פסוק א:גִּלָּיוֹן. מְגִלָּה:
פסוק א:בְּחֶרֶט אֱנוֹשׁ. בְּמִכְתָּב כְּתָב אֲשֶׁר יָרוּץ כָּל אֱנוֹשׁ הַקּוֹרֵא בּוֹ, אֲפִילּוּ אֱנוֹשׁ כָּל שֶׁהוּא, וַאֲפִילּוּ אֵינוֹ חָכָם. וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״כְּתָב מְפָרַשׁ״:
פסוק א:לְמַהֵר שָׁלָל לָבֹא סַנְחֵרִיב וְלִשְׁלוֹל אֶת כָּל הוֹן עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים, וּלְהָחִישׁ לָבוֹז נְבוּכַדְנֶצַּר אַחֲרָיו אֶת צִדְקִיָּהוּ וְדוֹרוֹ:
פסוק ב:וְאָעִידָה לִּי. גַּם בְּאוֹתָן הַיָּמִים, בִּימֵי יְהוֹיָקִים, עַל אוֹתוֹ פֻּרְעָנוּת, שְׁנֵי עֵדִים נֶאֱמָנִים: הָאֶחָד לְבַשְּׂרָם רָעָה הָעֲתִידָה לָבֹא עֲלֵיהֶם, אוּרִיָּה הַכֹּהֵן, שֶׁהֲרָגוֹ יְהוֹיָקִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו כו:כ) ״וְגַם אִישׁ הָיָה מִתְנַבֵּא בְּשֵׁם ה׳ אוּרִיָּה בֶּן שְׁמַעְיָה מִקִּרְיַת הַיְּעָרִים וַיִּתְנַבֵּא עַל הָעִיר הַזֹּאת וְעַל הַמָּקוֹם הַזֶּה אֶת כָּל דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ״:
פסוק ב:וְאֶת זְכַרְיָהוּ בֶּן יְבֶרֶכְיָהוּ. בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ ״עוֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחוֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם״ (זכריה ח:ד). אוּרִיָּה סִימָן לִזְכַרְיָהוּ: אִם תִּרְאוּ שֶׁתִּתְקַיֵּם נְבוּאַת אוּרִיָּה, תִּהְיוּ מְצַפִּים שֶׁתִּתְקַיֵּם נְבוּאַת זְכַרְיָהוּ, כְּשֵׁם שֶׁהַעִידוֹתִי בְּשֶׁל סַנְחֵרִיב עָמוֹס וִישַׁעְיָה: עָמוֹס לְפֻרְעָנוּתָן שֶׁל עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים ״וְיִשְׂרָאֵל גָּלֹה יִגְלֶה״ (עמוס ז:יא), וִישַׁעְיָה (ישעיהו לב:א) לְהַבְטָחָתוֹ שֶׁל חִזְקִיָּהוּ כְּשֶׁיִּמְלוֹךְ:
פסוק ג:וַתֵּלֶד בֵּן. הוּא הַבֵּן עַצְמוֹ, שֶׁקָּרְאָה הַנְּבִיאָה ״עִמָּנוּ אֵל״, עַל שֵׁם שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעֵזֶר שֶׁל חִזְקִיָּה כְּשֶׁיִּמְלוֹךְ. וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁבֵּן שֵׁנִי הוּא, שֶׁהֲרֵי שָׁנִינוּ (סדר עולם רבה כב) בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְאָחָז נֶאֶמְרָה נְבוּאָה זוֹ, וּבִשְׁנַת אַרְבַּע לְאָחָז נֶהֱרַג פֶּקַח, וְאִי אֶפְשָׁר שְׁנֵי בָּנִים לְהִוָּלֵד בְּשָׁנָה אַחַת בָּזֶה אַחַר זֶה. וִישַׁעְיָה אָבִיו קָרָא שְׁמוֹ ״מַהֵר שָׁלָל״ עַל שֵׁם פֻּרְעָנוּת הָעֲתִידָה לָבֹא עַל רְצִין וּבֶן רְמַלְיָהוּ, שֶׁהָיוּ בָּאִין לִטּוֹל מְלוּכָה מִבֵּית דָּוִד, וְתֻשְׁבַּת מַלְכוּתוֹ שֶׁל חִזְקִיָּהוּ:
פסוק ד:יִשָּׂא אֶת חֵיל דַּמֶּשֶׂק. ״וַיַּעַל דַּמֶּשֶׂק וַיִּתְפְּשֶׂהָ״ (מלכים ב טז:ט):
פסוק ד:וְאֵת שְׁלַל שֹׁמְרוֹן. לְאַחַר שֶׁנֶּהֱרַג פֶּקַח וּמָלַךְ הוֹשֵׁעַ, ״עָלָיו עָלָה שַׁלְמַנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיְהִי לוֹ הוֹשֵׁעַ עֶבֶד״ (מלכים ב יז:ג), וְנָתַן לוֹ מִנְחָה וְשֹׁחַד. הוּא שְׁלַל שׁוֹמְרוֹן. כָּל אֵלֶּה הָיָה בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְאָחָז:
פסוק ו:אֶת מֵי הַשִּׁלֹחַ הַהֹלְכִים לְאַט. ״בְּמַלְכוּתָא דְּבֵית דָּוִד דִּמְדַבַּר לְהוֹן בְּנִיחַ כְּמֵי שִׁלוֹחָא דְּנַגְדִין בְּנִיחַ״. שִׁלוֹחַ מַעְיָן הוּא וּשְׁמוֹ גִּיחוֹן וְשִׁילוֹחַ, שֶׁרָצוּ לְהָסִיר אֶת מַלְכוּת בֵּית דָּוִד בִּימֵי אָחָז לְפֶקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ. וְכָאן נִבָּא עַל שֶׁבְנָא וְסִיעָתוֹ שֶׁרָצוּ לִמְרוֹד בְּחִזְקִיָּהוּ, שֶׁמָּאֲסוּ בּוֹ עַל שֶׁרָאוּהוּ שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹחֵר בְּשֻׁלְחַן מְלָכִים, אֶלָּא אוֹכֵל לִטְרָא יָרָק וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה. עָלָיו נֶאֱמַר ״צַדִּיק אוֹכֵל לְשׂוֹבַע נַפְשׁוֹ״ (משלי יג:כה). וְרָאוּ אֶת פֶּקַח בֶּן רְמַלְיָה אוֹכֵל אַרְבָּעִים סְאָה גוֹזָלוֹת בְּקִנּוּחַ סְעוּדָה, וְהָיוּ מְלִיזִין עַל חִזְקִיָּהוּ וְאוֹמְרִין: זֶה הָגוּן לִהְיוֹת מֶלֶךְ? אֵין זֶה מֶלֶךְ אֶלָּא רְצִין וּבֶן רְמַלְיָהוּ הָיוּ רְאוּיִין לִמְלוֹךְ בְּחַיֵּיהֶן, וְזֶהוּ וּמְשׂוֹשׂ אֶת רְצִין וְגוֹ׳. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אוֹכְלִין אַתֶּם מִתְאַוִּים, אֲנִי מֵבִיא עֲלֵיכֶם אוֹכְלִין הַרְבֵּה. הִנֵּה ה׳ מַעֲלֶה עֲלֵיכֶם וְגוֹ׳ אֶת מֵי הַנָּהָר הָעֲצוּמִים תַּחַת מֵי הַשִּׁילוֹחַ חֲלָשִׁים וְהַנּוֹחִים:
פסוק ז:וְעָלָה. הַנָּהָר:
פסוק ז:עַל כָּל אֲפִיקָיו. יִתְגַּבְּרוּ מֵימָיו לַעֲלוֹת עַל כָּל אֲפִיקֵי מוֹצָא מֵימָיו:
פסוק ז:וְהָלַךְ הַנָּהָר מְמֻלָּא עַל כָּל גְּדוֹתָיו, עַל גִּדּוּדָיו הֵן שְׂפָתוֹתָיו הַזְּקוּפוֹת, בְּמָקוֹם שֶׁהַנָּהָר מוֹשֵׁךְ בֵּין גִּדּוּדִין זְקוּפִין, וְהוּא כִּבְתוֹךְ מַרְזֵב:
פסוק ח:וְחָלַף בִּיהוּדָה. בְּאֶרֶץ יְהוּדָה:
פסוק ח:שָׁטַף. בְּחָזְקָה:
פסוק ח:עַד צַוָּאר. עַד עִקַּר חֹזֶק צַוָּארָם. וְתִרְגֵּם יוֹנָתָן: ״עַד יְרוּשְׁלֵם יִמְטֵי״:
פסוק ח:מֻטּוֹת כְּנָפָיו. פֶּרֶק קָטָן שֶׁבְּסוֹף הַכָּנָף קָרוּי ׳מוֹט׳, וְרָאִיתִי בְּתַנְחוּמָא (תנחומא, תזריע ח; תנחומא בובר, תזריע י): כַּמָּה הֵם מוֹטוֹת כַּנְפֵי הַתַּרְנְגוֹל? אֶחָד מִן שִׁשִּׁים בְּאֻכְלוּסֵי סַנְחֵרִיב:
פסוק ח:מְלֹא רֹחַב אֶרֶץ יְהוּדָה:
פסוק ח:עִמָּנוּ אֵל. הוּא שֵׁבֶט יְהוּדָה, שֶׁהִבְטִיחוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִהְיוֹת עִמָּם בִּימֵי חִזְקִיָּהוּ, כְּדִבְרֵי הַנְּבִיאָה שֶׁקָּרְאָה שֵׁם בְּנָהּ עִמָּנוּאֵל:
פסוק ט:רֹעוּ עַמִּים. לְשׁוֹן ״רֵעֵהוּ״, ״רֵעֲךָ״ (משלי כז:י), כְּתַרְגּוּם יוֹנָתָן: ״אִתְחַבָּרוּ״. הִתְחַבְּרוּ יַחַד אֻכְלוּסֵי סַנְחֵרִיב:
פסוק ט:וָחֹתּוּ. וְתִשָּׁבְרוּ:
פסוק ט:הִתְאַזְּרוּ וָחֹתּוּ. הִתְאַזְּרוּ בְּכָל מִינֵי גְבוּרָה, וְסוֹפְכֶם לִהְיוֹת חַתִּים:
פסוק י:עֻצוּ. לְשׁוֹן צִוּוּי:
פסוק יא:בְּחֶזְקַת הַיָּד. בְּהִתְגַּבֵּר הַנְּבוּאָה עָלַי, כְּשֶׁהוֹסִיף לְדַבֵּר עָלַי בְּדָבָר זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְמַעְלָה ״וַיּוֹסֶף ה׳ דַּבֵּר אֵלַי״ (ישעיהו ח:ה), וּבְלָשׁוֹן זֶה אָמַר (יחזקאל ג:יד) ״וְיַד ה׳ עָלַי חֲזָקָה״ – לְשׁוֹן נְבוּאָה:
פסוק יא:וְיִסְּרֵנִי מִלֶּכֶת וגו׳. הִזְהִירַנִי שֶׁלֹּא לִהְיוֹת בַּעֲצַת שֶׁבְנָא הַסּוֹפֵר וְסִיעָתוֹ, שֶׁנִּקְשְׁרוּ לִמְרוֹד עַל חִזְקִיָּהוּ, כְּמוֹ שֶׁמְּפוֹרָשׁ (סנהדרין כו א), וְיֵשׁ רֶמֶז בְּסֵפֶר הַזֶּה (ישעיהו כב:טו): ״לֵךְ בֹּא אֶל הַסּוֹכֵן וגו׳״:
פסוק יא:וְיִסְּרֵנִי. כְּמוֹ ׳וּלְיַסְּרֵנִי׳:
פסוק יב:לֹא תֹאמְרוּן קֶשֶׁר. אַתֶּם, סִיעָתוֹ שֶׁל חִזְקִיָּה, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם מוּעָטִים מִסִּיעַת שֶׁבְנָא, לֹא תֹאמְרוּ ״אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטּוֹת״ (שמות כג:ב):
פסוק יב:לְכֹל אֲשֶׁר יֹאמַר הָעָם הַזֶּה. שֶׁעִם שֶׁבְנָא, לְפִי שֶׁהוּא קֶשֶׁר רְשָׁעִים, וְאֵינוֹ מִן הַמִּנְיָן. וְכֵן בְּקֶשֶׁר שֶׁל עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים שֶׁיִּתְקַשְּׁרוּ עִם מַלְכֵי מִצְרַיִם:
פסוק יב:וְאֶת מוֹרָאוֹ. הָעָם הַזֶּה, שֶׁהֵם אוֹמְרִים לָכֶם לִירָא מִסַּנְחֵרִיב וּלְהַשְׁלִים עִמּוֹ:
פסוק יב:לֹא תִירְאוּ וְלֹא תַעֲרִיצוּ. לֹא תֹאמְרוּ חָזָק הוּא. כֵּן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״לָא תֵימְרוּן תְּקוֹף״:
פסוק יג:וְהוּא מַעֲרִצְכֶם. מְחַזִּיקְכֶם:
פסוק יד:וְהָיָה לְמִקְדָּשׁ אוֹתָהּ עֵצָה, שֶׁיָּעַץ שֶׁבְנָא וְשֶׁיָּעַץ פֶּקַח, לְהַשְׁבִּית מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, יִהְיֶה לְסִימַן פֻּרְעָנוּת לָבֹא עֲלֵיהֶם:
פסוק יד:לְמִקְדָּשׁ. כְּמוֹ ״הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר״ (יהושע ג:ה):
פסוק יד:וּלְאֶבֶן נֶגֶף שֶׁהָרַגְלַיִם נִגָּפִים בָּם, לְשׁוֹן מִכְשׁוֹל, כְּמוֹ ״בְּטֶרֶם יִתְנַגְּפוּ רַגְלֵיכֶם״ (ירמיהו יג:טז), ״פֶּן תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ״ (תהלים צא:יב):
פסוק יד:וּלְצוּר מִכְשׁוֹל. הוּא לָשׁוֹן ״אֶבֶן נֶגֶף״, שֶׁהַצּוּר הוּא אֶבֶן:
פסוק יד:לִשְׁנֵי בָתֵּי יִשְׂרָאֵל. שֶׁבָּאוּ לִהְיוֹת לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ לְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם, וּמִי הֵם שְׁנֵי הַבָּתִּים? פֶּקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ וְסִיעָתוֹ, וְשֶׁבְנָא וְסִיעָתוֹ:
פסוק טו:וְכָשְׁלוּ בָם רַבִּים. וְאוֹתָן הָאֲבָנִים יִכָּשְׁלוּ אֵלּוּ וְסִיעָתָם, שְׁנֵיהֶם יִפְּלוּ בְּיַד שׂוֹנְאֵיהֶם: פֶּקַח נֶהֱרַג, שֶׁהֲרָגוֹ הוֹשֵׁעַ, וַעֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים נָפְלוּ בְּיַד סַנְחֵרִיב; וְשֶׁבְנָא יָצָא מִירוּשָׁלַיִם, כְּשֶׁעָלָה סַנְחֵרִיב מֵעָלֶיהָ לֵילֵךְ עַל תִּרְהָקָה מֶלֶךְ כּוּשׁ, שָׁטַף שֶׁבְנָא וְסִיעָתוֹ וְהָלַךְ לוֹ:
פסוק טז:צוֹר תְּעוּדָה. כָּל זֶה מִן הַנְּבוּאָה שֶׁנֶּאֶמְרָה לְמַעְלָה (ישעיהו ח:יא) ״כִּי כֹה אָמַר ה׳ אֵלַי״, וְעוֹד זֹאת אָמַר לִי: צוֹר תְּעוּדָה לְשׁוֹן ״הַעִדֹּתִי בָכֶם הַיּוֹם״ (דברים ח:יט), לְשׁוֹן הַתְרָאָה. קְשׁוֹר הַתְרָאָתִי וַחֲתוֹם הַתּוֹרָה עַל לֵב לִמּוּדַי תַּלְמִידֶיךָ וְיִרְאֵי שָׁמַיִם, הַנִּקְרָאִים לִמּוּדֵי ה׳. וְאִם תֹּאמַר אֵין לְשׁוֹן ׳קְשִׁירָה׳ נוֹפֵל בְּלִמּוּד תּוֹרָה? נוֹפֵל הוּא בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ״קָשְׁרֵם עַל לִבְּךָ תָּמִיד״ (משלי ו:כא):
פסוק יז:וְחִכִּיתִי לַה׳ אָמַר יְשַׁעְיָה: אֲנִי הַמְחַכֶּה לַה׳ הַמַּסְתִּיר פָּנָיו מֵעֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים, קִוִּיתִי לוֹ לְאַמֵּת דְּבָרַי אֵלֶּה וּלְהוֹשִׁיעַ אֶת בֵּית דָּוִד:
פסוק יח:הִנֵּה אָנֹכִי וְהַיְלָדִים וגו׳ לְאוֹתוֹת – לִשְׁנֵי אוֹתוֹת: פֻּרְעָנוּת פֶּקַח, כְּמוֹ שֶׁנִּקְרָא הַיֶּלֶד ״מַהֵר שָׁלָל חָשׁ בַּז״, וּתְשׁוּעַת בֵּית דָּוִד, כְּמוֹ שֶׁנִּקְרָא הַיֶּלֶד ״עִמָּנוּ אֵל״. זֶהוּ הַיִּשּׁוּב בָּעִנְיָן לְפִי פְּשׁוּטוֹ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (מב:) עַל אָחָז, שֶׁאָחַז בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, שֶׁלֹּא יִלְמְדוּ תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן תּוֹרָה. אָמַר: אִם אֵין גְּדָיִים אֵין תְּיָשִׁים, אִם אֵין צֹאן אֵין רוֹעֶה, אֶגְרוֹם לוֹ לְסַלֵּק שְׁכִינָתוֹ. אָמַר לוֹ הַנָּבִיא: כָּל מַה שֶׁאַתָּה קוֹשֵׁר הַתְּעוּדָה וְחוֹתֵם הַתּוֹרָה לְסָתְמָהּ שֶׁלֹּא תִמָּצֵא בְּיִשְׂרָאֵל, לֹא יוֹעִיל לְךָ:
פסוק יח:וְחִכִּיתִי לַה׳ הַמַּסְתִּיר פָּנָיו וְגוֹ׳. אֵין לְךָ נְבוּאָה קָשָׁה כְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁאָמַר מֹשֶׁה (דברים לא:יח): ״וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא״, וְאַף בּוֹ בַּיּוֹם הִבְטִיחָם: ״וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ״ (דברים לא:כא):
פסוק יח:הִנֵּה אָנֹכִי וְהַיְלָדִים וְגוֹ׳. הֵם תַּלְמִידִים שֶׁחֲבִיבִין עָלַי כְּבָנִים, יִהְיוּ לְאֹתוֹת וּלְמוֹפְתִים שֶׁתִּתְקַיֵּים תּוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל עַל יָדָם:
פסוק יט:וְכִי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם אָמַר רַבִּי סִימוֹן (ויקרא רבה ו:): בְּאֵרָה אָבִיו שֶׁל הוֹשֵׁעַ בֶּן בְּאֵרִי נִבָּא שְׁנֵי מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ, וְלֹא הָיָה בָּהֶם כְּדֵי סֵפֶר וְנִטְפְּלוּ בִּישַׁעְיָה; וְנִבָּא אוֹתָם לְגָלוּת עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים, כְּשֶׁהִגְלָה סַנְחֵרִיב לָרְאוּבֵנִי וְלַגָּדִי (וְהִגְלוּהוּ עִמָּהֶם), כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א ה:): ״בְּאֵרָה בְּנוֹ נָשִׂיא לָראוּבֵנִי הַהוּא אֲשֶׁר הִגְלָה תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר״:
פסוק יט:וְכִי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם. הָאֻמּוֹת:
פסוק יט:דִּרְשׁוּ אֶל הָאֹבוֹת וְגוֹ׳ הַמְצַפְצְפִים וְהַמַּהְגִּים. לְשׁוֹן גְּנַאי הוּא, שֶׁאַף הַדִּבּוּר אֵין בָּהֶם, אֶלָּא כְּעוֹפוֹת הַלָּלוּ שֶׁמְּפַטְפְּטִין בְּקוֹלָם. לְשׁוֹן צִפְצוּף וְהֶגֶה נוֹפֵל בְּעוֹפוֹת ״כְּסוּס עָגוּר כֵּן אֲצַפְצֵף אֶהְגֶּה כַּיּוֹנָה״ (ישעיהו לח:יד). וְכֵן מָצִינוּ לְשׁוֹן צִפְצוּף בְּקוֹל נָמוּךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו כט:ד): ״וְהָיָה כְאוֹב מֵאֶרֶץ קוֹלֵךְ וּמֵעָפָר אִמְרָתֵךְ תְּצַפְצֵף״:
פסוק יט:הֲלֹא עַם אֶל אֱלֹהָיו יִדְרֹשׁ. זוֹ תְּהֵא תְּשׁוּבַתְכֶם: הֲלֹא עַם כָּמוֹנוּ, אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים כֵּאלֹהֵינוּ, אֶל אֱלֹהָיו יִדְרוֹשׁ? שֶׁמָּא תֹּאמְרוּ לָנוּ לִהְיוֹת כְּמוֹתְכֶם, לִדְרוֹשׁ צָרְכֵי הַחַיִּים מִן הַמֵּתִים?
פסוק כ:לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה. מְחֻבָּר לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ: שֶׁמָּא נִדְרוֹשׁ אֶל הַמֵּתִים לַתּוֹרָה וְלִתְעוּדָה בְּעַד הַחַיִּים, לְהוֹרוֹת לָנוּ מַה נַּעֲשֶׂה? כָּל זֶה לְפִי הַמִּדְרָשׁ. וּלְפִי פְּשׁוּטוֹ יֵשׁ לִפְתּוֹר: וְכִי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם וְגוֹ׳, גְּמַר נְבוּאָתוֹ הוּא, שֶׁאָמַר ״וַיִּסְּרֵנִי מִלֶּכֶת בְּדֶרֶךְ הָעָם הַזֶּה״ (ישעיהו ח:יא), וְהוֹכִיחוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַנָּבִיא וּלְסִיעָתוֹ שֶׁל חִזְקִיָּה: כְּשֶׁיֹּאמְרוּ אֲלֵיכֶם שֶׁבְנָא וְסִיעָתוֹ, שֶׁיִּרְאוּ אֶת חִזְקִיָּה מְבַעֵט בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, דִּרְשׁוּ אֶל הָאֹבוֹת וְאֶל הַיִּדְּעוֹנִים, וּבָרְרוּ בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבוֹת הָרִאשׁוֹנִים, וְהָשִׁיבוּ אֶת הַמְּלוּכָה אֶל סַנְחֵרִב. הֲלֹא עַם אֶל אֱלֹהָיו יִדְרֹשׁ, עוֹבְדִים עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְדוֹרְשִׁים בְּעַד הַחַיִּים אֶל הַמֵּתִים, אַף אַתֶּם יֵשׁ לָכֶם לַעֲשׂוֹת כֵּן:
פסוק כ:לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה. זוֹ תְּהֵא תְּשׁוּבַתְכֶם, שֶׁתִּשְׁמְרוּ אֶת הַתּוֹרָה, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר לְמַעְלָה: ״צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה״ (ישעיהו ח:טז), וְלֹא תַאֲמִינוּ לְדִבְרֵיהֶם:
פסוק כ:אִם לֹא יֹאמְרוּ כַּדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אֵין לוֹ שָׁחַר. מֵאַחַר שֶׁתָּשִׁיבוּ לוֹ תְּשׁוּבָה זוֹ, תִּרְאוּ וְתִשְׁמְעוּ אִם לֹא יִהְיוּ מוֹדִים כְּשֵׁרִים שֶׁבָּהֶם לְדִבְרֵיכֶם, וְיֹאמְרוּ: ״כַּדָּבָר הַזֶּה אֱמֶת, אֲשֶׁר אֵין לוֹ לֶאֱלוֹהַּ אוֹב וְיִדְּעוֹנִי שׁוּם שַׁחַר, אֵין רָאוּי לְשַׁחֵר פָּנָיו״. כֵּן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה (ויקרא רבה ו:): עַל עַצְמוֹ אֵינוֹ מַזְרִיחַ הַשַּׁחַר, שֶׁהֲרֵי עֵינַיִם לוֹ וְאֵינוֹ רוֹאֶה, וְאֵיךְ יַזְרִיחַ עַל אֲחֵרִים? עִנְיָן אַחֵר: אִם לֹא יֹאמְרוּ כַּדָּבָר הַזֶּה, עַתָּה תִּרְאוּ אִם לֹא יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם כַּדָּבָר הַזֶּה: דִּרְשׁוּ אֶל הָאֹבוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ שַׁחַר וְלֹא מַמָּשׁ בַּדָּבָר הַזֶּה, לֹא יֵבוֹשׁוּ מִלּוֹמַר אֲלֵיכֶם:
פסוק כא:וְעָבַר בָּהּ נִקְשֶׁה וְרָעֵב. מוּסָב לְמַעְלָה. מָה אָמוּר בִּתְחִלַּת הָעִנְיָן? ״וַיִּסְּרֵנִי מִלֶּכֶת בְּדֶרֶךְ הָעָם הַזֶּה״ (ישעיהו ח:יא), וּפֵרֵשׁ מַה הוּא הַדֶּרֶךְ: ״לֹא תֹאמְרוּ קֶשֶׁר״ (ישעיהו ח:יב) לְקֶשֶׁר עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים שֶׁיִּתְקַשְּׁרוּ עִם מַלְכֵי מִצְרַיִם, וּפֵרֵשׁ אֶת עָנְשָׁן: ״וְהָיָה לְמִקְדָּשׁ וְכָשְׁלוּ בָם״ (ישעיהו ח:יד-טו), וְכָל הָעִנְיָן:
פסוק כא:וְעָבַר בָּהּ. הָעוֹבֵר בְּאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ שֶׁעוֹזְבִים אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְסוֹמְכִין עַל מַלְכֵי מִצְרָיִם:
פסוק כא:נִקְשֶׁה. מְאוֹרַע קָשֶׁה:
פסוק כא:נִקְשֶׁה וְרָעֵב נִלְאָה בְּצָרוֹת קָשׁוֹת וְרָעֵב, כִּי קֹשִׁי וּמָצוֹר וּמֵצִיק וְרָעָב יָבֹא עֲלֵיהֶם בִּימֵי מָצוֹר שָׁלֹשׁ שָׁנִים, שֶׁצָּר סַנְחֵרִיב עַל שׁוֹמְרוֹן:
פסוק כא:וְהָיָה כִי יִרְעַב. וְקִלֵּל בָּעֲגָלִים וּבְעָלִים שֶׁהָיוּ עוֹבְדִים לָהֶם:
פסוק כא:וּפָנָה לְמָעְלָה. לְבַקֵּשׁ מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלֹא יִשְׁמַע, כִּי יִתְחַתֵּם גְּזַר דִּין; וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן:
פסוק כב:וְאֶל אֶרֶץ יַבִּיט. אוּלַי יִמְצָא עֵזֶר, ״אֲשֶׁר שָׁלַח מַלְאָכִים״ הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה ״אֶל סוּא מֶלֶךְ מִצְרַיִם״ (מלכים ב יז:ד):
פסוק כב:וְהִנֵּה צָרָה. כִּי לֹא יַעַזְרוּהוּ, וְגַם שֶׁבְנָא יָצָא לְסַנְחֵרִיב לְרָעָה לוֹ:
פסוק כב:מְעוּף צוּקָה. עֲיֵפוּת צוּקָה:
פסוק כב:וַאֲפֵלָה מְנֻדָּח. עַל יְדֵי אֲפֵלָה הוּא מְנֻדָּח, שֶׁכֵּן לְשׁוֹן נִדּוּחַ נוֹפֵל בָּאֲפֵלָה, כְּמוֹ (ירמיהו כג:יב) ״לָכֵן יִהְיֶה דַרְכָּם לָהֶם כַּחֲלַקְלַקּוֹת בָּאֲפֵלָה יִדָּחוּ וְנָפְלוּ בָהּ״, וְלָאֲפֵלָה הֵם מְנֻדָּחִים:
פסוק כג:כִּי לֹא מוּעָף לַאֲשֶׁר מוּצָק לָהּ. כִּי מֶלֶךְ אַשּׁוּר, אֲשֶׁר נִתַּן לְמוּצָק וּלְהָצֵר לָהּ לְאַרְצְכֶם, אֵינוֹ עָיֵף וְאֵינוֹ עָצֵל מִלָּבֹא עֲלֵיהֶם עַד שָׁלֹשׁ פְּעָמִים: אַחַת בִּימֵי פֶּקַח (מלכים ב טו:כט) אֲשֶׁר לָקַח אֶת עִיּוֹן וְאֶת אָבֵל מַעֲכָה וְאֶת קָדֵשׁ וְאֶת הַגָּלִיל כָּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי, וְהַגָּלוּת הַהִיא בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְאָחָז. וּבִשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה ״וַיָּעַר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶת רוּחַ פּוּל מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיַּגְלֵם לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי וְלַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה״, מִקְרָא זֶה (דברי הימים א ה:כו), וְגָלוּת זֶה בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לְאָחָז, תְּחִלַּת מִרְדּוֹ שֶׁל הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יז:ד) ״וַיִּמְצָא מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּהוֹשֵׁעַ קֶשֶׁר וְגוֹ׳״, לְאַחַר שֶׁנִּשְׁתַּעְבֵּד לוֹ שְׁמוֹנֶה שָׁנִים. וְאֵין הַחֶשְׁבּוֹן מְפֹרָשׁ בַּמִּקְרָא בְּגָלוּי, אֲבָל יֵשׁ לִלְמֹד מִבָּרַיְתָא דְּסֵדֶר עוֹלָם (סדר עולם רבה כב). וְהַשְּׁלִישִׁית בִּשְׁנַת שֵׁשׁ לְחִזְקִיָּה, שְׁנַת תֵּשַׁע לְמִרְדּוֹ שֶׁל הוֹשֵׁעַ, אֲשֶׁר נִלְכְּדָה שׁוֹמְרוֹן, הִיא עִיר הַמְּלוּכָה, וְגָלוּ כֻּלָּם. וְזֶה הָאָמוּר כָּאן, כִּי לֹא עֲיֵפוּת לָאוֹיֵב אֲשֶׁר הוּא מוּצָק לָהּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָאֲמוּרָה בָּעִנְיָן ״וְאֶל אֶרֶץ יַבִּיט״:
פסוק כג:כָּעֵת הָרִאשׁוֹן הֵקַל אַרְצָה זְבֻלוּן. הַגָּלוּת הַזֶּה הָאֶמְצָעִי קַלָּה תִּהְיֶה כְּאוֹתָהּ שֶׁל עֵת רִאשׁוֹן, אֲשֶׁר הֵקַל לְהַגְלוֹת אֶת אֶרֶץ זְבוּלוּן וְנַפְתָּלִי, שֶׁאַף בַּשְּׁנִיָּה לֹא הִגְלָה אֶלָּא שְׁנֵי הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, אֲבָל הָאַחֲרוֹן מַסָּע הַשְּׁלִישִׁי הוּא:
פסוק כג:הִכְבִּיד. טִיאֵט אֶת הַכֹּל כִּמְכַבֵּד אֶת הַבַּיִת, וְיֵשׁ לְפָרְשׁוֹ אַף לְשׁוֹן כֹּבֶד: לְפִי עִנְיַן הַמִּקְרָא, שֶׁפָּתַח רִאשׁוֹנָה בִּלְשׁוֹן הֵקַל אַרְצָה זְבֻלוּן, וְהָאַחֲרוֹן הִכְבִּיד; וּכְשֶׁאָמַר יְשַׁעְיָה נְבוּאָה זוֹ, כְּבָר גָּלוּ הָרִאשׁוֹנִים:
פסוק כג:דֶּרֶךְ הַיָּם. אוֹתָן הַיּוֹשְׁבִים עַל יַמָּהּ שֶׁל טְבֶרְיָה, הִיא אֶרֶץ נַפְתָּלִי, שֶׁנֶּאֱמַר ״יָם וְדָרוֹם יְרָשָׁה״ (דברים לג:כג):
פסוק כג:עֵבֶר הַיַּרְדֵּן. הִיא גָּלוּת שְׁנִיָּה שֶׁל רְאוּבֵן וְגָד:
פסוק כג:גְּלִיל הַגּוֹיִם. הִיא כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיְתָה גּוֹלֶלֶת אֵלֶיהָ כָּל הַגּוֹיִם, שֶׁהַכֹּל מִתְאַוִּין לָהּ וּבָאִין לָהּ לִסְחוֹרָה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו ג:יט) ״נַחֲלַת צְבִי צִבְאוֹת גּוֹיִם״; וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם לָשׁוֹן אַחֵר:
