פסוק א:הוֹי. הָאוֹיֵב, שֶׁאַתָּה שׁוֹדֵד תָּמִיד וְאַתָּה לֹא שָׁדוּד, וּבוֹגֵד אַתָּה תָּמִיד, וְאֵין אָדָם בּוֹגְדְךָ וּבוֹזְזְךָ:
פסוק א:כַּהֲתִמְךָ. לִהְיוֹת שׁוֹדֵד, כְּכַלּוֹתְךָ שְׁדִידָתְךָ בְּאוֹתָם שֶׁנִּגְזְרָה גְּזֵרָה עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת שְׁדוּדִים עַל יָדְךָ, תּוּשַּׁד:
פסוק א:כַּנְּלֹתְךָ לִבְגֹּד. מְנַחֵם חִבֵּר ׳כַּנְּלֹתְךָ׳ עִם ״לֹא יִטֶּה לָאָרֶץ מִנְלָם״ (איוב טו:כט) בְּחֵלֶק אֶחָד, וּ׳מִנְלָם׳ הַמֵּ״ם הָרִאשׁוֹנָה בּוֹ יְסוֹד נוֹפֵל, כְּמוֹ מֵ״ם שֶׁל ׳מַאֲמָר׳ וְשֶׁל ׳מַדָּע׳. וְיִתָּכֵן לִהְיוֹת לְשׁוֹן ׳כִּלָּיוֹן׳ לְפִי הָעִנְיָן:
פסוק א:כַּנְּלֹתְךָ. לְשׁוֹן ׳כַּכְּלוֹתְךָ׳, ״וְלֹא יִטֶּה לָאָרֶץ מִנְּלָם״ (שמואל ב יד:יד) – כִּלָּיוֹן הַנִּגְזָר עֲלֵיהֶם לֹא יִטֶּה לָאָרֶץ לִהְיוֹת בָּטֵל וְהוֹלֵךְ, אֶלָּא הוֹלֵךְ וְחָזָק:
פסוק ב:הֱיֵה זְרֹעָם. שֶׁל שְׁדוּדִים בְּיַד הַשּׁוֹדֵד:
פסוק ב:לַבְּקָרִים. מִדֵּי יוֹם יוֹם, כְּשֶׁהוּא מֵצֵר לָהֶם, אַף יְשׁוּעָתֵנוּ תִּהְיֶה בְּעֵת צָרָה:
פסוק ג:מִקּוֹל הָמוֹן, הַבָּא מִלְּפָנֶיךָ, נָדְדוּ עַמִּים עַד הֵנָּה, כְּשֶׁהִפְלֵאתָ לָנוּ נִסֶּיךָ:
פסוק ד:וְאֻסַּף שְׁלַלְכֶם. זֶה מוּסָב עַל ״כַּנְּלֹתְךָ לִבְגֹּד יִבְגְּדוּ בָךְ״ (ישעיהו לג:א). וְאֻסַּף שְׁלַלְכֶם – אַתֶּם הַבּוֹגְדִים אֶת עַמִּי, בְּבֹא פְּקֻדַּתְכֶם יָבֹזּוּ אֶתְכֶם שְׁאֵרִית עַמִּי, וְיַאַסְפוּ שְׁלַלְכֶם כַּאֲסִיפַת חָסִיל, שֶׁאוֹסֵף לוֹ תְּבוּאָה בַּקַּיִץ, כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ, אַף כָּאן יָבֹזּוּ אִישׁ לוֹ:
פסוק ד:כְּמַשַּׁק גֵּבִים שׁוֹקֵק. כְּקוֹל נַהַם מַיִם הַנֶּאֱסָפִים וְנוֹפְלִין בַּגֵּבִים בְּנַהַם, כֵּן יִנְהֲמוּ הַבָּאִים לִשְׁלוֹל וְלָבֹז. מַשַּׁק לְשׁוֹן ׳נַהַם׳, כְּמוֹ (משלי כח:טו) ״אֲרִי נוֹהֵם וְדֹב שׁוֹקֵק״, וְכֵן ״מִמְשַׁק חָרוּל״ (צפניה ב:ט) – כְּשֶׁהָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת בַּחֲרוּלִים וְהֵם מַכִּים זֶה עַל זֶה נוֹתְנִים קוֹל, וְכֵן ״בָּעִיר יְשֹׁקּוּ״ (יואל ב:ט):
פסוק ד:גֵּבִים. כְּמוֹ ״לַחְשֹׂף מַיִם מִגֶּבֶא״ (ישעיהו ל:יד), וְרַבּוֹתֵינוּ דְּרָשׁוּהוּ בְּאַגָּדַת חֵלֶק (סנהדרין צד ב) בְּבִזַּת אֻכְלוּסֵי סַנְחֵרִיב:
פסוק ה:כִּי שֹׁכֵן מָרוֹם. הֶרְאָה גְּבוּרָתוֹ, שֶׁהוּא רָם עַל כֹּל וְיָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה:
פסוק ו:וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ וגו׳. וְהָיָה לְחֹסֶן יְשׁוּעוֹת וּלְחָכְמָה וָדַעַת אֶת אֲשֶׁר תַּאֲמִין לְבוֹרְאָךְ עִתִּים שֶׁקָּבַע לָךְ לִתְרוּמוֹת וּלְמַעַשְׂרוֹת בְּעֵת הַפְרָשָׁתָן, לְלֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה בְּעִתָּם, לְקַיֵּם שְׁמִטִּין וְיוֹבְלוֹת בְּעִתָּם. דָּבָר אַחֵר אֱמוּנַת עִתֶּךָ, אֶת שֶׁהֶאֱמַנְתָּ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעִתִּים שֶׁעָבְרוּ עָלֶיךָ וְצִפִּיתָ לִישׁוּעָה תִּהְיֶה לְךָ לְחֹסֶן:
פסוק ו:יִרְאַת ה׳. שֶׁתִּירָא מִלְּפָנָיו, הִיא אוֹצָר טוֹב לְהִפָּתַח לְךָ מֵאִתּוֹ עַל יָדָהּ:
פסוק ז:הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חוּצָה. הָיָה הַנָּבִיא מִתְנַבֵּא נֶחָמוֹת וְאוֹמֵר, שֶׁהַפֻּרְעָנוּת כְּבָר אֲכָלוּהוּ, וּמֵעַתָּה אָקוּם וְאֶנָּשֵׂא לְגָאֳלָם. הֵן עַל אֲרְאֵלִים שֶׁלָּהֶם, הוּא הַמִּזְבֵּחַ (ישעיהו כט:א), כְּבָר צָעֲקוּ וְסָפְדוּ בְּחוּצוֹתָם וּבִרְחוֹבוֹת בִּבְכִי וְנֶהִי:
פסוק ז:מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם. מַלְאֲכֵי שְׁלִיחוּתָם, שֶׁהָיוּ רְגִילִין לְבַשֵּׂר שָׁלוֹם, מַר יִבְכָּיוּן, וְאוֹמְרִים: ״נָשַׁמּוּ מְסִלּוֹת שָׁבַת עוֹבֵר אוֹרַח״:
פסוק ח:הֵפֵר. הָאוֹיֵב בְּרִית שֶׁכָּרַת לְיִשְׂרָאֵל:
פסוק ח:מָאַס עָרִים. בִּזָּה בְּעֵינָיו כָּל שׂוֹנֵא, אֵינוֹ חוֹשֵׁב אֱנוֹשׁ:
פסוק ט:אָבַל. לְשׁוֹן ׳אֲבֵלוּת׳:
פסוק ט:קָמַל. יָבֵשׁ וְנִכְרַת:
פסוק ט:הָיָה. לְשׁוֹן עָבָר הוּא:
פסוק ט:הַשָּׁרוֹן. שֵׁם מָחוֹז מִרְעֶה בְּהֵמוֹת, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ (מנחות פז א): אֵילִים מִמּוֹאָב, עֲגָלִים מִשָּׁרוֹן:
פסוק ט:כָּעֲרָבָה. חֻרְבָּה:
פסוק ט:וְנֹעֵר. לְשׁוֹן ״תִּשְׁנוֹק״, כְּמוֹ ״וַיְנַעֵר ה׳״ (שמות יד:כז):
פסוק י:עַתָּה אָקוּם. מֵרֹב רָעוֹת שֶׁעָשָׂה הָאוֹיֵב לְעַמִּי, לֹא אֶתְאַפַּק עוֹד, עַתָּה אָקוּם וְאֵרוֹמָם וְאֶנָּשֵׂא:
פסוק יא:חֲשַׁשׁ. מִין מוֹץ; דָּבָר שֶׁנּוֹחַ לִדָּלֵק:
פסוק יא:רוּחֲכֶם אֵשׁ. מִגּוּפְכֶם תֵּצֵא רוּחַ אֵשׁ וְתֹאכַל הֶחָשַׁשׁ וְהַקַּשׁ:
פסוק יב:כְּסוּחִים. קְצוּצִים, כְּסוּחִים כְּמוֹ (ויקרא כה:ד) ״לֹא תִזְמֹר״ תַּרְגּוּם אוֹנְקְלוֹס ״לָא תִכְסָח״:
פסוק יג:רְחוֹקִים. הַמַּאֲמִינִים בִּי וְעוֹשִׂים רְצוֹנִי מִנְּעוּרֵיהֶם:
פסוק יג:קְרוֹבִים. בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה שֶׁנִּתְקָרְבוּ אֵלַי מֵחָדָשׁ (ברכות לד ב):
פסוק יד:פָּחֲדוּ בְצִיּוֹן חַטָּאִים. הֵיאַךְ יִמְצְאוּ פֶּתַח לִתְשׁוּבָה?
פסוק יד:מִי יָגוּר לָנוּ אֵשׁ אוֹכֵלָה. כְּלוֹמַר, מִי יַעֲמוֹד בַּעֲדֵנוּ לְשַׁכֵּךְ חֵמָה בּוֹעֶרֶת? לָשׁוֹן אַחֵר: מִי יָגוּר לָנוּ, פֵּרוּשׁ: מִי הוּא לָנוּ שֶׁיָּגוּר בְּצִיּוֹן עִם הַצּוּר שֶׁהוּא אֵשׁ אוֹכֵלָה? וְהוּא מֵשִׁיב ״אֹהֵב צְדָקוֹת וְגוֹ׳״:
פסוק טו:הוֹלֵךְ צְדָקוֹת. מִי הוּא יִמָּצֵא הוֹלֵךְ צְדָקוֹת?
פסוק טו:נֹעֵר כַּפָּיו. אשקו״ט בלע״ז:
פסוק טו:אֹטֵם. סוֹתֵם, וְכֵן ״שְׁקוּפִים אֲטֻמִים״ (מלכים א ו:ד):
פסוק טו:עֹצֵם. סוֹגֵר, וְכֵן ״וַיְעַצֵּם אֶת עֵינֵיכֶם״ (ישעיהו כט:י):
פסוק טז:לַחְמוֹ נִתָּן. לֹא יְהֵא ״מְבַקֵּשׁ לֶחֶם״ (תהלים לז:כה), כִּי מִן הַשָּׁמַיִם יַסְפִּיקוּ לוֹ מָזוֹן:
פסוק טז:מֵימָיו נֶאֱמָנִים. מְקוֹר מֵימָיו לֹא יְכַזֵּב, כְּלוֹמַר: זַרְעוֹ יִגְדַּל וְכָל צְרָכָיו יְסֻפָּקוּ:
פסוק יז:מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ. פֵּרוּשׁ: תִּזְכֶּה לִרְאוֹת מֵאֶרֶץ מֶרְחַקִּים מַלְכְּךָ בַּהֲדַר גְּאוֹנוֹ, אוֹ פֵּרוּשׁ: (הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא מֶלֶךְ, אוֹתוֹ תֶּחֱזֶה מֵאֶרֶץ מֶרְחַקִּים שֶׁאַתָּה עוֹמֵד, תִּרְאֶה הַנִּסִּים וְהַגְּדֻלָּה שֶׁאֶעֱשֶׂה לְךָ, וְעַם נוֹעָז עִמְקֵי שָׂפָה לֹא יִרְאֶה שְׁכִינַת הַמֶּלֶךְ בְּיָפְיוֹ עד כאן, כל זה בסא"א):
פסוק יז:מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ. לְךָ הַצַּדִּיק אֲנִי אוֹמֵר שֶׁתִּזְכֶּה לִרְאוֹת זִיו שְׁכִינָתוֹ שֶׁל מָקוֹם:
פסוק יז:תִּרְאֶינָה אֶרֶץ מַרְחַקִּים. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״תִּסְתַּכֵּל וְתֶחֱזֵי בְּנַחֲתֵי אַרְע גֵּיהִנָּם״:
פסוק יח:לִבְּךָ יֶהְגֶּה אֵימָה. כְּשֶׁתִּרְאֶה הַשָּׂרִים וְהַחֲכָמִים שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁהָיוּ שַׁלִּיטִים בְּחַיֵּיהֶן, וַהֲרֵי הֵם נִדּוֹנִים בַּגֵּיהִנֹּם, יֶהְגֶּה לִבְּךָ אֵימָה וְתֹאמַר: ״אַיֵּה חָכְמָתָן וּגְדֻלָּתָן שֶׁל אֵלּוּ? אַיֵּה שֶׁהָיָה סוֹפֵר בְּחַיָּיו וְשׁוֹקֵל כָּל דְּבַר חָכְמָה, שֶׁהָיוּ שׁוֹאֲלִין מִמֶּנּוּ כָּל עֲצַת מַלְכוּת?״
פסוק יח:אַיֵּה סֹפֵר אֶת הַמִּגְדָּלִים. פֵּרוּשׁ, שֶׁהָיָה סוֹפֵר הַמִּגְדָּלִים אֲשֶׁר בְּעִיר וָעִיר; כִּי אוֹתָם הַבָּתִּים הַגְּבוֹהִים הָיוּ חֲשׁוּבִים, וְנוֹתְנִים יוֹתֵר בְּמַס. וְכָל אוֹתָהּ הַמַּחֲשָׁבָה וְהַפַּחַד לֹא יִהְיֶה לְךָ עוֹד:
פסוק יט:אֶת עַם נוֹעָז. כְּמוֹ ״לוֹעֵז״ (תהלים קיד:א), אֵלּוּ אַשּׁוּר וּבָבֶל שֶׁאֵין לְשׁוֹנָם לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ:
פסוק יט:לֹא תִרְאֶה. לֹא תַחְשֹׁב בְּלִבְּךָ, כִּי כֻּלָּם יִהְיוּ חֲשֵׁכִים וּשְׁפָלִים:
פסוק יט:עִמְקֵי שָׂפָה. כְּמוֹ ״וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת״ (בראשית יא:א):
פסוק יט:נִלְעַג לָשׁוֹן. ״עִגְּלִים״ (ישעיהו לב:ד), וְעִמְקֵי שָׂפָה – כָּל זֶה לָשׁוֹן נָכְרִית שֶׁאֵינָן מַכִּירִין בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ:
פסוק כ:חֲזֵה צִיּוֹן. וְאֶת מִי תִּרְאֶה בְּלִבְּךָ לְהֵחָשֵׁב מְלוּכָה וּשְׂרָרָה? אֶת צִיּוֹן אֲשֶׁר הִיא קִרְיַת בֵּית וַעַד לָנוּ:
פסוק כ:בַּל יִצְעָן. בַּל יִסַּח, וְדוֹמֶה לוֹ ״אֵלוֹן בְּצַעֲנַנִּים״ (שופטים ד:יא), וּמְתַרְגְּמִינָן: ״מִישַׁר אַגְנַיָּא״, וְהֵם נְקָעִים שֶׁבַּשָּׂדוֹת, שֶׁקּוֹרִין קומבי״ש בלע״ז, כְּמוֹ ״אַגְנֵי דְאַרְעָא מִקְרֵי״ (בבא קמא סא א) שֶׁהַמַּיִם נֶאֱסָפִים שָׁם מִן הֶהָרִים וְהַגִּבְשׁוּשִׁיּוֹת, וּבֵי״ת שֶׁל ׳בְּצַעֲנַנִּים׳ אוֹמֵר אֲנִי שֶׁאֵינָהּ נִשְׁרֶשֶׁת בַּתֵּיבָה אֶלָּא מְשַׁמֶּשֶׁת הִיא:
פסוק כ:בַּל יִסַּע יְתֵדֹתָיו. הַיְתֵדוֹת שֶׁקּוֹשְׁרִין בּוֹ מֵיתְרֵי הָאֹהֶל, בַּל יִסַּע אוֹתָם מִן הָאָרֶץ מִמְּקוֹם תְּקִיעָתָם, כְּמוֹ ״וַיַּסִּעוּ אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת״ (מלכים א ה:לא), וְכֵן ״וַיִּסָּעֵם עִם הַבְּרִיחַ״ (שופטים טז:ג), לְשׁוֹן ׳תְּלִישָׁה׳:
פסוק כא:כִּי אִם שָׁם. כִּי אִם מוּסָב עַל בַּל יִסַּע יְתֵדוֹתָיו וְעַל בַּל יִנָּתֵקוּ, הָרָעָה לֹא תִהְיֶה, כִּי אִם הַטּוֹבָה. ה׳ יִהְיֶה שָׁם אַדִּיר לָנוּ, וְהָעִיר תִּהְיֶה מְקוֹם נְהָרִים יְאוֹרִים, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מז:ד): ״וַיָּמָד אֶלֶף וַיַּעֲבִירֵנִי נַחַל אֲשֶׁר לֹא אוּכַל לַעֲבוֹר״, וְכֵן נִבָּא יוֹאֵל ״וּמַעְיָן מִבֵּית ה׳ יֵצֵא״ (יואל ד:יח), וְהוּא הַנַּחַל שֶׁיְּהֵא מִתְגַּבֵּר וְהוֹלֵךְ:
פסוק כא:אֳנִי שַׁיִט. אֳנִיָּה הַשָּׁטָה בַּמַּיִם:
פסוק כא:וְצִי אַדִּיר. ״וּבוּרְנִי רַבְּתָא״ (תרגום יונתן)׃
פסוק כב:כִּי ה׳ שֹׁפְטֵנוּ. שַׂר וְשׁוֹפֵט שֶׁלָּנוּ:
פסוק כג:נִטְּשׁוּ חֲבָלָיִךְ. הַמּוֹשְׁכִים אֶת הַסְּפִינָה, אַתְּ רוֹמִי הַחַיֶּבֶת:
פסוק כג:כֵּן. הָכֵן הֵיטֵב:
פסוק כג:תָּרְנָם. תֹּרֶן הַסְּפִינָה:
פסוק כג:בַּל פָּרְשׂוּ נֵס. לֹא יוּכְלוּ לִפְרֹס וִילוֹן הַמַּנְהִיג אֶת הַסְּפִינָה:
פסוק כג:אָז חֻלַּק עַד שָׁלָל. ״עֲדָאָה״ (תרגום יונתן):
פסוק כג:מַרְבֶּה. הַרְבֵּה יְחַלְּקוּ שְׁלַל סַנְחֵרִיב:
פסוק כג:פִּסְחִים. (יִשְׂרָאֵל), שֶׁהָיוּ עַד עַכְשָׁיו חַלָּשִׁים:
פסוק כד:וּבַל יֹאמַר שָׁכֵן. שֶׁל יִשְׂרָאֵל:
פסוק כד:חָלִיתִי. בִּשְׁבִיל הָאֻמָּה הַזֹּאת בָּאַתְנִי הָרָעָה, כִּי הָעָם. יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ עָם, הַיּוֹשֵׁב בִּירוּשָׁלַיִם יִהְיֶה סְלוּחַ עָוֹן: