פסוק א:נַחֲמוּ נַחֲמוּ. חוֹזֵר עַל נְבוּאוֹתָיו הָעֲתִידוֹת, לְפִי שֶׁמִכָּאן וְעַד סוֹף הַסֵּפֶר דִּבְרֵי נֶחָמוֹת, הִפְסִיק פָּרָשָׁה זוֹ בֵּינָם לְבֵין הַפֻּרְעָנוּת. נַחֲמוּ אַתֶּם נְבִיאַי, נַחֲמוּ אֶת עַמִּי:
פסוק ב:כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״עֲתִידָה דְּתִיתְמְלִי מֵעַם גָּלוּותָהָא״, כְּמוֹ ״כִּי מָלְאָה מִצְּבָאָהּ״. וְיֵשׁ פּוֹתְרִין צְבָאָהּ כְּמוֹ (איוב ז:א) ״הֲלֹא צָבָא לֶאֱנוֹשׁ עֲלֵי אָרֶץ״:
פסוק ב:נִרְצָה. נִתְפַּיֵּס:
פסוק ב:כִּי לָקְחָה וגו׳. ״אֲרֵי קַבִּילַת כָּס תַּנְחוּמִין מִן קֳדָם ה׳ כְּאִלּוּ לָקַת עַל חַד תְּרֵין בְּכָל חַטָּאתָהָא״. וּלְפִי פְשׁוּטוֹ יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ כִּי לָקְחָה פּוּרְעָנוּת כִּפְלַיִם, וְאִם תֹּאמַר הֵיאַךְ מִדָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשַׁלֵּם לְאָדָם כִּפְלַיִם בְּחֶטְאוֹ, מָצִינוּ מִקְרָא מָלֵא (ירמיהו טז:יח) ״וְשִׁלַּמְתִּי רִאשׁוֹנָה מִשְׁנֶה עֲוֹנָם וְחַטָּאתָם״:
פסוק ג:קוֹל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר:
פסוק ג:פַּנּוּ דֶּרֶךְ ה׳. דֶּרֶךְ יְרוּשָׁלַיִם, לָשׁוּב גְּלִיּוֹתֶיהָ לְתוֹכָהּ:
פסוק ד:כָּל גֶּיא יִנָּשֵׂא וְהָהָר יִשְׁפָּל, הֲרֵי דֶּרֶךְ חֲלָקָה וְשָׁוָה וְנוֹחָה:
פסוק ד:וְהָרְכָסִים. הָרִים הַסְּמוּכִים זֶה לָזֶה, וּמִתּוֹךְ סְמִיכָתָן מוֹרָד שֶׁבֵּינֵיהֶם זָקוּף וְאֵינוֹ מְעֻקָּם, שֶׁיְּהֵא נוֹחַ לֵירֵד וְלַעֲלוֹת (הָרְכָסִים מְתֻרְגָּם ״גְּדוּדָיו״, לְשׁוֹן גּוֹבַהּ כְּמוֹ ׳גְּדוּדֵי הַנָּהָר׳):
פסוק ד:הָרְכָסִים. כְּמוֹ ״וְיִרְכְּסוּ אֶת הַחֹשֶׁן״ (שמות כח:כח):
פסוק ד:לְבִקְעָה. קנפנייא בלע״ז, אֶרֶץ חֲלָקָה וְשָׁוָה:
פסוק ו:קוֹל. מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר אֵלַי: ״קְרָא״:
פסוק ו:וְאָמַר. רוּחִי אֵלָיו: ״מָה אֶקְרָא?״ וְהַקּוֹל מְשִׁיבוֹ: ״זֹאת קְרָא: כָּל הַבָּשָׂר חָצִיר״ – כָּל הַמַּגְבִּיהִים תֵּהָפֵךְ גְּדֻלָּתָם וְתִהְיֶה כֶּחָצִיר. (דבר אחר: כָּל הַבָּשָׂר חָצִיר) – סוֹף אָדָם לָמוּת, לְפִיכָךְ אִם אָמַר לַעֲשׂוֹת חֶסֶד הֲרֵי הוּא כְּצִיץ הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר יְמוֹלֵל וְיִבַשׁ וְאֵין לִסְמוֹךְ עָלָיו, שֶׁאֵין בְּיָדוֹ לְקַיֵּם שֶׁמָּא יָמוּת, שֶׁכְּשֶׁיָּבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ, כֵּן כְּשֶׁמֵּת הָאָדָם בָּטְלָה הַבְטָחָתוֹ. אֲבָל דְּבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם כִּי הוּא חַי וְקַיָּם וּבְיָדוֹ לְקַיֵּם, לְפִיכָךְ עַל הַר גָּבֹהַ עֲלִי וּבַשְּׂרִי מְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן (ישעיהו מ:ט), כִּי מִפִּי הַחַי לְעוֹלָם הִיא הַבְטָחַת הַבְּשׂוֹרָה:
פסוק ו:וְכָל חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּׂדֶה. כִּי ״חֶסֶד וְגוֹ׳ חַטָּאת״ (משלי יד:לד):
פסוק ט:מְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן. ״נְבִיָּיא דִּמְבַשְּׂרִין לְצִיּוֹן״, וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר: ״רַגְלֵי מְבַשֵּׂר״ (ישעיהו נב:ז), זָכוּ – קַל כְּזָכָר, לֹא זָכוּ – תַּשׁ כִּנְקֵבָה, וּמְאַחֵר פְּעָמָיו עַד הַקֵּץ:
פסוק י:בְּחָזָק יָבוֹא. עַל הָאֻמּוֹת לִפָּרַע:
פסוק י:הִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ. מְזֻמָּן אִתּוֹ לַצַּדִּיקִים:
פסוק י:וּפְעֻלָּתוֹ. שְׂכַר פְּעֻלָּה שֶׁעָלָיו לִתֵּן לָהֶם:
פסוק יא:כְּרֹעֶה. אֲשֶׁר עֶדְרוֹ יִרְעֶה, בִּזְרֹעוֹ מְקַבֵּץ טְלָאִים וּבְחֵיקוֹ נוֹשְׂאָם:
פסוק יא:עָלוֹת יְנַהֵל. ״מִינִיקְתָא בְּנִיחַ מְדַבַּר״ (תרגום יונתן), הַצֹּאן הַמְּנִיקוֹת:
פסוק יא:יְנַהֵל. כְּמוֹ ׳מְנַהֵל׳:
פסוק יב:מִי מָדַד וְגוֹ׳. כָּל זֶה הָיָה בּוֹ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כֹּחַ לִשְׁמוֹר הַבְטָחוֹת הַלָּלוּ:
פסוק יב:בְּשָׁעֳלוֹ. בַּהֲלִיכָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ״דָּרַכְתָּ בְיָם סוּסֶיךָ״ (חבקוק ג:טו). בְּשָׁעֳלוֹ כְּמוֹ ״בְּמִשְׁעוֹל הַכְּרָמִים״ (במדבר כב:כד) – שְׁבִיל. דָּבָר אַחֵר: ׳שַׁעַל׳ שֵׁם כְּלִי הוּא, וְכֵן ״בְּשַׁעֲלֵי שְׂעוֹרִים״ (יחזקאל יג:יט):
פסוק יב:תִּכֵּן. אמולאי״ר בלע״ז, לְשׁוֹן מִדָּה וּמִנְיָן, כְּמוֹ ״וְתֹכֶן לְבֵנִים תִּתֵּנוּ״ (שמות ה:יח):
פסוק יב:וְכָל בַּשָּׁלִישׁ. וּמָדַד בִּשְׁלִישִׁיּוֹת: שְׁלִישׁ מִדְבָּר, שְׁלִישׁ יִשּׁוּב, שְׁלִישׁ יַמִּים וּנְהָרוֹת. לָשׁוֹן אַחֵר: בַּשָּׁלִישׁ מִגּוּדָל וְעַד אַמָּה, שְׁלִישִׁי לָאֶצְבָּעוֹת. וּמְנַחֵם פֵּרֵשׁ שֶׁהוּא שֵׁם כְּלִי, וְכֵן ״וַתַּשְׁקֵמוֹ בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ״ (תהלים פ:ו):
פסוק יב:וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים. הַכֹּל לְפִי הָאָרֶץ: הַר כָּבֵד תָּקַע בְּאֶרֶץ קָשָׁה, וְהַקַּלִּים בְּאֶרֶץ רַכָּה:
פסוק יג:מִי תִכֵּן. אֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בְּפִי הַנְּבִיאִים? ה׳ תִּכְּנוֹ, וְכְדַאי הוּא לְהֵאָמֵן:
פסוק יג:וְאִישׁ עֲצָתוֹ יוֹדִיעֶנּוּ. רוּחוֹ, כֵּן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן. וּלְפִי מַשְׁמָעוֹ: וְאִישׁ עֲצָתוֹ מוּסָב לְרֹאשׁ הַמִּקְרָא מִי תִכֵּן אֶת רוּחוֹ, וּמִי אִישׁ עֲצָתוֹ אֲשֶׁר יוֹדִיעֶנּוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֵצָה?
פסוק יד:אֶת מִי נוֹעָץ וַיְבִינֵהוּ. אֶת מִי מִן הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת נוֹעָץ, כְּמוֹ שֶׁנּוֹעָץ עִם הַנְּבִיאִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּאַבְרָהָם ״וַה׳ אָמַר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם וגו׳״ (בראשית יח:יז):
פסוק יד:וַיְבִינֵהוּ וַיְלַמְּדֵהוּ בְּאֹרַח מִשְׁפָּט. אֶת מִי מִן הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת עָשָׂה כֵּן, שֶׁלִּמְּדוֹ חָכְמָה כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה לְאַבְרָהָם, שֶׁנָּתַן לֵב לְהַכִּירוֹ מֵאֵלָיו וּלְהָבִין בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי״ (בראשית כו:ה), וְאוֹמֵר ״לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה וגו׳״ (בראשית יח:יט), וְכִלְיוֹתָיו הָיוּ נוֹבְעוֹת חָכְמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַף לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי״ (תהלים טז:ז). (אֶת מִי נוֹעָץ וַיְבִינֵהוּ. הָאִישׁ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֵן כָּל גּוֹיִם לְפָנָיו כְּמַר מִדְּלִי וְאֵיךְ יְלַמְּדוּ לוֹ):
פסוק טו:הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי. הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הַמְמָאֲנִים לְהַכִּיר אֶת בּוֹרְאָם, וְאֵין חֲשׁוּבִין לוֹ לְהַעֲמִיד מֵהֶם לִנְבִיאִים לְגַלּוֹת סוֹדוֹ:
פסוק טו:כְּמַר מִדְּלִי. כְּטִפָּה מָרָה הַמְטַפְטֶפֶת מִשּׁוּלֵי הַדְּלִי, וּמִשְׁקַע טִנֹּפֶת הַמַּיִם וְרוֹקְבִין הָעֵץ, לימוניד״א בלע״ז:
פסוק טו:וּכְשַׁחַק מֹאזְנַיִם. שֶׁהַנְּחֹשֶׁת מַעֲלָה עִפּוּשׁ וּמִשְׁתַּחֵק:
פסוק טו:כַּדַּק. אָבָק דַּק:
פסוק טו:יִטּוֹל. כְּאָבָק הַנִּשָּׂא וְעוֹלֶה עַל יְדֵי רוּחַ, כַּדַּק אֲשֶׁר יִנָּטֵל:
פסוק טז:אֵין דֵּי בָּעֵר. עַל מִזְבְּחוֹ:
פסוק טז:וְחַיָּתוֹ. שֶׁל לְבָנוֹן, אֵין דֵּי עוֹלָה. דָּבָר אַחֵר: וּלְבָנוֹן אֵין דֵּי בָּעֵר וגו׳. לְכַפֵּר עַל עֲוֹן הָאֻמּוֹת:
פסוק יז:כְּאַיִן נֶגְדּוֹ. כְּאַיִן הֵם בְּעֵינָיו, וְאֵין חֲשׁוּבִין לְפָנָיו:
פסוק יט:נָסַךְ. לוֹ ״מַסֵּכָה״ (שמות לב:ד):
פסוק יט:נָסַךְ חָרָשׁ. חָרָשׁ שֶׁל בַּרְזֶל נוֹסְכוֹ מִבַּרְזֶל אוֹ מִנְּחֹשֶׁת, וְאַחַר כָּךְ הַצּוֹרֵף מְרַקְּעוֹ בְּטַסֵּי זָהָב וּמְצַפֵּהוּ מִלְמַעְלָה:
פסוק יט:וּרְתֻקוֹת. שַׁלְשְׁלָאוֹת:
פסוק כ:הַמְסֻכָּן תְּרוּמָה. אוֹ אִם בָּא לַעֲשׂוֹתוֹ שֶׁל עֵץ, הַמְלֻמָּד לְהַבְחִין בֵּין עֵץ הַמִּתְקַיֵּם לִשְׁאָר עֵצִים שֶׁלֹּא יִרְקַב מַהֵר יִבְחָר:
פסוק כ:הַמְסֻכָּן. הַמְּלֻמָּד, כְּמוֹ (במדבר כב:ל) ״הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי״:
פסוק כ:תְּרוּמָה. הַפְרָשָׁה, בְּרִירַת הָעֵצִים:
פסוק כא:הֲלֹא תֵדְעוּ. מוֹסְדוֹת הָאָרֶץ מִי יְסָדָהּ, וְאוֹתוֹ הָיָה לָכֶם לַעֲבוֹד:
פסוק כב:חוּג. לְשׁוֹן ״מְחוּגָה״ (ישעיהו מד:יג), עוּגָל, קומפ״ש בלע״ז:
פסוק כב:וְיֹשְׁבֶיהָ. לְפָנָיו כַּחֲגָבִים:
פסוק כב:כַדֹּק. כִּירִיעָה, טייל״א בלע״ז:
פסוק כד:אַף בַּל נִטָּעוּ. אַף הֲרֵי הֵם כְּמִי שֶׁלֹּא נִטְעוּ:
פסוק כד:אַף בַּל זֹרָעוּ. וְעוֹד יָתֵר מִכָּאן, שֶׁיְּשֹׁרְשׁוּ וְיֵעָקְרוּ כְּאִלּוּ לֹא זֹרְעוּ. זְרִיעָה פְּחוּתָה מִנְּטִיעָה:
פסוק כד:בַּל שֹׁרֵשׁ בָּאָרֶץ גִּזְעָם. לִכְשֶׁיֵּעָקְרוּ, לֹא יַשְׁרִישׁ הַגֶּזַע בָּאָרֶץ, שֶׁיְּהֵא מַחֲלִיף. כָּל ׳שֹׁרֶשׁ׳ שֶׁבַּמִּקְרָא טַעְמוֹ בְּאוֹת רִאשׁוֹנָה וּנְקוּדָה הָרֵי״שׁ פַּתַּח, וְזֶה טַעְמוֹ לְמַטָּה וְנָקוּד קָמַץ, לְפִי שֶׁהוּא לְשׁוֹן פּוֹעֵל, אינרצינ״י בלע״ז:
פסוק כו:מִי בָרָא אֵלֶּה. כָּל הַצָּבָא אֲשֶׁר תִּרְאוּ בַּמָּרוֹם:
פסוק כו:מֵרֹב אוֹנִים. שֶׁיֵּשׁ לוֹ, וְשֶׁהוּא אַמִּיץ כֹּחַ, אִישׁ מֵהַצָּבָא לֹא נֶעְדָּר שֶׁלֹּא יִקְרָא בְּשֵׁם:
פסוק כז:לָמָּה תֹאמַר עַמִּי יַעֲקֹב וּתְדַבֵּר בַּגָּלוּת:
פסוק כז:נִסְתְּרָה דַרְכִּי מֵה׳. הֶעְלִים מִנֶּגֶד עֵינָיו כָּל מַה שֶּׁעֲבַדְנוּהוּ, וְהִמְשִׁיל עָלֵינוּ אוֹתָם שֶׁלֹּא יְדָעוּהוּ:
פסוק כז:וּמֵאֱלֹהַי מִשְׁפָּטִי יַעֲבוֹר. הֶעֱבִיר מִלְּפָנָיו מִשְׁפַּט הַגְּמוּל הַטּוֹב, שֶׁהָיָה לוֹ לְשַׁלֵּם לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ:
פסוק כח:בּוֹרֵא קְצוֹת הָאָרֶץ וְגוֹ׳ אֵין חֵקֶר לִתְבוּנָתוֹ. וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ כָּזֶה וְחָכְמָה כָּזוֹ, הוּא יוֹדֵעַ אֶת הַמַּחֲשָׁבוֹת. לָמָּה הוּא מְאַחֵר טוֹבַתְכֶם? אֶלָּא כְּדֵי לְכַלּוֹת אֶת הַפֶּשַׁע וּלְהָתֵם אֶת הַחַטָּאת עַל יְדֵי הַיִּסּוּרִין:
פסוק כט:נוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ. וְסוֹפוֹ לְהַחֲלִיף כֹּחַ לַעֲיֵפוּתְכֶם:
פסוק ל:וְיִעֲפוּ נְעָרִים. גְּבוּרַת הַכַּשְׂדִּים הַמְנֹעָרִים מִן הַמִּצְווֹת תִּיעָף:
פסוק ל:וּבַחוּרִים כָּשׁוֹל יִכָּשֵׁלוּ. אוֹתָם שֶׁהֵם עַכְשָׁיו גִּבּוֹרִים וַחֲזָקִים, יִכָּשְׁלוּ, וְאַתֶּם קוֹוֵי ה׳ תַּחֲלִיפוּ כֹּחַ חָדָשׁ וְחָזָק:
