פסוק א:הַחֲרִישׁוּ אֵלַי. כְּדֵי לִשְׁמוֹעַ דָּבָר:
פסוק א:אִיִּים. אֻמּוֹת שֶׁל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת:
פסוק א:יַחֲלִיפוּ כֹחַ. יִתְקַשְּׁטוּ וְיִתְחַזְּקוּ בְּכָל גְּבוּרָתָם, אוּלַי יַעַמְדוּ בַּדִּין בְּכֹחַ:
פסוק א:יִגְּשׁוּ. הֲלוֹם, וְאָז מִשֶּׁיִּגְּשׁוּ יְדַבֵּרוּ:
פסוק א:לַמִּשְׁפָּט נִקְרָבָה. לְהוֹכִיחָם עַל פְּנֵיהֶם:
פסוק ב:מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח אוֹתוֹ, שֶׁצֶּדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ; מִי הֵעִיר אֶת אַבְרָהָם לַהֲבִיאוֹ מֵאֲרָם, שֶׁהִיא בַּמִּזְרָח, וְצֶדֶק שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה, הִיא הָיְתָה לִקְרַאת רַגְלָיו בְּכָל אֲשֶׁר הָלַךְ:
פסוק ב:יִתֵּן לְפָנָיו גּוֹיִם. מִי שֶׁהֵעִירוֹ מִמְּקוֹמוֹ לְהַסִּיעַ, הוּא נָתַן לְפָנָיו אַרְבָּעָה מְלָכִים וַחֲיָלוֹתֵיהֶם:
פסוק ב:יַרְדְּ. יִרְדֶּה:
פסוק ב:יִתֵּן כֶּעָפָר חַרְבּוֹ. ״רְמָא כְּעַפְרָא קְטִילִין קֳדָם חַרְבֵּיהּ״ (תרגום יונתן), נָתַן אֶת חַרְבּוֹ וְעוֹשֶׂה חֲלָלִים רַבִּים כֶּעָפָר, וְאֶת קַשְׁתּוֹ נָתַן מַרְבֶּה הֲרוּגִים וְנוֹפְלִים כְּקַשׁ נִדָּף (בראשית רבה מג ג):
פסוק ג:יִרְדְּפֵם יַעֲבוֹר שָׁלוֹם. הָלַךְ עַל מַעֲבְרוֹתָיו בְּשָׁלוֹם, לֹא נִכְשַׁל בְּרָדְפוֹ אוֹתָם:
פסוק ג:אֹרַח בְּרַגְלָיו לֹא יָבֹא. דֶּרֶךְ אֲשֶׁר לֹא בָּא קֹדֶם לָכֵן בְּרַגְלָיו, לֹא יָבֹא – לֹא הָיָה רָגִיל לָבֹא:
פסוק ד:מִי פָעַל וְעָשָׂה. לוֹ אֶת זֹאת? מִי שֶׁהוּא קוֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, הוּא עָשָׂה לְאַבְרָהָם גַּם אֶת זֹאת:
פסוק ד:אֲנִי ה׳ רִאשׁוֹן. לְהַפְלִיא פֶּלֶא וְלַעֲזוֹר:
פסוק ד:וְאֶת אַחֲרֹנִים אֲנִי הוּא. אַף עִמָּכֶם, בָּנִים אַחֲרוֹנִים, אֶהְיֶה וַאֲעָזוֹר אֶתְכֶם:
פסוק ה:רָאוּ אִיִּים. עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הַגְּבוּרוֹת שֶׁאֶעֱשֶׂה וְיִירָאוּ:
פסוק ה:קָרְבוּ וַיֶּאֱתָיוּן. זֶה אֵצֶל זֶה נֶאֱסָפִים לְהִלָּחֵם, כְּשֶׁיִּרְאוּ הַגְּאֻלָּה:
פסוק ו:אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְגוֹ׳. יֹאמַר חֲזַק לַמִּלְחָמָה, אוּלַי יַעַמְדוּ לָהֶם אֱלֹהֵיהֶם:
פסוק ז:וַיְחַזֵּק חָרָשׁ. נוֹסֵךְ הַפֶּסֶל:
פסוק ז:אֶת צֹרֵף. הַמְּרַקְּעוֹ בְּזָהָב:
פסוק ז:מַחֲלִיק פַּטִּישׁ. בָּאַחֲרוֹנָה, כְּשֶׁהוּא מַכֶּה בְּנַחַת לְהַחֲלִיק אֶת הַמְּלָאכָה:
פסוק ז:אֶת הוֹלֶם פָּעַם. הוּא הַמַּתְחִיל בָּהּ כְּשֶׁהִיא עֲשֶׁת, וּמַכֶּה בְּכָל כֹּחוֹ:
פסוק ז:אֹמֵר לַדֶּבֶק טוֹב הוּא. עַל אוֹתָן שֶׁהָיוּ מְחַזְּרִין אַחַר קַרְקַע טוֹבָה לְדַבֵּק בָּהּ עֲשָׁשִׁיּוֹת בַּרְזֶל:
פסוק ז:דֶּבֶק. שולדור״א בלע״ז:
פסוק ז:וַיְחַזְּקֵהוּ. לַצֶּלֶם:
פסוק ז:בְּמַסְמְרִים לֹא יִמּוֹט. כֻּלָּם יְחַזְּקוּ זֶה אֶת זֶה:
פסוק ח:וְאַתָּה יִשְׂרָאֵל עַבְדִּי, וְעָלַי יֵשׁ לַעֲזוֹר לְךָ. סוֹף הַמִּקְרָא אַל תִּירָא כִּי אִתְּךָ אֲנִי. כָּךְ נִרְאֶה לִי חִבּוּר הָעִנְיָן לְפִי פְּשׁוּטוֹ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה מד ז) דּוֹרֵשׁ כָּל הָעִנְיָן בְּמַלְכִּי צֶדֶק וְאַבְרָהָם:
פסוק ח:רָאוּ אִיִּים. אוֹתָהּ מִלְחָמָה וְיִירָאוּ. שֵׁם נִתְיָרֵא מֵאַבְרָהָם, פֶּן יֹאמַר לוֹ: הֶעֱמַדְתָּ רְשָׁעִים אֵלּוּ בָּעוֹלָם, וְאַבְרָהָם נִתְיָרֵא מִשֵּׁם, לְפִי שֶׁהָרַג אֶת בְּנֵי עֵילָם שֶׁהֵם מִשֵּׁם:
פסוק ח:אִיִּים. כְּשֵׁם שֶׁאִיֵּי הַיָּם מְסֻיָּמִין בָּעוֹלָם, כָּךְ אַבְרָהָם וְשֵׁם הָיוּ מְסֻיָּמִין בָּעוֹלָם:
פסוק ח:אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעֲזֹרוּ. זֶה עוֹזֵר אֶת זֶה בִּבְרָכוֹת ״בָּרוּךְ אַבְרָם״ (בראשית יד:יט), וְזֶה עוֹזֵר אֶת זֶה בְּמַתָּנוֹת ״וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל״ (בראשית יד:כ):
פסוק ח:וַיְחַזֵּק חָרָשׁ. זֶה שֵׁם, שֶׁהָיָה נַפָּח לַעֲשׂוֹת מַסְמְרוֹת וּבְרִיחִים לַתֵּבָה:
פסוק ח:אֶת צוֹרֵף. זֶה אַבְרָהָם, שֶׁהוּא צוֹרֵף אֶת הַבְּרִיּוֹת לְקָרְבָן אֶל הַשְּׁכִינָה:
פסוק ח:אֶת הוֹלֵם פַּעַם. זֶה אַבְרָהָם, שֶׁהָלַם כָּל הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה פַּעַם אַחַת:
פסוק ח:אוֹמֵר לַדֶּבֶק טוֹב הוּא. טוֹב לִדָּבֵק בֵּאלוֹהַּ שֶׁל זֶה:
פסוק ח:וַיְחַזְּקֵהוּ. שֵׁם לְאַבְרָהָם לִהְיוֹת דָּבֵק בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלֹא יִמּוֹט:
פסוק ח:וְאַתָּה יִשְׂרָאֵל עַבְדִּי אַבְרָהָם, שֶׁלֹּא הָיָה מִזֶּרַע צַדִּיקִים, עָשִׂיתִי לוֹ כָּל זֹאת, וְאַתָּה יִשְׂרָאֵל עַבְדִּי, הַקָּנוּי לִי מִשְּׁנֵי אָבוֹת:
פסוק ח:זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי. שֶׁלֹּא הִכִּירָנִי מִתּוֹךְ תּוֹכָחָה וְלִמּוּד אֲבוֹתָיו, אֶלָּא מִתּוֹךְ אַהֲבָה:
פסוק ט:אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּיךָ. לְקַחְתִּיךָ לְחֶלְקִי, כְּמוֹ (שמות ד:ד) ״וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיַּחֲזֶק בּוֹ״:
פסוק ט:מִקְצוֹת הָאָרֶץ. מִשְּׁאָר הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת:
פסוק ט:וּמֵאֲצִילֶיהָ. מִן הַגְּדוֹלִים שֶׁבָּהֶן:
פסוק ט:קְרָאתִיךָ. בְּשֵׁם לְחֶלְקִי, ״בְּנִי בְכוֹרִי יִשְׂרָאֵל״ (שמות ד:כב):
פסוק ט:וְלֹא מְאַסְתִּיךָ. כָּזֶה שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (מלאכי א:ג) ״שָׂנֵאתִי״:
פסוק י:אַל תִּשְׁתָּע. אַל יִמַּס לִבְּךָ לִהְיוֹת כְּשַׁעֲוָה זוֹ (בראשית רבה סה יט). וְזֶה הַכְּלָל: כָּל תֵּיבָה שֶׁתְּחִלַּת יְסוֹדָהּ שִׁי״ן, כְּשֶׁבָּא לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן מִתְפַּעֵל, הִתְפַּעֵל אוֹ יִתְפַּעֵל, הַתָּי״ו חוֹלֶקֶת וְנִכְנֶסֶת בֵּין שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת שָׁרְשֵׁי הַתֵּיבָה, כְּמוֹ ״וַיִּשְׁתּוֹמֵם״ (ישעיהו נט:טז), ״וְיִשְׁתַּמֵּר חֻקּוֹת עָמְרִי״ (מיכה ו:טז), ״תִּשְׁתַּכָּרִין״ (שמואל א א:יד), ״תִּשְׁתַּפֵּךְ נַפְשִׁי״ (איוב ל:טז):
פסוק יד:תּוֹלַעַת יַעֲקֹב. מִשְׁפַּחַת יַעֲקֹב הַחֲלָשָׁה כְּתוֹלַעַת, שֶׁאֵין לָהּ גְּבוּרָה אֶלָּא בְּפִיהָ (תנחומא בשלח ט). תּוֹלַעַת – וירמונ״א בְּלַעַ״ז:
פסוק יד:מְתֵי יִשְׂרָאֵל. מִסְפַּר יִשְׂרָאֵל:
פסוק טו:לְמוֹרַג חָרוּץ. כְּלִי הוּא שֶׁל עֵץ וְכָבֵד, וְעָשׂוּי חֲרִיצִים חֲרִיצִים כְּעֵין כְּלִי נַפָּחִים שֶׁל בַּרְזֶל, שֶׁקּוֹרִין לימ״א בלע״ז, וְגוֹרְרִין עַל הַקַּשִּׁין שֶׁל שִׁבֳּלִין וּמְחַתְּכָן עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ תֶּבֶן דַּק:
פסוק טו:חָדָשׁ. כְּשֶׁהוּא חָדָשׁ, עַד שֶׁלֹּא הֻחְלְקוּ פִּיּוֹת חֲרִיצָיו, הוּא חוֹתֵךְ הַרְבֵּה, אֲבָל מִשֶּׁנִּתְיַשַּׁן, הֻחְלְקוּ פִּיּוֹת חֲרִיצָיו:
פסוק טו:בַּעַל פִּיפִיּוֹת. הֵם חִדּוּדֵי הַחֲרִיצִין:
פסוק טו:תָּדוּשׁ הָרִים. מְלָכִים וְשָׂרִים:
פסוק טז:תִּזְרֵם. תִּזְרֶה אוֹתָם כְּבַמִּזְרֶה לָרוּחַ:
פסוק טז:וְרוּחַ תִּשָּׂאֵם. מֵאֲלֵיהֶם לְגֵיהִנֹּם:
פסוק יז:מְבַקְשִׁים מַיִם. נִתְנַבֵּא הַנָּבִיא עַל אַחֲרִית הַיָּמִים (עמוס ח:יא-יב): ״לֹא רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם לִשְׁמוֹעַ אֶת דְּבַר ה׳, יְשׁוֹטְטוּ לְבַקֵּשׁ אֶת דְּבַר ה׳ וְלֹא יִמְצָאוּ״, וּכְשֶׁיָּשׁוּב אַפּוֹ יָכִין לָהֶם לֶחֶם וּמַיִם, וְיַשְׁכֹּן שְׁכִינָתוֹ וְרוּחַ בְּפִי נְבִיאֵיהֶם:
פסוק יז:נָשָׁתָּה. לְשׁוֹן ״וְנִשְּׁתּוּ מַיִם מִהַיָּם״ (ישעיהו יט:ה), לְשׁוֹן ״הַשֵּׁאת וְהַשֶּׁבֶר״ (איכה ג:מז), וְכֻלָּן לְשׁוֹן חֻרְבָּה וְיֹבֶשׁ. וּלְכָךְ הַתָּי״ו מֻדְגֶּשֶׁת, שֶׁהֲרֵי בָּאָה בִּמְקוֹם שְׁתַּיִם, שֶׁאֵין שֵׁאת בְּלֹא תָּי״ו, וְהָיָה לוֹ לוֹמַר לִנְקֵבָה ׳נָשְׁתְתָה׳, שֶׁהֲרֵי לְזָכָר יָחִיד יֹאמַר ׳נִשְׁתָה׳ וְלִרְבִּים ׳וְנִשְׁתּוּ׳:
פסוק יח:נְהָרוֹת. לֵב מֵבִין לַתּוֹרָה וְלַנְּבוּאָה:
פסוק יח:מִדְבָּר. מָקוֹם שֶׁלֹּא הָיְתָה חָכְמַת הַתּוֹרָה:
פסוק יט:אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה. כָּל מִינֵי יִשּׁוּב, אַף בָּם אֶתֵּן כָּל מִינֵי חָכְמָה וְטוֹבָה וְשָׁלוֹם:
פסוק יט:תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר. שְׁמוֹת אִילָנֵי סְרָק הָעֲשׂוּיִין לְבִנְיָן:
פסוק כא:קָרְבוּ רִיבְכֶם. כָּל הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, בּוֹאוּ וְרִיבוּ וְהִתְוַכְּחוּ עִם בָּנַי:
פסוק כא:עֲצֻמוֹתֵיכֶם. טְעָנוֹת בְּרִיאוֹת וַחֲזָקוֹת שֶׁלָּכֶם, וְלָשׁוֹן ׳רִיב׳ הוּא זֶה בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה: ״שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ מִתְעַצְּמִין בַּדִּין״ בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין (סנהדרין לא ב):
פסוק כב:יַגִּישׁוּ. הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת אֶת נְבִיאֵיהֶם וְקוֹסְמֵיהֶם:
פסוק כב:וְיַגִּידוּ לָנוּ אֵת אֲשֶׁר תִּקְרֶינָה. לֶעָתִיד:
פסוק כב:הָרִאשֹׁנוֹת. שֶׁהָיוּ קֹדֶם בְּרִיאַת עוֹלָם, וְעַל מָה נִבְרָא, מָה הֵנָּה. (ספרים אחרים: מְאֹרָעוֹת שֶׁהִתְחִילוּ כְּבָר, מָה יְהֵא בְּסוֹפָן):
פסוק כב:אוֹ הַבָּאוֹת. לְעָתִיד יַשְׁמִיעוּנוּ, וְנִרְאֶה אִם יֵשׁ בָּהֶם מַמָּשׁ, שֶׁיִּתְקַיְּמוּ דִּבְרֵיהֶם:
פסוק כג:הַגִּידוּ הָאֹתִיּוֹת לְאָחוֹר. הַמּוֹפְתִים הַבָּאִים בָּאַחֲרוֹנָה:
פסוק כג:וְנִשְׁתָּעָה. וּנְסַפֵּר דִּבְרֵיהֶם, ״וַיְסַפֵּר״ (בראשית כד:סו) מְתַרְגְּמִינָן ״וְאִשְׁתָּעֵי״:
פסוק כד:הֵן אַתֶּם מֵאַיִן. וְדִבְרֵיכֶם אֵיךְ יִתְקַיְּמוּ?
פסוק כד:וּפָעָלְכֶם מֵאָפַע. אֵינְכֶם אֶלָּא פּוֹעִים וּמְרִימִים קוֹל לְהַטְעוֹת בְּדִבְרֵי כָּזָב:
פסוק כד:תּוֹעֵבָה. הַנִּתְעָבִים הֵם יִבְחֲרוּ בָּכֶם, וְלֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלֹא עֲבָדָיו וְלֹא מְשָׁרְתָיו:
פסוק כה:הַעִירוֹתִי מִצָּפוֹן וַיַּאת. אֲנִי מַגִּיד הָעֲתִידוֹת, הִנְנִי מֵעִיר לִבְנוֹת חָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם אֶת כּוֹרֶשׁ מִצָּפוֹן, וַיַּאת אֶת בָּבֶל לְהַחֲרִיבָהּ:
פסוק כה:מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ יִקְרָא בִשְׁמִי: ״כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה׳ אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם״ (עזרא א:ב), וְנִרְאֶה שֶׁאֶרֶץ פָּרַס בְּמִזְרָחִית צְפוֹנִית הִיא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. דָּבָר אַחֵר: הַעִירוֹתִי מִצָּפוֹן אֶת נְבוּכַדְנֶצַּר לְהַחֲרִיב אֶת עִירִי וַיַּאת, וְכוֹרֶשׁ הַעִירוֹתִי מִמִּזְרָח שֶׁיִּקְרָא בִשְׁמִי לִבְנוֹת אֶת עִירִי, שֶׁמַּלְכוּת פָּרַס מִמִּזְרָח אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא, שֶׁנֶּאֱמַר ״רָאִיתִי אֶת הָאַיִל וְגוֹ׳״ (דניאל ח:ד). וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״אַיְיתִיתִי בְּגַלָּאִי מֶלֶךְ דְּתַקִּיף מֵרוּחַ צְפוֹנָא וְיֵיתֵי כְּמֵפַּק שִׁמְשָׁא בִּגְבוּרְתֵּיהּ מִמְּדִינְתָא, אַגְבְּרִינֵיהּ בִּשְׁמִי״:
פסוק כה:וְיָבֹא סְגָנִים. וְיָבֹא עַל מֶלֶךְ בָּבֶל וְעַל שָׂרָיו, כַּאֲשֶׁר בָּא לִרְמוֹס עַל חֹמֶר, וּכְמוֹ יוֹצֵר חֲרָשִׁים יִרְמָס טִיט לִכְלֵי חֶרֶס, כֵּן יִרְמוֹס הוּא סְגָנִים:
פסוק כו:מִי מִנְּבִיאֵי הַבַּעַל הִגִּיד כָּמוֹנִי דָּבָר הֶעָתִיד לָבוֹא, וּמִי מִלְּפָנִים הִגִּידָהּ, וְלִכְשֶׁתָּבֹא נֹאמַר שֶׁהוּא צַדִּיק שֶׁנְּבוּאָתוֹ צֶדֶק:
פסוק כו:אַף אֵין מַגִּיד. אֲבָל אֵין בָּכֶם שֶׁיַּגִּיד עֲתִידוֹת וְתִתְקַיֵּם:
פסוק כו:אַף אֵין שֹׁמֵעַ אִמְרֵיכֶם. שֶׁיָּעִיד בְּבֹא עֲתִידָה: פְּלוֹנִי, נְבִיא הַבַּעַל, נִבָּא אוֹתָהּ מִלְּפָנִים:
פסוק כז:רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּה הִנָּם. מֶלֶךְ רִאשׁוֹן שֶׁיִּתֵּן לֵב לְצִיּוֹן, הִנֵּה זֶה הוּא שֶׁאָמַרְתִּי, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא תִּגָּמֵר הַגְּאֻלָּה עַל יָדוֹ, הוּא יִהְיֶה הַמַּתְחִיל: ״מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ״ (עזרא א:ג):
פסוק כז:הִנָּם. זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ נְכוֹנִים עַל פִּי דְּבָרוֹ לַעֲלוֹת מִן הַגּוֹלָה וּלְהַתְחִיל:
פסוק כז:וְלִירוּשָׁלִַם מְבַשֵּׂר אֶתֵּן. בְּאוֹתָן הַיָּמִים חַגַּי זְכַרְיָה, אֲשֶׁר יְזָרְזוּם לִבְנוֹת בִּימֵי דָּרְיָוֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְפָרַס:
פסוק כח:וָאֵרֶא וְאֵין אִישׁ. תָּמִיד אֲנִי מַבִּיט בִּנְבִיאֵי הַבַּעַל, וְאֵין אִישׁ מַגִּיד דָּבָר עָתִיד:
פסוק כח:וּמֵאֵלֶּה. מִכָּל אֵלֶּה הָעֲתִידוֹת לָבֹא, וְאֵין מֵהֶם יוֹעֵץ שֶׁעָמַד בְּסוֹד ה׳ וְיָדַע אוֹתָם:
פסוק כח:וְאֶשְׁאָלֵם וְיָשִׁיבוּ דָבָר. אֲשֶׁר יָשִׁיבוּ דָבָר אִם אֶשְׁאָלֵם:
פסוק כט:הֵן כֻּלָּם אָוֶן. יֵשׁ לָכֶם לָדַעַת שֶׁכָּל נְבִיאֵי מַכְחִישֵׁי תּוֹרָה אָוֶן, וְאֶפֶס כָּל מַעֲשֵׂיהֶם נִסְכֵּיהֶם:
פסוק כט:דְּמוּת מַסֵּכוֹתָם, כְּמוֹ ״הַפֶּסֶל נָסַךְ חָרָשׁ״ (ישעיהו מ:יט). וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם בְּעִנְיָן אַחֵר. רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן וְגוֹ׳ – ״פִּתְגָמֵי נֶחָמָתָא דְּאִתְנַבִּיאוּ נְבִיָּיא מִלְּקַדְמִין עַל צִיּוֹן הָא אָתוֹ״. וּלְפִי הַתַּרְגּוּם כָּל הָעִנְיָן מְדַבֵּר מִמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ וּבַגְּאֻלָּה אַחֲרוֹנָה, אֲבָל אֲנִי רוֹאֶה נְבוּאָה שֶׁנִּתְנַבֵּא יְשַׁעְיָה עַל כּוֹרֶשׁ, כֻּלָּם בִּלְשׁוֹן הַסִּגְנוֹן שֶׁל פָּרָשָׁה זוֹ: ״אֲנִי ה׳ הֲעִירוֹתִיהוּ בְצֶדֶק״ (ישעיהו מה:יג), ״קוֹרֵא מִמִּזְרָח עַיִט״ (ישעיהו מו:יא), ״הָאוֹתִיּוֹת שְׁאָלוּנִי״ (ישעיהו מה:יא), ״מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית״ (ישעיהו מו:י), כֻּלָּהּ נוֹטָה אַחַר עִנְיַן פָּרָשָׁה זוֹ: