פסוק ג:וְתוֹכֵחָה. אשפרובמנ״ט בלע״ז, הָאוֹיְבִים מוֹכִיחִים בְּהַצְלָחָתָם לֵאמֹר: ״יָדֵינוּ רָמָה״ (דברים לב:כז) וְאֵין אֱלֹהִים כֵּאלֹהֵינוּ:
פסוק ג:כִּי בָאוּ בָנִים. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בָּנָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
פסוק ג:עַד מַשְׁבֵּר וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה עֵת צָרָה, הַדּוֹמָה לְאִשָּׁה הַיּוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר, וְאֵין כֹּחַ לַוָּלָד לָצֵאת:
פסוק ד:וְהוֹכִיחַ בַּדְּבָרִים. הִגִּיד כֹּחוֹ וְהֶרְאָה הַצְלָחָתוֹ, וְהוֹכִיחַ – אישפרובי״ר בלע״ז:
פסוק ז:וְשָׁמַע שְׁמוּעָה. מִיָּד, זוֹ שְׁמוּעַת תִּרְהָקָה מֶלֶךְ כּוּשׁ (ישעיהו לז:ט), וּמִתּוֹךְ כָּךְ יֵלֵךְ מֵעֲלֵיכֶם הַפַּעַם הַזֹּאת לְהִלָּחֵם עִם תִּרְהָקָה, וְאֵין זוֹ שִׁיבָה לְאַרְצוֹ; וְאַחַר כָּךְ יָשׁוּב הֲלוֹם, וַאֲנִי עָתִיד לַהֲשִׁיבוֹ לְאַרְצוֹ וּלְהַפִּילוֹ שָׁם בַּחֶרֶב:
פסוק ט:וַיִּשְׁמַע. מֶלֶךְ אַשּׁוּר:
פסוק ט:עַל תִּרְהָקָה. לֵאמֹר יָצָא תִּרְהָקָה לְהִלָּחֵם אִתָּךְ:
פסוק ט:וַיִּשְׁמַע וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים. אֵין ׳וַיִּשְׁמַע׳ הַשֵּׁנִי כְּמוֹ ׳וַיִּשְׁמַע׳ הָרִאשׁוֹן: הָרִאשׁוֹן לְשׁוֹן ׳שְׁמוּעָה׳, וְהַשֵּׁנִי לְשׁוֹן ׳קַבָּלָה׳. קִבֵּל דִּבְרֵי הַשְּׁלוּחִים וַיִּיטְבוּ בְּעֵינָיו לָתֵת לֵב לְהִסְתַּלֵּק מֵעַל יְרוּשָׁלַיִם, לְהִלָּחֵם תְּחִלָּה עִם כּוּשׁ:
פסוק ט:וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל חִזְקִיָּהוּ. לְהוֹדִיעוֹ שֶׁאֵינוֹ מִסְתַּלֵּק לְגַמְרֵי, אֶלָּא עַל מְנָת לָשׁוּב:
פסוק יב:עֶדֶן. שֵׁם מַלְכוּת, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (יחזקאל כז:כג) ״חָרָן וְכַנֵּה וְעֶדֶן״:
פסוק יג:הֵנַע וְעִוָּה. הֱנִיעֵהוּ וְעִוְּהוּ מֶלֶךְ אַשּׁוּר, הֶחֱרִיבָם וְטִלְטְלָם מִמְּקוֹמָם:
פסוק יח:אָמְנָם ה׳. אֱמֶת הוּא כִּי הֶחֱרִיבוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר:
פסוק יח:אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת וְאֶת אַרְצָם. הָאֲרָצוֹת – רָאשֵׁי הַמְּדִינוֹת, וְאֶת אֶרֶץ הַסְּמוּכָה לָהֶם. עָרֵי הַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר הֵנָּם רֹאשׁ לַמְּדִינוֹת קוֹרֵא ׳אֲרָצוֹת׳, וּשְׁאָר הַמְּחוֹזוֹת אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם קוֹרֵא ׳אַרְצָם׳. וּבְסֵפֶר מְלָכִים (מלכים ב יט:יז) כָּתוּב ״אֶת הַגּוֹיִם וְאֶת אַרְצָם״, וְלָשׁוֹן אֶחָד הוּא:
פסוק יט:וְנָתֹן. כְּמוֹ ״וְנָתוֹן אוֹתוֹ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם״ (בראשית מא:ג), לְשׁוֹן ׳פָּעוֹל׳, ׳שָׁמוֹר׳, ׳זָכוֹר׳, דוננ״ט בלע״ז:
פסוק יט:עֵץ וָאֶבֶן הֵם, לְפִיכָךְ לֹא הָיָה בָּהֶם כֹּחַ, וַיְאַבְּדוּם מֶלֶךְ אַשּׁוּר:
פסוק כד:מְרוֹם הָרִים. הַר הַבַּיִת:
פסוק כד:יַרְכְּתֵי לְבָנוֹן. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ (ספרי דברים כח):
פסוק כד:וְאֶכְרֹת קוֹמַת אֲרָזָיו. לֹא אֵלֵךְ לְאַרְצוֹ עַד אֲשֶׁר אַחֲרִיבֶנּוּ:
פסוק כד:יַעַר כַּרְמִלּוֹ. טוּב שִׁבְחוֹ וְכֹבֶד חָזְקוֹ:
פסוק כה:אֲנִי קַרְתִּי וְשָׁתִיתִי. כְּלוֹמַר: הִתְחַלְתִּי בְּכָל מַעֲשַׂי וְגָמַרְתִּי וְהִצְלַחְתִּי, כָּזֶה הַכּוֹרֶה בּוֹר וּמוֹצֵא מָיִם וּמַצְלִיחַ, לְשׁוֹן ׳מָקוֹר׳:
פסוק כה:וְאַחְרִב בְּכַף פְּעָמַי. אִם בָּאתִי לָצוּר עַל עִיר הַבְּטוּחָה בְּחֹזֶק נַהֲרוֹתֶיהָ, הֵבֵאתִי עָלֶיהָ גְּיָסוֹת רַבִּים וְכָלוּ מֵימֵי נַהֲרוֹתָם בִּשְׁתִיַּת בְּהֶמְתָּם וּמִדְּרַךְ כַּף רַגְלֵיהֶם:
פסוק כה:וְאַחְרִב. לְשׁוֹן הוֹוֶה, כְּלוֹמַר: כֵּן דַּרְכִּי תָּמִיד:
פסוק כה:יְאֹרֵי מָצוֹר. יְאוֹרֵי עִיר הַבָּאָה בְּמָצוֹר עַל יְדֵי יְאוֹרוֹת:
פסוק כו:הֲלֹא שָׁמַעְתָּ. וְלָמָּה תִּתְפָּאֵר? אֵין זֶה שֶׁלְּךָ, כִּי גְּזֵרָה הִיא מִלְּפָנַי זֶה שָׁנִים רַבּוֹת, שֶׁתִּהְיֶה אַתָּה פּוֹרֵעַ פֻּרְעָנוּת מִן הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמָָָָָָזָָָָלוֹת, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו י:ה) ״הוֹי אַשּׁוּר שֵׁבֶט אַפִּי״:
פסוק כו:הֲלֹא שָׁמַעְתָּ לְמֵרָחוֹק. יוֹתֵר מִשִּׁבְעִים שָׁנָה שֶׁנִּתְנַבֵּא עָמוֹס (עמוס א:א) ״שְׁנָתַיִם לִפְנֵי הָרַעַשׁ״ (עמוס ז:יא) ״וְיִשְׂרָאֵל גָּלֹה יִגְלֶה מֵעַל אַדְמָתוֹ״, מֵאָז יֵשׁ לְךָ לִשְׁמוֹעַ שֶׁעָשִׂיתִי וְהִכְנַתִּי פֻּרְעָנִיּוּת זוֹ:
פסוק כו:מִימֵי קֶדֶם. מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית עָלְתָה עַל לִבִּי אוֹתָהּ גְּזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה עָלֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו ל:לג): ״כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה גַּם הִיא לַמֶּלֶךְ הוּכָן״. עַתָּה כְּשֶׁהִגְבַּרְתִּיךָ עַל הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמָָָָָָזָָָָלוֹת הֲבִיאוֹתִיהָ לְאוֹתָהּ גְּזֵרָה, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא לְהַשְׁאוֹת לְגַלִּים נִצִּים עָרִים בְּצֻרוֹת, שֶׁתַּהֲרוֹג אֶת יוֹשְׁבֵיהֶן וְתִהְיֶיןָ שַׁאֲיָה מֵאָדָם וְיִתְעַתְּדוּ לְגַלִּים צוֹמְחִים יָרָק:
פסוק כז:וְיֹשְׁבֵיהֶן קִצְרֵי יָד. אֲנִי הִתַּשְׁתִּי אֶת כֹּחָן לְפָנֶיךָ:
פסוק כז:וּשְׁדֵמָה לִפְנֵי קָמָה. שְׁדֵמָה הוּא שֶׁקּוֹרִין אשטובל״א בלע״ז, הַנִּשְׁאָר בַּקַּרְקַע, שָׁרְשֵׁי הַקָּצִיר:
פסוק כז:לִפְנֵי קָמָה. כְּשֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְהִתְבַּשֵּׁל וּלְהַקְשׁוֹת, לָבֹא לִידֵי קָמָה, וְהוּא חַלָּשׁ וְרַךְ:
פסוק כז:לִפְנֵי קָמָה. בְּטֶרֶם יִהְיֶה קָמָה:
פסוק כח:וְשִׁבְתְּךָ וְצֵאתְךָ וּבוֹאֲךָ יָדָעְתִּי. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וּמִיתְבָךְ בְּעֵצָה וּמִיפְקָךְ לְבָרָא לַאֲגָחָא קְרָבָא וּמִיתְיךְ לְאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל גְּלִי קֳדָמַי״. כְּשֶׁעָלְתָה מַחֲשָׁבָה בְּלִבְּךָ וְנוֹעַצְתָּ לְהַחֲרִיב אֶת בֵּיתִי, אֲנִי יָדַעְתִּי:
פסוק כט:הִתְרַגֶּזְךָ. הִתְרַעַשְׁךָ וְהִתְגַבֶּרְךָ עָלַי:
פסוק כט:שַׁאֲנַנְךָ. כְּמוֹ ׳וּשְׁאוֹנְךָ׳:
פסוק כט:חַחִי. כְּמִין טַבַּעַת הוּא, וְתוֹחֲבִין אוֹתוֹ בִּשְׂפַת בְּהֵמָה שֶׁעֲסָקֶיהָ רָעִים לְמוֹשְׁכָהּ בּוֹ:
פסוק כט:וּמִתְגִּי. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״זְמַם״, וְהוּא שֶׁל בַּרְזֶל, וְתוֹחֲבִין אוֹתוֹ בִּנְחִירֵי הַנַּאקָה; וְהוּא שֶׁשָּׁנִינוּ ״וְנָאקָה בַּחֲטָם״ בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (משנה שבת ה א). (צָרִיךְ עִיּוּן כִּי מֵהַפָּסוּק נִרְאֶה לְהֶדְיָא לְהֵיפֶךְ, כִּי חַח בַּחֲטָם וּמֶתֶג בַּשָּׂפָה):
פסוק ל:וְזֶה לְּךָ הָאוֹת. הַדִּבּוּר הַזֶּה אֵינוֹ לְסַנְחֵרִיב, אֶלָּא הַנָּבִיא אָמַר לְחִזְקִיָּה: וְהַתְּשׁוּעָה הַזֹּאת תִּהְיֶה לְךָ לְאוֹת לְהַבְטָחָה אַחֶרֶת. הִנֵּה הֶחֱרִיבוּ הַלִּגְיוֹנוֹת אֶת כָּל הַזְּרָעִים וְגָדְעוּ אֶת כָּל הָאִילָנוֹת, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַבְטִיחֲךָ שֶׁתִּסְתַּפְּקוּ הַשָּׁנָה הַזֹּאת בִּסְפִיחֵי הַזְּרָעִים שֶׁיִּצְמְחוּ מֵאֵלֵיהֶם:
פסוק ל:אָכוֹל הַשָּׁנָה. לֶאֱכוֹל הַשָּׁנָה סָפִיחַ:
פסוק ל:וּבַשָּׁנָה הַשֵּׁנִית שָׁחִיס. הֵן סְפִיחֵי גִּדּוּעֵי אִילָנוֹת, כָּךְ הוּא בְּסֵדֶר עוֹלָם (סדר עולם רבה כג); אֲבָל יוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״כַּתְכַּתִּין״ – סְפִיחֵי סְפִיחִים. וְזֶה לְךָ הָאוֹת – כְּשֶׁתִּרְאֶה שֶׁיִּתְקַיֵּם דְּבָרִי שֶׁיָּשׁוּב סַנְחֵרִיב לְאַרְצוֹ וְיִפּוֹל, תַּאֲמִין שֶׁתִּתְקַיֵּם עוֹד הַבְטָחָה הַשְּׁנִיָּה:
פסוק לב:קִנְאַת ה׳ צְבָאוֹת. שֶׁיְּקַנֵּא לִשְׁמוֹ וְלֹא מֵחֲמַת זְכוּת שֶׁבְּיֶדְכֶם, לָמַדְנוּ (שבת נה א) שֶׁתָּמָה זְכוּת אָבוֹת:
פסוק לג:וְלֹא יְקַדְּמֶנָּה מָגֵן. לֹא יַעֲרֹךְ לְפָנֶיהָ מָגֵן, כְּדִמְתַרְגֵּם ״לִפְנֵי״ ״קֳדָם״:
פסוק לג:וְלֹא יִשְׁפֹּךְ עָלֶיהָ סֹלְלָה. ״לֹא יִצְבּוֹר עָלֶיהָ מְלִיתָא״, אוֹמֵר אֲנִי הוּא שֶׁשּׁוֹפְכִין עָפָר וְצוֹבְרִין לִפְנֵי הַחוֹמָה וְהַמִּגְדָּלוֹת לִבְנוֹת עָלֶיהָ כַּרְכּוֹם:
פסוק לג:סֹלְלָה. עַל שֵׁם שֶׁסּוֹלְלִים וְכוֹבְשִׁין אוֹתָהּ בְּמַקָּבוֹת כְּדֵי שֶׁיִּתְקַשֶּׁה, וְתַרְגּוּמוֹ ״מְלֵיתָא״ עַל שֵׁם שֶׁעוֹשִׂין לוֹ מִתְּחִלָּה שְׁנֵי מְחִיצוֹת גֶּדֶר קָנִים, וְשׁוֹפְכִים הֶעָפָר בֵּינֵיהֶם, וְכוֹבְשִׁין אוֹתוֹ שָׁם לְאַחַר שֶׁמִּלְּאוּ אֶת הַמְּחִיצוֹת. וְשָׁמַעְתִּי שֶׁפּוֹתְרִין אוֹתוֹ: זְרִיקַת אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת, שֶׁקּוֹרִין פוריר״א בלע״ז, אֲבָל אֵין בַּאֲבָנִים לְשׁוֹן ׳שְׁפִיכָה׳ וְלֹא לְשׁוֹן ׳סְלִילָה׳, וְאֵין לְשׁוֹן הַתַּרְגּוּם נוֹפֵל עַל פִּתְרוֹן זֶה:
פסוק לו:וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה׳ וגו׳. לְאַחַר שֶׁהָלַךְ וְנִלְחַם עִם כּוּשׁ חָזַר וּבָא לִירוּשָׁלַיִם, וּבְאוֹתוֹ שָׁעָה וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה׳. וְכָךְ שְׁנוּיָה בְּסֵדֶר עוֹלָם (פרק כג): ״הִנְנִי נוֹתֵן בּוֹ רוּחַ וְשָׁמַע שְׁמוּעָה״ כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיִּשְׁמַע עַל תִּרְהָקָה וְגוֹ׳״ (ישעיהו לז:ט). שָׁטַף שֶׁבְנָא הַסּוֹכֵן וְסִיעָתוֹ וְהוֹלִיכָם בַּזִּיקִים, וְהָלַךְ לוֹ לְכוּשׁ וְלָקַח חֶמְדַּת כָּל הָאוֹצָרוֹת וּבָא לוֹ לִירוּשָׁלַיִם, לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו מה:יד): ״יְגִיעַ מִצְרַיִם וְסַחַר כּוּשׁ עָלַיִךְ יַעֲבֹרוּ״ – זוֹ יְרוּשָׁלַיִם, ״אַחֲרֶיךְ יֵלֵכוּ״ – זֶה חִזְקִיָּהוּ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה ״וַיִּשְׁלַח אֶת תַּרְתָּן וְאֶת רַב סָרִיס״, הֵם הַנִּזְכָּרִים בְּסֵפֶר מְלָכִים (מלכים ב יח:יז), וְהֵם הַמַּלְאָכִים שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם שֶׁשָּׁלַח אַחַר הַשְּׁמוּעָה שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו לז:ט): ״וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל חִזְקִיָּהוּ״, וְלֹא הֵם בָּאוּ עִם רַבְשָׁקֵה בִּשְׁלִיחוּת הָרִאשׁוֹן. וְעַל אוֹתָן הַסְּפָרִים הֵשִׁיבוּ יְשַׁעְיָהוּ (ישעיהו לז:כב): ״בָּזָה לְךָ לָעֲגָה לְךָ״. אוֹתָהּ שָׁעָה ״וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה׳ וַיַּכֶּה וְגוֹ׳״. כֻּלָּם מְלָכִים קְשׁוּרֵי כְּתָרִים בְּרָאשֵׁיהֶם, וְקָטָן שֶׁבְּכֻלָּם הָיָה שַׂר עַל שְׁנֵי אֲלָפִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו לו:ח): ״וְאֶתְּנָה לְךָ אַלְפַּיִם סוּסִים וְאֵיךְ תָּשִׁיב אֶת פְּנֵי פַחַת אֶחָד וְגוֹ׳״. לָמַדְנוּ עַל קָטָן שֶׁבַּפְּחוֹתִים שֶׁהוּא שַׂר עַל אַלְפַּיִם אִישׁ, וְנָפְלוּ הֵם וּגְיָסוֹתָם:
פסוק לז:וַיֵּשֶׁב בְּנִינְוֵה. הִיא רֹאשׁ הַמַּלְכוּת, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית י:יא) ״מִן הָאָרֶץ הַהִיא יָצָא אַשּׁוּר וַיִּבֶן אֶת נִינְוֵה״:
פסוק לח:בֵּית נִסְרֹךְ. נֶסֶר מִתֵּיבָתוֹ שֶׁל נֹחַ, כְּדִמְפֹרָשׁ בְּאַגָּדַת חֵלֶק (סנהדרין צו א):
פסוק לח:הִכֻּהוּ בַחֶרֶב. שֶׁאָמַר: ״אִם תַּצִּיל אוֹתִי שֶׁלֹּא יַהַרְגוּנִי בְּנֵי מַלְכוּתִי, שֶׁהֵבֵאתִי בְּנֵיהֶם כָּאן וּמֵתוּ, אַקְרִיב שְׁנֵי בָּנַי לְפָנֶיךָ״. עָמְדוּ וַהֲרָגוּהוּ:
