א וְאָֽמַרְתָּ֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא אוֹדְךָ֣ יְהוָ֔ה כִּ֥י אָנַ֖פְתָּ בִּ֑י יָשֹׁ֥ב אַפְּךָ֖ וּֽתְנַחֲמֵֽנִי׃ ב הִנֵּ֨ה אֵ֧ל יְשׁוּעָתִ֛י אֶבְטַ֖ח וְלֹ֣א אֶפְחָ֑ד כִּֽי־עָזִּ֤י וְזִמְרָת֙ יָ֣הּ יְהוָ֔ה וַֽיְהִי־לִ֖י לִֽישׁוּעָֽה׃ ג וּשְׁאַבְתֶּם־מַ֖יִם בְּשָׂשׂ֑וֹן מִמַּעַיְנֵ֖י הַיְשׁוּעָֽה׃ ד וַאֲמַרְתֶּ֞ם בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא הוֹד֤וּ לַֽיהוָה֙ קִרְא֣וּ בִשְׁמ֔וֹ הוֹדִ֥יעוּ בָֽעַמִּ֖ים עֲלִֽילֹתָ֑יו הַזְכִּ֕ירוּ כִּ֥י נִשְׂגָּ֖ב שְׁמֽוֹ׃ ה זַמְּר֣וּ יְהוָ֔ה כִּ֥י גֵא֖וּת עָשָׂ֑ה מידעת (מוּדַ֥עַת) זֹ֖את בְּכָל־הָאָֽרֶץ׃ ו צַהֲלִ֥י וָרֹ֖נִּי יוֹשֶׁ֣בֶת צִיּ֑וֹן כִּֽי־גָד֥וֹל בְּקִרְבֵּ֖ךְ קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

רש"י

רש״י

פסוק א:
וְאָמַרְתָּ. בִּרְאוֹתְךָ זֹאת:
פסוק א:
אוֹדְךָ. כִּי אָנַפְתָּ בִּי וְהִגְלִיתַנִי, וְכִפֵּר גָּלוּתִי עָלַי; וְעַתָּה נִרְצָה עֲוֹנִי, וְיָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: אוֹדְךָ ה׳ כִּי חָטָאתִי לָךְ, וְעַל כֵּן אָנַפְתָּ בִּי, וְלוּלֵי רַחֲמֶיךָ לֹא הָיִיתִי כְּדַאי לָשׁוּב אַפְּךָ וּלְנַחֲמֵנִי; וְהִנֵּה שָׁב אַפְּךָ מִמֶּנִּי:
פסוק ב:
עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ ה׳. עֹז וְשֶׁבַח שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא הָיָה לִי לִישׁוּעָה. וְאֵין לְפָרֵשׁ עָזִּי עֹז שֶׁלִּי, שֶׁלֹּא מָצִינוּ בַּמִּקְרָא ׳עָזִּי׳ נָקוּד חֲטַף קָמַץ אֶלָּא שׁוּרֻק ׳עֻזִּי׳, חוּץ מִשְּׁלֹשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁהוּא סָמוּךְ אֵצֶל ׳וְזִמְרָת׳ (שמות טו:ב, ישעיהו יב:ב, תהלים קיח:יד). וְלֹא וְזִמְרָת כְּמוֹ ׳וְזִמְרָתִי׳, אֶלָּא עַל כָּרְחֲךָ ׳וְזִמְרָת׳ דָּבוּק הוּא לַתֵּיבָה שֶׁל אַחֲרָיו. לְכָךְ אֲנִי אוֹמֵר, שֶׁאֵין יוֹ״ד שֶׁל ׳עָזִּי׳ אֶלָּא כְּמוֹ יוֹ״ד שֶׁל ״שֹׁכְנִי סְנֶה״ (דברים לג:טז):
פסוק ב:
יָהּ יְהוָה. עַד הֵנָּה הָיָה שְׁמוֹ חָלוּק, וּבְמַפַּלְתּוֹ שֶׁל עֲמָלֵק נַעֲשָׂה שָׁלֵם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ״כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ״ (שמות יז:טז) – אֵין הַכִּסֵּא שָׁלֵם וְאֵין הַשֵּׁם שָׁלֵם עַד שֶׁתְּהֵא מִלְחָמָה לַה׳ בַּעֲמָלֵק:
פסוק ב:
וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה. כְּמוֹ ׳הָיָה לִי לִישׁוּעָה׳. וְדֶרֶךְ מִקְרָאוֹת לְדַבֵּר כֵּן, כְּמוֹ ״וַאֲשֶׁר לֹא שָׂם לִבּוֹ וְגוֹ׳ וַיַּעֲזֹב אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ״ (שמות ט:כא), וְעוֹד בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (דברי הימים ב י:יז): ״וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַיּוֹשְׁבִים בְּעָרֵי יְהוּדָה וַיִּמְלֹךְ עֲלֵיהֶם רְחַבְעָם״ – הָיָה לוֹ לוֹמַר ׳מָלַךְ עֲלֵיהֶם רְחַבְעָם׳:
פסוק ג:
וּשְׁאַבְתֶּם. ״וּתְקַבְּלוּן אוּלְפָן חֲדַת״ (תרגום יונתן):
פסוק ג:
מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה. כִּי יַרְחִיב לִבָּם עַל יְדֵי יְשׁוּעָה הַבָּאָה לָהֶם, וְיִתְגַּלּוּ לָהֶם רָזֵי הַתּוֹרָה שֶׁנִּשְׁתַּכְּחוּ בְּבָבֶל עַל יְדֵי הַצָּרוֹת:
פסוק ד:
עֲלִילוֹתָיו. מַעֲלָלָיו:
פסוק ד:
הַזְכִּירוּ. לְשַׁבַּח כִּי נִשְׂגָּב הוּא: