פסוק א:גֵּיא חִזָּיוֹן. הִיא יְרוּשָׁלַיִם, גֵּיא שֶׁנִּתְנַבְּאוּ עָלֶיהָ רֹב נְבוּאוֹת:
פסוק א:כִּי עָלִית כֻּלָּךְ לַגַּגּוֹת. כְּשֶׁבָּא עֲלֵיהֶם חַיִל, עוֹלִים עַל גַּגּוֹתֵיהֶם לִרְאוֹת הַחַיִל וּלְהִלָּחֵם. וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ עַל כֹּהֲנִים, שֶׁעָלוּ עַל גַּגּוֹ שֶׁל הֵיכָל וּמַפְתְּחוֹת הָעֲזָרָה בְּיָדָם, כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת תַּעֲנִית (תענית כט א). וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה אוֹמֵר שֶׁהָיוּ גַּסֵּי הָרוּחַ, בְּאֵיכָה רַבָּתִי (פתיחתא כד):
פסוק ב:תְּשֻׁאוֹת מְלֵאָה. עִיר שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה תְּשׁוּאוֹת, קוֹל רֹב אָדָם, הוֹמִיָּה וְעַלִּיזָה, עַכְשָׁיו מַה לָּךְ מִתְאַבֶּלֶת?
פסוק ב:חֲלָלַיִךְ לֹא חַלְלֵי חֶרֶב. טוֹבִים הָיוּ אִלּוּ חַלְלֵי חֶרֶב הָיוּ, מֵעַכְשָׁיו שֶׁהֵם חַלְלֵי רָעָב (איכה ד:ט):
פסוק ג:כָּל קְצִינַיִךְ נָדְדוּ יַחַד. צִדְקִיָּהוּ וְשָׂרָיו שֶׁיָּצְאוּ לִבְרוֹחַ בַּלַּיְלָה (מלכים ב כה:ד):
פסוק ג:מִקֶּשֶׁת אֻסָּרוּ. אֲשֶׁר מֵאֵימַת הַמּוֹרִים חִצִּים בַּקֶּשֶׁת, הָיוּ נֶאֱסָרִים לְהִסָּגֵר בְּתוֹךְ הָעִיר, וְכָל הַנִּמְצָאִים בּוֹ אֻסְּרוּ יַחַד בְּזִיקִים, וְרֻבָּן מֵרָחוֹק בָּרָחוּ קֹדֶם לָכֵן:
פסוק ד:שְׁעוּ מִנִּי. חִדְלוּ מִמֶּנִּי! כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת (איכה רבה פתיחתא כד):
פסוק ה:וּמְבוּסָה. מִרְמָס, כְּמוֹ ״בּוֹסְסוּ אֶת חֶלְקָתִי״ (ירמיה יב:י), וּכְמוֹ ״כְּגִבּוֹרִים בּוֹסִים בְּטִיט חוּצוֹת״ (זכריה י:ה):
פסוק ה:מְקַרְקַר קִר. יוֹם קִרְקוּר קִיר הַחוֹמָה:
פסוק ה:וְשׁוֹעַ אֶל הָהָר. וְקוֹל שַׁוְעָה לָנוּס אֶל הֶהָרִים, לְהִמָּלֵט:
פסוק ו:נָשָׂא אַשְׁפָּה. אַשְׁפּוֹת חִצִּים, קויבר״ץ בלע״ז:
פסוק ו:וְקִיר עֵרָה מָגֵן. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וְעַל שׁוּר דְּבָקוּ תְּרִיסִין״, וְהוּא כְּמוֹ ״עָרוֹת עַל יְאוֹר״ (ישעיהו יט:ז), ״וּמִתְעָרֶה כְּאֶזְרָח רַעֲנָן״ (תהלים לז:לה). וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ וְקִיר עֵרָה מָגֵן: ׳קִיר׳ שֵׁם הָעִיר, כְּמוֹ ״וַיַּגְלֶה קִירָה״ (מלכים ב טז:ט), בְּנֵי אוֹתָהּ מְדִינָה גִּלּוּ מָגִנֵּיהֶם עַל יְרוּשָׁלַיִם:
פסוק ז:שֹׁת שָׁתוּ הַשָּׁעְרָה. שָׂמוּ מָצוֹר עַל הַשְּׁעָרִים, וְדֻגְמָתוֹ יֵשׁ בִּמְלָכִים בְּמִלְחֶמֶת בֶּן הֲדַד ״שִׂימוּ עַל הָעִיר״ (מלכים א כ:יב):
פסוק ח:וַיְגַל. לְשׁוֹן גִּלּוּי:
פסוק ח:מָסַךְ יְהוּדָה. הוּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהָיָה מֵגִין וּמֵיסַךְ וּמְסַכֵּךְ עֲלֵיהֶם:
פסוק ח:וַתַּבֵּט בַּיּוֹם הַהוּא. תַּחְבּוּלוֹת לְהִלָּחֵם בָּם:
פסוק ח:אֶל נֶשֶׁק בֵּית הַיָּעַר. הֵם הַמָּגִנִּים, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וּמָאתַיִם צִנָּה שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה, ״וַיִּתְּנֵם הַמֶּלֶךְ בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן״ (מלכים א י:טז):
פסוק ט:בְּקִיעֵי עִיר דָּוִד. בִּקְעֵי הַחוֹמָה רְאִיתֶם כִּי רָבּוּ:
פסוק ט:וַתְּקַבְּצוּ אֶת מֵי הַבְּרֵכָה. יוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״וּכְנִישְׁתּוּן יָת עַמָּא לְמֵי בְּרִיכְתָא אַרְעִיתָא״, שֶׁהוּא אֵצֶל בְּקִיעֵי עִיר דָּוִד לְהִלָּחֵם שָׁם, לְפִי שֶׁרְאִיתֶם שֶׁיֵּשׁ שָׁם תָּרְפָּה לִירוּשָׁלַיִם וְנוֹחָה לִכָּבֵּשׁ מִשָּׁם:
פסוק י:וְאֶת בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם סְפַרְתֶּם. כַּמָּה בָּתִּים יֵשׁ לְכָל אֶחָד, שֶׁיִּתְּנוּ מֵהֶם לְפִי חֶשְׁבּוֹן, כְּדֵי לָקַחַת הָאֲבָנִים וְהָעֵצִים לְבַצֵּר אֶת הַחוֹמָה:
פסוק י:לְבַצֵּר. לְחַזֵּק, לְשׁוֹן ״עָרִים בְּצוּרוֹת״ (במדבר יג:כח):
פסוק יא:וּמִקְוָה עֲשִׂיתֶם. אֲגַם מַיִם לִהְיוֹת חֹזֶק לָעִיר:
פסוק יא:בֵּין הַחֹמֹתַיִם. הַחוֹמוֹת כְּפוּלוֹת: חַיִל וְחוֹמָה, וּבֵין מֵי הַבְּרֵכָה הַיְשָׁנָה:
פסוק יא:וְלֹא הִבַּטְתֶּם אֶל עֹשֶׂיהָ. וְאִם תֹּאמְרוּ: אַף חִזְקִיָּה עָשָׂה כֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב לב:ה) ״וַיִּתְחַזֵּק וַיִּבֶן אֶת כָּל הַחוֹמָה הַפְּרוּצָה וַיַּעַל עַל הַמִּגְדָּלִים וְלַחוּצָה הַחוֹמָה הָאַחֶרֶת וַיְחַזֵּק אֶת הַמִּלֹּא עִיר דָּוִד״? חִזְקִיָּהוּ ״בַּה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּטַח וְגוֹ׳״ (מלכים ב יח:ה), אֲבָל אַתֶּם, בִּימֵי יְהוֹיָקִים וְצִדְקִיָּה, לֹא הִבַּטְתֶּם אֶל עוֹשֶׂיהָ:
פסוק יא:וְיֹצְרָהּ מֵרָחוֹק. מֵאָז שֶׁבָּרָא אֶת הָעוֹלָם, עָלְתָה יְרוּשָׁלַיִם וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בַּמַּחֲשָׁבָה:
פסוק יא:לֹא רְאִיתֶם. לֹא חֲשַׁבְתֶּם:
פסוק יג:וְהִנֵּה שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּבְיָכוֹל אָבֵל לְפָנָיו, וְאַתֶּם אוֹכְלִים וּשְׂמֵחִים:
פסוק יג:כִּי מָחָר נָמוּת. בָּעוֹלָם הַבָּא, הַנְּבִיאִים אוֹמְרִים לָנוּ מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָנוּ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, נַעֲשֶׂה לָנוּ הֲנָאָה בְּחַיֵּינוּ:
פסוק יד:עַד תְּמֻתוּן. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״מוֹתָא תִּנְיָינָא לְעוֹלָם הַבָּא״:
פסוק טו:הַסֹּכֵן. בַּעַל הֲנָאוֹת הָיָה, וְכֵן (מלכים א א:ב) ״וַתְּהִי לוֹ סֹכֶנֶת״. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה אוֹמֵר: מִן סִכְנִי הָיָה וּבָא לוֹ לִירוּשָׁלַיִם (ויקרא רבה ה ה):
פסוק טו:אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת. מְמֻנֶּה הָיָה עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, יֵשׁ אוֹמְרִים: כֹּהֵן גָּדוֹל, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אֲמַרְכָּל:
פסוק טז:מַה לְּךָ פֹה הַכָּתוּב מְגַנֵּהוּ, לְפִי שֶׁרָצָה לְהַסְגִּיר אֶת חִזְקִיָּהוּ לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר, כְּדְאָמְרִינַן בְּסַנְהֶדְרִין (סנהדרין כו א), כָּתַב פִּיתְקָא וְשַׁדָּא בְּגִירָא: ״שֶׁבְנָא וְסִיעָתוֹ הִשְׁלִימוּ, חִזְקִיָּה וְסִיעָתוֹ לֹא הִשְׁלִימוּ״:
פסוק טז:וּמִי לְךָ פֹה. מִי מִמִּשְׁפַּחְתְּךָ קָבוּר כָּאן?
פסוק טז:חֹצְבִי מָרוֹם קִבְרוֹ. שֶׁחָצַב לוֹ קֶבֶר בְּקִבְרֵי בֵּית דָּוִד לִקָּבֵר בֵּין הַמְּלָכִים, לְכָךְ הוּא אוֹמֵר לוֹ: ״מַה יְרֻשָּׁה לְךָ בַּקְּבָרוֹת הַלָּלוּ?״
פסוק טז:חֹצְבִי חֹקְקִי. יוּ״ד יְתֵירָה, כְּמוֹ ״שֹׁכְנִי סְנֶה״ (דברים לג:טז), ״מְקִימִי מֵעָפָר דָּל״ (תהלים קיג:ז):
פסוק יז:טַלְטֵלָה גָּבֶר. כְּהָדֵין תַּרְנְגוֹלָא דְּמִטַּלְטֵל מֵאֲתַר לַאֲתַר (ויקרא רבה שם), וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (סנהדרין כו א): טִלְטוּלָא דְּגַבְרָא קָשֶׁה מְדְאִיתְּתָא:
פסוק יז:וְעֹטְךָ עָטֹה. כְּמוֹ ״וַיָּעַט בָּהֶם״ (שמואל א כה:יד), לְשׁוֹן ׳עַיִט׳ – יַפְרִיחֲךָ כְּעוֹף בַּגָּלוּת. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (ויקרא רבה ה ה): צָרַעַת פָּרְחָה בּוֹ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ״עַל שָׂפָם יַעְטֶה״ (ויקרא יג:מה):
פסוק יח:צָנוֹף יִצְנָפְךָ. כְּמִצְנֶפֶת הַמַּקֶּפֶת אֶת הָרֹאשׁ, יַקִּיפוּךָ אוֹיְבִים וּמְצִיקִים:
פסוק יח:כַּדּוּר. כְּשׁוּר מֻקָּף, וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ (ויקרא רבה ה ה) לְשׁוֹן ׳כַּדּוּר׳, שֶׁקּוֹרִין פלוט״א בלע״ז, שֶׁזּוֹרְקִין אוֹתוֹ וּמְקַבְּלִין מִיָּד לְיָד:
פסוק יח:אֶל אֶרֶץ רַחֲבַת יָדָיִם. ״בְּכָסִפְיָא״, שֵׁם הַמָּקוֹם (עזרא ח:יז):
פסוק יח:שָׁמָּה תָמוּת. וְלֹא תִּקָּבֵר בְּקִבְרֵי בֵּית דָּוִד, וְשָׁמָּה יִהְיוּ מַרְכְּבוֹת כְּבוֹדֶךָ נֶהְפָּכִים לְקָלוֹן בֵּית אֲדוֹנֶיךָ שֶׁבִּקַּשְׁתָּ:
פסוק יט:וּמִמַּעֲמָדְךָ. וּמִשִּׁמּוּשְׁךָ בַּמִּקְדָּשׁ יֶהֶרְסֶךָ:
פסוק כ:לְאֶלְיָקִים. הוּא הָיָה עַל הַבַּיִת כְּשֶׁנָּפַל סַנְחֵרִיב (ישעיהו לו:ג), כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ כְּשֶׁיָּצְאוּ אֶל רַבְשָׁקֵה, וְגִלָּה לוֹ שֶׁבְנָא וְסִיעָתוֹ וּגְרָרוּהוּ בִּזְנָבוֹת סוּסֵיהֶם, כִּדְאִיתָא בְּסַנְהֶדְרִין (סנהדרין כו ב). כְּשֶׁהָלַךְ סַנְחֵרִיב אֶל תִּרְהָקָא מֶלֶךְ כּוּשׁ שָׁטַף שֶׁבְנָא וְסִיעָתוֹ וְהָלַךְ לוֹ, כָּךְ שָׁנִינוּ בְּסֵדֶר עוֹלָם (סדר עולם רבה כג):
פסוק כב:מַפְתֵּחַ בֵּית דָּוִד. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״מַפְתֵּחַ בֵּית מַקְדְּשָׁא וְשֻׁלְטָן בֵּית דָּוִד״:
פסוק כג:וּתְקַעְתִּיו יָתֵד בְּמָקוֹם נֶאֱמָן. ״וַאֲמַנִּינִיהּ אֲמַרְכַּל מְהֵימָן מְשַׁמֵּשׁ בַּאֲתַר קַיָּם״ תַּרְגּוּם יוֹנָתָן. נֶאֱמָן לְשׁוֹן ׳קִיּוּם׳, מָקוֹם שֶׁהוּא נֶאֱמָן לַנִּשְׁעָנִים עָלָיו כִּי לֹא יִמּוֹט. סָרֵס אֶת הַמִּקְרָא: ״וּתְקַעְתִּיו יָתֵד נֶאֱמָן בְּמָקוֹם״:
פסוק כד:הַצֶּאֱצָאִים וְהַצְּפִיעוֹת. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״בְּנַיָּא וּבְנֵי בְּנַיָּא״. וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ עִם ״צְפִיעֵי הַבָּקָר״ (יחזקאל ד:טו), לִמֵּד שֶׁהוּא לְשׁוֹן עוֹלָלִים דַּקִּים הַיּוֹצְאִים מִמְּעֵי אִמָּן, וְיִהְיֶה צְפִיעֵי לְשׁוֹן ׳יְצִיאָה׳, דָּבָר הַיּוֹצֵא:
פסוק כד:כָּל כְּלֵי הַקָּטָן. הַקְּטַנִּים שֶׁבְּמִשְׁפְּחוֹתָם יִהְיוּ מִתְפָּאֲרִין בּוֹ וְנִסְמָכִין עָלָיו:
פסוק כד:מִכְּלֵי הָאַגָּנוֹת וְעַד כָּל כְּלֵי הַנְּבָלִים. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״מִכָּהֲנַיָּא לְבִישֵׁי אֵפוֹדָא וְעַד בְּנֵי לֵוִי אַחֲדֵי נִבְלַיָּא״, וְיִהְיֶה אַגָּנוֹת לְשׁוֹן ׳כְּלֵי שָׁרֵת׳, שֶׁמְּשָׁרְתִין בָּהֶם הַכֹּהֲנִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:
פסוק כד:הַנְּבָלִים. שֶׁאוֹמְרִים בְּנֵי לֵוִי בָּהֶן הַשִּׁיר:
פסוק כה:תָּמוּשׁ הַיָּתֵד. גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל שֶׁבְנָא:
פסוק כה:וְנִכְרַת הַמַּשָּׂא אֲשֶׁר עָלֶיהָ. בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ וְסִיעָתוֹ הַנִּסְמָכִים עָלָיו וְהַתּוֹלִים בּוֹ כְּלֵי תִפְאַרְתָּם. וּלְפִי שֶׁדִּמָּהוּ לְיָתֵד, דִּמָּה הַמִּתְפָּאֲרִים בּוֹ וְנִשְׁעָנִים עָלָיו לְמַשָּׂא שֶׁמַּטְעִינִים עַל הַיָּתֵד. וְיֵשׁ פּוֹתְרִים אוֹתוֹ: וְתִתְקַיֵּם הַנְּבוּאָה שֶׁנִּתְנַבְּאָה עָלָיו:
