פסוק א:הִנֵּה ה׳ בּוֹקֵק הָאָרֶץ וּבוֹלְקָהּ. הֲרֵי נְבוּאָה זוֹ פֻּרְעָנוּת לְיִשְׂרָאֵל, לְפִי שֶׁנִּבָּא לָהֶם נֶחָמָה זוֹ, וְהֵם עֲתִידִים לִרְאוֹת לְפָנֶיהָ צָרָה רַבָּה, לְכָךְ אָמַר לָהֶם: ״לֹא לָכֶם אֲנִי אוֹמֵר שֶׁתִּירָשׁוּהָ, כִּי הִנֵּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹקֵק וּבוֹלֵק אֶתְכֶם, וְהַנּוֹתָרִים מִכֶּם לְיוֹם הַגְּאוּלָּה ״הֵמָּה יִשְׂאוּ קוֹלָם יָרֹנּוּ״״ (ישעיהו כד:יד), זֶהוּ סוֹף הָעִנְיָן, וְלָהֶם נִבֵּאתִי הַנְּבוּאָה הַטּוֹבָה:
פסוק א:בּוֹקֵק. מְרוֹקֵן:
פסוק א:וּבוֹלְקָהּ. מַחֲרִיבָהּ:
פסוק א:וְעִוָּה פָנֶיהָ. וְהִבְהִיל חֲשׁוּבֶיהָ. עִוָּה לְשׁוֹן ״נַעֲוֵיתִי מִשְּׁמוֹעַ״ (ישעיהו כא:ג):
פסוק ב:תוספת: וְהָיָה כָעָם כַּכֹּהֵן. לֹא כִּשְׁאָר הוֹלְכֵי דְרָכִים, שֶׁהָאָדוֹן מוֹלִיכוֹ עַבְדּוֹ וְהַגְּבִירָה מוֹלִיכָה שִׁפְחָתָהּ, הָאָדוֹן נִכְבָּד וְהָעֶבֶד נִקְלֶה, הַגְּבִירָה נִכְבֶּדֶת וְהַשִּׁפְחָה נִקְלֵית, אֲבָל כְּשֶׁהַשַּׁבַּאי מוֹלִיךְ הַשְּׁבוּיִים, הַכֹּל שָׁוִין לְפָנָיו:
פסוק ב:כַּקּוֹנֶה כַּמּוֹכֵר. בִּזְמַן שֶׁהָעָם יוֹשֵׁב עַל נַחֲלָתוֹ לָבֶטַח, הַקּוֹנֶה שָׂמֵחַ וְהַמּוֹכֵר עָצֵב שֶׁלֹּא יָשׁוּב מִמְכָּרוֹ, אֲבָל כְּשֶׁהַשַּׁבַּאי מוֹלִיכָם, הַקּוֹנֶה אַל יִשְׂמַח וְהַמּוֹכֵר אַל יִתְאַבֵּל. וְכֵן כַּמַּלְוֶה כַּלֹּוֶה שְׁנֵיהֶם שָׁוִים, שֶׁהַלֹּוֶה אֵין לוֹ לִפְרוֹעַ, וְהַמַּלְוֶה אִם לֹא הִלְוָה לָזֶה הָיָה הַשַּׁבַּאי נוֹטְלוֹ כְּמוֹ כֵן. כַּנֹּשֶׁה כַּאֲשֶׁר נוֹשֶׁה בּוֹ – לוֹה נוֹפֵל בְּכֶסֶף, וְנוֹשֶׁה נוֹפֵל בְּכָל שְׁאָר דְּבָרִים, כְּגוֹן: יַיִן וְשֶׁמֶן וּתְבוּאָה וּדְבַשׁ, כְּדִכְתִיב (דברים כד:י): ״כִּי תַשֶּׁה בְרֵעֲךָ מַשַּׁאת מְאוּמָה״. עד כאן:
פסוק ג:הִבּוֹק תִּבּוֹק. תִּתְרוֹקֵן:
פסוק ג:הִבּוֹז תִּבּוֹז. לְשׁוֹן בִּזָּה וְשָׁלָל:
פסוק ד:נָבְלָה. כְּמוֹ ״וְהֶעָלֶה נָבֵל״ (ירמיהו ח:יג), לְשׁוֹן ׳כָּמַשׁ׳ וְתַשּׁוּת כֹּחַ:
פסוק ד:אֻמְלְלָה. לְשׁוֹן ׳שִׁפְלוּת׳, כְּמוֹ ״הַיְּהוּדִים הָאֻמְלָלִים״ (נחמיה ג:לד):
פסוק ד:תֵּבֵל. הִיא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא מְתֻבֶּלֶת בְּמִצְוֹת הַרְבֵּה:
פסוק ד:מְרוֹם עַם הָאָרֶץ. גָּאוֹן עַם הָאָרֶץ:
פסוק ה:וְהָאָרֶץ חָנְפָה. כְּמִין חֲנִיפוּת: עוֹשָׂה עֵשֶׂב וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה קָמָה, מַרְאָה קָמָה וְאֵין חִטִּין בְּקַשֶּׁיהָ:
פסוק ה:תַּחַת יוֹשְׁבֶיהָ. בִּשְׁבִיל יוֹשְׁבֶיהָ:
פסוק ה:בְּרִית עוֹלָם. הִיא הַתּוֹרָה שֶׁקִּבְּלוּ בִּבְרִית:
פסוק ו:עַל כֵּן אָלָה. בַּעֲוֹן שְׁבוּעַת שָׁוְא:
פסוק ו:חָרוּ. לְשׁוֹן יָבֵשׁ וְצָמָא בְּחוֹם חֹרֶב, כְּמוֹ ״נִחַר מַפֻּחַ״ (ירמיה ו:כט):
פסוק ח:מְשׂוֹשׂ תֻּפִּים. שֶׁהֱיִיתֶם אוֹמְרִים ״הִנֵּה שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה״ (ישעיהו כב:יג):
פסוק י:קִרְיַת תֹּהוּ. כְּשֶׁתִּשָּׁבֵר נִקְרֵאת קִרְיַת תֹּהוּ:
פסוק י:מִבּוֹא. מִלָּבוֹא לְתוֹכָהּ אִישׁ׃
פסוק יא:עָרְבָה. הֶחְשִׁיכָה:
פסוק יא:מְשׂוֹשׂ הָאָרֶץ. הִיא יְרוּשָׁלַיִם:
פסוק יב:וּשְׁאִיָּה יֻכַּת שָׁעַר. עַל יְדֵי שְׁאִיַּת גַּלְמוּד, שֶׁיִּהְיוּ הַבָּתִּים שׁוֹאִים מֵאֵין יוֹשֵׁב, יֻכְּתוּ הַשְּׁעָרִים עַל יְדֵי מַזִּיקִין:
פסוק יג:כִּי כֹה. יִשָּׁאֲרוּ יִשְׂרָאֵל בְּקֶרֶב הָעַמִּים, אֶחָד בְּעִיר וּשְׁנַיִם בְּמִשְׁפָּחָה:
פסוק יג:כְּנֹקֶף זַיִת. הַמַּשְׁאִיר גַּרְגְּרִים בְּרֹאשׁ אָמִיר:
פסוק יד:הֵמָּה יִשְׂאוּ קוֹלָם. לְאוֹתוֹ הַמְּעַט הַנִּשְׁאָר תָּבֹא הַטּוֹבָה שֶׁנִּבֵּאתִי לְמַעְלָה (ישעיהו כג:יח):
פסוק יד:צָהֲלוּ מִיָּם. יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצָּהֲלוּ עַל הַיָּם בִּגְאֻלַּת מִצְרַיִם:
פסוק טו:עַל כֵּן בָּאֻרִים. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״בְּמֵיתֵי נְהוֹרָא לְצַדִּיקַיָּא״, עַל שְׁתֵּי (ספרים אחרים: מְאוֹרוֹת) שֶׁל גָּאוּלַת בָּבֶל וְשֶׁל אֱדוֹם. וּמְנַחֵם אָמַר (מחברת: אר) ׳אוּרִים׳ לְשׁוֹן ׳נְקִיעִים וּסְעִיפִים׳ שֶׁהָיוּ בּוֹרְחִים שָׁם, וְכֵן ״אוּר כַּשְׂדִּים״ (בראשית יא:כח) בִּקְעַת כַּשְׂדִּים, וְכֵן ״מְאוּרַת צִפְעוֹנִי״ (ישעיהו יא:ח) נֶקַע חוֹר מְעוֹנָתוֹ:
פסוק טז:מִכְּנַף הָאָרֶץ. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״מִבֵּית מַקְדְּשָׁא״, שֶׁהוּא בְּסוֹף אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּמִזְרָחָהּ, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ (מעשר שני ה ב): לוֹד מִן הַמַּעֲרָב וְיַרְדֵּן מִן הַמִּזְרָח, נִמְצָא מִירוּשָׁלַיִם לְיַרְדֵּן מַהֲלַךְ יוֹם. וַאֲנִי אוֹמֵר לְפִי פְּשׁוּטוֹ: שָׁמַעְנוּ מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד שֶׁעֲתִידִין לְהַעֲלוֹת זְמִירוֹת מִכְּנַף הָאָרֶץ, וּמָה הֵן הַזְּמִירוֹת? צְבִי לַצַּדִּיק – עָתִיד לִהְיוֹת מַצָּב וּתְקוּמָה לַצַּדִּיקִים:
פסוק טז:וָאֹמַר רָזִי לִי וגו׳. אוֹי לִי שֶׁנִּגְלוּ לִי שְׁנֵי רָזִים: רָז פֻּרְעָנוּת וְרָז יְשׁוּעָה, וַהֲרֵי תִּרְחַק הַיְשׁוּעָה עַד שֶׁיָּבֹאוּ אוֹיְבִים, בּוֹזְזִים אַחַר בּוֹזְזִים אֲחֵרִים וְשׁוֹדְדִים אַחֲרֵי שׁוֹדְדִים (סנהדרין צד א). חָמֵשׁ בְּגִידוֹת אֲמוּרוֹת כָּאן:
פסוק יז:פַּחַד וָפַחַת וָפָח עָלֶיךָ. עַל הָעַמִּים יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ:
פסוק יז:פַּחַת. גֻּמָּא לִפּוֹל בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁמְּפָרֵשׁ וְאוֹמֵר:
פסוק יח:הַנָּס (מפני) [מִקּוֹל] הַפַּחַד יִפֹּל אֶל הַפַּחַת וְגוֹ׳ – הַנִּמְלָט מֵחֶרֶב מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף יִפּוֹל אֶל חֶרֶב מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, וְהַנִּמְלָט מִשָּׁם יִלָּכֵד בַּפַּח בְּמִלְחֶמֶת גּוֹג:
פסוק יט:רֹעָה הִתְרֹעֲעָה. לְשׁוֹן שֶׁבֶר, כְּמוֹ (תהלים ב:ט) ״תְּרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל״:
פסוק יט:פּוֹר הִתְפּוֹרְרָה. לְשׁוֹן פֵּרוּרִין:
פסוק כ:כַּמְּלוּנָה. סֻכַּת נוֹצְרִים שֶׁבְּרֹאשׁ הָאִילָן:
פסוק כא:צְבָא הַמָּרוֹם. יַפִּיל שָׂרֵי הָאֻמּוֹת תְּחִלָּה (מכילתא בשלח שירה ב):
פסוק כב:וְאֻסְּפוּ. הָעַכּוּ״ם אֲסֵפָה, שֶׁהוּא לְרָעָתָם, לְהַכְנִיס אַסִּיר אֶל בּוֹר הַמּוּכָן לוֹ, מְחֻיָּבֵי גֵּיהִנֹּם לַגֵּיהִנֹּם:
פסוק כב:וְסֻגְּרוּ עַל מַסְגֵּר. הֵם שִׁבְעָה מְדוֹרֵי גֵּיהִנֹּם:
פסוק כב:וּמֵרֹב יָמִים יִפָּקֵדוּ. עֲוֹנוֹת יָמִים רַבִּים יִפָּקְדוּ עֲלֵיהֶם, וְזֶהוּ שֶׁיִּסֵּד הַקָּלִירִי (בסלוק של יוצר דפרשת זכור): ״לְרֹב יָמִים לְהִמָּנוֹת, לַחְשׁוֹב לָהֶם חֶשְׁבּוֹנוֹת״:
פסוק כג:וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וגו׳. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וְיִבְהֲתוּן דְּפָלְחִין לְסִיהֲרָא וְיִתְכַּנְעוּן דְּסָגְדִין לְשִׁמְשָׁא״:
