פסוק א:בַּיָּמִים הָהֵם. שְׁלֹשָׁה יָמִים לִפְנֵי מַפַּלְתּוֹ שֶׁל סַנְחֵרִיב חָלָה חִזְקִיָּהוּ, וְיוֹם שְׁלִישִׁי כְּשֶׁעָלָה בֵּית ה׳ הוּא יוֹם מַפַּלְתּוֹ שֶׁל סַנְחֵרִיב, וְהוּא יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח:
פסוק א:כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה. מֵת אַתָּה בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא תִחְיֶה לָעוֹלָם הַבָּא, מִשּׁוּם דְּלָא נְסִיבַת אִיתְּתָא וכו׳, כִּדְאִיתָא בִּבְרָכוֹת (ברכות י ב):
פסוק ג:אָנָּה ה׳. אַיֵּה רַחֲמָנוּתְךָ?
פסוק ה:הִנְנִי יוֹסִף. הִנְנִי הוּא אֲשֶׁר יוֹסִיף עַל יָמֶיךָ:
פסוק ו:וּמִכַּף מֶלֶךְ אַשּׁוּר אַצִּילְךָ. לָמַדְנוּ שֶׁלִּפְנֵי מַפֶּלֶת סַנְחֵרִיב חָלָה:
פסוק ז:וְזֶה לְּךָ הָאוֹת. שֶׁתִּתְרַפֵּא וְיִתְוַסְּפוּ יָמֶיךָ, כַּמְפוֹרָשׁ לְמַטָּה (ישעיהו לח:כב), וּבִמְלָכִים (מלכים ב כ:ח) שָׁאַל לוֹ: ״מָה אוֹת כִּי אֶעֱלֶה״:
פסוק ח:הִנְנִי מֵשִׁיב. אֲחוֹרַנִּית עֶשֶׂר מַעֲלוֹת אֶת הַצֵּל אֲשֶׁר יָרְדָה:
פסוק ח:צֵל הַמַּעֲלוֹת. כְּמִין מַדְרֵגוֹת, עֲשׂוּיוֹת כְּנֶגֶד הַחַמָּה, לִבְחוֹן בָּהֶם שְׁעוֹת הַיּוֹם כְּעֵין אוֹרְלוֹגִין שֶׁעוֹשִׂין הָאֻמָּנִין:
פסוק ח:אֲשֶׁר יָרְדָה. מִהֲרָה לֵירֵד, וְנִתְקַצֵּר הַיּוֹם עֶשֶׂר שָׁעוֹת בְּיוֹם שֶׁמֵּת אָחָז כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהוּ מַסְפִּידִין אוֹתוֹ, וְעָלוּ עַכְשָׁיו לַאֲחוֹרֵיהֶם בְּיוֹם שֶׁנִּתְרַפֵּא חִזְקִיָּהוּ, וְנִתּוֹסְפוּ עַל הַיּוֹם עֶשֶׂר שָׁעוֹת (סנהדרין צו א):
פסוק ט:מִכְתָּב. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״כְּתָב אוֹדָאָה עַל נִיסָא דְּאִיתְעֲבִיד לְחִזְקִיָּה״:
פסוק י:אֲנִי אָמַרְתִּי בִּדְמִי יָמַי. כְּשֶׁרָאִיתִי יָמַי בִּדְמִי, בְּשִׁמָּמוֹן וַחֲרִישָׁה, כְּמוֹ ״נִדְמָה כָּל עַם כְּנַעַן״ (צפניה א:יא). כְּלוֹמַר: כְּשֶׁחָלִיתִי אָמַרְתִּי ״אֵלֵכָה בְּשַׁעֲרֵי שְׁאוֹל״ – עַתָּה אָמוּת, לְפִי שֶׁעַד אוֹתוֹ הַיּוֹם לֹא נִתְרַפֵּא חוֹלֶה (פרקי דרבי אליעזר נב):
פסוק י:פֻּקַּדְתִּי יֶתֶר שְׁנוֹתָי. כְּמוֹ (במדבר לא:מט) ״לֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ״ – נֶחְסַרְתִּי שְׁאָר שְׁנוֹתַי. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״עַל דּוּכְרָנִי לְטַב אִיתוֹסְפוּ עַל שְׁנַי״, נִפְקַדְתִּי לְטוֹבָה וְנִתְיַתְּרוּ שְׁנוֹתַי:
פסוק יא:(תוספת אָמַרְתִּי לֹא אֶרְאֶה יָהּ. לֹא אֶשְׁתַּמֵּשׁ עוֹד בַּשֵּׁם שֶׁל יָהּ:
פסוק יא:בְּאֶרֶץ הַחַיִּים. חַיִּים מִשְׁתַּמְּשִׁין בּוֹ, אֲבָל הַמֵּתִים אֵינָם רַשָּׁאִין, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קטו:יז): ״לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּיָהּ״. חֹק לַמֵּתִים שֶׁאֵין מַזְכִּירִין שֵׁם בֶּן שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת לְעוֹלָם עד כאן):
פסוק יא:בְּאֶרֶץ הַחַיִּים. בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:
פסוק יא:לֹא אַבִּיט אָדָם. חַי עוֹד:
פסוק יא:עִם יוֹשְׁבֵי חָדֶל. שֶׁאֶהְיֶה עִם הַמֵּתִים הַיּוֹשְׁבִים בְּאֶרֶץ חֲדֵלָה וּמְנוּעָה מִן הַחַיִּים:
פסוק יב:דּוֹרִי נִסַּע וְנִגְלָה מִנִּי. בְּנֵי דוֹרִי נָסְעוּ מִמֶּנִּי. נִסַּע. כְּמוֹ ׳נִסְּחוּ׳, כְּמוֹ ״בַּל יִסַּע יְתֵדוֹתָיו״ (ישעיהו לג:כ):
פסוק יב:כְּאֹהֶל רֹעִי. כְּאֹהֶל רוֹעֵי בְּהֵמָה, שֶׁמַּסִּיעוֹ מִכָּאן וְתוֹקְעוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר, כְּשֶׁכָּלָה מִרְעֶה זֶה:
פסוק יב:קִפַּדְתִּי. הִכְרַתִּי מַהֵר חַיַּי כָאוֹרֵג הַמְּמַהֵר לֶאֱרוֹג, כָּל זֶה הָיִיתִי סָבוּר. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״כְּנַחַל גְּדוּדִין״, כְּנַחַל הַמּוֹשֵׁךְ בֵּין גָּדוֹת גְּבוֹהִין שֶׁאֵינוֹ מִתְפַּשֵּׁט, וּמִתּוֹךְ כָּךְ מֵימָיו קַלִּים לָרוּץ. וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁהוּא נַחַל חָרִיף שֶׁשְּׁמוֹ אוֹרֵג, וְהוּא שֶׁאָמַר (איוב ז:ו) ״יָמַי קַלּוּ מִנִּי אָרֶג״, ״חָלְפוּ עִם אֳנִיּוֹת אֵבֶה״ (איוב ט:כו):
פסוק יב:מִדַּלָּה יְבַצְּעֵנִי. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״מִיקַר מַלְכוּתִי אֲנָא גָּלֵי״. סָבוּר הָיִיתִי שֶׁעַתָּה יְבַצְּעֵנִי מִכָּל כְּבוֹדִי. דַּלָּה לְשׁוֹן ׳גֹּבַהּ׳, וְכֵן ״וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ״ (שיר השירים ז:ו):
פסוק יב:מִיּוֹם וְעַד לַיְלָה תַּשְׁלִימֵנִי. כְּמוֹ ״מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה״ (במדבר ה:ג), כְּלוֹמַר: מִיָּמִים וּמִלֵּילוֹת תְּכַלֵּנִי, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״יְמָמִי וְלֵילָוָתִי שְׁלִימוּ״:
פסוק יג:שִׁוִּיתִי. עִצְמִי כָּל הַלַּיְלָה לִסְבּוֹל יִסּוּרֵי חֹלִי, וְנִתְגַּבַּרְתִּי כָּאֲרִי לִסְבּוֹל:
פסוק יג:כֵּן יְשַׁבֵּר כָּל עַצְמוֹתָי. כְּמוֹ (שמות א:יב) ״כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ״. כָּל מַה שֶׁאֲנִי מִתְגַּבֵּר, כֵּן יִגְבַּר הַחֹלִי עָלַי לִשְׁבּוֹר כָּל עַצְמוֹתַי:
פסוק יד:כְּסוּס. כְּמוֹ ״כְּסִיס״ (ירמיהו ח:ז), וְהוּא שֵׁם עוֹף:
פסוק יד:כְּסוּס עָגוּר. כְּמוֹ ׳כְּסוּס וְעָגוּר׳. (דבר אחר) כְּעוֹף זֶה שֶׁתְּפָשׂוּהוּ בִּגְרוֹנוֹ וְהוּא מְצַפְצֵף, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״כְּסוּסְיָא דְּאָחִיד וּמְנַצִּיף״:
פסוק יד:עָשְׁקָה לִּי. כְּמוֹ ׳עֲשׁוֹק אוֹתִי׳, לְקָחֵנִי מִיַּד מַלְאַךְ הַמָּוֶת וְעָרְבֵנִי לְהִנָּצֵל, לְשׁוֹן ׳עֲרֵבוּת׳, גרנטיא״ה בלע״ז, כְּמוֹ (תהלים קיט:קכב) ״עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב״:
פסוק יד:עָשְׁקָה לִּי. עֲשׁוֹק אוֹתִי מִיָּדוֹ, כַּאֲשֶׁר תֹּאמַר: ״רְפָא נָא לָהּ״ (במדבר יב:יג) רְפָא אוֹתָהּ:
פסוק טו:מָה אֲדַבֵּר. שֶׁבַח וְקִלּוּסִין לְפָנָיו, וַהֲרֵי אָמַר לִי נֶחָמוֹת, וְהוּא עֲשָׂאָן:
פסוק טו:אֶדַּדֶּה כָל שְׁנוֹתַי. כְּמוֹ ״וַתִּדַּד שְׁנָתִי״ (בראשית לא:מ). אֶתְנוֹדֵד מִכָּל שְׁנָתִי לְקַלֵּס לְפָנָיו. יוֹנָתָן תִּרְגֵּם שְׁנוֹתַי לְשׁוֹן ׳שָׁנִים׳:
פסוק טו:עַל מַר נַפְשִׁי. שֶׁהָיְתָה מָרָה, וְנִחַמְתָּנִי:
פסוק טז:אֲדֹנָי עֲלֵיהֶם יִחְיוּ. יוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״ה׳ עַל כָּל מֵיתַיָּא אֲמַרְתְּ לַאֲחָיָאה״:
פסוק טז:וּלְכָל בָּהֶן חַיֵּי רוּחִי. ״וְקָדָם כֻּלְּהוֹן אַחְיָיתָא חַיֵּי רוּחִי״ (תרגום יונתן). וַאֲנִי אוֹמֵר לְפִי פְּשׁוּטוֹ: ה׳ עֲלֵיהֶם. עַל שְׁנוֹתַי הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל:
פסוק טז:אֶדַּדֶּה כָל שְׁנוֹתַי. ה׳ שִׁכֵּן שִׁכְנוֹ וְחַסְדּוֹ עֲלֵיהֶם, וְאָמַר לִי עַל פִּי נְבִיאוֹ יִחְיוּ.
פסוק טז:וּלְכָל בָּהֶן חַיֵּי רוּחִי. וּלְכָל דָּבָר אֲשֶׁר תְּלוּיִין בָּהֶן חַיֵּי רוּחִי, אָמַר ה׳ עֲלֵיהֶם וְיִחְיוּ:
פסוק טז:וְתַחֲלִימֵנִי. מֵעַתָּה יָדַעְתִּי שֶׁתַּחֲלִימֵנִי וְתַחֲיֵּנִי. תַּחֲלִימֵנִי, תַּבְרִיאֵנִי וּתְחַזְּקֵנִי, כְּמוֹ (איוב לט:ד) ״יַחְלְמוּ בְנֵיהֶם״:
פסוק יז:הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר לִי מָר. כְּשֶׁנִּתְבַּשַּׂרְתִּי שָׁלוֹם אַף הוּא לִי מַר, שֶׁהֲרֵי תָּלוּ לִי הָרְפוּאָה בִּזְכוּת אֲחֵרִים: ״כֹּה אָמַר ה׳ אֱלֹהֵי דָוִד אָבִיךָ״ (ישעיהו לח:ה), ״לְמַעֲנִי וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי״ (ישעיהו לז:לה). כָּאן הוֹדַעְתַּנִי שֶׁאֲנִי חוֹטֵא (ברכות י ב). כָּךְ פֵּרְשׁוּ חֲכָמִים, אֲבָל לְפִי יִשּׁוּב הַמִּקְרָא מַשְׁמַע הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר לִי מָר – כְּשֶׁנִּתְבַּשַּׂרְתִּי מֵאִתְּךָ לְהוֹשִׁיעֵנִי מִיַּד סַנְחֵרִיב, מַר לִי מַר עַל חָלְיִי, שֶׁהָיִיתִי נָטוּי לָמוּת וְלֹא שָׂמַחְתִּי בַּבְּשׂוֹרָה, וְאַתָּה בְּטוּבְךָ חָשַׁקְתָּ נַפְשִׁי מִבְּלִי רֶדֶת שַׁחַת:
פסוק יח:כִּי לֹא שְׁאוֹל תּוֹדֶךָּ. אִם הָיִיתִי מֵת, לֹא הָיִיתִי מוֹדֶה לְךָ עַל הַנֵּס שֶׁל מַפֶּלֶת סַנְחֵרִיב, וְלֹא הָיִיתִי סוֹבֵר אֶל אֲמִתַּת הַבְטָחָתְךָ שֶׁהִבְטַחְתַּנִי עָלָיו:
פסוק יט:חַי חַי. לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם חַיִּים, כְּלוֹמַר: כְּשֶׁיֵּשׁ בְּנֵי אָדָם חַיִּים בָּעוֹלָם, זֶה חַי וְזֶה חַי, יוֹצֵאת הַהוֹדָאָה מִבֵּינֵיהֶם. (ספרים אחרים: חַי חַי אַתָּה חַי וְנָאֶה לְהוֹדוֹת לְחַי.)
פסוק יט:יוֹדִיעַ. אשישפ״ר בלע״ז:
פסוק יט:אֶל אֲמִתֶּךָ. הָאָב מוֹדִיעַ וּמְכַוֵּן דַּעַת בְּנוֹ אֶל אֲמִתֶּךָ, לְהַאֲמִין בְּךָ:
פסוק כא:דְּבֶלֶת תְּאֵנִים. דְּבֶלֶת הָעֲשׂוּיָה מִתְּאֵנִים, כְּשֶׁהֵן לַחִין קְרוּיִין ׳תְּאֵנִים׳, וּכְשֶׁנִּדְרָסִין בְּעִגּוּל קְרוּיִין ׳דְּבֵלָה׳:
פסוק כא:וְיִמְרְחוּ. וְיַחֲלִיקוּהָ לְדָבְקָהּ עַל הַשְּׁחִין, וְנֵס בְּתוֹךְ נֵס הָיָה, שֶׁאַף בָּשָׂר חַי שֶׁנּוֹתְנִין עָלָיו דְּבֵלָה מַסְרִיחַ, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן דָּבָר הַמְחַבֵּל לְתוֹךְ דָּבָר הַמִּתְחַבֵּל וּמְרַפֵּא (מכילתא בשלח ויסע א):
פסוק כב:מָה אוֹת. מַה טּוֹב וּמַה נָּאֶה אוֹת זֶה הַנִּתָּן לִי, אֲשֶׁר אֶעֱלֶה בֵּית ה׳:
