א מַשָּׂ֖א מִדְבַּר־יָ֑ם כְּסוּפ֤וֹת בַּנֶּ֙גֶב֙ לַֽחֲלֹ֔ף מִמִּדְבָּ֣ר בָּ֔א מֵאֶ֖רֶץ נוֹרָאָֽה׃ ב חָז֥וּת קָשָׁ֖ה הֻגַּד־לִ֑י הַבּוֹגֵ֤ד ׀ בּוֹגֵד֙ וְהַשּׁוֹדֵ֣ד ׀ שׁוֹדֵ֔ד עֲלִ֤י עֵילָם֙ צוּרִ֣י מָדַ֔י כָּל־אַנְחָתָ֖ה הִשְׁבַּֽתִּי׃ ג עַל־כֵּ֗ן מָלְא֤וּ מָתְנַי֙ חַלְחָלָ֔ה צִירִ֣ים אֲחָז֔וּנִי כְּצִירֵ֖י יֽוֹלֵדָ֑ה נַעֲוֵ֣יתִי מִשְּׁמֹ֔עַ נִבְהַ֖לְתִּי מֵרְאֽוֹת׃ ד תָּעָ֣ה לְבָבִ֔י פַּלָּצ֖וּת בִּֽעֲתָ֑תְנִי אֵ֚ת נֶ֣שֶׁף חִשְׁקִ֔י שָׂ֥ם לִ֖י לַחֲרָדָֽה׃ ה עָרֹ֧ךְ הַשֻּׁלְחָ֛ן צָפֹ֥ה הַצָּפִ֖ית אָכ֣וֹל שָׁתֹ֑ה ק֥וּמוּ הַשָּׂרִ֖ים מִשְׁח֥וּ מָגֵֽן׃ ו כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר אֵלַ֖י אֲדֹנָ֑י לֵ֚ךְ הַעֲמֵ֣ד הַֽמְצַפֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר יִרְאֶ֖ה יַגִּֽיד׃ ז וְרָ֣אָה רֶ֗כֶב צֶ֚מֶד פָּֽרָשִׁ֔ים רֶ֥כֶב חֲמ֖וֹר רֶ֣כֶב גָּמָ֑ל וְהִקְשִׁ֥יב קֶ֖שֶׁב רַב־קָֽשֶׁב׃ ח וַיִּקְרָ֖א אַרְיֵ֑ה עַל־מִצְפֶּ֣ה ׀ אֲדֹנָ֗י אָנֹכִ֞י עֹמֵ֤ד תָּמִיד֙ יוֹמָ֔ם וְעַל־מִ֨שְׁמַרְתִּ֔י אָנֹכִ֥י נִצָּ֖ב כָּל־הַלֵּילֽוֹת׃ ט וְהִנֵּה־זֶ֥ה בָא֙ רֶ֣כֶב אִ֔ישׁ צֶ֖מֶד פָּֽרָשִׁ֑ים וַיַּ֣עַן וַיֹּ֗אמֶר נָפְלָ֤ה נָֽפְלָה֙ בָּבֶ֔ל וְכָל־פְּסִילֵ֥י אֱלֹהֶ֖יהָ שִׁבַּ֥ר לָאָֽרֶץ׃ י מְדֻשָׁתִ֖י וּבֶן־גָּרְנִ֑י אֲשֶׁ֣ר שָׁמַ֗עְתִּי מֵאֵ֨ת יְהוָ֧ה צְבָא֛וֹת אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל הִגַּ֥דְתִּי לָכֶֽם׃ יא מַשָּׂ֖א דּוּמָ֑ה אֵלַי֙ קֹרֵ֣א מִשֵּׂעִ֔יר שֹׁמֵר֙ מַה־מִלַּ֔יְלָה שֹׁמֵ֖ר מַה־מִלֵּֽיל׃ יב אָמַ֣ר שֹׁמֵ֔ר אָתָ֥ה בֹ֖קֶר וְגַם־לָ֑יְלָה אִם־תִּבְעָי֥וּן בְּעָ֖יוּ שֻׁ֥בוּ אֵתָֽיוּ׃ יג מַשָּׂ֖א בַּעְרָ֑ב בַּיַּ֤עַר בַּעְרַב֙ תָּלִ֔ינוּ אֹֽרְח֖וֹת דְּדָנִֽים׃ יד לִקְרַ֥את צָמֵ֖א הֵתָ֣יוּ מָ֑יִם יֹשְׁבֵי֙ אֶ֣רֶץ תֵּימָ֔א בְּלַחְמ֖וֹ קִדְּמ֥וּ נֹדֵֽד׃ טו כִּֽי־מִפְּנֵ֥י חֲרָב֖וֹת נָדָ֑דוּ מִפְּנֵ֣י ׀ חֶ֣רֶב נְטוּשָׁ֗ה וּמִפְּנֵי֙ קֶ֣שֶׁת דְּרוּכָ֔ה וּמִפְּנֵ֖י כֹּ֥בֶד מִלְחָמָֽה׃ טז כִּי־כֹ֛ה אָמַ֥ר אֲדֹנָ֖י אֵלָ֑י בְּע֤וֹד שָׁנָה֙ כִּשְׁנֵ֣י שָׂכִ֔יר וְכָלָ֖ה כָּל־כְּב֥וֹד קֵדָֽר׃ יז וּשְׁאָ֧ר מִסְפַּר־קֶ֛שֶׁת גִּבּוֹרֵ֥י בְנֵֽי־קֵדָ֖ר יִמְעָ֑טוּ כִּ֛י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל דִּבֵּֽר׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

רש"י

רש״י

פסוק א:
מַשָּׂא מִדְבַּר יָם. הַנְּבוּאָה הַזֹּאת עַל בָּבֶל, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בָּהּ. וְאִם תֹּאמַר: הֲרֵי כְּבָר נִבָּא עָלֶיהָ (ישעיהו יג:ב) ״עַל הַר נִשְׁפֶּה שְׂאוּ נֵס״ וְכָל הַפָּרָשָׁה כֻּלָּהּ? פְּעָמִים שֶׁהַנְּבוּאָה בָּאָה בְּפִיו הַיּוֹם בְּסִגְנוֹן אֶחָד וּלְאַחַר זְמַן בְּסִגְנוֹן אַחֵר:
פסוק א:
מַשָּׂא מִדְבַּר יָם. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״מְטוּל מַשְׁרְיָין דְּאַתְיָין מִמַּדְבְּרָא, כְּמֵי יַמָּא״:
פסוק א:
כְּסוּפוֹת בַּנֶּגֶב לַחֲלֹף. כְּרוּחַ סוּפָה הַמִּתְהַפֵּךְ בְּאֶרֶץ יְבֵשָׁה, שֶׁהִיא מַעֲלָה אָבָק רַב:
פסוק א:
לַחֲלֹף. כָּךְ יַחֲלִיפוּ לָבוֹא מַחֲנוֹת רַבּוֹת עַל בָּבֶל:
פסוק א:
מִמִּדְבָּר. יָבוֹאוּ לָהּ:
פסוק א:
מֵאֶרֶץ נוֹרָאָה. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״מֵאַרְעָא דְּאִתְעֲבִידָא בַּהּ חֲסִינִין״, וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ שֶׁהוּא מְקוֹם נָחָשׁ וְעַקְרָב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים א:יט) ״הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא״:
פסוק ב:
חָזוּת קָשָׁה. הַנָּבִיא אוֹמֵר: נְבוּאָה זוֹ קָשָׁה עַל בָּבֶל הֻגַּד לִי:
פסוק ב:
הַבּוֹגֵד בּוֹגֵד תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״אֲנִיסַיָּא מִתְאַנְסִין וּבָזְזַיָּא מִתְבַּזְּזִין״. וְלָשׁוֹן הָעִבְרִית לְפִי הַתַּרְגּוּם כָּךְ פֵּרוּשׁוֹ: אֶת הַבּוֹגֵד בָּא אַחֵר וּבוֹגֵד אוֹתוֹ (ספרים אחרים: אוֹתְךָ), וְאֶת הַשּׁוֹדֵד בָּא אַחֵר וְשׁוֹדֵד אוֹתוֹ (ספרים אחרים: אוֹתְךָ). אֵלּוּ פָּרַס וּמָדַי שֶׁבּוֹזְזִין וְשׁוֹדְדִין אֶת בָּבֶל, שֶׁשָּׁדְדָה וּבָזְזָה עַד עַתָּה אֶת כָּל הַמְּדִינוֹת:
פסוק ב:
עֲלִי עֵילָם. וּבוֹאִי עָלֶיהָ:
פסוק ב:
צוּרִי מָדַי. עַל בָּבֶל בְּמָצוֹר. ״אֱלֹהִי צוּרִי״ (שמואל ב כב:ג) הַטַּעַם לְמַטָּה בָּרֵי״שׁ, וְזֶה טַעֲמוֹ לְמַעְלָה בַּצָּדִ״י, כְּמוֹ ׳שׁוּבִי׳:
פסוק ב:
כָּל אַנְחָתָה הִשְׁבַּתִּי. לֹא מַפִּיק הֵ״א, לְפִי שֶׁהוּא כְּמוֹ כָּל אֲנָחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וְהוּא לְשׁוֹן אֲנָחָה מְרֻבָּה שֶׁל אֲנָשִׁים רַבִּים, שושפיר״ש בלע״ז. כָּל אֲנָחוֹת הִשְׁבַּתִּי, שֶׁהָיָה הָעוֹלָם נֶאֱנָח מִפְּנֵי עֻלָּהּ שֶׁל מַלְכוּת בָּבֶל, עַתָּה הִשְׁבַּתִּי אוֹתָהּ:
פסוק ג:
מָלְאוּ מָתְנַי חַלְחָלָה. הַנָּבִיא הוּא רַחֲמָנִי וּמִתְאַנֵּחַ עַל פֻּרְעָנוּת הָאֻמּוֹת; זוֹ מִדְרַשׁ אַגָּדָה (תנחומא בלק א). וּלְפִי פְּשׁוּטוֹ, הַנָּבִיא אוֹמֵר הַקִּינָה וְהָאֲנִינוּת, כְּאִלּוּ זוֹ בָּבֶל מִתְאוֹנֶנֶת:
פסוק ג:
צִירִים. לְשׁוֹן חִיל וַחֲבָלִים. רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (בכורות מה א; ויקרא רבה יד ד): יֵשׁ דְּלָתוֹת וְצִירִים לָאִשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ צִירִים לְדַלְתוֹת הַבַּיִת:
פסוק ג:
נַעֲוֵיתִי. חֹלִי הוּא הַקָּרוּי עֲוִית בִּלְשׁוֹן חֲכָמִים:
פסוק ד:
פַּלָּצוּת. בֶּהָלָה:
פסוק ד:
אֵת נֶשֶׁף חִשְׁקִי. לַיְלָה שֶׁהָיִיתִי חוֹשֵׁק בָּהּ לְשִׂמְחָה וּלְמִשְׁתֶּה. בְּסֵפֶר יוֹסִיפוֹן מָצִינוּ שֶׁהָיָה שָׂמֵחַ עַל שֶׁנָּצְחוּ גְּדוּדָיו אֶת חֵיל פָּרַס. אוֹתוֹ לַיְלָה שָׂם לִי לַחֲרָדָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ה:א) ״בֵּלְשַׁאצַּר מַלְכָּא עֲבַד לְחֶם רַב וְגוֹ׳״, ״אִשְׁתִּיו חַמְרָא וְגוֹ׳״, ״בֵּהּ בְּלֵילְיָא קְטִיל וְגוֹ׳״, ״וְדָרְיָוֶשׁ מָדָאָה קַבִּיל מַלְכוּתָא״ (דניאל ו:א):
פסוק ה:
צָפֹה הַצָּפִית. זְקוֹף הַמְּנוֹרָה, בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (סג יד) צָוְוחִין לִמְנַרְתָּא צָפִיתָא:
פסוק ה:
אָכוֹל שָׁתֹה. וּמִתּוֹךְ הָאֲכִילָה וְהַשְּׁתִיָּה צָעֲקוּ: קוּמוּ הַשָּׂרִים:
פסוק ה:
מָשְׁחוּ מָגֵן. מָגִנֵּי עוֹר שָׁלוּק הֵן, וּמוֹשְׁחִין אוֹתָן בְּשֶׁמֶן כְּדֵי שֶׁיַּחֲלִיק אֶת הַזַּיִן. וְכָךְ נֶאֱמַר בְּשָׁאוּל (שמואל ב א:כא): ״כִּי שָׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבּוֹרִים״, פָּלַט אֶת מְשִׁיחָתוֹ וְלֹא קִבְּלָה, וְנַעֲשָׂה מָגֵן שָׁאוּל כְּאִלּוּ לֹא נִמְשַׁח בְּשֶׁמֶן:
פסוק ו:
לֵךְ הַעֲמֵד הַמְצַפֶּה. עָתִיד אֶחָד מִתַּלְמִידֶיךָ לִקְרֹא תִּגָּר עַל מִדּוֹתַי, עַל אֹרֶךְ שַׁלְוָתָהּ שֶׁל בָּבֶל, וְהוּא חֲבַקּוּק, שֶׁעָג עוּגָה וְעָמַד בְּתוֹכָהּ וְאָמַר (חבקוק ב:א) ״עַל מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמֹדָה וּמְצַפֶּה לִרְאוֹת מַה יְדַבֵּר בִּי״. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִישַׁעְיָה: הַעֲמִידֵהוּ לְאוֹתוֹ מְצַפֶּה, וְהַבְטִיחֵהוּ מֵאִתִּי שֶׁיַּעֲמֹד עַל מִצְפֵּהוּ, וַאֲשֶׁר יִרְאֶה בְּמַפַּלְתָּהּ שֶׁל בָּבֶל יַגִּיד:
פסוק ז:
וְרָאָה רֶכֶב. וַאֲנִי אַרְאֶנּוּ שָׁם כְּמִין רֶכֶב צֶמֶד פָּרָשִׁים, אֶחָד רוֹכֵב חֲמוֹר וְאֶחָד רוֹכֵב גָּמָל, וְסִימָן הוּא לְפָרַס וּמָדַי:
פסוק ז:
וְהִקְשִׁיב קֶשֶׁב וְשָׁם יִשְׁמַע בִּנְבוּאָתוֹ כְּמִין רֹב הוֹמִיּוֹת תְּשׁוּאוֹת חֲיָלוֹת:
פסוק ח:
וַיִּקְרָא אַרְיֵה. הוּא חֲבַקּוּק, ׳אַרְיֵה׳ בְּגִימַטְרִיָּא כְּמִנְיַן ׳חֲבַקּוּק׳; יְשַׁעְיָה נִתְנַבֵּא שֶׁעָתִיד חֲבַקּוּק לְהִתְפַּלֵּל עַל זֹאת וְלוֹמַר כֵּן:
פסוק ח:
עַל מִצְפֶּה אֲדֹנָי. ה׳ אֱלֹהַי, עַל מִצְפֶּה אָנֹכִי עוֹמֵד תָּמִיד יוֹמָם לְהוֹדִיעֵנִי עַל זֹאת:
פסוק ט:
וְהִנֵּה זֶה בָא. כְּשֶׁיִּתְפַּלֵּל עַל כָּךְ, יִרְאֶה כְּמִין רֶכֶב אָדָם וְגוֹ׳:
פסוק ט:
נָפְלָה נָפְלָה בָּבֶל. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״נָפְלַת וְאַף עֲתִידָה לְמִיפַּל״, שְׁתֵּי נְפִילוֹת שָׁנָה אַחַר שָׁנָה: תְּחִלָּה עַל יְדֵי מָדַי וּפָרַס, וּבַשָּׁנָה הַשְּׁנִיָּה עַל יְדֵי שָׁמַיִם, וְהָיְתָה בָּבֶל צְבִי מַמְלָכוֹת כְּמַהְפֵּכַת סְדוֹם. וְכֵן מָצִינוּ בְּסֵדֶר עוֹלָם (סדר עולם רבה כח): וּבָא בַשָּׁנָה הַשְּׁמוּעָה זוֹ שֶׁל דָּרְיָוֶשׁ, וְאַחֲרָיו בַּשָּׁנָה הַשְּׁמוּעָה ״וְהָיְתָה בָּבֶל צְבִי מַמְלָכוֹת כְּמַהְפֵּכַת וְגוֹ׳״ (ישעיהו יג:יט):
פסוק י:
מְדֻשָׁתִי וּבֶן גָּרְנִי תְּבוּאַת קֹדֶשׁ שֶׁלִּי, עֲרֵמַת חִטִּי, אֲשֶׁר נִצְטַוֵּיתִי מִפִּי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לְתַקֵּן אֶתְכֶם בְּדֶרֶךְ הַיְשָׁרָה, כְּאָדָם הַדָּשׁ וְזוֹרֶה תְּבוּאָתוֹ בַּגֹּרֶן:
פסוק י:
אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי. מֵאִתּוֹ הִגַּדְתִּי לָכֶם:
פסוק יא:
דּוּמָה. הוּא אֱדוֹם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ״מִי כְצוֹר כְּדוּמָה בְּתוֹךְ הַיָּם״ (יחזקאל כז:לב):
פסוק יא:
אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ״אֵלַי קוֹרֵא הַנָּבִיא, אוֹ הַמַּלְאָךְ, מֵעוֹל מַלְכוּת שֵׂעִיר״:
פסוק יא:
שׁוֹמֵר מַה מִלַּיְלָה. שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל, מַה תְּהֵא מִן הַלַּיְלָה וְהַחֲשֵׁכָה הַזֹּאת?
פסוק יב:
אָמַר שֹׁמֵר. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
פסוק יב:
אָתָא בֹקֶר. יֵשׁ לְפָנַי לְהַזְרִיחַ לַעֲשׂוֹת בֹּקֶר לָכֶם:
פסוק יב:
וְגַם לָיְלָה. מְתֻקָּן לְעֵשָׂו לְעֵת קֵץ:
פסוק יב:
אִם תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ. אִם תְּבַקְשׁוּ בַּקָּשַׁתְכֶם לְמַהֵר הַקֵּץ:
פסוק יב:
שׁוּבוּ אֵתָיוּ. בִּתְשׁוּבָה:
פסוק יג:
מַשָּׂא בַּעְרָב. עַל עַרְבִיִּים:
פסוק יג:
בַּיַּעַר בַּעְרַב תָּלִינוּ. רָאִיתִי מַה עֲשִׂיתֶם בְּהַגְלוֹת אַשּׁוּר אֶת עַמִּי, וְהָיוּ מְבַקְשִׁים לְשַׁבָּאִים שֶׁלָּהֶם לְהוֹלִיכָם דֶּרֶךְ עֲלֵיכֶם, לְפִי שֶׁאַתֶּם בְּנֵי דוֹדֵיהֶם, אוּלַי תְּרַחֲמוּ עֲלֵיהֶם, וְאַתֶּם הֱיִיתֶם יוֹצְאִים וְלָנִים בַּיַּעַר דֶּרֶךְ הַעֲבָרַת שַׁיָּרוֹת:
פסוק יג:
אֹרְחוֹת דְּדָנִים. בְּנֵי דוֹדְכֶן:
פסוק יד:
לִקְרַאת צָמֵא דֶּרֶךְ לְהָבִיא מַיִם, וְאַתֶּם יוֹשְׁבֵי אֶרֶץ תֵּימָא לֹא עֲשִׂיתֶם כֵּן, אֶלָּא בְּלַחְמוֹ קִדְּמוּ נֹדֵד, הֵבִיאוּ לָהֶם מִינֵי מַאֲכָלִים מְלוּחִים וְנוֹדוֹת נְפוּחִים מְלֵאֵי רוּחַ, וְהָיָה אוֹכֵל וּמְבַקֵּשׁ לִשְׁתּוֹת, וְנוֹתֵן פִּי הַנּוֹד לְתוֹךְ פִּיו, וְהָרוּחַ נִכְנָס בְּמֵעָיו וְהוּא מֵת. דָּבָר אַחֵר: לִקְרַאת צָמֵא הֵתָיוּ מָיִם – לֹא כֵּן עָשִׂיתִי לַאֲבִיכֶם, כְּשֶׁהָיָה צָמֵא גִּלִּיתִי לוֹ בְּאֵר מַיִם (בראשית כא:יט):
פסוק טו:
כִּי מִפְּנֵי חֲרָבוֹת נָדָדוּ. עַמִּי:
פסוק טו:
חֶרֶב נְטוּשָׁה. פְּשׁוּטָה עַל פְּנֵי הָאָרֶץ, כְּמוֹ (שמואל א ל:טז) ״וְהִנָּם נְטוּשִׁים עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ״, (שמואל ב ה:יח) ״וַיִּנָּטְשׁוּ בְּעֵמֶק רְפָאִים״. דָּבָר אַחֵר: נְטוּשָׁה כְּמוֹ ׳לְטוּשָׁה׳, כָּל אוֹתִיּוֹת אֲשֶׁר מוֹצָאֵיהֶם קְרוֹבִים לִהְיוֹת מִמָּקוֹם אֶחָד מִתְחַלְּפוֹת זוֹ בָּזוֹ, נוּ״ן בְּלָמֶ״ד, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (נחמיה יג:ז) ״לַעֲשׂוֹת לוֹ נִשְׁכָּה״ כְּמוֹ לִשְׁכָּה:
פסוק טז:
כִּשְׁנֵי שָׂכִיר. אֲדַקְדֵּק בָּהּ לְצַמְצֵם הַמּוֹעֵד, כְּשָׂכִיר הַנִּשְׂכָּר לְשָׁנִים, שֶׁמְּדַקְדֵּק בְּמוֹעֵד תַּשְׁלוּם שְׁנָתוֹ:
פסוק יז:
וּשְׁאָר. שְׁאֵרִית:
פסוק יז:
קֶשֶׁת גִּבּוֹרֵי בְנֵי קֵדָר. בַּעֲלֵי רוֹבֵי קֶשֶׁת, שֶׁהֵם כַּאֲבִיהֶם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (בראשית כא:כ) ״וַיְהִי רֹבֶה קָשֶׁת״: