פסוק א:חִקְקֵי אָוֶן. שִׁטְרֵי אָוֶן, שְׁטָרוֹת מְזֻיָּפִין:
פסוק א:וּמְכַתְּבִים. לְשׁוֹן עֲרָבִי הוּא, כְּמוֹ ״מִכְתָּבִים״ (שֶׁהַמֵּ״ם חִירֵק וְכָ״ף שְׁוָא וְתָ״ו קְמוּצָה) בִּלְשׁוֹן עִבְרִי:
פסוק ב:לְהַטּוֹת. עַל יְדֵי שְׁטָרוֹת שֶׁקֶר אֶת הַדַּלִּים מִדִּין זְכוּת הָרָאוּי לָהֶם:
פסוק ג:לְיוֹם פְּקֻדָּה. שֶׁיִּפְקֹד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיכֶם עֲווֹנֵיכֶם:
פסוק ג:שׁוֹאָה. לְשׁוֹן חֻרְבָּן:
פסוק ג:עַל מִי תָּנוּסוּ לְעֶזְרָה. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ בְּעֶזְרַתְכֶם:
פסוק ג:וְאָנָה תַעַזְבוּ. אֶת כָּל הַכָּבוֹד אֲשֶׁר אַתֶּם קוֹבְצִים מִן הַגָּזֵל, כְּשֶׁתֵּלְכוּ בַּגּוֹלָה:
פסוק ד:בִּלְתִּי כָרַע תַּחַת אַסִּיר. בְּמָקוֹם אֲשֶׁר לֹא כָּרַע וְלֹא יָבִין אֶחָד מִכֶּם, שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם כְּרִיעַת הַמַּרְבֵּץ, שָׁם, בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם, תִּהְיוּ אֲסוּרִים; כְּלוֹמַר: חוּץ מֵאַרְצְכֶם תֵּאָסְרוּ. וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״בַּר מִן אַרְעֲכוֹן אֲסִירִין תִּתְאַסְרוּן״:
פסוק ד:תַּחַת. מָקוֹם, כְּמוֹ ״שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו״ (שמות טז:כט):
פסוק ד:וְתַחַת הֲרוּגִים יִפֹּלוּ. וּבְאוֹתוֹ מָקוֹם יִפְּלוּ הֲרוּגִים:
פסוק ה:הוֹי. כִּי עָשִׂיתִי אֶת אַשּׁוּר שֵׁבֶט אַפִּי לִרְדּוֹת בּוֹ אֶת עַמִּי:
פסוק ה:וּמַטֶּה הוּא. זַעְמִי בְּיָדָם שֶׁל בְּנֵי אַשּׁוּר:
פסוק ו:בְּגוֹי חָנֵף. יִשְׂרָאֵל:
פסוק ז:וְהוּא. סַנְחֵרִיב:
פסוק ז:לֹא כֵן יְדַמֶּה. שֶׁהַגְּזֵרָה מֵאִתִּי וַאֲנִי שׁוֹלְחוֹ, יְדַמֶּה – קוויידי״ר בלע״ז:
פסוק ז:וּלְבָבוֹ לֹא כֵן יַחְשֹׁב. שֶׁשְּׁלַחְתִּיו עַל עִסְקֵי מָמוֹן לִשְׁלוֹל וְלָבֹז בַּז, כִּי בִּלְבָבוֹ לְהַשְׁמִיד אֶת הַכֹּל בְּגַאֲוָתוֹ:
פסוק ח:כִּי יֹאמַר וְגוֹ׳. לְכָךְ גָּבַהּ לִבּוֹ:
פסוק ט:הֲלֹא כְּכַרְכְּמִישׁ. כַּאֲשֶׁר בְּנֵי כַּרְכְּמִישׁ שָׂרִים וְשַׁלְטוֹנִים כֵּן בְּנֵי כַּלְנוֹ, עַל כֵּן אִם לֹא כְּאַרְפַּד אֲשֶׁר הוּא מִשָּׁלְטָנוּת חֲמָת שֶׁלָּקַחְתִּי מִיַּד אֲרָם, וְאִם לֹא כְדַמֶּשֶׂק שֶׁלָּקַחְתִּי מִיַּד אֲרָם, כֵּן עָשִׂיתִי לְשׁוֹמְרוֹן. אִם לֹא כְאַרְפַּד חֲמָת דָּבוּק הוּא, כְּאַרְפָּד שֶׁל חֲמָת, לְכָךְ נָקוּד פַּתָּח:
פסוק י:וּפְסִילֵיהֶם הָיוּ מִירוּשָׁלִַם וּמִשֹּׁמְרוֹן, מִכָּאן שֶׁרִשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ מַסְפִּיקִין דְּמוּת עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶם לְכָל הָאֻמּוֹת סְבִיבוֹתָם (ספרי דברים שיח), וְאַחֲרֵי שֶׁעוֹבְדֵי פְּסִילֵי שׁוֹמְרוֹן וִירוּשָׁלִַם נָפְלוּ בְּיָדִי וְלֹא הִצִּילוּם פְּסִילֵיהֶם, כָּךְ שׁוֹמְרוֹן וִירוּשָׁלִַם לֹא תִנָּצֵל:
פסוק יא:כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְשֹׁמְרוֹן וגו׳. זֹאת יֹאמַר לְאַחַר שֶׁיִּכְבּוֹשׁ אֶת שׁוֹמְרוֹן:
פסוק יב:וְהָיָה כִּי יְבַצַּע וְגוֹ׳. אֲבָל לֹא הָיָה כְּמוֹ שֶׁדִּמָּה, אֶלָּא מֵאַחַר שֶׁיִּגְמוֹר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת כָּל מַעֲשֵׂהוּ וְנִקְמָתוֹ בְּיִשְׂרָאֵל וּבִקְצֵה עָרֵי יְהוּדָה, וּמֵאוֹתָהּ יִרְאָה יִכָּנְעוּ בְּנֵי צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם לָשׁוּב אֵלַי, אוֹדִיעַ לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר כִּי לֹא בְּכֹחוֹ גָּבַר:
פסוק יב:אֶפְקֹד עַל פְּרִי גֹדֶל לְבַב מֶלֶךְ אַשּׁוּר. עַל אֲשֶׁר הִפְרָה וְהִרְבָּה גֹּדֶל לְבַב מֶלֶךְ אַשּׁוּר לְהִתְהַלֵּל בְּכֹחוֹ עַל שֶׁקֶר. פְּרִי גֹדֶל – קריישמנ״ס דגרנדיי״א בלע״ז שֶׁל לֵב סַנְחֵרִיב:
פסוק יב:תִּפְאֶרֶת רוּם עֵינָיו. עַל שֶׁנִּתְפָּאֵר בְּגַאֲוָתוֹ. תִּפְאֶרֶת – ונטמנ״ט בלע״ז:
פסוק יב:רוּם עֵינָיו. גַּסּוּת רוּחוֹ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״גְּבַהּ עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב״ (תהלים קא:ה):
פסוק יג:כִּי אָמַר בְּכֹחַ יָדִי עָשִׂיתִי. כָּל גְּבוּרָתִי לֹא מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
פסוק יג:נְבֻנוֹתִי. חָכַמְתִּי:
פסוק יג:וַעֲתוּדוֹתֵיהֶם. מַעֲמָדָם וּמַצָּבָם:
פסוק יג:וְאוֹרִיד. הוֹרַדְתִּים מִגְּדֻלָּתָם:
פסוק יג:כַּאבִּיר יוֹשְׁבִים. יוֹשְׁבִים רַבִּים, כַּבִּיר – פולשור״ש:
פסוק יד:כַּקֵּן. כְּקִינֵי עוֹפוֹת הֶפְקֵר:
פסוק יד:וְכֶאֱסֹף בֵּיצִים עֲזֻבוֹת. וְכַאֲשֶׁר יֶאֱסֹף אִישׁ בֵּיצִים עֲזֻבוֹת שֶׁעֲזָבַתָּם אִמָּם, וְאֵין מוֹחֶה בְּיָדָם לְכַסּוֹת עֲלֵיהֶם:
פסוק יד:נוֹדֵד כָּנָף וּפֹצֶה פֶה וּמְצַפְצֵף כָּל הַלָּשׁוֹן הַזֶּה נוֹפֵל בְּעוֹפוֹת; לְפִי שֶׁדִּמָּה אוֹתָם הַגּוֹלִים לְקֵן צִפֳּרִים וּלְבֵיצִים עֲזוּבוֹת, אָמַר לָשׁוֹן זֶה: לֹא צִפְצְפוּ עֲלֵיהֶם הָאָב וְהָאֵם:
פסוק טו:הֲיִתְפָּאֵר הַגַּרְזֶן. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר: לֹא הָיָה לְךָ לְהִתְהַלֵּל בְּזֹאת, כִּי אֵינְךָ אֶלָּא כְּגַרְזֶן שֶׁלִּי, וַאֲנִי הַחוֹצֵב בְּךָ נִפְרָע עַל יָדְךָ מֵאוֹיְבַי. אַתָּה הַמַּשּׂוֹר וַאֲנִי הַמְּנִיפוֹ, וְכִי דֶּרֶךְ הַמַּשּׂוֹר לְהִתְהַלֵּל עַל מְנִיפוֹ? מַשּׂוֹר מייר״א בלע״ז:
פסוק טו:כְּהָנִיף שֵׁבֶט וְאֶת מְרִימָיו. כְּאִלּוּ הָיָה הַשֵּׁבֶט מֵנִיף אֶת עַצְמוֹ וְאֶת יַד הַמְּרִימוֹ, וַהֲלֹא אֵין שֵׁבֶט מְנִיפוֹ אֶלָּא הָאָדָם?
פסוק טו:כְּהָרִים מַטֶּה לֹא עֵץ. לֹא הָעֵץ הוּא הַמֵּרִים, אֶלָּא הָאָדָם הוּא הַמֵּרִים:
פסוק טז:וְתַחַת כְּבֹדוֹ. תַּחַת בִּגְדֵיהֶם יִהְיוּ נִשְׂרָפִין, הַבְּגָדִים הֵם מְכַבְּדִים אֶת הָאָדָם:
פסוק טז:יֵקַד יְקֹד. יִשָּׂרֵף שְׂרֵפָה כִּשְׂרֵפַת אֵשׁ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה (תנחומא צו ב): כָּאן פָּרַע לִבְנֵי שֵׁם הַכָּבוֹד שֶׁעָשָׂה שֵׁם לְאָבִיו, כְּשֶׁכִּסָּה עֶרְוַת נֹחַ אָבִיו, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ט:כג): ״וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת וְגוֹ׳״:
פסוק יז:אוֹר יִשְׂרָאֵל. הַתּוֹרָה שֶׁעוֹסֵק בָּהּ חִזְקִיָּהוּ תִּהְיֶה לְאֵשׁ לְסַנְחֵרִיב:
פסוק יז:וּקְדוֹשׁוֹ. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. דָּבָר אַחֵר: וּקְדוֹשׁוֹ – צַדִּיקִים שֶׁבַּדּוֹר:
פסוק יז:שִׁיתוֹ וּשְׁמִירוֹ. שָׂרָיו וְגִבּוֹרָיו:
פסוק יח:וּכְבוֹד יַעְרוֹ וְכַרְמִלּוֹ. הֵם רִבּוּי חֲיָלוֹתָיו:
פסוק יח:כַּרְמֶל. יַעַר גָּבוֹהַּ:
פסוק יח:כִּמְסוֹס נוֹסֵס. לְפִי שֶׁדִּמָה אוֹתָם לַעֲצֵי יַעַר, דִּמָה פֻּרְעָנוּתָם לְתוֹלַעַת הַנּוֹסֵר בְּפִיו וְטוֹחֵן הָעֵץ, וְקוֹרְהוּ ׳סָס׳, כְּמוֹ ״כַצֶּמֶר יֹאכְלֵם סָס״ (ישעיהו נא:ח):
פסוק יח:כִּמְסוֹס נוֹסֵס. כְּמָגוֹר הַמְּגוֹרֵר:
פסוק יח:כִּמְסוֹס נוֹסֵס. כִּמְסוֹס שֶׁל נוֹסֵס שֶׁהוּא נִטְחָן דַּק דַּק, שֶׁהַתּוֹלַעַת טוֹחֵן. כָּךְ הָיָה הָאֵפֶר וּשְׂרֵיפַת גּוּפָן דַּק. מְסוֹס הוּא הַנִּטְחָן וְנוֹפֵל עַל יְדֵי תּוֹלַעַת, נוֹסֵס הוּא הַתּוֹלַעַת:
פסוק יט:וּשְׁאָר עֵץ יַעְרוֹ. הַנּוֹתָרִים בַּחֲיָלוֹתָיו:
פסוק יט:מִסְפָּר יִהְיוּ. נוֹחִים לִסְפּוֹר, כִּי מְעַט הֵם, וְנַעַר יוּכַל לְכָתְבָם. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (איכה רבה ד, טו): עֲשָׂרָה נִשְׁאַר מֵהֶם, שֶׁאֵין לְךָ קָטָן שֶׁאֵינוֹ כּוֹתֵב יוּ״ד קְטַנָּה:
פסוק כ:לְהִשָּׁעֵן עַל מַכֵּהוּ. לִסְמוֹךְ עַל מַלְכֵי מִצְרַיִם, שֶׁהֵם הָיוּ תְּחִלַּת הַמְּצִיקִים לָהֶם:
פסוק כא:שְׁאָר יָשׁוּב. הַשְּׁאֵרִית שֶׁבָּהֶן יָשׁוּבוּ אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
פסוק כא:אֵל גִּבּוֹר. שֶׁהֶרְאָה לָהֶם גְּבוּרָה בְּסַנְחֵרִיב:
פסוק כב:כִּי אִם יִהְיֶה עַמְּךָ. לְחִזְקִיָּהוּ אָמַר הַנָּבִיא: אִם יִהְיֶה עַמְּךָ כְּחוֹל הַיָּם, הַשְּׁאָר שֶׁיָּשׁוּב בּוֹ לְמוּטָב תִּשְׁטֹף אֶת כִּלָּיוֹן הֶחָרוּץ לָבֹא עֲלֵיהֶם, וִיעַכְּבֶנּוּ מִלָּבֹא בִּצְדָקָה שֶׁיִּתְנַהֵג בָּהּ:
פסוק כג:כִּי כָלָה וְנֶחֱרָצָה. תִּרְאוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה (דִּין) בָּרְשָׁעִים, וְתִכָּנְעוּ וְתָשׁוּבוּ אֵלָיו:
פסוק כד:לָכֵן. לְפִי שֶׁיָּדַעְתִּי שֶׁתָּשׁוּבוּ אֵלָיו חִזְקִיָּה וְסִיעָתוֹ. (דבר אחר: לָכֵן – לְשׁוֹן שְׁבוּעָה, לָכֵן בֶּאֱמֶת.)
פסוק כד:כֹּה אָמַר ה׳ אַל תִּירָא מֵאַשּׁוּר בַּשֵּׁבֶט יַכֶּכָּה. בַּשֵּׁבֶט פִּיו יְחָרֵף וִיגַדֵּף אֶתְכֶם עַל יְדֵי רַבְשָׁקֵה:
פסוק כד:וּמַטֵּהוּ יִשָּׂא עָלֶיךָ. לְאַיֵּים כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה לְמִצְרַיִם. וְעוֹד יֵשׁ לְפָרֵשׁ בַּשֵּׁבֶט יַכֶּכָּה – אֲשֶׁר עַד הֵנָּה הִכָּךְ בַּשֵּׁבֶט, וְהֻרְגַּל לָשֵׂאת עָלֶיךָ מַטֵּהוּ וְאֵימָתוֹ כְּדֶרֶךְ הַמִּצְרִיִּים. מִשּׁוּם רַבִּי מְנַחֵם אָמַר לִי רַבִּי יוֹסֵף:
פסוק כה:כִּי עוֹד יָמִים מְעַט מִזְעָר וְכָלָה, הַזַּעַם שֶׁלִּי שֶׁנִּתַּן לְמַטֶּה בְּיַד אַשּׁוּר, כְּמוֹ שֶׁאָמוּר לְמַעְלָה: ״וּמַטֶּה הוּא בְיָדָם זַעְמִי״ (ישעיהו י:ה):
פסוק כה:וְאַפִּי. שֶׁהָיָה לְשֵׁבֶט, יָשׁוּב. עַל תַּבְלִיתָם. לְשׁוֹן ״תֶּבֶל עָשׂוּ״ (ויקרא כ:יב), עַל חֵרוּפִין וְגִדּוּפִין ״אֲשֶׁר גִּדְּפוּ נַעֲרֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר אוֹתִי״ (ישעיהו לז:ו):
פסוק כו:וְעוֹרֵר עָלָיו. וּלְעוֹרֵר עָלָיו:
פסוק כו:שׁוֹט. מַכַּת יִסּוּרִין:
פסוק כו:כְּמַכַּת מִדְיָן. שֶׁנֶּהֶרְגוּ בְּלַיְלָה אֶחָת, וְהַמְּלָכִים שֶׁבָּרְחוּ מֵהֶם וְנִמְלְטוּ, נֶהֱרַג עוֹרֵב בְּצוּר עוֹרֵב, כִּדְמְפוֹרָשׁ בְּסֵפֶר שׁוֹפְטִים (שופטים ז:כה), אַף זֶה, לְאַחַר שֶׁיָּשׁוּב לְאַרְצוֹ, יָמוּת שָׁם בַּחֶרֶב:
פסוק כו:וּמַטֵּהוּ עַל הַיָּם. וְעוֹד יְעוֹרֵר עָלָיו אֶת מַטֵּהוּ, אֲשֶׁר הָיָה עַל הַיָּם בְּפַרְעֹה וּבְחֵילוֹ:
פסוק כו:וּנְשָׂאוֹ. וְטִלְטְלוֹ מִן הָעוֹלָם, כְּדֶרֶךְ שֶׁנָּשָׂא אֶת מִצְרָיִם:
פסוק כז:וְחֻבַּל עֹל. סַנְחֵרִיב מִפְּנֵי חִזְקִיָּהוּ, שֶׁהָיָה נוֹחַ לְדוֹרוֹ כַּשֶּׁמֶן. וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ (סנהדרין צד ב): מִפְּנֵי שַׁמְנוֹ שֶׁל חִזְקִיָּהוּ, שֶׁהָיָה דּוֹלֵק בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, שֶׁהִשִּׂיאָם לַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״אֲשֶׁר הֶעְתִּיקוּ אַנְשֵׁי חִזְקִיָּהוּ וְגוֹ׳״ (משלי כה:א):
פסוק כח:בָּא עַל עַיַּת. מוֹנֶה וְהוֹלֵךְ מַסָּעוֹת שֶׁנָּסַע סַנְחֵרִיב, וּבָא עַל עָרֵי יְהוּדָה לָבֹא יְרוּשָׁלַיִם בְּיוֹם מַפַּלְתּוֹ: עַיַּת, מִגְרוֹן, וּמִכְמָשׂ, רָמָה, גִּבְעַת שָׁאוּל, בַּת גַּלִּים, לַיְשָׁה, עֲנָתוֹת, מַדְמֵנָה, גֵּבִים – כֻּלָּן מְקוֹמוֹת הֵן:
פסוק כט:לָנוּ. לְשׁוֹן לִינָה:
פסוק כט:נָסָה. בָּרְחָה, בָּרְחוּ כֻּלָּן מִפְּנֵי חֲיָלוֹתָיו:
פסוק ל:צַהֲלִי קוֹלֵךְ. לְהַזְהִיר לָעָם:
פסוק ל:הַקְשִׁיבִי לַיְשָׁה. אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר, וּבִרְחוּ לָכֶם; וְכֵן עֲנִיָּה עֲנָתוֹת:
פסוק לא:הֵעִיזוּ. נֶאֶסְפוּ לִבְרוֹחַ, וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ צַהֲלִי קוֹלֵךְ וְכָל הַמִּקְרָא בְּמִדְרָשׁ אַחֵר בְּאַגָּדַת חֵלֶק (סנהדרין צב ב), וְהֶעֱמִידוּ הַמַּסָּעוֹת עַל עֶשֶׂר; אֲבָל יוֹנָתָן תִּרְגֵּם אֶת כֻּלָּן שְׁמוֹת מְקוֹמוֹת:
פסוק לב:עוֹד הַיּוֹם בְּנֹב לַעֲמֹד כָּל הַדֶּרֶךְ הַזֶּה נִתְלַבֵּט כְּדֵי לַעֲמוֹד בְּעוֹד הַיּוֹם בְּנוֹב, לְפִי שֶׁאָמְרוּ לוֹ אִיצְטַגְנִינָיו: ״אִם תִּלָּחֵם בָּהּ הַיּוֹם תִּכְבְּשֶׁנָּה״. וּכְשֶׁעָמַד בְּנוֹב וְרָאָה אֶת יְרוּשָׁלַיִם קְטַנָּה, לֹא חָשׁ לְדִבְרֵי אִיצְטַגְנִינָיו, וְהִתְחִיל לְהָנִיף יָדוֹ בְּגַאֲוָה: ״וְכִי עַל עִיר כָּזוֹ הִרְגַּזְתִּי כָּל הַחֲיָילוֹת הַלָּלוּ? לִינוּ פֹּה הַלַּיְלָה, וּלְמָחָר יַשְׁלִיךְ בָּהּ אִישׁ אַבְנוֹ״:
פסוק לב:הַר בַּת צִיּוֹן. לְהַר בַּת צִיּוֹן:
פסוק לג:הִנֵּה הָאָדוֹן. בַּלַּיְלָה הַהוּא:
פסוק לג:מְסָעֵף פֻּארָה בְּמַעֲרָצָה. יְפַשַּׁח פָּארוֹתָיו, עִקַּר עַנְפֵי אִילָנוֹתָיו:
פסוק לג:בְּמַעֲרָצָה. בְּמַשּׂוֹר הַמְקַצֵּץ עֲנָפִים. אֵין פֻּארָה זוֹ לְשׁוֹן ׳גַּת׳, שֶׁהֲרֵי לֹא נִכְתַּב בְּוָי״ו, כְּמוֹ ״פּוּרָה דָּרַכְתִּי״ (ישעיהו סג:ג), וּכְמוֹ ״לַחְשֹׂף חֲמִשִּׁים פּוּרָה״ (חגי ב:טז), אֶלָּא בְּאָלֶ״ף, כְּמוֹ ״וַתֶּאֱרַכְנָה פֹּארֹתָיו״ (יחזקאל לא:ה). וּמְסָעֵף הוּא לְשׁוֹן ׳מְקַצֵּץ עֲנָפִים׳, אישברנקיי״ר בלע״ז, כְּמוֹ ״וְכִלָּה סְעִיפֶיהָ״ (ישעיהו כז:י), וְכֵן ״בִּסְעִיפֶיהָ פֹּרִיָּה״ (ישעיהו יז:ו):
פסוק לג:בְּמַעֲרָצָה. בִּכְלִי מַשְׁחִית הָעוֹרֵץ וְשׁוֹבֵר אוֹתָם:
פסוק לג:וְרָמֵי הַקּוֹמָה. הַמְּלָכִים וְהַשָּׂרִים:
פסוק לג:גְּדוּעִים. אֵין לְשׁוֹן ׳גִּדּוּעַ׳ נוֹפֵל אֶלָּא בְּאִילָנוֹת וְדָבָר קָשֶׁה:
פסוק לד:וְנִקַּף. אַף זֶה לְשׁוֹן ׳קְצִיצָה׳, כְּמוֹ ״כְּנֹקֵף זַיִת״ (ישעיהו יז:ו), וְנִקַּף לְשׁוֹן ׳נִפְעַל׳:
פסוק לד:סִבְכֵי הַיַּעַר. הַעֲנָפִים הַחֲשׁוּבִים וְהַגִּבּוֹרִים:
פסוק לד:וְהַלְּבָנוֹן. עֳבִי יַעְרוֹ וְכַרְמִילוֹ, הֵן מַרְבִּית חֲיָלוֹתָיו:
פסוק לד:בְּאַדִּיר יִפּוֹל. עַל יְדֵי מַלְאָךְ יִפּוֹלוּ. דָּבָר אַחֵר: בְּאַדִּיר – בִּזְכוּת חִזְקִיָּהוּ שֶׁהוּא אַדִּירָם וּמוֹשְׁלָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהָיָה אַדִּירוֹ מִמֶּנּוּ״ (ירמיהו ל:כא):
