פסוק א:הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ. הֵם יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁהָיוּ חֲשֵׁכִים מִדַּאֲגַת סַנְחֵרִיב, כְּעִנְיָן שֶׁאָמַר חִזְקִיָּהוּ (ישעיהו לז:ג): ״יוֹם צָרָה וְתוֹכֵחָה וּנְאָצָה הַיּוֹם הַזֶּה״:
פסוק א:רָאוּ אוֹר גָּדוֹל. בְּמַפַּלְתּוֹ שֶׁל סַנְחֵרִיב:
פסוק ב:הִרְבִּיתָ הַגּוֹי. נַעֲשׂוּ גְדוֹלִים לְכָל שׁוֹמְעֵיהֶם, כְּשֶׁשָּׁמְעוּ הָאֻמּוֹת הַנִּסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ לָהֶם:
פסוק ב:לוֹ הִגְדַּלְתָּ הַשִּׂמְחָה. וְלֹא לְאוֹיְבָיו, וְכָתִיב ״לֹא״ בְּלָמֶ״ד אָלֶ״ף, לְפִי שֶׁלֹּא הָיְתָה שִׂמְחַת חִזְקִיָּה שְׁלֵמָה, לְפִי שֶׁבְּאוֹתוֹ הַפֶּרֶק נֶאֱמַר לוֹ ״הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְנִשָּׂא כָּל אֲשֶׁר בְּבֵיתֶךָ״ (ישעיהו לט:ו):
פסוק ב:כְּשִׂמְחַת בַּקָּצִיר. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״כְּחֶדְוַת נִצְחֵי קְרָב״, שֶׁהוּא כְּעֵין הַקָּצִיר, הוֹרְגֵי אָדָם קוֹצְצֵי צַוָּארִים; וְשִׁנָּה הַכָּתוּב בִּלְשׁוֹנוֹ לִדְרוֹשׁ, שֶׁהָיָה אוֹתוֹ הַנֵּס בְּלֵיל קְצִיר הָעֹמֶר (ויקרא רבה כח, ו):
פסוק ב:כַּאֲשֶׁר יָגִילוּ בְּחַלְּקָם שָׁלָל. מִצְרַיִם בִּימֵי מֹשֶׁה, שֶׁאַף כָּאן חָלְקוּ שְׁלַל כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וְ״חֶמְדַּת כָּל הַגּוֹיִם״ (חגי ב:ז); שֶׁכְּשֶׁחָזַר מֵעַל תִּרְהָקָה מֶלֶךְ כּוּשׁ (ישעיהו לז:ט), בָּא לוֹ לִירוּשָׁלַיִם עִם כָּל אוֹצְרוֹת כּוּשׁ וּמִצְרַיִם, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״יְגִיעַ מִצְרַיִם וְסַחַר כּוּשׁ וּסְבָאִים״ וְגוֹ׳ (ישעיהו מה:יד), וְהַכֹּל בָּזְזוּ חִזְקִיָּה וְעַמּוֹ:
פסוק ג:כִּי אֶת עֹל סֻבֳּלוֹ. עֹל שֶׁהָיָה סֵבֶל לְחִזְקִיָּה, וְשֶׁהָיָה מַטֶּה אֶת שִׁכְמוֹ לְמַשָּׂא כָּבֵד לְהַעֲלוֹת מַס קָשֶׁה, וְאֶת שֵׁבֶט יְהוּדָה שֶׁהָיָה נוֹגֵשׂ בּוֹ בְּחִזְקִיָּהוּ:
פסוק ג:הַחִתֹּתָ. שִׁבַּרְתָּ יַחַד בְּלַיְלָה אֶחָד:
פסוק ג:כְּיוֹם מִדְיָן. בִּימֵי גִדְעוֹן, שֶׁאַף הֵם נָפְלוּ יַחַד בְּלַיְלָה אֶחָת, וּבְלֵיל קְצִיר הָעֹמֶר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ז:יג): ״וְהִנֵּה צְלִיל שְׂעוֹרִים מִתְהַפֵּךְ בְּמַחֲנֵה מִדְיָן״:
פסוק ד:כִּי כָל סְאוֹן סֹאֵן בְּרַעַשׁ. יֵשׁ פּוֹתְרִין אוֹתוֹ (מחברת מנחם) לְשׁוֹן סְאָה וּמִדָּה, כְּמוֹ שֶׁדְּרָשׁוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ (סוטה ח ב), אַךְ לְפִי פְּשַׁט לְשׁוֹן הַמִּקְרָא לֹא יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ מִגִּזְרָתוֹ, מֵאַחַר שֶׁאֵין הַוָּי״ו וְהַנּוּ״ן מֵעִקַּר הַתֵּיבָה, אֶלָּא כְּמוֹ שָׁאוֹן מִן שׁוֹאֶה, וְהָמוֹן מִן הוֹמֶה, וְחָרוֹן מִן חָרָה, לֹא יִתְפַּעֵל עִם הַנּוּ״ן לוֹמַר סוֹאֵן אֶלָּא סוֹאֶה, כְּמוֹ מִן הָמוֹן הוֹמֶה וּמִן שָׁאוֹן שׁוֹאֶה, וְלֹא יֹאמַר שׁוֹאֵן, הוֹמֵן, חוֹרֵן. וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁפִּתְרוֹנוֹ לְפִי הָעִנְיָן, וְאֵין לוֹ דּוֹמֶה מִן הַמִּקְרָא, וּפִתְרוֹנוֹ לְשׁוֹן צַהֲלַת נִצָּחוֹן בַּמִּלְחָמָה: כִּי כָל סְאוֹן סֹאֵן בְּרַעַשׁ – קוֹל נִצָּחוֹן שׁוּם נוֹצֵחַ בַּמִּלְחָמָה בְּרַעַשׁ שַׁעֲטַת סוּסִים וְהַגָּפַת תְּרִיסִין הוּא:
פסוק ד:וְשִׂמְלָה. הֲרוּגֵי מִלְחָמָה מְגוֹלָלָה בְדָמִים, אֲבָל נִצָּחוֹן זֶה אֵין בּוֹ רַעַשׁ וְאֵין בּוֹ דָּם. וְהָיְתָה לִשְׂרֵפָה יְקַד יְקוֹד מַאֲכֹלֶת:
פסוק ה:כִּי יֶלֶד יֻלַּד לָנוּ אַף עַל פִּי שֶׁאָחָז רָשָׁע הוּא, בְּנוֹ הַנּוֹלָד לוֹ זֶה כַּמָּה שָׁנִים לִהְיוֹת לָנוּ תַּחְתָּיו לְמֶלֶךְ צַדִּיק יִהְיֶה, וְתִהְיֶה מִשְׂרַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְעֻלּוֹ עַל שִׁכְמוֹ, שֶׁיִּהְיֶה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה וְשׁוֹמֵר מִצְווֹת וְיַטֶּה שֶׁכֶם לְמַשָּׂאוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
פסוק ה:וַיִּקְרָא שְׁמוֹ. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא מַפְלִיא עֵצָה וְאֵל גִּבּוֹר וַאֲבִי עַד, קָרָא שְׁמוֹ שֶׁל חִזְקִיָּהוּ שַׂר שָׁלוֹם (סנהדרין צד א), כִּי שָׁלוֹם וֶאֱמֶת יִהְיֶה בְּיָמָיו (ישעיהו לט:ח):
פסוק ו:לְמַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה. לְמִי יִקְרָא הַשֵּׁם? לַמֶּלֶךְ הַמַּרְבֶּה הַמִּשְׂרָה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל עַצְמוֹ לִירָא מִפָּנָיו:
פסוק ו:מִשְׂרָה. לְשׁוֹן שְׂרָרָה. זוֹ לִתְשׁוּבַת אֲחֵרִים, אַךְ יֵשׁ לוֹמַר שֶׁאַף שַׂר שָׁלוֹם מִשְּׁמוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּקְרִיאַת שֵׁם זֶה אֵינָהּ לְשֵׁם מַמָּשׁ אֶלָּא לְשֵׁם גְּדוּלָּה וּשְׂרָרָה, כְּמוֹ ״וּקְרָא שֵׁם בְּבֵית לָחֶם״ (רות ד:יא), וּכְמוֹ ״וְעָשִׂיתִי לְךָ שֵׁם״ (שמואל ב ז:ט), אַף כָּאן וַיִּקְרָא שְׁמוֹ וְיִתֵּן לוֹ שֵׁם וּמֶמְשָׁלָה:
פסוק ו:וּלְשָׁלוֹם הַנִּתָּן לוֹ אֵין קֵץ, שֶׁהָיָה לוֹ שָׁלוֹם מִכָּל עֲבָרָיו. וְאֵין ׳קֵץ׳ זֶה לְשׁוֹן הֶפְסֵק עוֹלָמִית, אֶלָּא אֵין קֵץ לִסְבִיבָיו. עַל כִּסֵּא מַלְכוּת דָּוִד יִהְיֶה שָׁלוֹם זֶה, בְּמִשְׁפָּט וּצְדָקָה שֶׁעָשָׂה חִזְקִיָּהוּ:
פסוק ו:וּלְשָׁלוֹם. וָי״ו זֶה תִּקּוּן הַמִּלָּה הוּא, הִרְבָּה מִשְׂרָה עַל שִׁכְמוֹ, וּמַה גְּמוּל יְשַׁלֵּם לוֹ? הִנֵּה לִשְׁלוֹמוֹ אֵין לוֹ קֵץ וְאֵין קִצְבָה:
פסוק ו:מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. עוֹלָמוֹ שֶׁל חִזְקִיָּהוּ, כָּל יָמָיו. וְכֵן מָצִינוּ שֶׁאָמְרָה חַנָּה עַל שְׁמוּאֵל ״וְיָשַׁב שָׁם עַד עוֹלָם״ (שמואל א א:כב). וְלִתְשׁוּבַת אֲחֵרִים הָאוֹמְרִים שֶׁהוּא שֵׁם, יֵשׁ לַהֲשִׁיבָם: מַהוּ ״מֵעַתָּה״? וַהֲלֹא לֹא בָּא עַד לְסוֹף שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה:
פסוק ו:קִנְאַת ה׳ צְבָאוֹת. שֶׁקִּנֵּא לְצִיּוֹן עַל אֲשֶׁר יָעַץ עָלֶיהָ אֲרָם וּפֶקַח:
פסוק ו:תַּעֲשֶׂה זֹּאת. וְלֹא אָחָז רָאוּי לְכָךְ, וְאַף זְכוּת אָבוֹת תַּמָּה. תּוֹסֶפֶת: וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת חִזְקִיָּהוּ מָשִׁיחַ וְסַנְחֵרִיב גּוֹג וּמָגוֹג. אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ״מִי שֶׁקִּצֵּץ דַּלְתוֹת הַהֵיכָל וְשִׁגְּרָן לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר יֵעָשֶׂה מָשִׁיחַ?״ מִיָּד סָתְמוּ הַכָּתוּב:
פסוק ז:דָּבָר שָׁלַח אֲדֹנָי בְּיַעֲקֹב. הַנְּבוּאָה שֶׁנִּתְנַבָּא לְפֻרְעָנוּת פֶּקַח בֶּן רְמַלְיָה:
פסוק ז:וְנָפַל בְּיִשְׂרָאֵל. מֵעַתָּה תִּתְקַיֵּם בָּהֶם:
פסוק ח:בְּגַאֲוָה וּבְגֹדֶל לֵבָב לֵאמֹר. מַה שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים בְּגַאֲוָה וּבְגֹדֶל לֵבָב:
פסוק ט:לְבֵנִים נָפָלוּ וְגָזִית נִבְנֶה. הַמְּלָכִים שֶׁהָיוּ לָנוּ קֹדֶם שֶׁמָּלַךְ פֶּקַח, כְּגוֹן יְהוֹאָחָז בֶּן יֵהוּא שֶׁבְּיָמָיו נִתְמַעֲטוּ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יג:ז): ״כִּי אִבְּדָם מֶלֶךְ אֲרָם״, שְׁפָלִים הָיוּ, וְהֵם הָלְכוּ לָהֶם כְּבִנְיַן לְבֵנִים רָעוּעַ הַנּוֹפֵל. אֲבָל זֶה שֶׁהוּא עַכְשָׁיו, חָזָק הוּא כְּבִנְיַן אַבְנֵי גָזִית, וְכֵן אֲרָזִים טוֹבִים מִשִּׁקְמִים לְבִנְיָן:
פסוק י:וַיְשַׂגֵּב ה׳ אֶת צָרֵי רְצִין עָלָיו. הֵם בּוֹטְחִים בְּמַה שֶׁנִּסְמְכוּ עַל רְצִין מֶלֶךְ אֲרָם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְשַׂגֵּב אֶת מֶלֶךְ אַשּׁוּר עָלָיו, וִיסַכְסְכֶנּוּ לְהַשִּׂיאוֹ לָבֹא עָלָיו. כָּךְ שָׁמַעְתִּי, וַאֲנִי אוֹמֵר: אֶת אוֹיְבָיו כְּלַפֵּי הַשְּׁכִינָה הוּא אוֹמֵר, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְסַכְסֵךְ אֶת אוֹיְבָיו זֶה בָּזֶה, גּוֹי בְּגוֹי, אֲרָם וּפְלִשְׁתִּים בְּיִשְׂרָאֵל וְיִשְׂרָאֵל זֶה בָּזֶה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לְמַטָּה בָּעִנְיָן ״מְנַשֶּׁה אֶת אֶפְרַיִם וְגוֹ׳״ (ישעיהו ט:כ):
פסוק יא:אֲרָם מִקֶּדֶם. אֲרָם הֵרֵעוּ לָהֶם מִקֶּדֶם, בִּימֵי יְהוֹאָחָז וְיוֹאָשׁ, וּפְלִשְׁתִּים הֵרֵעוּ לָהֶם מֵאָחוֹר, שֶׁהַפְּלִשְׁתִּים לָהֶם בַּמַּעֲרָב:
פסוק יא:בְּכָל זֹאת וגו׳. וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה – עַד שֶׁיָּבִיא עֲלֵיהֶם אֶת סַנְחֵרִיב. דָּבָר אַחֵר: אֲרָם מִקֶּדֶם וּפְלִשְׁתִּים מֵאָחוֹר – הָיוּ מַשְׁחִיתִים בִּיהוּדָה בִּימֵי אָחָז, כְּמוֹ שֶׁמְּפוֹרָשׁ (דברי הימים ב כח:יח), וְעַל יִשְׂרָאֵל וְעַל יְהוּדָה הָיָה יְשַׁעְיָה מִתְאוֹנֵן עַל הַצָּרוֹת הַלָּלוּ:
פסוק יב:עַד הַמַּכֵּהוּ. עַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא מֵבִיא עָלָיו הַמַּכּוֹת הָאֵלֶּה:
פסוק יג:כִּפָּה וְאַגְמוֹן. לְשׁוֹן מְלָכִים וְשַׁלְטוֹנִים:
פסוק יג:כִּפָּה. ארקוול״ר בלע״ז, כְּלוֹמַר: אוֹתָם החוֹפְפִים עֲלֵיהֶם כַּכִּפָּה זוֹ:
פסוק יג:וְאַגְמוֹן. וְאַף הִיא כִּפָּה קְטַנָּה, וְעַל שֵׁם שֶׁכְּפוּפָה כְּאַגְמוֹן קוֹרֵא לָהּ אַגְמוֹן. וּבִבְרַיְתָא דִּשְׁמוּאֵל מָצִינוּ, שֶׁיֵּשׁ מַזָּלוֹת בָּרָקִיעַ מְמוּנִּים, וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם; וְכָאן אָמַר הַנָּבִיא, שֶׁכָּל חֲכָמֵיהֶם הַמִּתְנַבְּאִים לָהֶם וְחוֹזִים בַּכּוֹכָבִים אֶת הַבָּאוֹת עֲלֵיהֶם, יַכְרִית ה׳ מֵהֶם:
פסוק טו:מְאַשְּׁרֵי. מַדְרִיכֵי, כְּמוֹ ״בַּאֲשֻׁרוֹ אָחֲזָה רַגְלִי״ (איוב כג:יא), וּמְאֻשָּׁרָיו שֶׁלָּמְדוּ דַּרְכֵי מַדְרִיכֵי הַתּוֹעֶה (סא"א):
פסוק טו:וּמְאֻשָּׁרָיו מְבֻלָּעִים. הַדּוֹרְכִים בְּדֶרֶךְ הַמַּתְעִים, הַמְאַשְּׁרִים אוֹתָם בַּדְּרָכִים הַלָּלוּ, דְּרָכִים מְסֻתָּרִים וּנְבוּכִים שֶׁאֵין פֶּתַח לָצֵאת מֵהֶם. וּלְשׁוֹן ׳בִּלּוּעַ׳ נוֹפֵל עַל הַ׳דֶּרֶךְ׳, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר בְּמָקוֹם אַחֵר: ״עַמִּי מְאַשְּׁרֶיךָ מַתְעִים וְדֶרֶךְ אֹרְחֹתֶיךָ בִּלֵּעוּ״ (ישעיהו ג:יב):
פסוק טז:וּמֵרַע. רָשָׁע, כְּמוֹ ״זֶרַע מְרֵעִים״ (ישעיהו א:ד):
פסוק יז:כִּי בָעֲרָה כָאֵשׁ רִשְׁעָה. רִשְׁעָתָם תִּבְעַר בָּהֶם וְתֹאכְלֵם כָּאֵשׁ:
פסוק יז:שָׁמִיר וָשַׁיִת שֶׁלָּהֶם תֹּאכֵל, הַמּוֹרְדִים וְהַפּוֹשְׁעִים שֶׁבָּהֶם:
פסוק יז:וַתִּצַּת בְּסִבְכֵי הַיַּעַר. בְּדַלַּת הָעָם; סִבְכֵי – עֲנָפִים:
פסוק יז:וַיִּתְאַבְּכוּ גֵּאוּת עָשָׁן. יִהְיוּ נְבוּכִים וּמְסֻגָּרִים בְּחֹזֶק עֲשַׁן הַתְּבֵעָרָה. וַיִּתְאַבְּכוּ – כָּל לְשׁוֹן ׳נָבַךְ׳ אֵין יְסוֹד תֵּיבָה אֶלָּא ׳בַּךְ׳, כְּמוֹ ״מִבְּכִי נְהָרוֹת״ (איוב כח:יא), ״עֵמֶק הַבָּכָא״ (תהלים פד:ז), וְהַנוּ״ן בָּאָה לוֹ לִפְרָקִים, וְכָאן בָּא בּוֹ אָלֶ״ף בִּמְקוֹם נוּ״ן, כְּמוֹ אָלֶ״ף שֶׁל ״אִבְחַת חֶרֶב״ (יחזקאל כא:כ), וְאָלֶ״ף שֶׁל ״וְאַחֲוָתִי בְאָזְנֵיכֶם״ (איוב יג:יז):
פסוק יח:נֶעְתַּם אָרֶץ. יוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״חֲרוּכַת אַרְעָא״, וְקָשֶׁה בְּעֵינַי לְפָרֵשׁ כֵּן, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר נֶעְתְמָה הָאָרֶץ; וְאַחֲרֵי שֶׁאֵין לוֹ דִּמְיוֹן בַּמִּקְרָא, לֹא לְשׁוֹן הַתַּרְגּוּם וְלֹא לָשׁוֹן אַחֵר, אֲנִי מְפָרְשׁוֹ לְפִי עִנְיָנוֹ: בְּעֶבְרַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נֶעְתַּם הֶעָשָׁן הַזֶּה לָאָרֶץ, וְהוּא לְשׁוֹן ׳נִגְזַר׳ עַל הָאָרֶץ, אוֹ לְשׁוֹן ׳נִתַּךְ׳ וְהִגִּיעַ לָאָרֶץ:
פסוק יט:וַיִּגְזֹר עַל יָמִין. יָבֹזּוּ וְיִשְׁלְלוּ זֶה אֶת זֶה עַל יָמִין אוֹ עַל שְׂמֹאל, וְלֹא יִמָּצֵא לָהֶם:
פסוק יט:אִישׁ בְּשַׂר זְרֹעוֹ. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״גְּבַר נִכְסֵיהּ קְרִיבֵיהּ יְבַזּוּן״:
פסוק כ:מְנַשֶּׁה אֶת אֶפְרַיִם. מְנַשֶּׁה יִתְחַבֵּר עִם אֶפְרַיִם:
פסוק כ:וְאֶפְרַיִם אֶת מְנַשֶּׁה. עִם מְנַשֶּׁה, וְיַחְדָּו הֵמָּה יִתְחַבְּרוּ עַל יְהוּדָה:
