פסוק א:עַל לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִחַ וְגוֹ׳. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״עַל מַלְכָּא דְּאִתְרַבְּרַב כְּפַרְעֹה מַלְכָּא קַדְמָאָה וְעַל מַלְכָּא דְּאִתְגָּאֵי כְּסַנְחֵרִב מַלְכָּא תְּנִינָא״. ׳בָּרִחַ׳ לְשׁוֹן ׳פָּשׁוּט׳ כַּבְּרִיחַ הַזֶּה, לְפִי שֶׁהוּא רִאשׁוֹן:
פסוק א:עֲקַלָּתוֹן. לְשׁוֹן כָּפוּל, לְפִי שֶׁהוּא שֵׁנִי. וְאוֹמֵר אֲנִי: לְפִי שֶׁאֵלּוּ שָׁלֹשׁ אֻמּוֹת חֲשׁוּבוֹת, מִצְרַיִם וְאַשּׁוּר וֶאֱדוֹם, לְכָךְ אָמַר עַל אֵלּוּ כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּסוֹף הָעִנְיָן ״וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם״ (ישעיהו כז:יג):
פסוק א:לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִחַ. הוּא מִצְרָיִם:
פסוק א:לִוְיָתָן נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן. הוּא אַשּׁוּר:
פסוק א:וְהָרַג אֶת הַתַּנִּין אֲשֶׁר בַּיָּם. הִיא יוֹשֶׁבֶת בְּלֵב יַמִּים, וְכֵן כִּתִּיִּים קְרוּיִים אִיֵּי הַיָּם:
פסוק ב:בַּיּוֹם הַהוּא. בְּעֵת הַגְּאֻלָּה יָשִׁירוּ לְיִשְׂרָאֵל: ״זוֹ הִיא כֶּרֶם חֶמֶר, הוֹצִיאָה יֵינָהּ הַטּוֹב״. חֶמֶר – וינו״ש בלע״ז:
פסוק ג:אֲנִי יְהוָה נֹצְרָהּ. בְּעֵת הַגָּלוּת:
פסוק ג:לִרְגָעִים אַשְׁקֶנָּה. מְעַט מְעַט אֲנִי מַשְׁקֶה אוֹתָהּ כּוֹס פֻּרְעָנוּת הַבָּאָה עָלֶיהָ, פֶּן אֶפְקֹד עָלֶיהָ בְּבַת אַחַת וַאֲכַלֶּנָּה, לְכָךְ לַיְלָה וָיוֹם אֲנִי מִתְבּוֹנֵן בָּהּ. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: אִם לֹא שֶׁאֲנִי פּוֹקֵד עֲלֵיהֶם עֲווֹנוֹת שֶׁהֵם מַרְגִּילִים לְפָנַי, לַיְלָה וָיוֹם הָיִיתִי מֵגִין עֲלֵיהֶם:
פסוק ד:חֵמָה אֵין לִי. אֵין לִי פֶּה לְהַגְבִּיר חֲמָתִי עַל הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמָזָלוֹת, לְפִי שֶׁאַף יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, וּמִדַּת הַדִּין מְקַטְרֶגֶת:
פסוק ד:מִי יִתְּנֵנִי שָׁמִיר שַׁיִת בַּמִּלְחָמָה. בִּבְנֵי מִלְחַמְתִּי וְהוּא יִשְׁמָעֵאל, מִי יִתְּנֵנִי וְאוּכַל לִפְקוֹד עֲלֵיהֶם, וְלֹא תוּכַל מִדַּת הַדִּין לִמְחוֹת שֶׁיָּשׁוּבוּ יִשְׂרָאֵל בִּתְשׁוּבָה, וְהִיא נוֹתֶנֶת אוֹתִי שָׁמִיר וָשַׁיִת בִּבְנֵי מִלְחָמָה. אֶפְסַע פְּסִיעָה עַל מִדַּת הַדִּין וְאֶפְקוֹד עֲלֵיהֶם אַף יִתְרוֹן וְנוֹסָפוֹת עַל עֲוֹנָם, וַאֲצִיתֵם יָחַד. כֵּן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן עַל הָאֻמּוֹת, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה פֵּרְשׁוּ (עבודה זרה ד א) עַל יִשְׂרָאֵל, וְהוּא מוּסָב עַל הַכֶּרֶם. חֵמָה אֵין לִי. בְּכָל הַכְּעָסִים שֶׁהִכְעִיסָנִי הַכֶּרֶם הַזֹּאת, לֹא אוּכַל לִשְׁפּוֹךְ חֲמָתִי לְבַעֲרָהּ מִפְּנֵי הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתֵיהֶם. מִי יִתְּנֵנִי כְּיָמִים שֶׁעָבְרוּ, לוּלֵי הַשְּׁבוּעָה הָיִיתִי שָׁמִיר וָשַׁיִת וּפוֹשֵׁעַ בַּכֶּרֶם וַאֲצִיתֶנָּה יָחַד:
פסוק ה:אוֹ יַחֲזֵק בְּמָעוּזִּי. ׳אוֹ׳ לְשׁוֹן ׳אִם׳, כְּמוֹ ״אוֹ נוֹדַע כִּי שׁוֹר נַגָּח הוּא״ (שמות כא:לו). אוֹ יַחֲזִיק עַמִּי בְּמָעֻזִּי שֶׁלֹּא יְבַקֵּשׁ מָעֹז אֶלָּא מָעֻזִּי, אָז יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי לְהָנִיחַ דַּעְתִּי וְאַפִּי, שֶׁמִּתְקַשְׁקֶשֶׁת בִּי עַל שֶׁאֵינִי נוֹקֵם בְּצָרַי, וְאֶנָּקֵם בָּהֶם:
פסוק ה:שָׁלוֹם יַעֲשֶׂה לִּי. מִמִּדַּת הַדִּין, שֶׁלֹּא יוּכַל לְקַטְרֵג וְלוֹמַר: ״מַה נִּשְׁתַּנּוּ אֵלּוּ מֵאֵלּוּ?״
פסוק ו:הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקֹב. הֲלֹא יְדַעְתֶּם מַה עָשִׂיתִי בָּרִאשׁוֹנָה? הַבָּאִים לְמִצְרַיִם אֲשֶׁר הִשְׁרִישׁ יַעֲקֹב, צָצוּ וּפָרְחוּ שָׁם עַד (אֲשֶׁר) מָלְאוּ פְנֵי תֵבֵל תְּנוּבָה:
פסוק ז:הַכְּמַכַּת מַכֵּהוּ הִכָּהוּ הַרְּאִיתֶם בִּגְבוּרָתִי, שֶׁכְּמַכַּת הַמַּכֶּה יַעֲקֹב הִכִּיתִיו? הֵם טִבְּעוּם בַּמַּיִם וַאֲנִי טִבַּעְתִּים בַּמַּיִם. יֵשׁ תְּמִיהוֹת שֶׁהֵם מִתְקַיְּמוֹת, כְּגוֹן זוֹ, וּכְגוֹן (שמואל א ב:כז) ״הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי אֶל בֵּית אָבִיךָ״, (יחזקאל ח:ו) ״הֲרוֹאֶה אַתָּה מָה הֵמָּה עוֹשִׂים״:
פסוק ז:אִם כְּהֶרֶג יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיוּ הֲרוּגִין שֶׁל פַּרְעֹה, הוֹרֵג פַּרְעֹה וְעַמּוֹ?
פסוק ח:בְּסַאסְּאָה. בְּאוֹתָהּ מִדָּה:
פסוק ח:בְּשַׁלְחָהּ תְּרִיבֶנָּה. כְּשֶׁשִּׁלְּחָה מִצְרַיִם אֶת יִשְׂרָאֵל, תְּרִיבֶנָּה הַמִּדָּה בִּסְאָה שֶׁלָּהּ:
פסוק ח:הָגָה בְּרוּחוֹ הַקָּשָׁה. ׳הָגָה׳ דִּבֵּר בְּדִבּוּרוֹ הַקָּשֶׁה:
פסוק ח:בְּיוֹם קָדִים. בְּיוֹם ״וַיּוֹלֶךְ ה׳ אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה״ (שמות יד:כא):
פסוק ט:לָכֵן. גַּם עַתָּה בְּזֹאת הָיָה מִתְכַּפֵּר עֲוֹן יַעֲקֹב לִזְכּוֹת לְהִגָּאֵל כְּמֵאָז:
פסוק ט:וְזֶה כָּל פְּרִי הַטּוֹב לוֹ לְהָסִיר חַטָּאתוֹ, אִם יָשִׂים כָּל אַבְנֵי מִזְבְּחוֹת בָּמוֹתָיו כְּאַבְנֵי גִיר מְנֻפָּצוֹת מְדֻקָּרוֹת. וְכֵן (תהלים קלז:ט) ״וְנִפֵּץ אֶת עוֹלָלַיִךְ״, וְכֵן (ירמיהו יג:יד) ״וְנִפַּצְתִּים אִיש אֶל אָחִיו״. גִּיר מִין צֶבַע הוּא:
פסוק ט:לֹא יָקֻמוּ אֲשֵׁרִים וְחַמָּנִים. לְמַעַן לֹא יָקִימוּ לָהֶם עֲבוֹדָה זָרָה:
פסוק י:כִּי עִיר בְּצוּרָה בָּדָד. כִּי בַּעֲשׂוֹתָם זֹאת, עִיר בְּצוּרָה שֶׁל יִשְׁמָעֵאל תִּהְיֶה בָּדָד, וְהַנָּוֶה יִהְיֶה מְשֻׁלָּח וְנֶעֱזָב כַּמִּדְבָּר:
פסוק י:שָׁם יִרְעֶה עֵגֶל. אֶפְרַיִם יִירָשֶׁנּוּ, שֶׁקָּרוּי ׳עֵגֶל׳, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו לא:יח) ״כְּעֵגֶל לֹא לֻמָּד״:
פסוק י:וְכִלָּה סְעִפֶיהָ. עֲנָפֶיהָ:
פסוק יא:בִּיבֹשׁ קְצִירָהּ. קְצִירֵי שָׁרָשֶׁיהָ, כְּמוֹ ״תְּשַׁלַּח קְצִירֶיהָ״ (תהלים פ:יב), ״וְעָשָׂה קָצִיר״ (איוב יד:ט). כְּלוֹמַר: כְּשֶׁתִּכְלֶה זְכוּת מְעַט שֶׁכִּבֵּד אֶת אָבִיו, אָז תִּשָּׁבַרְנָה סְעִפֶיהָ:
פסוק יא:נָשִׁים בָּאוֹת מְאִירוֹת אוֹתָהּ. עַם חַלָּשׁ כְּנָשִׁים יַדְלִיקוּם, כָּךְ תִּרְגֵּם יוֹנָתָן. מְאִירוֹת כְּמוֹ (מלאכי א:י) ״וְלֹא תָאִירוּ מִזְבְּחִי חִנָּם״, וְכֵן פָּתַר דּוּנָשׁ: מֵחֲמַת שֶׁהָעֵצִים יִהְיוּ יְבֵשִׁים יִהְיוּ נוֹחִים לְהַדְלִיק. אֲבָל מְנַחֵם (מחברת: אר) פָּתַר: ׳מְלַקְּטוֹת׳, כְּמוֹ (שיר השירים ה:א) ״אָרִיתִי מוֹרִי״, (תהלים פ:יג) ״וְאָרוּהָ כָּל עֹבְרֵי דָרֶךְ״. הֵשִׁיב לוֹ דּוּנָשׁ: וַהֲלֹא כְּתִיב ״בִּיבֹשׁ קְצִירָהּ״, וּבַעֲנָפִים יְבֵשִׁים אֵין מְלַקְּטִין פְּרִי. וְכֵן רַבּוֹתֵינוּ, שֶׁאָסְרוּ לְקַבֵּל מֵהֶן צְדָקָה מִפְּנֵי הַטַּעַם הַזֶּה, שֶׁאָמְרוּ בְּבָבָא בַּתְרָא פֶּרֶק קַמָּא (בבא בתרא י ב): לֵית לֵיהּ ״בִּיבֹשׁ קְצִירָהּ תִּשָּׁבַרְנָה״:
פסוק יב:יַחְבֹּט ה׳. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״יִתְרְמוֹן קְטִילִין״. וַאֲנִי אוֹמֵר: שְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת הַלָּלוּ, ׳חִבּוּט׳ וּ׳לְקִיטָה׳, נוֹפְלִין זֶה עַל זֶה, כְּחוֹבֵט זֵיתָיו וְחוֹזֵר וּמְלַקְּטָן, וַאֲחֵרִים מְלַקְּטִין אוֹתוֹ מִן הָאָרֶץ. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַתְחִיל הָאֲסִיפָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל:
פסוק יב:מִשִּׁבֹּלֶת הַנָּהָר. הֵם הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר:
פסוק יב:עַד נַחַל מִצְרָיִם. הֵם הַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם:
פסוק יב:הַנָּהָר. פְּרָת, הֵם בְּנֵי אַשּׁוּר הַיּוֹשְׁבִים עַל פְּרָת:
פסוק יב:עַד נַחַל מִצְרָיִם. הֵם יוֹשְׁבֵי מִצְרַיִם, יַחְבֹּט אוֹתָם כְּחוֹבֵט זֵיתִים:
פסוק יב:וְאַתֶּם תְּלֻקְּטוּ. מִן הַגָּלֻיּוֹת:
פסוק יב:לְאַחַד אֶחָד. הַמּוֹצֵא אֶחָד מִכֶּם יְבִיאֵהוּ מִנְחָה:
פסוק יג:הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר. לְפִי שֶׁנָּפוֹצוּ בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה, לִפְנִים מִן הַנָּהָר סַמְבַּטְיוֹן קְרָאָם ׳אוֹבְדִים׳ (בראשית רבה עג ה):