פסוק א:שִׁלְחוּ כַר מֹשֵׁל אֶרֶץ. אַל תִּתְגָּאוּ בְּגַאֲוַתְכֶם, הֲלֹא יְדַעְתֶּם שֶׁמּוֹשֵׁל אֶרֶץ שֶׁלָּכֶם מֵישַׁע מֶלֶךְ מוֹאָב (מלכים ב ג:ד) ״הָיָה נוֹקֵד וְהֵשִׁיב לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מֵאָה אֶלֶף כָּרִים״, שִׁלְחוּ אוֹתוֹ כַּר הַמּוֹשֵׁל שֶׁלָּכֶם מִסֶּלַע מִדְבָּרָה אֶל הַר בַּת צִיּוֹן:
פסוק ב:כְּעוֹף נוֹדֵד. מִקִּנּוֹ:
פסוק ב:קֵן מְשֻׁלָּח. כְּאֶפְרוֹחִים מְשֻׁלָּחִים מִקִּנָּם, שֶׁהוֹלְכִים מְטֻלְטָלִין, כֵּן תִּהְיֶינָה בְּנוֹת מוֹאָב לְמַעְבָּרוֹת אַרְנוֹן:
פסוק ג:עֲשִׂי פְלִילָה. הוּא לְשׁוֹן וִכּוּחַ מִשְׁפָּט, לִבְחוֹר לְךָ אֶת הַטּוֹב, כְּמוֹ (איוב לד:ד) ״מִשְׁפָּט נִבְחֲרָה לָּנוּ״:
פסוק ג:שִׁיתִי כַלַּיִל צִלֵּךְ. שִׁיתִי לָךְ צֵל בַּצָהֳרַיִם שֶׁיַּחְשִׁיךְ צִלֵּךְ כַּלַּיְלָה, לְהִסָּתֵר בּוֹ מִפְּנֵי אוֹיְבֶיךָ:
פסוק ג:סַתְּרִי נִדָּחִים. אִם יִבְרְחוּ עוֹד נִדְחֵי עַמִּי דֶּרֶךְ עֲלֵיכֶם בִּימֵי נְבוּכַדְנֶצַּר, אַל תַּסְגִּירֵם אֶלָּא תַּסְתִּירֵם:
פסוק ד:יָגוּרוּ בָךְ נִדָּחַי. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבּוֹרְחִים:
פסוק ד:הֱוִי סֵתֶר לָמוֹ. כִּי גַם אַתְּ דְּעִי נֶפֶשׁ הַנּוֹדְדִים, מַה הִיא צָרָתָם:
פסוק ד:כִּי אָפֵס הַמֵּץ. הַמֵּץ שֶׁלָּךְ, עָשְׁרֵךָ וּכְבוֹדֵךָ, שֶׁהָיָה לָךְ עַל יְדֵי צֹאנֵךָ וּבְקָרֵךָ, שֶׁאַתְּ מוֹצֶצֶת מֵהֶם חָלָב וְחֶמְאָה:
פסוק ד:כָּלָה שֹׁד. לְשׁוֹן ׳שָׁדַיִם׳, הַמַּסְפִּיקִין חָלָב, כְּמוֹ ״וְשֹׁד מְלָכִים תִּינָקִי״ (ישעיהו ס:טז):
פסוק ד:תָּמּוּ רֹמֵס. הַבְּהֵמוֹת שֶׁלְּךָ הָרוֹמְסוֹת בָּאָרֶץ:
פסוק ה:וְהוּכַן בַּחֶסֶד כִּסֵּא. כְּשֶׁיָּבֹא עָלֶיךָ הַשֶּׁבֶר הַזֶּה, אָז יִכּוֹן כִּסֵּא דָּוִד וְיִגְדַּל, שֶׁבְּאוֹתוֹ הַפֶּרֶק יִפּוֹל סַנְחֵרִיב עַל יְדֵי חִזְקִיָּהוּ, וְיִהְיֶה נָכוֹן כִּסְאוֹ בַּחֶסֶד שֶׁיַּעֲשֶׂה, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁהָיָה גּוֹמֵל חֶסֶד, שֶׁנֶּאֱמַר בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (דברי הימים ב ל:כד): ״כִּי חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הֵרִים לַקָּהָל אֶלֶף פָּרִים וְשִׁבְעַת אַלְפֵי צֹאן״:
פסוק ה:וְיָשַׁב עָלָיו וְגוֹ׳. שׁוֹפֵט וְדוֹרֵשׁ מִשְׁפָּט וּמְהִיר צֶדֶק, תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וְעָבִיד קְשׁוֹט״:
פסוק ו:גֵּא מְאֹד. נִתְגָּאָה מְאֹד:
פסוק ו:גַּאֲוָתוֹ וּגְאוֹנוֹ. שֶׁלֹּא כַּדִּין הוּא, כִּי עִקַּר גִּדּוּלֵי בָּנָיו עַל יְדֵי מַמְזֵרוּת וְנִאוּף הַבָּנוֹת מֵאֲבִיהֶן:
פסוק ו:עֶבְרָתוֹ. עִבּוּרוֹ וְהֵרָיוֹן שֶׁלּוֹ. דָּבָר אַחֵר: עֶבְרָתוֹ – חֲמָתוֹ, שֶׁשָּׁמַר לְיִשְׂרָאֵל:
פסוק ו:לֹא כֵן. גִּבּוֹרָיו עָשׂוּ, שֶׁהָיוּ כְּפוּיֵי טוֹבָה:
פסוק ז:יְיֵלִיל מוֹאָב לְמוֹאָב. עַל מוֹאָב:
פסוק ז:לַאֲשִׁישֵׁי קִיר חֲרֶשֶׂת. אֶל חוֹמוֹת קִיר חֲרֶשֶׂת. אֲשִׁישֵׁי. כְּמוֹ ״נָפְלוּ אָשְׁיוֹתֶיהָ״ (ירמיהו נ:טו):
פסוק ז:תֶּהְגּוּ אַךְ נְכָאִים. שְׁבָרִים:
פסוק ז:תֶּהְגּוּ. תְּקוֹנְנוּ:
פסוק ח:שַׁדְמוֹת. שְׂדוֹת תְּבוּאָה:
פסוק ח:גֶּפֶן שִׂבְמָה יֵשׁ לִלְמֹד שֶׁחֶשְׁבּוֹן הָיְתָה מְקוֹם שָׂדוֹת וְשִׂבְמָה מְקוֹם כְּרָמִים. וְאִם תֹּאמַר: כָּל אֵלֶּה עָרֵי עֵבֶר הַיַּרְדֵּן הֵם וְיִשְׂרָאֵל לְקָחוּם מִיַּד סִיחוֹן, וְאֵימָתַי חָזְרוּ לְיַד מוֹאָב? כְּשֶׁהִגְלָה סַנְחֵרִיב לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי, בָּאוּ הַמּוֹאָבִים הַסְּמוּכִים לָהֶם וְיָשְׁבוּ בָּהֶם:
פסוק ח:שְׂרוּקֶּיהָ. נְטִיעוֹת שׂוֹרֵק שֶׁלָּהּ:
פסוק ח:עַד יַעְזֵר נָגָעוּ. שַׁדְמוֹת וְגֶפֶן וְשׂוֹרֵק הַנִּזְכָּרִים כָּאן אֵינָם אֶלָּא מָשָׁל, וְהֵם מַחֲנוֹת וְסִיעוֹת בִּימֵי הָעַמִּים הָאֵלֶּה, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן:
פסוק ח:עַד יַעְזֵר נָגָעוּ. הָלְכוּ בְּגוֹלָה:
פסוק ח:תָּעוּ מִדְבָּר. לַמִּדְבָּר:
פסוק ח:שְׁלֻחוֹתֶיהָ. זְמוֹרוֹתֶיהָ, וְהֵם מָשָׁל גָּלִיּוֹתֶיהָ:
פסוק ח:נִטְּשׁוּ. נָפֹצוּ, כְּמוֹ ״וּנְטַשְׁתִּיךָ הַמִּדְבָּרָה״ (יחזקאל כט:ה), ״וְהִנָּם נְטוּשִׁים״ (שמואל א ל:טז), ״וַיִּנָּטְשׁוּ בְּעֵמֶק רְפָאִים״ (שמואל ב ה:כב):
פסוק ט:אֶבְכֶּה בִּבְכִי יַעְזֵר. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״כְּמָא דְאַיְיתִיתִי מַשְׁרְיָין עַל יַעְזֵר כֵּן אַיְיתִי קְטוֹלִין עַל שִׂבְמָה״, וּלְשׁוֹן הַמִּקְרָא הַנָּבִיא אוֹמֵר: כְּעֵין קִינוֹת יַעְזֵר יֵשׁ לִי לְקוֹנֵן עָלֶיךָ, אַתְּ הַגֶּפֶן שִׂבְמָה:
פסוק ט:אֲרַיָּוֶךְ דִּמְעָתִי. אֶתְרַוֶּה עָלֶיךָ דִּמְעָה. יֵשׁ תֵּיבָה מְשַׁמֶּשֶׁת כִּשְׁתֵּי תֵיבוֹת, כְּמוֹ ״בָּנַי יְצָאוּנִי״ (ירמיהו י:כ), ״אֶרֶץ הַנֶּגֶב נְתַתָּנִי״ (יהושע טו:יט), ״דַּבְּרוֹ לְשָׁלוֹם״ (בראשית לז:ד):
פסוק ט:קֵיצֵךְ. תְּאֵנִים שֶׁמְּיַבְּשִׁין בַּקַּיִץ:
פסוק ט:הֵידָד. קוֹל שׁוֹדְדִים וּבוֹזְזִים:
פסוק י:מִן הַכַּרְמֶל. הוּא מְקוֹם יַעַר וּשְׂדוֹת תְּבוּאָה:
פסוק י:לֹא יְרֹעָע. לְשׁוֹן תְּרוּעַת שִׂמְחָה:
פסוק י:הֵידָד הִשְׁבַּתִּי. קוֹל הַמִּתְאַסְּפִים לְהַטִּיל הַקּוֹרָה לַעֲצוֹר הָעֲנָבִים:
פסוק יא:יֶהֱמוּ. בְּקִינָה:
פסוק יב:כִּי נִלְאָה מוֹאָב. לְהִלָּחֵם עַל בָּמוֹת הַמִּגְדָּלִים:
פסוק יב:וּבָא אֶל מִקְדָּשׁוֹ. אֶל מָקוֹם אֲשֶׁר הֵם מִתְקַדְּשִׁים שָׁם וּמִזְדַּמְּנִים שָׁם לְהִתְפַּלֵּל:
פסוק יג:זֶה הַדָּבָר. סוֹף כְּלָיָתוֹ שֶׁל מוֹאָב בְּיַד נְבוּכַדְנֶצַּר:
פסוק יג:אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ אֶל מוֹאָב מֵאָז. מִיָּמִים רַבִּים לִפְנֵי בֹּא הָרָעָה עָלָיו נִבָּא לוֹ יְשַׁעְיָה אֶת זֹאת. דָּבָר אַחֵר: מֵאָז – מֵעֵת אֲשֶׁר שָׂכַר בָּלָק אֶת בִּלְעָם:
פסוק יד:וְעַתָּה דִּבֶּר ה׳. לְקָרֵב אֶת הַפֻּרְעָנוּת לָהֶם:
פסוק יד:בְּשָׁלֹשׁ שָׁנִים כִּשְׁנֵי שָׂכִיר. בִּשְׁבִיל שָׁלֹשׁ שָׁנִים שֶׁסִּיְּעוּ אֶת סַנְחֵרִיב, כְּשֶׁצָּר עַל שׁוֹמְרוֹן, וַעֲזָרוּהוּ בְּלִי בֶּצַע כְּאִלּוּ הָיוּ לוֹ שְׂכִירִים, לְפִיכָךְ וְנִקְלָה כְּבוֹד מוֹאָב בֵּין כָּל שְׁאָר הֲמוֹנוֹ שֶׁל סַנְחֵרִיב שֶׁשִּׁטְּפָם בַּשְּׁבִי מִתּוֹךְ אוֹתוֹ הַחַיִל וַיֵּלֶךְ לוֹ. וְכֵן מְפֹרָשׁ בְּסֵדֶר עוֹלָם (סדר עולם רבה כג): שָׁטַף עַמּוֹנִים וּמוֹאָבִים שֶׁהָיוּ מְסַיְּעִין אוֹתָם כְּשֶׁצָּר עַל שׁוֹמְרוֹן שָׁלֹשׁ שָׁנִים, לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר שָׁלֹשׁ שָׁנִים כִּשְׁנֵי שָׂכִיר וְגוֹ׳. וְעוֹד יֵשׁ לְפָרֵשׁ שָׁלֹשׁ שָׁנִים כִּשְׁנֵי שָׂכִיר: שָׁלֹשׁ שָׁנִים נִגְזְרוּ עֲלֵיכֶם לְאֹרֶךְ זְמַן, אֲבָל מְצֻמְצָמִין יִהְיוּ וְלֹא תְאַחֵר עוֹד הַפֻּרְעָנוּת, כַּאֲשֶׁר יְדַקְדֵּק הַשָּׂכִיר בִּשְׁנֵי שְׂכִירוּתוֹ לְצַמְצֵם:
פסוק יד:וְנִקְלָה כְּבוֹד מוֹאָב. בְּעֵינֵי כָּל הֲמוֹן סַנְחֵרִיב הָרָב:
פסוק יד:וּשְׁאָר. פְּלֵיטָה הַנִּשְׁאֶרֶת לְמוֹאָב:
פסוק יד:מְעַט מִזְעָר תִּהְיֶה:
פסוק יד:לוֹא כַבִּיר. לְשׁוֹן רֹב:
