסֵפֶר (מלכים ב טז:ט): ״וַיִּתְפְּשֶׂהָ וַיַּגְלֶהָ קִירָה וְאֶת רְצִין הֵמִית״, וְאוֹתָהּ שָׁנָה ״וַיִּקְשֹׁר קֶשֶׁר הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה עַל פֶּקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ וַיַּכֵּהוּ וַיְמִיתֵהוּ בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים לְיוֹתָם״ (מלכים ב טו:ל), שֶׁהִיא שְׁנַת אַרְבַּע לְאָחָז:
פסוק יז:יָבִיא ה׳ עָלֶיךָ וְעַל עַמְּךָ. עַל חִזְקִיָּהוּ בִּנְךָ הַמּוֹלֵךְ אַחֲרֶיךָ, וּלְפִי שֶׁהוּא צַדִּיק לֹא קְרָאוֹ בְּנוֹ:
פסוק יז:יָמִים אֲשֶׁר לֹא בָאוּ. מִיּוֹם שֶׁנֶּחְלְקָה מַלְכוּת בֵּית דָּוִד וְסָר אֶפְרַיִם מֵעַל יְהוּדָה. וּמַה הֵם הַיָּמִים? יְמֵי חֵיל מֶלֶךְ אַשּׁוּר, וְאַף בָּהֶם יַעֲשֶׂה לִיהוּדָה, וְכֵן מָצִינוּ (דברי הימים ב כח:כ) שֶׁבָּא מִתְּחִלָּה עַל אָחָז, דִּכְתִיב: ״וַיָּבֹא עָלָיו תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר וַיָּצַר לוֹ וְלֹא חֲזָקוֹ״, וּבִימֵי חִזְקִיָּהוּ בְּנוֹ נַעֲשָׂה הַנֵּס:
פסוק יח:וְיִשְׁרֹק ה׳. יִרְמוֹז לָהֶם שֶׁיִּתְקַבְּצוּ:
פסוק יח:לַזְּבוּב. חֲיָלוֹת רַבּוֹת כַּזְּבוּבִים מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם יָבוֹאוּ עִם סַנְחֵרִיב:
פסוק יח:יְאוֹרֵי מִצְרָיִם. לְפִי שֶׁכָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם עֲשׂוּיָּה יְאוֹרִים, שֶׁאֵין הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִים שָׁם, אֶלָּא נִילוּס עוֹלֶה וּמַשְׁקֶה:
פסוק יח:וְלַדְּבוֹרָה. חֵיל גִּבּוֹרִים, עוֹקְצִים כַּדְּבוֹרִים:
פסוק יט:בְּנַחֲלֵי הַבַּתּוֹת. נַחֲלֵי עֲמָקִים, שְׂדוֹת בּוּרִים:
פסוק יט:וּבִנְקִיקֵי הַסְּלָעִים לֶאֱרוֹב, נְקִיקֵי – נִקְרוֹת הַצּוּר:
פסוק יט:וּבְכׇל הַנַּעֲצוּצִים. מְקוֹם הַסִּירִים (שקורין ברוצ״ש בלע״ז), וְכֵן ״תַּחַת הַנַּעֲצוּץ יַעֲלֶה בְרוֹשׁ״ (ישעיהו נה:יג):
פסוק יט:הַנַּהֲלֹלִים. ״בָּתֵּי תוּשְׁבַּחְתָּא״ (תרגום יונתן):
פסוק כ:יְגַלַּח אֲדֹנָי בְּתַעַר הַשְּׂכִירָה. הַגְּדוֹלָה, וְכֵן ״גַּם שְׂכִירֶיהָ בְּקִרְבָּהּ״ (ירמיהו מו:כא), תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״רַבְרְבָהָא יְגַלַּח״:
פסוק כ:בְּעֶבְרֵי נָהָר. בְּיוֹשְׁבֵי עֵבֶר הַנָּהָר, וּבְמִי מִן הַיּוֹשְׁבִים? בְּמֶלֶךְ אַשּׁוּר. אֶת הָרֹאשׁ יְגַלַּח. וְשַׂעַר הָרַגְלָיִם; לְפִי שֶׁהוּא דָבוּק נִשְׁתַּנָּה לִנָּקֵד פַּתַּח:
פסוק כ:תִּסְפֶּה. תִּכְלֶה, וְהַתִּגְלַּחַת הִיא הַהֲרִיגָה, וְהַתַּעַר הִיא הַחֶרֶב:
פסוק כ:אֶת הָרֹאשׁ. הוּא סַנְחֵרִיב:
פסוק כ:הָרַגְלָיִם. ״מַשְׁרְיָיתֵיהּ״ (תרגום יונתן):
פסוק כ:הַזָּקָן. ״שִׁלְטוֹנַיָּיא״ (תרגום יונתן), וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: גִּלּוּחַ מַמָּשׁ, וְסָפַת הַזָּקָן חֲרִיכָתָהּ בָּאֵשׁ, הַזָּקָן זְקַן סַנְחֵרִיב, כִּדְאִיתָא בְּאַגָּדַת חֵלֶק (סנהדרין צה, ב):
פסוק כא:יְחַיֶּה אִישׁ וגו׳. וּלְפִי שֶׁתְּהֵא אַרְצָם רֵיקָנִית, שֶׁיָּבֹזּוּ הַחֲיָלוֹת אֶת הַבְּהֵמוֹת, וּבַמְּעַט הַנּוֹתָר אֶתֵּן בְּרָכָה:
פסוק כב:וְהָיָה מֵרֹב. חָלָב שֶׁיַּעֲשׂוּ שְׁתֵּי הַצֹּאן הַלָּלוּ, יָבֹזוּ בְּעֵינֵיהֶם הֶחָלָב וְיֹאכְלוּ הַחֶמְאָה, הוּא שׁוּמַן הֶחָלָב:
פסוק כב:כָּל הַנּוֹתָר. הַצַּדִּיקִים הַפְּלֵטִים מֵחֶרֶב סַנְחֵרִיב, בְּשׂוֹרָה גְדוֹלָה הוּא מְבַשֵּׂר לָהֶם, שֶׁתִּזְדַּמֵּן לָהֶם פַּרְנָסָה אַחַר כָּל הַשִּׁמָּמוֹן הַהוּא:
פסוק כג:וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא. אֲשֶׁר תִּהְיֶה הָאָרֶץ שְׁמָמָה, יִהְיֶה מָקוֹם שֶׁהָיוּ שָׁם לִפְנֵי בֹּא חֲיָלוֹת:
פסוק כג:אֶלֶף גֶּפֶן. שָׁווֹת אֶלֶף כֶּסֶף, יִהְיוּ לַשָּׁמִיר וְלַשַּׁיִת, כִּי יַנִּיחוּם בַּעֲלֵיהֶם וּבוֹרְחִין, וְהֵם מַעֲלוֹת קִמְשׁוֹנִים וְתוֹלָעִים וְעַקְרַבִּים:
פסוק כד:בַּחִצִּים וּבַקֶּשֶׁת יָבוֹא שָׁמָּה. כָּל הָרוֹצֶה לִכָּנֵס לְתוֹכוֹ, יְהֵא צָרִיךְ קֶשֶׁת וְחִצִּים בְּיָדוֹ לְמַלֵּט עַצְמוֹ מֵחַיּוֹת רָעוֹת וּנְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים:
פסוק כה:וְכֹל הֶהָרִים אֲשֶׁר שָׁם שְׂדוֹת לָבָן לִתְבוּאָה:
פסוק כה:אֲשֶׁר בַּמַּעְדֵּר יֵעָדֵרוּן. הִיא כְּמִין מָרִיש שֶׁקּוֹרִין פשויי״ר בלע״ז:
פסוק כה:לֹא תָבוֹא שָׁמָּה יִרְאַת שָׁמִיר וָשָׁיִת. כִּי בָּהֶם יִתְעַסְּקוּ לִזְרֹעַ תְּבוּאָה לְמַאֲכָל, שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּלֹא הַתְּבוּאָה, אֲבָל הַגְּפָנִים יִהְיוּ לָבַז, כִּי אוֹתוֹ הַדּוֹר שֶׁל יְחִזְקִיָּהוּ יָשׁוּבוּ אֵלַי לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְלֹא לִשְׁתּוֹת יַיִן. וְכֵן הָיְתָה, כִּדְאִיתָא בְּחֵלֶק (סנהדרין צד ב): בָּדְקוּ מִדָּן וְעַד בְּאֵר שֶׁבַע וְלֹא מָצְאוּ אִישׁ שֶׁלֹּא הָיָה בָּקִי בַּהֲלָכוֹת אִסּוּר וְהֶתֵּר וְטֻמְאָה וְטָהֳרָה. וְעַל אוֹתוֹ הַדּוֹר הוּא אוֹמֵר ״וְהָיָה כָל מָקוֹם וְגוֹ׳״, הוּא שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כה:א) ״אֲשֶׁר הֶעְתִּיקוּ אַנְשֵׁי חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה״:
פסוק כה:וְהָיָה לְמִשְׁלַח שׁוֹר. שָׁם יִרְעוּ בְּהֵמוֹתֵיהֶם מִרְעֶה שָׁמֵן:
