א ה֣וֹי שׁוֹדֵ֗ד וְאַתָּה֙ לֹ֣א שָׁד֔וּד וּבוֹגֵ֖ד וְלֹא־בָ֣גְדוּ ב֑וֹ כַּהֲתִֽמְךָ֤ שׁוֹדֵד֙ תּוּשַּׁ֔ד כַּנְּלֹתְךָ֥ לִבְגֹּ֖ד יִבְגְּדוּ־בָֽךְ׃ ב יְהוָ֥ה חָנֵּ֖נוּ לְךָ֣ קִוִּ֑ינוּ הֱיֵ֤ה זְרֹעָם֙ לַבְּקָרִ֔ים אַף־יְשׁוּעָתֵ֖נוּ בְּעֵ֥ת צָרָֽה׃ ג מִקּ֣וֹל הָמ֔וֹן נָדְד֖וּ עַמִּ֑ים מֵר֣וֹמְמֻתֶ֔ךָ נָפְצ֖וּ גּוֹיִֽם׃ ד וְאֻסַּ֣ף שְׁלַלְכֶ֔ם אֹ֖סֶף הֶֽחָסִ֑יל כְּמַשַּׁ֥ק גֵּבִ֖ים שׁוֹקֵ֥ק בּֽוֹ׃ ה נִשְׂגָּ֣ב יְהוָ֔ה כִּ֥י שֹׁכֵ֖ן מָר֑וֹם מִלֵּ֣א צִיּ֔וֹן מִשְׁפָּ֖ט וּצְדָקָֽה׃ ו וְהָיָה֙ אֱמוּנַ֣ת עִתֶּ֔יךָ חֹ֥סֶן יְשׁוּעֹ֖ת חָכְמַ֣ת וָדָ֑עַת יִרְאַ֥ת יְהוָ֖ה הִ֥יא אוֹצָרֽוֹ׃ ז הֵ֚ן אֶרְאֶלָּ֔ם צָעֲק֖וּ חֻ֑צָה מַלְאֲכֵ֣י שָׁל֔וֹם מַ֖ר יִבְכָּיֽוּן׃ ח נָשַׁ֣מּוּ מְסִלּ֔וֹת שָׁבַ֖ת עֹבֵ֣ר אֹ֑רַח הֵפֵ֤ר בְּרִית֙ מָאַ֣ס עָרִ֔ים לֹ֥א חָשַׁ֖ב אֱנֽוֹשׁ׃ ט אָבַ֤ל אֻמְלְלָה֙ אָ֔רֶץ הֶחְפִּ֥יר לְבָנ֖וֹן קָמַ֑ל הָיָ֤ה הַשָּׁרוֹן֙ כָּֽעֲרָבָ֔ה וְנֹעֵ֥ר בָּשָׁ֖ן וְכַרְמֶֽל׃ י עַתָּ֥ה אָק֖וּם יֹאמַ֣ר יְהוָ֑ה עַתָּה֙ אֵֽרוֹמָ֔ם עַתָּ֖ה אֶנָּשֵֽׂא׃ יא תַּהֲר֥וּ חֲשַׁ֖שׁ תֵּ֣לְדוּ קַ֑שׁ רוּחֲכֶ֕ם אֵ֖שׁ תֹּאכַלְכֶֽם׃ יב וְהָי֥וּ עַמִּ֖ים מִשְׂרְפ֣וֹת שִׂ֑יד קוֹצִ֥ים כְּסוּחִ֖ים בָּאֵ֥שׁ יִצַּֽתּוּ׃ יג שִׁמְע֥וּ רְחוֹקִ֖ים אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֑יתִי וּדְע֥וּ קְרוֹבִ֖ים גְּבֻרָתִֽי׃ יד פָּחֲד֤וּ בְצִיּוֹן֙ חַטָּאִ֔ים אָחֲזָ֥ה רְעָדָ֖ה חֲנֵפִ֑ים מִ֣י ׀ יָג֣וּר לָ֗נוּ אֵ֚שׁ אוֹכֵלָ֔ה מִי־יָג֥וּר לָ֖נוּ מוֹקְדֵ֥י עוֹלָֽם׃ טו הֹלֵ֣ךְ צְדָק֔וֹת וְדֹבֵ֖ר מֵֽישָׁרִ֑ים מֹאֵ֞ס בְּבֶ֣צַע מַעֲשַׁקּ֗וֹת נֹעֵ֤ר כַּפָּיו֙ מִתְּמֹ֣ךְ בַּשֹּׁ֔חַד אֹטֵ֤ם אָזְנוֹ֙ מִשְּׁמֹ֣עַ דָּמִ֔ים וְעֹצֵ֥ם עֵינָ֖יו מֵרְא֥וֹת בְּרָֽע׃ טז ה֚וּא מְרוֹמִ֣ים יִשְׁכֹּ֔ן מְצָד֥וֹת סְלָעִ֖ים מִשְׂגַּבּ֑וֹ לַחְמ֣וֹ נִתָּ֔ן מֵימָ֖יו נֶאֱמָנִֽים׃ יז מֶ֥לֶךְ בְּיָפְי֖וֹ תֶּחֱזֶ֣ינָה עֵינֶ֑יךָ תִּרְאֶ֖ינָה אֶ֥רֶץ מַרְחַקִּֽים׃ יח לִבְּךָ֖ יֶהְגֶּ֣ה אֵימָ֑ה אַיֵּ֤ה סֹפֵר֙ אַיֵּ֣ה שֹׁקֵ֔ל אַיֵּ֖ה סֹפֵ֥ר אֶת־הַמִּגְדָּלִֽים׃ יט אֶת־עַ֥ם נוֹעָ֖ז לֹ֣א תִרְאֶ֑ה עַ֣ם עִמְקֵ֤י שָׂפָה֙ מִשְּׁמ֔וֹעַ נִלְעַ֥ג לָשׁ֖וֹן אֵ֥ין בִּינָֽה׃ כ חֲזֵ֣ה צִיּ֔וֹן קִרְיַ֖ת מֽוֹעֲדֵ֑נוּ עֵינֶיךָ֩ תִרְאֶ֨ינָה יְרוּשָׁלִַ֜ם נָוֶ֣ה שַׁאֲנָ֗ן אֹ֤הֶל בַּל־יִצְעָן֙ בַּל־יִסַּ֤ע יְתֵֽדֹתָיו֙ לָנֶ֔צַח וְכָל־חֲבָלָ֖יו בַּל־יִנָּתֵֽקוּ׃ כא כִּ֣י אִם־שָׁ֞ם אַדִּ֤יר יְהוָה֙ לָ֔נוּ מְקוֹם־נְהָרִ֥ים יְאֹרִ֖ים רַחֲבֵ֣י יָדָ֑יִם בַּל־תֵּ֤לֶךְ בּוֹ֙ אֳנִי־שַׁ֔יִט וְצִ֥י אַדִּ֖יר לֹ֥א יַעַבְרֶֽנּוּ׃ כב כִּ֤י יְהוָה֙ שֹׁפְטֵ֔נוּ יְהוָ֖ה מְחֹקְקֵ֑נוּ יְהוָ֥ה מַלְכֵּ֖נוּ ה֥וּא יוֹשִׁיעֵֽנוּ׃ כג נִטְּשׁ֖וּ חֲבָלָ֑יִךְ בַּל־יְחַזְּק֤וּ כֵן־תָּרְנָם֙ בַּל־פָּ֣רְשׂוּ נֵ֔ס אָ֣ז חֻלַּ֤ק עַֽד־שָׁלָל֙ מַרְבֶּ֔ה פִּסְחִ֖ים בָּ֥זְזוּ בַֽז׃ כד וּבַל־יֹאמַ֥ר שָׁכֵ֖ן חָלִ֑יתִי הָעָ֛ם הַיֹּשֵׁ֥ב בָּ֖הּ נְשֻׂ֥א עָוֺֽן׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

רש"י

רש״י

פסוק א:
הוֹי. הָאוֹיֵב, שֶׁאַתָּה שׁוֹדֵד תָּמִיד וְאַתָּה לֹא שָׁדוּד, וּבוֹגֵד אַתָּה תָּמִיד, וְאֵין אָדָם בּוֹגְדְךָ וּבוֹזְזְךָ:
פסוק א:
כַּהֲתִמְךָ. לִהְיוֹת שׁוֹדֵד, כְּכַלּוֹתְךָ שְׁדִידָתְךָ בְּאוֹתָם שֶׁנִּגְזְרָה גְּזֵרָה עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת שְׁדוּדִים עַל יָדְךָ, תּוּשַּׁד:
פסוק א:
כַּנְּלֹתְךָ לִבְגֹּד. מְנַחֵם חִבֵּר ׳כַּנְּלֹתְךָ׳ עִם ״לֹא יִטֶּה לָאָרֶץ מִנְלָם״ (איוב טו:כט) בְּחֵלֶק אֶחָד, וּ׳מִנְלָם׳ הַמֵּ״ם הָרִאשׁוֹנָה בּוֹ יְסוֹד נוֹפֵל, כְּמוֹ מֵ״ם שֶׁל ׳מַאֲמָר׳ וְשֶׁל ׳מַדָּע׳. וְיִתָּכֵן לִהְיוֹת לְשׁוֹן ׳כִּלָּיוֹן׳ לְפִי הָעִנְיָן:
פסוק א:
כַּנְּלֹתְךָ. לְשׁוֹן ׳כַּכְּלוֹתְךָ׳, ״וְלֹא יִטֶּה לָאָרֶץ מִנְּלָם״ (שמואל ב יד:יד) – כִּלָּיוֹן הַנִּגְזָר עֲלֵיהֶם לֹא יִטֶּה לָאָרֶץ לִהְיוֹת בָּטֵל וְהוֹלֵךְ, אֶלָּא הוֹלֵךְ וְחָזָק:
פסוק ב:
הֱיֵה זְרֹעָם. שֶׁל שְׁדוּדִים בְּיַד הַשּׁוֹדֵד:
פסוק ב:
לַבְּקָרִים. מִדֵּי יוֹם יוֹם, כְּשֶׁהוּא מֵצֵר לָהֶם, אַף יְשׁוּעָתֵנוּ תִּהְיֶה בְּעֵת צָרָה:
פסוק ג:
מִקּוֹל הָמוֹן, הַבָּא מִלְּפָנֶיךָ, נָדְדוּ עַמִּים עַד הֵנָּה, כְּשֶׁהִפְלֵאתָ לָנוּ נִסֶּיךָ:
פסוק ד:
וְאֻסַּף שְׁלַלְכֶם. זֶה מוּסָב עַל ״כַּנְּלֹתְךָ לִבְגֹּד יִבְגְּדוּ בָךְ״ (ישעיהו לג:א). וְאֻסַּף שְׁלַלְכֶם – אַתֶּם הַבּוֹגְדִים אֶת עַמִּי, בְּבֹא פְּקֻדַּתְכֶם יָבֹזּוּ אֶתְכֶם שְׁאֵרִית עַמִּי, וְיַאַסְפוּ שְׁלַלְכֶם כַּאֲסִיפַת חָסִיל, שֶׁאוֹסֵף לוֹ תְּבוּאָה בַּקַּיִץ, כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ, אַף כָּאן יָבֹזּוּ אִישׁ לוֹ:
פסוק ד:
כְּמַשַּׁק גֵּבִים שׁוֹקֵק. כְּקוֹל נַהַם מַיִם הַנֶּאֱסָפִים וְנוֹפְלִין בַּגֵּבִים בְּנַהַם, כֵּן יִנְהֲמוּ הַבָּאִים לִשְׁלוֹל וְלָבֹז. מַשַּׁק לְשׁוֹן ׳נַהַם׳, כְּמוֹ (משלי כח:טו) ״אֲרִי נוֹהֵם וְדֹב שׁוֹקֵק״, וְכֵן ״מִמְשַׁק חָרוּל״ (צפניה ב:ט) – כְּשֶׁהָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת בַּחֲרוּלִים וְהֵם מַכִּים זֶה עַל זֶה נוֹתְנִים קוֹל, וְכֵן ״בָּעִיר יְשֹׁקּוּ״ (יואל ב:ט):
פסוק ד:
גֵּבִים. כְּמוֹ ״לַחְשֹׂף מַיִם מִגֶּבֶא״ (ישעיהו ל:יד), וְרַבּוֹתֵינוּ דְּרָשׁוּהוּ בְּאַגָּדַת חֵלֶק (סנהדרין צד ב) בְּבִזַּת אֻכְלוּסֵי סַנְחֵרִיב:
פסוק ה:
כִּי שֹׁכֵן מָרוֹם. הֶרְאָה גְּבוּרָתוֹ, שֶׁהוּא רָם עַל כֹּל וְיָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה:
פסוק ו:
וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ וגו׳. וְהָיָה לְחֹסֶן יְשׁוּעוֹת וּלְחָכְמָה וָדַעַת אֶת אֲשֶׁר תַּאֲמִין לְבוֹרְאָךְ עִתִּים שֶׁקָּבַע לָךְ לִתְרוּמוֹת וּלְמַעַשְׂרוֹת בְּעֵת הַפְרָשָׁתָן, לְלֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה בְּעִתָּם, לְקַיֵּם שְׁמִטִּין וְיוֹבְלוֹת בְּעִתָּם. דָּבָר אַחֵר אֱמוּנַת עִתֶּךָ, אֶת שֶׁהֶאֱמַנְתָּ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעִתִּים שֶׁעָבְרוּ עָלֶיךָ וְצִפִּיתָ לִישׁוּעָה תִּהְיֶה לְךָ לְחֹסֶן:
פסוק ו:
יִרְאַת ה׳. שֶׁתִּירָא מִלְּפָנָיו, הִיא אוֹצָר טוֹב לְהִפָּתַח לְךָ מֵאִתּוֹ עַל יָדָהּ:
פסוק ז:
הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חוּצָה. הָיָה הַנָּבִיא מִתְנַבֵּא נֶחָמוֹת וְאוֹמֵר, שֶׁהַפֻּרְעָנוּת כְּבָר אֲכָלוּהוּ, וּמֵעַתָּה אָקוּם וְאֶנָּשֵׂא לְגָאֳלָם. הֵן עַל אֲרְאֵלִים שֶׁלָּהֶם, הוּא הַמִּזְבֵּחַ (ישעיהו כט:א), כְּבָר צָעֲקוּ וְסָפְדוּ בְּחוּצוֹתָם וּבִרְחוֹבוֹת בִּבְכִי וְנֶהִי:
פסוק ז:
מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם. מַלְאֲכֵי שְׁלִיחוּתָם, שֶׁהָיוּ רְגִילִין לְבַשֵּׂר שָׁלוֹם, מַר יִבְכָּיוּן, וְאוֹמְרִים: ״נָשַׁמּוּ מְסִלּוֹת שָׁבַת עוֹבֵר אוֹרַח״:
פסוק ח:
הֵפֵר. הָאוֹיֵב בְּרִית שֶׁכָּרַת לְיִשְׂרָאֵל:
פסוק ח:
מָאַס עָרִים. בִּזָּה בְּעֵינָיו כָּל שׂוֹנֵא, אֵינוֹ חוֹשֵׁב אֱנוֹשׁ:
פסוק ט:
אָבַל. לְשׁוֹן ׳אֲבֵלוּת׳:
פסוק ט:
קָמַל. יָבֵשׁ וְנִכְרַת:
פסוק ט:
הָיָה. לְשׁוֹן עָבָר הוּא:
פסוק ט:
הַשָּׁרוֹן. שֵׁם מָחוֹז מִרְעֶה בְּהֵמוֹת, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ (מנחות פז א): אֵילִים מִמּוֹאָב, עֲגָלִים מִשָּׁרוֹן:
פסוק ט:
כָּעֲרָבָה. חֻרְבָּה:
פסוק ט:
וְנֹעֵר. לְשׁוֹן ״תִּשְׁנוֹק״, כְּמוֹ ״וַיְנַעֵר ה׳״ (שמות יד:כז):
פסוק י:
עַתָּה אָקוּם. מֵרֹב רָעוֹת שֶׁעָשָׂה הָאוֹיֵב לְעַמִּי, לֹא אֶתְאַפַּק עוֹד, עַתָּה אָקוּם וְאֵרוֹמָם וְאֶנָּשֵׂא:
פסוק יא:
חֲשַׁשׁ. מִין מוֹץ; דָּבָר שֶׁנּוֹחַ לִדָּלֵק:
פסוק יא:
רוּחֲכֶם אֵשׁ. מִגּוּפְכֶם תֵּצֵא רוּחַ אֵשׁ וְתֹאכַל הֶחָשַׁשׁ וְהַקַּשׁ:
פסוק יב:
כְּסוּחִים. קְצוּצִים, כְּסוּחִים כְּמוֹ (ויקרא כה:ד) ״לֹא תִזְמֹר״ תַּרְגּוּם אוֹנְקְלוֹס ״לָא תִכְסָח״:
פסוק יג:
רְחוֹקִים. הַמַּאֲמִינִים בִּי וְעוֹשִׂים רְצוֹנִי מִנְּעוּרֵיהֶם:
פסוק יג:
קְרוֹבִים. בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה שֶׁנִּתְקָרְבוּ אֵלַי מֵחָדָשׁ (ברכות לד ב):
פסוק יד:
פָּחֲדוּ בְצִיּוֹן חַטָּאִים. הֵיאַךְ יִמְצְאוּ פֶּתַח לִתְשׁוּבָה?
פסוק יד:
מִי יָגוּר לָנוּ אֵשׁ אוֹכֵלָה. כְּלוֹמַר, מִי יַעֲמוֹד בַּעֲדֵנוּ לְשַׁכֵּךְ חֵמָה בּוֹעֶרֶת? לָשׁוֹן אַחֵר: מִי יָגוּר לָנוּ, פֵּרוּשׁ: מִי הוּא לָנוּ שֶׁיָּגוּר בְּצִיּוֹן עִם הַצּוּר שֶׁהוּא אֵשׁ אוֹכֵלָה? וְהוּא מֵשִׁיב ״אֹהֵב צְדָקוֹת וְגוֹ׳״:
פסוק טו:
הוֹלֵךְ צְדָקוֹת. מִי הוּא יִמָּצֵא הוֹלֵךְ צְדָקוֹת?
פסוק טו:
נֹעֵר כַּפָּיו. אשקו״ט בלע״ז:
פסוק טו:
אֹטֵם. סוֹתֵם, וְכֵן ״שְׁקוּפִים אֲטֻמִים״ (מלכים א ו:ד):
פסוק טו:
עֹצֵם. סוֹגֵר, וְכֵן ״וַיְעַצֵּם אֶת עֵינֵיכֶם״ (ישעיהו כט:י):
פסוק טז:
לַחְמוֹ נִתָּן. לֹא יְהֵא ״מְבַקֵּשׁ לֶחֶם״ (תהלים לז:כה), כִּי מִן הַשָּׁמַיִם יַסְפִּיקוּ לוֹ מָזוֹן:
פסוק טז:
מֵימָיו נֶאֱמָנִים. מְקוֹר מֵימָיו לֹא יְכַזֵּב, כְּלוֹמַר: זַרְעוֹ יִגְדַּל וְכָל צְרָכָיו יְסֻפָּקוּ:
פסוק יז:
מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ. פֵּרוּשׁ: תִּזְכֶּה לִרְאוֹת מֵאֶרֶץ מֶרְחַקִּים מַלְכְּךָ בַּהֲדַר גְּאוֹנוֹ, אוֹ פֵּרוּשׁ: (הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא מֶלֶךְ, אוֹתוֹ תֶּחֱזֶה מֵאֶרֶץ מֶרְחַקִּים שֶׁאַתָּה עוֹמֵד, תִּרְאֶה הַנִּסִּים וְהַגְּדֻלָּה שֶׁאֶעֱשֶׂה לְךָ, וְעַם נוֹעָז עִמְקֵי שָׂפָה לֹא יִרְאֶה שְׁכִינַת הַמֶּלֶךְ בְּיָפְיוֹ עד כאן, כל זה בסא"א):
פסוק יז:
מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ. לְךָ הַצַּדִּיק אֲנִי אוֹמֵר שֶׁתִּזְכֶּה לִרְאוֹת זִיו שְׁכִינָתוֹ שֶׁל מָקוֹם:
פסוק יז:
תִּרְאֶינָה אֶרֶץ מַרְחַקִּים. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״תִּסְתַּכֵּל וְתֶחֱזֵי בְּנַחֲתֵי אַרְע גֵּיהִנָּם״:
פסוק יח:
לִבְּךָ יֶהְגֶּה אֵימָה. כְּשֶׁתִּרְאֶה הַשָּׂרִים וְהַחֲכָמִים שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁהָיוּ שַׁלִּיטִים בְּחַיֵּיהֶן, וַהֲרֵי הֵם נִדּוֹנִים בַּגֵּיהִנֹּם, יֶהְגֶּה לִבְּךָ אֵימָה וְתֹאמַר: ״אַיֵּה חָכְמָתָן וּגְדֻלָּתָן שֶׁל אֵלּוּ? אַיֵּה שֶׁהָיָה סוֹפֵר בְּחַיָּיו וְשׁוֹקֵל כָּל דְּבַר חָכְמָה, שֶׁהָיוּ שׁוֹאֲלִין מִמֶּנּוּ כָּל עֲצַת מַלְכוּת?״
פסוק יח:
אַיֵּה סֹפֵר אֶת הַמִּגְדָּלִים. פֵּרוּשׁ, שֶׁהָיָה סוֹפֵר הַמִּגְדָּלִים אֲשֶׁר בְּעִיר וָעִיר; כִּי אוֹתָם הַבָּתִּים הַגְּבוֹהִים הָיוּ חֲשׁוּבִים, וְנוֹתְנִים יוֹתֵר בְּמַס. וְכָל אוֹתָהּ הַמַּחֲשָׁבָה וְהַפַּחַד לֹא יִהְיֶה לְךָ עוֹד:
פסוק יט:
אֶת עַם נוֹעָז. כְּמוֹ ״לוֹעֵז״ (תהלים קיד:א), אֵלּוּ אַשּׁוּר וּבָבֶל שֶׁאֵין לְשׁוֹנָם לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ:
פסוק יט:
לֹא תִרְאֶה. לֹא תַחְשֹׁב בְּלִבְּךָ, כִּי כֻּלָּם יִהְיוּ חֲשֵׁכִים וּשְׁפָלִים:
פסוק יט:
עִמְקֵי שָׂפָה. כְּמוֹ ״וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת״ (בראשית יא:א):
פסוק יט:
נִלְעַג לָשׁוֹן. ״עִגְּלִים״ (ישעיהו לב:ד), וְעִמְקֵי שָׂפָה – כָּל זֶה לָשׁוֹן נָכְרִית שֶׁאֵינָן מַכִּירִין בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ:
פסוק כ:
חֲזֵה צִיּוֹן. וְאֶת מִי תִּרְאֶה בְּלִבְּךָ לְהֵחָשֵׁב מְלוּכָה וּשְׂרָרָה? אֶת צִיּוֹן אֲשֶׁר הִיא קִרְיַת בֵּית וַעַד לָנוּ:
פסוק כ:
בַּל יִצְעָן. בַּל יִסַּח, וְדוֹמֶה לוֹ ״אֵלוֹן בְּצַעֲנַנִּים״ (שופטים ד:יא), וּמְתַרְגְּמִינָן: ״מִישַׁר אַגְנַיָּא״, וְהֵם נְקָעִים שֶׁבַּשָּׂדוֹת, שֶׁקּוֹרִין קומבי״ש בלע״ז, כְּמוֹ ״אַגְנֵי דְאַרְעָא מִקְרֵי״ (בבא קמא סא א) שֶׁהַמַּיִם נֶאֱסָפִים שָׁם מִן הֶהָרִים וְהַגִּבְשׁוּשִׁיּוֹת, וּבֵי״ת שֶׁל ׳בְּצַעֲנַנִּים׳ אוֹמֵר אֲנִי שֶׁאֵינָהּ נִשְׁרֶשֶׁת בַּתֵּיבָה אֶלָּא מְשַׁמֶּשֶׁת הִיא:
פסוק כ:
בַּל יִסַּע יְתֵדֹתָיו. הַיְתֵדוֹת שֶׁקּוֹשְׁרִין בּוֹ מֵיתְרֵי הָאֹהֶל, בַּל יִסַּע אוֹתָם מִן הָאָרֶץ מִמְּקוֹם תְּקִיעָתָם, כְּמוֹ ״וַיַּסִּעוּ אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת״ (מלכים א ה:לא), וְכֵן ״וַיִּסָּעֵם עִם הַבְּרִיחַ״ (שופטים טז:ג), לְשׁוֹן ׳תְּלִישָׁה׳:
פסוק כא:
כִּי אִם שָׁם. כִּי אִם מוּסָב עַל בַּל יִסַּע יְתֵדוֹתָיו וְעַל בַּל יִנָּתֵקוּ, הָרָעָה לֹא תִהְיֶה, כִּי אִם הַטּוֹבָה. ה׳ יִהְיֶה שָׁם אַדִּיר לָנוּ, וְהָעִיר תִּהְיֶה מְקוֹם נְהָרִים יְאוֹרִים, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מז:ד): ״וַיָּמָד אֶלֶף וַיַּעֲבִירֵנִי נַחַל אֲשֶׁר לֹא אוּכַל לַעֲבוֹר״, וְכֵן נִבָּא יוֹאֵל ״וּמַעְיָן מִבֵּית ה׳ יֵצֵא״ (יואל ד:יח), וְהוּא הַנַּחַל שֶׁיְּהֵא מִתְגַּבֵּר וְהוֹלֵךְ:
פסוק כא:
אֳנִי שַׁיִט. אֳנִיָּה הַשָּׁטָה בַּמַּיִם:
פסוק כא:
וְצִי אַדִּיר. ״וּבוּרְנִי רַבְּתָא״ (תרגום יונתן)׃
פסוק כב:
כִּי ה׳ שֹׁפְטֵנוּ. שַׂר וְשׁוֹפֵט שֶׁלָּנוּ:
פסוק כג:
נִטְּשׁוּ חֲבָלָיִךְ. הַמּוֹשְׁכִים אֶת הַסְּפִינָה, אַתְּ רוֹמִי הַחַיֶּבֶת:
פסוק כג:
כֵּן. הָכֵן הֵיטֵב:
פסוק כג:
תָּרְנָם. תֹּרֶן הַסְּפִינָה:
פסוק כג:
בַּל פָּרְשׂוּ נֵס. לֹא יוּכְלוּ לִפְרֹס וִילוֹן הַמַּנְהִיג אֶת הַסְּפִינָה:
פסוק כג:
אָז חֻלַּק עַד שָׁלָל. ״עֲדָאָה״ (תרגום יונתן):
פסוק כג:
מַרְבֶּה. הַרְבֵּה יְחַלְּקוּ שְׁלַל סַנְחֵרִיב:
פסוק כג:
פִּסְחִים. (יִשְׂרָאֵל), שֶׁהָיוּ עַד עַכְשָׁיו חַלָּשִׁים:
פסוק כד:
וּבַל יֹאמַר שָׁכֵן. שֶׁל יִשְׂרָאֵל:
פסוק כד:
חָלִיתִי. בִּשְׁבִיל הָאֻמָּה הַזֹּאת בָּאַתְנִי הָרָעָה, כִּי הָעָם. יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ עָם, הַיּוֹשֵׁב בִּירוּשָׁלַיִם יִהְיֶה סְלוּחַ עָוֹן: