פסוק ב:בִּתְעָלַת. פושי״ר בלע״ז:
פסוק ב:בְּרֵכָה. מְקוֹם כִּנּוּס מַיִם, חָפוּר בַּקַּרְקַע בִּידֵי אָדָם לָתֵת בּוֹ דָּגִים, אָרוֹךְ וְרָחָב:
פסוק ב:בִּמְסִלַּת. דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה, קמי״ן בלע״ז:
פסוק ב:שְׂדֵה כוֹבֵס. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״חֲקַל מִשְׁטַח קַצְרַיָּא״, שֶׁשּׁוֹטְחִין שָׁם הַכּוֹבְסִים אֶת הַבְּגָדִים:
פסוק ג:הַמַּזְכִּיר. כּוֹתֵב הַזִּכְרוֹנוֹת בְּסִפְרֵי דִּבְרֵי הַיָּמִים, (דבר אחר: הַמַּזְכִּיר אֵיזֶה דִּין בָּא לְפָנָיו רִאשׁוֹן שֶׁיִּפְסְקֶנּוּ רִאשׁוֹן):
פסוק ה:אָמַרְתִּי. עַד הֵנָּה אַךְ דִּבְרֵי שְׂפָתַיִם הוּא בְּפִיו לֵאמֹר: ״לֹא אֶעֱבֹד לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר״, וּמִשֶּׁיִּרְאֶה שֶׁאֶעֱלֶה עָלָיו לְצָבָא יַחֲזֹר בּוֹ; עַכְשָׁיו הֲרֵי עָלִיתִי, מֵעַתָּה אוֹ יַעַבְדֵנִי, אוֹ צָרִיךְ הוּא לְבַקֵּשׁ עֵצָה וּגְבוּרָה לַמִּלְחָמָה:
פסוק ה:עַתָּה. שֶׁבָּא הָעֵת, אֱמוֹר נָא עַל מִי בָטַחְתָּ לִמְרוֹד בִּי:
פסוק ו:אֲשֶׁר יִסָּמֵךְ אִישׁ עַל הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַנִּשְׁבָּר, וְהַקְּרוּמִיּוֹת בָּאִים בְכַפּוֹ וְנוֹקְבִין אוֹתָהּ, כֵּן פַּרְעֹה לַבּוֹטְחִים בּוֹ; סוֹפָן לִהְיוֹת עֶזְרָתוֹ לְרָעָתָן:
פסוק ז:אֲשֶׁר הֵסִיר חִזְקִיָּה אֶת בָּמֹתָיו. בִּעֵר אֶת כָּל בָּתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה וּמִזְבְּחוֹת וּבָמוֹת, וְהִזְקִיק אֶת כָּל יְהוּדָה לְהִשְׁתַּחֲווֹת לִפְנֵי מִזְבֵּחַ אֶחָד:
פסוק ח:הִתְעָרֶב נָא. בְּדָבָר זֶה, אִם תּוּכַל לְקַיְּמָן. לְשׁוֹן ׳עֵרָבוֹן׳, שֶׁקּוֹרִין גי״ר בלע״ז:
פסוק ט:וְאֵיךְ תָּשִׁיב. אֲפִלּוּ פְּנֵי פַחַת אַחַד שֶׁהוּא מֵעַבְדֵי אֲדוֹנִי הַקְּטַנִּים, שֶׁהַקָּטָן בְּרָאשֵׁי גְּיָסוֹת שֶׁלּוֹ מְמֻנֶּה עַל אֲלָפִים אִישׁ (מכילתא בשלח שירה ב):
פסוק ט:אַחַד עַבְדֵי. אֶחָד מֵעַבְדֵי, כְּמוֹ ״אַחַד הַשִּׂיחִם״ (בראשית כא:טו), ״אַחַד הָרֵיקִים״ (שמואל ב ו:כ):
פסוק י:הֲמִבַּלְעֲדֵי ה׳. שֶׁלֹּא מֵרְשׁוּתוֹ:
פסוק י:ה׳ אָמַר אֵלַי. כְּבָר נִבְּאוּ הַנְּבִיאִים: ״יִשָּׂא אֶת חֵיל דַּמֶּשֶׂק וְאֶת שְׁלַל שׁוֹמְרוֹן לִפְנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר״ (ישעיהו ח:ד), וְהוּא טָעָה לוֹמַר: ״כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְשׁוֹמְרוֹן כֵּן אֶעֱשֶׂה לִירוּשָׁלִָם״ (ישעיהו י:יא):
פסוק יא:כִּי שֹׁמְעִים אֲנָחְנוּ. מַכִּירִים אֲנַחְנוּ אוֹתוֹ לָשׁוֹן. שׁוֹמְעִים – איטנדנ״ט בלע״ז:
פסוק יא:וְאַל תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ יְהוּדִית. שֶׁכָּל הָעָם מַכִּירִים בְּלָשׁוֹן יְהוּדִית, וְהֵם מִתְפַּחֲדִים מִדְּבָרֶיךָ. (לְפִי שֶׁאָמַר לָהֶם ״אִמְרוּ נָא אֶל חִזְקִיָּה״ (ישעיהו לו:ד), (סָבְרוּ) שֶׁלֹּא בָּא לְהַפְחִיד הָעָם. וְרַבְשָׁקֵה יִשְׂרָאֵל מוּמָר הָיָה, כִּסְבוּרִים הֵם אַף שֶׁמִּצְוַת רַבּוֹ עַל רַבְשָׁקֵה, אֲבָל לִבּוֹ נִמְשָׁךְ לְמִשְׁפַּחְתּוֹ וְיִכָּמְרוּ נִחוּמָיו):
פסוק יב:הַאֶל אֲדֹנֶיךָ תְּמִיהָה הוּא, לְכָךְ נָקוּד חֲטַף פַּתַּח. וְכִי אֶל שְׁנֵיכֶם לְבַדְּכֶם שְׁלָחַנִי אֲדֹנִי? הֲלוֹא אֶל כֻּלָּם שְׁלָחַנִי, וּלְכָךְ בָּאתִי, שֶׁכָּל הָעָם יִשְׁמְעוּ וְיִרְאוּ, וְאַל יְסִיתֵם חִזְקִיָּהוּ לִמְרוֹד:
פסוק יב:לֶאֱכֹל אֶת צוֹאָתָם. אַף הֵם בְּרָעָב הַמָּצוֹר:
פסוק יב:יֹאכְלוּ אֶת חֹרֵיהֶם. רְעִי הַיּוֹצֵא דֶּרֶךְ הַנֶּקֶב שֶׁלָּהֶם, וְלָשׁוֹן נָאֶה תִּקְּנוּ סוֹפְרִים לִקְרוֹתוֹ צוֹאָתָם. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ (מגילה כה ב): מִקְרָאוֹת הַכְּתוּבִים לִגְנַאי קוֹרִין אוֹתוֹ לְשֶׁבַח, כְּמוֹ (דברים כח:כז) ״בַּעֲפוֹלִים״ – ״בַּטְּחוֹרִים״, (דברים כח:ל) ״יִשְׁגָּלֶנָּה״ – ״יִשְׁכָּבֶנָּה״, ״חוֹרֵיהֶם״ – ״צוֹאָתָם״:
פסוק יב:שִׁינֵיהֶם. מֵימֵי רַגְלֵיהֶם, שִׁינֵיהֶם צוֹאָה לַחָה. שִׁינֵי דְכַרְכַּשְׁתָּא (שבת פב א) הִיא הַחַלְחֹלֶת (חולין נ א) שֶׁקּוֹרִין טבחי״א בלע״ז, עוֹמֶדֶת עַל יְדֵי שָׁלֹשׁ שִׁנַּיִם:
פסוק יד:יַשִּׁיא. יַתְעֶה:
פסוק טז:עֲשׂוּ אִתִּי בְרָכָה. צְאוּ אֵלַי לְשָׁלוֹם וּבָרְכוּנִי, וְהָבִיאוּ אֵלַי תְּשׁוּרַת שָׁלוֹם:
פסוק טז:בְּרָכָה. שלו״ד בלע״ז, כמו: ״וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה״ (בראשית מז:י):
פסוק טז:וְאִכְלוּ אִישׁ גַּפְנוֹ. וְאֵלֵךְ מֵעֲלֵיכֶם וְשְׁבוּ בְּשָׁלוֹם עַד שֶׁאֶמְצָא אֶרֶץ טוֹבָה כְּאַרְצְכֶם, וְאַגְלֶה אֶתְכֶם שָׁם; כִּי כֵּן דַּרְכּוֹ, לְהַעֲבִיר הָאֻמּוֹת מֵאֶרֶץ אֶל אֶרֶץ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו י:יג) ״וְאָסִיר גְּבוּלוֹת עַמִּים״:
פסוק יז:אֶל אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: שׁוֹטֶה הָיָה זֶה, מָשָׁל לְמֶלֶךְ וְכוּ׳ בְּסִפְרֵי פָּרָשַׁת וְהָיָה עֵקֶב (דברים ז יב). הָיָה לוֹ לוֹמַר ״אֶל אֶרֶץ יָפָה מֵאַרְצְכֶם״, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לְסַפֵּר בִּגְנוּתָהּ:
פסוק יט:וְכִי הִצִּילוּ אֶת שֹׁמְרוֹן מִיָּדִי. וּבְנֵי שׁוֹמְרוֹן הָיוּ עוֹבְדִים לֵאלֹהֵי אֲרָם שְׁכֵינֵיהֶם, וַחֲמָת הִיא מֵאֲרָם:
פסוק כב:קְרוּעֵי בְגָדִים. עַל שֶׁשָּׁמְעוּ גִּדּוּפֵי הַשֵּׁם (סנהדרין ס א), וְהִיא כְּמוֹ בִּרְכַּת הַשֵּׁם:
