פסוק א:הוֹי אֲרִיאֵל. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״מַדְבְּחָא דַה׳״, וְאַף יְחֶזְקֵאל קְרָאוֹ כֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מג:טז): ״וְהָאֲרִיאֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה״, עַל שֵׁם אֵשׁ שֶׁל מַעְלָה שֶׁהָיְתָה רוֹבֶצֶת כַּאֲרִי עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּסֵדֶר יוֹמָא (כא ב). וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ עַל הַהֵיכָל, שֶׁהָיָה צַר מֵאַחֲרָיו וְרָחָב מִלְּפָנָיו:
פסוק א:קִרְיַת חָנָה דָוִד. ״דְּאִתְבְּנֵי בְּקַרְתָּא דִּשְׁרָא בַּהּ דָּוִד״ (תרגום יונתן):
פסוק א:סְפוּ שָׁנָה עַל שָׁנָה. וְתָמִיד עֲוֹנוֹתֵיכֶם הוֹלְכִים וַחֲזָקִים, עַד שֶׁחַגִּים שֶׁלָּכֶם יִנְקֹפוּ וְיִכָּרְתוּ, לְשׁוֹן ״נוֹקֵף זַיִת״ (ישעיהו יז:ו):
פסוק ב:וְהָיְתָה לִּי כַּאֲרִיאֵל תְּהֵא מֻקֶּפֶת חַלְלֵי חֶרֶב, כְּמִזְבֵּחַ הַמֻּקָּף זִבְחֵי בְּהֵמָה:
פסוק ג:כַדּוּר. כְּשׁוּרָה שֶׁל גְּיָסוֹת מַקִּיפוֹת:
פסוק ג:מֻצָּב. לְשׁוֹן ׳כַּרְקוֹם׳, הַמֻּצָּב עַל הָעֲיָרוֹת (גיטין כח ב):
פסוק ג:מְצֻרוֹת. לְשׁוֹן ׳מָצוֹר׳:
פסוק ד:מֵאֶרֶץ תְּדַבֵּרִי. יְהֵא נִרְאֶה כְּאִלּוּ דִּבּוּר הַיּוֹצֵא מִפִּיךְ יוֹצֵא מִתַּחַת הַקַּרְקַע:
פסוק ד:אִמְרָתֵךְ תְּצַפְצֵף. לְהִתְחַנֵּן אֵלַי, וּמִתּוֹךְ תְּחִנָּתֵךְ יִכָּמְרוּ רַחֲמַי:
פסוק ד:צִפְצוּף. הוּא לְשׁוֹן קוֹל לַחַשׁ כְּקוֹל עוֹפוֹת דַּקִּים:
פסוק ה:וְהָיָה כְּאָבָק דַּק הֲמוֹן זָרָיִךְ. אֻכְלוּסֵי סַנְחֵרִיב, שֶׁיִּהְיוּ לְמַאֲכֹלֶת אֵשׁ וְיֵעָשׂוּ אָבָק:
פסוק ה:וְהָיָה. הַדָּבָר הַזֶּה:
פסוק ה:פֶתַע פִּתְאֹם. מִקְרֶה פִּתְאוֹם:
פסוק ו:מֵעִם ה׳ צְבָאוֹת תִּפָּקֵד. וְאַחֲרֵי שֶׁתִּשְׁפְּלִי וּתְצַפְצֵף אִמְרָתֵךְ, תִּפָּקֵד אֲרִיאֵל מֵאִתִּי לְהוֹשִׁיעָהּ בְּרַעַם וּבְרַעַשׁ וְגוֹ׳:
פסוק ז:וְהָיָה כַּחֲלוֹם. שֶׁדּוֹמֶה שֶׁרוֹאֶה וְלֹא רָאָה, כָּךְ יִהְיֶה הֲמוֹן כָּל הַגּוֹיִם יִדְמוּ לִכְבּוֹשׁ וְלֹא תַעֲלֶה בְּיָדָם:
פסוק ז:וְכָל צֹבֶיהָ. הַמַּצִּיבִים עָלֶיהָ מַצָּב וּמַשְׁחִית, שֶׁקּוֹרִין צנבי״ל בלע״ז, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּשָׁאוּל (שמואל א יד:טו): ״הַמַּצָּב וְהַמַּשְׁחִית חָרָדוּ״:
פסוק ח:שׁוֹקֵקָה. תְּאֵבָה, וְכֵן ״אֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ״ (בראשית ג:טז):
פסוק ח:כֵּן יִהְיֶה וגו׳. לֹא יַשִּׂיגוּ תַּאֲוָתָם אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת:
פסוק ט:הִתְמַהְמְהוּ. הֱווּ מְתוּנִים לְהִתְבּוֹנֵן לַחֲשׁוֹב עַל מַעַלְלֵיכֶם:
פסוק ט:וּתְמָהוּ. וְתִהְיוּ תְמֵהִים עַל קִלְקוּלְכֶם:
פסוק ט:הִשְׁתַּעַשְׁעוּ. לְשׁוֹן ״עֵינָיו הָשַׁע״ (ישעיהו ו:י), הָיוּ עִוְּרִים מֵרְאוֹת:
פסוק ט:שָׁכְרוּ. עַצְמְכֶם וְלֹא מִיַּיִן, לָמָּה?
פסוק י:כִּי נָסַךְ עֲלֵיכֶם ה׳ וגו׳ – לְשׁוֹן ״מֶזֶג״, כְּמוֹ ״מָסְכָה יֵינָהּ״ (משלי ט:ב), אוֹ לְשׁוֹן ׳נְסִיכוּת׳: הִשְׁלִיט בָּכֶם רוּחַ תַּרְדֵּמָה. עַל פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה נִבָּא, שֶׁהָיוּ חוֹזִים בַּכּוֹכָבִים:
פסוק יא:חֲזוּת הַכֹּל. כָּל מַה שֶׁהֱיִיתֶם חוֹזִים בַּמַּזָּלוֹת, יִהְיֶה מְכֻסֶּה מִכֶּם כְּדִבְרֵי אִגֶּרֶת הַחֲתוּמָה בְּשַׁעֲוָה, אֲשֶׁר יִתְּנוּהָ לִקְרוֹתָהּ לְיוֹדֵעַ לִקְרוֹת אִגֶּרֶת, וְאָמַר: ״לֹא אוּכַל״, שֶׁהֲרֵי אֵין אֲנִי רוֹאֶה בְּתוֹכָהּ לְפִי שֶׁהִיא חֲתוּמָה:
פסוק יב:וְנִתַּן הַסֵּפֶר עַל אֲשֶׁר לֹא יָדַע סֵפֶר. וּכְשֶׁנּוֹטְלִין מִמֶּנּוּ וּפוֹתְחִין חוֹתָמָהּ וְנוֹתְנִין אוֹתָהּ לְמִי שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר לְשׁוֹן אִגֶּרֶת, וְאוֹמְרִין לוֹ ״קְרָא נָא זֶה״, וְאָמַר ״לֹא יָדַעְתִּי סֵפֶר״. כָּךְ כְּשֶׁתַּשְׁבִּיעַ שַׂר הָאֵשׁ יֹאמַר ״לֹא אוּכַל כִּי חָתוּם הַדָּבָר מִמֶּנִּי״, וּכְשֶׁתַּשְׁבִּיעַ אֶת חֲבֵירוֹ יֹאמַר ״אֵינִי מַכִּיר אֶת הַשֵּׁם הַזֶּה שֶׁאַתָּה מַשְׁבִּיעֵנִי בּוֹ, שֶׁאֵין זֶה שְׁמִי״. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר יִרְמְיָה ״הִנְנִי מֵסֵב אֶת כְּלֵי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר בְּיֶדְכֶם״ (ירמיהו כא:ד), זֶה הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ. בְּמִדְרַשׁ תְּהִלִּים (מדרש תהלים לו ה):
פסוק יג:יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה. יוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״חֲלַף דְּאִתְרַבְרַב עַמָּא הָדֵין״, כְּלוֹמַר: נִגְּשׁוּ לְהַגְבִּיהַּ עַצְמָן עַד לַשָּׁמַיִם, הֵם מַרְאִין עַצְמָן כִּמְכַבְּדִין אוֹתִי בְּפֶה וְשָׂפָה, וְאֶת לִבָּם הִרְחִיקוּ מִמֶּנִּי:
פסוק יג:וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי. לֹא בְּלֵב שָׁלֵם, כִּי אִם בְּמִצְוַת הָאֲנָשִׁים הַמְּלַמְּדִים אוֹתָם. הִתְרָאוּ כְּנִכְנָעִים מִלְּפָנָיו כְּדֵי לְפַתּוֹתוֹ בְּפִיכֶם:
פסוק יד:לָכֵן הִנְנִי. הוּא אֲשֶׁר יוֹסִיף לְהַפְלִיא פֶּלֶא נוֹסָף עַל פֶּלֶא, כִּסּוּי עַל כִּסּוּי, אֹטֶם עַל אֹטֶם. וּמַהוּ הַפְּלֵא וָפֶלֶא? וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו – קָשֶׁה סִלּוּקָם שֶׁל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל כִּפְלַיִם כְּחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְכָל קְלָלוֹת שֶׁבְּמִשְׁנֵה תוֹרָה, שֶׁכֻּלָּן אֵינָן אֶלָּא הַפְלָאָה אַחַת, ״וְהִפְלָא ה׳ אֶת מַכּוֹתְךָ״ (דברים כח:נט), וְכָאן שְׁתֵּי הַפְלָאוֹת (איכה רבה א לז):
פסוק טו:לַסְתִּר עֵצָה. כְּמוֹ ׳לְהַסְתִּיר עֵצָה׳:
פסוק טז:הַפְכְּכֶם אִם כְּחֹמֶר הַיֹּצֵר יֵחָשֵׁב. תַּהְפּוּכוֹת שֶׁלָּכֶם, הֲזֹאת אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁהוּא כְּחֹמֶר הַיֹּצֵר? שֶׁאֵין הַחֹמֶר יָכוֹל לוֹמַר לְעֹשֵׂהוּ לֹא עֲשָׂנִי, כָּךְ אֵינְכֶם יְכוֹלִין לוֹמַר שֶׁאֵינִי מֵבִין מַעֲשֵׂיכֶם:
פסוק טז:כְּחֹמֶר וגו׳. לָשׁוֹן תְּמִיהָה הוּא, וְיֵשׁ תְּמִיהוֹת הַמִּתְקַיְּמוֹת:
פסוק טז:לְעֹשֵׂהוּ. כְּמוֹ ׳עַל עוֹשֵׂהוּ׳, וְדֻגְמָתוֹ: ״וְאָמַר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל״ (שמות יד:ג), ״פֶּן יֹאמְרוּ לִי אִשָּׁה הֲרָגָתְהוּ״ (שופטים ט:נד):
פסוק טז:וְיֵצֶר אָמַר לְיוֹצְרוֹ לֹא הֵבִין. אָמַר עַל יוֹצְרוֹ ״לֹא הֵבִין מַה בְּיִצְרוֹ״? וַהֲלֹא הוּא בָּנָה אֶת הַמַּטְמוֹנִיּוֹת וְהַחֲדָרִים וְהַמַּחֲשָׁבוֹת!
פסוק יז:הֲלוֹא עוֹד מְעַט בְּיָמִים מוּעָטִין נָקֵל בְּעֵינַי אִם תָּשׁוּבוּ אֵלַי:
פסוק יז:וְשָׁב לְבָנוֹן. שֶׁהוּא יַעַר עֵצִים, לִהְיוֹת כַּרְמֶל, וְיִשּׁוּב שָׂדוֹת וּכְרָמִים:
פסוק יז:וְהַכַּרְמֶל לַיַּעַר יֵחָשֵׁב. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״קִירְוִין סַגִּיאִין יֵיתִיב״. וְאַגָּדָה בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה כד א): חוּרְשִׁין דְּבַר אִינָשׁ, יִשּׁוּב עָרִים וּבְנֵי אָדָם רָצוּף וּמָלֵא כַּיַּעַר הַזֶּה, שֶׁהוּא מָלֵא עֵצִים:
פסוק יח:וְשָׁמְעוּ בַיּוֹם הַהוּא וגו׳. וְתִבָּטֵל הַקְּלָלָה הָאֲמוּרָה לְמַעְלָה, ״כִּי נָסַךְ ה׳ עֲלֵיכֶם וגו׳ וַתְּהִי לָכֶם חֲזוּת הַכֹּל וגו׳ וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו״ (ישעיהו כט:י):
פסוק יט:עֲנָוִים. סַבְלָנִים, שֶׁסָּבְלוּ עֻלּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּגְזֵרוֹתָיו:
פסוק כ:כָּל שֹׁקְדֵי אָוֶן. הַשּׁוֹקְדִים וּמִתְבּוֹנְנִים הֵיאַךְ יִפְעֲלוּ אָוֶן:
פסוק כא:מַחֲטִיאֵי אָדָם בְּדָבָר. הֵם נְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר:
פסוק כא:וְלַמּוֹכִיחַ בַּשַּׁעַר יְקֹשׁוּן. ״וּלְדְמוֹכַח לְהוֹן בָּעַן לֵיהּ תַּקְלָא״ (תרגום יונתן). לְשׁוֹן ׳מוֹקֵשׁ׳:
פסוק כא:וַיַּטּוּ בַתֹּהוּ צַדִּיק. ״וְאַסְטִיאוּ בְּשֶׁקֶר דִּין זַכָּאִין״ (תרגום יונתן):
פסוק כב:אֲשֶׁר פָּדָה אֶת אַבְרָהָם. מֵאוּר כַּשְׂדִּים:
פסוק כב:לֹא עַתָּה יֵבוֹשׁ יַעֲקֹב מֵאָבִיו:
פסוק כב:וְלֹא עַתָּה פָּנָיו יֶחֱוָרוּ. מֵאֲבִי אָבִיו, שֶׁאֵין נִמְצָא פְּסוּל בְּמִטָּתוֹ, וּמִטָּתוֹ שְׁלֵמָה:
פסוק כג:כִּי בִרְאֹתוֹ יְלָדָיו. אֲשֶׁר יִהְיוּ מַעֲשֵׂי יָדַי, כְּלוֹמַר: צַדִּיקִים בְּקִרְבּוֹ, כִּי בִרְאֹתוֹ בְּקִרְבּוֹ אֲשֶׁר יְלָדָיו מַעֲשֵׂה יָדַי יַקְדִּישׁוּ שְׁמִי, כְּגוֹן חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה (דניאל ג), לְכָךְ לֹא יֶחֱוָרוּ פָּנָיו:
פסוק כד:וְרוֹגְנִים יִלְמְדוּ לֶקַח. לָשׁוֹן ״וַתֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיכֶם״ (דברים א:כז), אוֹתָם שֶׁהָיוּ מִתְלוֹנְנִים וְנִרְגָּנִים עַל דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים יִלְמְדוּ לֶקַח:
