פסוק א:עִיר עָז לָנוּ יְשׁוּעָה יָשִׁית. הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁהָיָה מֵאָז תָּמִיד לָנוּ לְעוֹז, יְשׁוּעָה יָשִׁית הַמּוֹשִׁיעַ אֶת חוֹמוֹתֶיהָ וְאֶת חֵילָה:
פסוק א:וָחֵל. חוֹמָה נְמוּכָה שֶׁלִּפְנֵי הַחוֹמָה הַגְבוֹהַּ:
פסוק ב:פִּתְחוּ שְׁעָרִים. שֶׁלָּהּ, וְיָבֹא לְתוֹכָהּ גּוֹי צַדִּיק:
פסוק ב:שֹׁמֵר. שֶׁשָּׁמַר וְצִפָּה בְּגָלוּתוֹ יָמִים רַבִּים לֶאֱמוּנָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁיְּקַיֵּם הַבְטָחָתוֹ שֶׁהִבְטִיחַ עַל פִּי נְבִיאָיו לְגָאֳלָם:
פסוק ב:שֹׁמֵר. מַמְתִּין, וְכֵן (בראשית לז:יא) ״וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר״, וְכֵן (דברים ז:יב) ״וְשָׁמַר ה׳ אֱלֹהֶיךָ לְךָ״:
פסוק ג:יֵצֶר. שֶׁהָיָה סָמוּךְ עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְנִשְׁעָן עָלָיו בְּחָזְקָה, שֶׁלֹּא זָז מֵאֱמוּנָתוֹ בִּשְׁבִיל שׁוּם אֵימָה וְיִסּוּרִין:
פסוק ג:תִּצֹּר. שֶׁיְּהֵא שָׁלוֹם, כִּי בְךָ הָיָה בָּטוּחַ, לְפִיכָךְ הָגוּן לְךָ לְנָצְרוֹ:
פסוק ד:כִּי בְּיָהּ ה׳. כִּי יֵשׁ לִסְמֹךְ עָלָיו, שֶׁהוּא ״דְּחִילָא ה׳״, סֶלַע וְצוּר מַחֲסֶה עוֹלָמִים:
פסוק ה:יֹשְׁבֵי מָרוֹם. צוֹר וְשָׁאָר אֲרָצוֹת:
פסוק ו:רַגְלֵי עָנִי. מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: ״עָנִי וְרֹכֵב עַל הַחֲמוֹר״ (זכריה ט:ט):
פסוק ו:פַּעֲמֵי דַלִּים. יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיוּ דַלִּים עַד הֵנָּה:
פסוק ז:אֹרַח לַצַּדִּיק מֵישָׁרִים. אֹרַח שֶׁתְּהֵא מִישׁוֹר לְקִבּוּל שְׂכָרוֹ שֶׁל צַדִּיק, אַתָּה ה׳ שֶׁאַתָּה אֵל יָשָׁר תְּפַלֵּס מַעְגַּל צַדִּיק, לְהוֹלִיכוֹ בְּאוֹתוֹ אוֹרַח שֶׁיְּקַבֵּל שְׂכָרוֹ. וְהַצַּדִּיק הוּא יַעֲקֹב וְזַרְעוֹ, וְכֹה פִּתְרוֹנוֹ: אֹרַח לַצַּדִּיק לִטּוֹל שָׂכָר מֵישָׁרִים שֶׁנּוֹהֵג בָּהֶן:
פסוק ז:יָשָׁר. אַתָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעְגַּל רַגְלֵי הַצַּדִּיק תְּפַלֵּס לוֹ לְאוֹתוֹ אֹרַח. פִּלּוּס זֶה לְשׁוֹן קונטרפיי״ש בלע״ז, כְּמֶלֶךְ הַיּוֹשֵׁב וּמְחַשֵּׁב וּמְשַׁקֵּל בְּלִבּוֹ אֵיזֶה יִכְשַׁר, הַזֶּה אוֹ זֶה, כָּךְ הַיָּשָׁר בְּלִבּוֹ לְהוֹלִיכוֹ בְּדֶרֶךְ קִבּוּל שָׂכָר עַל כָּל אֲשֶׁר הִנְהִיג מַעֲשָׂיו לְפָנֶיךָ בְּכִשְׁרוֹן:
פסוק ח:אַף אֹרַח מִשְׁפָּטֶיךָ ה׳ קִוִּינוּךָ. כַּאֲשֶׁר צָפִינוּ לְקַבּוּל הַטּוֹבָה מֵאִתְּךָ, אַף כָּךְ קִוִּינוּ לְהַרְאוֹתֵנוּ אוֹרַח מִשְׁפְּטֵי נִקְמָתֶיךָ בָּרְשָׁעִים:
פסוק ח:לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ. אִוְּתָה נַפְשֵׁנוּ לִרְאוֹת שֵׁם שֶׁיֵּצֵא לְךָ מֵאָז, לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בְּצָרֶיךָ:
פסוק ט:נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ. בְּגָלוּתִי, שֶׁדּוֹמָה לַלַּיְלָה, לַעֲשׂוֹת אֶת אֵלֶּה:
פסוק ט:אַף רוּחִי בְקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךָּ. אֶתְחַנֵּן לְךָ לְכָל זֶה, לָמָּה? כִּי כַּאֲשֶׁר מִשְׁפָּטֶיךָ בָּאִים לָאָרֶץ שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה מִשְׁפָּט בָּרְשָׁעִים:
פסוק ט:צֶדֶק לָמְדוּ יֹשְׁבֵי תֵבֵל. לְמֵדִים לְהַצְדִּיק אֶת דִּינֶיךָ וּלְהוֹדוֹת עַל מִדּוֹתֶיךָ, שֶׁרוֹאִים הַחוֹטֵא לוֹקֶה וְהַצַּדִּיק מְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב:
פסוק י:יֻחַן רָשָׁע בַּל לָמַד צֶדֶק. וְכִי יֵשׁ לְךָ לָחוֹן אֶת עֵשָׂו הָרָשָׁע אֲשֶׁר דָּר בֵּין שְׁנֵי צַדִּיקִים וְלֹא לָמַד צֶדֶק (סנהדרין לט ב):
פסוק י:בְּאֶרֶץ נְכֹחוֹת. יְרוּשָׁלַיִם וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, יְעַוֵּל לִשְׁלוֹל וְלָבֹז וּלְהַשְׁחִית:
פסוק י:וּבַל יִרְאֶה גֵּאוּת ה׳. לֹא חָשַׁב בְּעֵינָיו גָּדְלְךָ וְגַאֲוָתְךָ, וּבַל יִרְאֶה לְשׁוֹן ׳רְגִילוּת וּתְמִידוּת׳: לֹא רָאָה, לֹא חָשַׁב, כְּמוֹ ״כָּכָה יַעֲשֶׂה אִיּוֹב״ (איוב א:ה):
פסוק יא:ה׳ רָמָה יָדְךָ וגו׳. רָאִיתִי מִדְרְשֵׁי אַגָּדָה רַבִּים לַמִּקְרָאוֹת שֶׁל פָּרָשָׁה זוֹ, עֶלְיוֹנָה וְתַחְתּוֹנָה, וְאֵינָם מְיֻשָּׁבִים אוֹ עַל דִּקְדּוּק הַלָּשׁוֹן אוֹ עַל סֵדֶר הַמִּקְרָאוֹת, וְהֻצְרַכְתִּי לְבָאֵר אוֹתָהּ עַל אָפְנֵי סִדְרָהּ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה יֵשׁ שֶׁמְּבַקֵּשׁ הַנָּבִיא וְכוּ׳, אָמַר לוֹ: מוּטָב שֶׁיֶּחֱזוּ וְיֵבוֹשׁוּ (אליהו זוטא כא). וְאֵין זֶה אַחַר הַלָּשׁוֹן, שֶׁאֵין כָּתוּב כָּאן ׳הָרִימָה יָדְךָ׳. וְעוֹד, שֶׁאַף הַתֵּיבָה חֲלוּקָה מִתֵּיבָה כַּיּוֹצֵא בָּהּ; כָּל ׳יָד רָמָה׳ שֶׁבַּמִּקְרָא טַעֲמוֹ לְמַטָּה וְזֶה טַעֲמוֹ לְמַעְלָה, כְּמוֹ (בראשית לז:ז) ״הִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי״, וּכְמוֹ (רות א:טו) ״הִנֵּה שָׁבָה יְבִמְתֵּךְ״, שֶׁכֻּלּוֹ לְשׁוֹן עָבָר. אַף זֶה – ה׳, נִסְתַּלְּקָה יַד גְּבוּרָתְךָ מֵעַל צָרֶיךָ, בַּל יִרְאוּ גְּבוּרָתְךָ כִּי רָאוּ דַּרְכָּם צָלְחָה. בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, יֶחֱזוּ וְיֵבוֹשׁוּ:
פסוק יא:קִנְאַת עָם בַּטּוֹבָה שֶׁתֵּיטִיב לְעַמְּךָ, אַף בְּעַצְמָן יִרְאוּ מִשְׁפַּט נִקְמָתְךָ שֶׁתֹּאכְלֵם הָאֵשׁ:
פסוק יב:תִּשְׁפֹּת. תָּכִין, וְכֵן ״שְׁפֹת הַסִּיר״ (מלכים ב ד:לח), וְכֵן ״לַעֲפַר מָוֶת תִּשְׁפְּתֵנִי״ (תהלים כב:טז), וְיֵשׁ לִפְתּוֹר אֶת כֻּלָּן לְשׁוֹן ׳שִׂימָה׳ – תָּשִׁית שָׁלוֹם לָנוּ:
פסוק יב:כִּי גַם כָּל מַעֲשֵׂינוּ. הָרָעִים:
פסוק יב:פָּעַלְתָּ לָּנוּ. כְּנֶגְדָּם לָקַחְנוּ מִיָּדְךָ בְּכָל חַטֹּאתֵינוּ:
פסוק יג:בְּעָלוּנוּ. נַעֲשׂוּ לָנוּ אֲדֹנִים וְנָגְשׂוּנוּ:
פסוק יג:זוּלָתֶךָ. בְּדָבָר שֶׁלֹּא כִּרְצוֹנְךָ, דָּרוֹשׁ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים, לַעֲבוֹר עַל תּוֹרָתֶךָ, וַאֲנַחְנוּ לְבַד בְּךָ הִזְכַּרְנוּ, וְלֹא נַזְכִּיר שֵׁם אֱלֹהוּתוֹ בְּאֵל אַחֵר אֶלָּא בּוֹ לְבַדּוֹ:
פסוק יג:שְׁמֶךָ. שֵׁם אֱלֹהוּתְךָ נַזְכִּיר, לֵאמֹר כִּי אֱלֹהֵינוּ לְבַד הוּא אֱלֹהִים:
פסוק יד:מֵתִים בַּל יִחְיוּ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁלֹּא יִחְיוּ הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה לָעוֹלָם הַבָּא, וְהָרְפָאִים הָאֵלֶּה שֶׁרִפּוּ יְדֵיהֶם מִמִּצְווֹתֶיךָ בַּל תְּהִי לָהֶם תְּקוּמָה:
פסוק יד:לָכֵן פָּקַדְתָּ וַתַּשְׁמִידֵם. הֲלֹא פָּקַדְתָּ עֲלֵיהֶם כְּבָר וְתַשְׁמִידֵם בְּאִמְרֵי פִיךָ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק״ (שמות יז:יד):
פסוק טו:יָסַפְתָּ לַגּוֹי. לְיִשְׂרָאֵל יָסַפְתָּ לָהֶם תּוֹרָה וּגְדֻלָּה וְכָבוֹד, וְכָל כַּמָּה שֶׁיָּסַפְתָּ לָהֶם נִכְבַּדְתָּ, שֶׁהֵם מוֹדִים וּמְשַׁבְּחִים לְפָנֶיךָ עַל כָּל הַטּוֹבָה (תנחומא פנחס טז). הֲרֵי בְּטוֹבָתָם כָּךְ עוֹשִׂים יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ קִלּוּס וְכָבוֹד, וּבְצַר לָהֶם:
פסוק טז:ה׳ בַּצַּר פְּקָדוּךָ. אֵינָם מְהַרְהֲרִים אַחַר מִדּוֹתֶיךָ:
פסוק טז:צָקוּן לַחַשׁ. שֶׁפֶךְ שִׂיחַ וּתְפִלָּה:
פסוק טז:מוּסָרְךָ לָמוֹ. בִּהְיוֹת מוּסַר יִסּוּרֶיךָ בָּאִין עֲלֵיהֶם, וְכָךְ הִיא תְּפִלָּתָם:
פסוק יז:כְּמוֹ הָרָה תַּקְרִיב לָלֶדֶת וְגוֹ׳ כֵּן הָיִינוּ מִפָּנֶיךָ. רוֹאִים אָנוּ צָרוֹת מִתְחַדְּשׁוֹת וּסְבוּרִים אָנוּ שֶׁהֵם מִינֵי סִימָנֵי יְשׁוּעָה וּגְאֻלָּה, לְפִי שֶׁאָנוּ מֻבְטָחִים לִגָּאֵל מִתּוֹךְ צוּקָה וְצָרָה כְּיוֹלֵדָה זוֹ שֶׁהֵם מִינֵי סִימָנֵי יְשׁוּעָה וּגְאֻלָּה:
פסוק יז:מִפָּנֶיךָ. מִפְּנֵי גְזֵרוֹתֶיךָ:
פסוק יח:הָרִינוּ חַלְנוּ. חִיל כְּיוֹלֵדָה, כְּאִלּוּ יָלַדְנוּ, כְּאִלּוּ קְרוֹבִים אָנוּ לְהִגָּאֵל, וְהוּא רוּחַ וְאֵין יְשׁוּעָה:
פסוק יח:יְשׁוּעֹת בַּל נַעֲשֶׂה אֶרֶץ. בְּכָל סִבְלֵינוּ וְצָרָתֵינוּ אֵין אָנוּ מְכִינִים לָנוּ יְשׁוּעָה:
פסוק יח:וּבַל יִפְּלוּ. וְאֵין נוֹפְלִין הָעַמִּים, שֶׁהֵם יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, שֶׁכָּבְשׁוּ וּמָלְאוּ אֶת הָאָרֶץ. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם בַּל יִפְּלוּ לְשׁוֹן ״וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ״ (שמות לג:טז), אֵין יוֹשְׁבֵי תֵבֵל יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת פֶּלֶא:
פסוק יט:יִחְיוּ מֵתֶיךָ. כָּאן הִתְפַּלֵּל שֶׁיִּחְיוּ הַצַּדִּיקִים, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ יִחְיוּ אוֹתָן שֶׁמּוּמָתִין עָלֶיךָ. יֵצֵא דְּבַר מַלְכוּת מִלְּפָנֶיךָ לוֹמַר נְבֵלָתִי יְקוּמוּן, נְבֵלוֹת עַמִּי שֶׁנִּבְּלוּ עַצְמָן עָלַי, לָהֶם תְּהִי תְּקוּמָה זוֹ. חִלּוּף לְמַה שֶׁכָּתוּב לְמַעְלָה (ישעיהו כו:יד) ״רְפָאִים בַּל יָקוּמוּ״, אֲבָל אֵלּוּ יְקוּמוּן:
פסוק יט:הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ. כָּל זֶה יֹאמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, ״הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ״ לְשׁוֹן צִוּוּי הוּא זֶה:
פסוק יט:כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ. כִּי נָאֶה לְךָ לַעֲשׂוֹת כֵּן, שֶׁיְּהֵא טַל תּוֹרָתְךָ וּמִצְווֹתֶיךָ לָהֶם טַל שֶׁל אוֹר:
פסוק יט:וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל. וְלָאָרֶץ וְלֶעָפָר תַּפִּיל אֶת אֶרֶץ רְפָאִים, שֶׁרִפּוּ יְדֵיהֶם מִתּוֹרָתֶךָ (כתובות קיא ב):
פסוק יט:רְפָאִים תַּפִּיל. לְפִי שֶׁאָמַר ״וּבַל יִפְּלוּ יוֹשְׁבֵי תֵבֵל״ (ישעיהו כו:יח), חוֹזֵר וְאוֹמֵר: אַתָּה הַפִּילֵם, כִּי אֵין בְּצִדְקוֹתֵינוּ כְּדֵי לְהַפִּילָם:
פסוק כ:לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ. תְּשׁוּבָה זוֹ הֵשִׁיבוּהוּ לַנָּבִיא: לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ – בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. דָּבָר אַחֵר: הִתְבּוֹנֵן עַל מַעֲשֶׂיךָ בְּחַדְרֵי לִבְּךָ. כָּךְ דָּרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא (תנחומא ויצא ה):
פסוק כ:וּסְגֹר דַּלְתָּךְ בַּעֲדֶךָ תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״עֲבִיד לָךְ עוֹבְדִין טָבִין דְּיָגִנּוּן עֲלָךְ״, וְרַבִּי תַּנְחוּמָא דָּרַשׁ: סְגוֹר דַּלְתֵי פִּיךָ, שֶׁלֹּא תְהַרְהֵר אַחַר מִדַּת הַדִּין:
פסוק כ:חֲבִי. הִתְחַבְּאִי מְעַט עַד יַעֲבָר זָעַם, כִּי אֱמֶת אֶפְקֹד עַל שׂוֹנְאֶיךָ:
פסוק כא:כִּי הִנֵּה ה׳ יוֹצֵא וְגוֹ׳. מִמִּדַּת הָרַחֲמִים לְמִדַּת הַדִּין (ירושלמי תענית ב א):
פסוק כא:יוֹשֵׁב הָאָרֶץ. הוּא הַר שֵׂעִיר:
פסוק כא:עַל הֲרוּגֶיהָ. שֶׁהָרְגוּ בְּיִשְׂרָאֵל:
