פסוק א:הֵן עַבְדִּי אֶתְמָךְ בּוֹ. הֵן עַבְדִּי יַעֲקֹב אֵינוֹ כְּמוֹתְכֶם, כִּי אֶתְמֹךְ בּוֹ:
פסוק א:בְּחִירִי. יִשְׂרָאֵל קָרוּי בְּחִירִי (תהלים קלה:ד) ״כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ״, וְאוֹמֵר (ישעיהו מה:ד) ״לְמַעַן עַבְדִּי יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל בְּחִירִי״:
פסוק א:רָצְתָה נַפְשִׁי. עָלָיו נָתַתִּי רוּחִי לְהוֹדִיעַ נְבִיאָיו אֶת סוֹדוֹ, וְסוֹפוֹ מִשְׁפָּט לַגּוֹיִם יוֹצִיא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו ב:ג) ״וְהָלְכוּ גוֹיִם רַבִּים וְגוֹ׳ וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְגוֹ׳״:
פסוק ב:וְלֹא יִשָּׂא. לֹא יַגְבִּיהַּ קוֹל, לֹא יִצְטָרֵךְ לְהוֹכִיחַ וּלְהִתְנַבְּאוֹת אֶל הַגּוֹיִם, שֶׁהֵם מֵעַצְמָם יָבוֹאוּ לִלְמוֹד מֵהֶם, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ח:כג) ״נֵלְכָה עִמָּכֶם כִּי שָׁמַעְנוּ אֱלֹהִים עִמָּכֶם״:
פסוק ג:קָנֶה רָצוּץ לֹא יִשְׁבּוֹר. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״עִינְוְתָנַיָּא דְּאִינוּן כְּקַנְיָא רְעִיעַ לָא יִתְבְּרוּן, וַחֲשִׁיכַיָּא דְּאִינוּן כְּבוּצִין עַמִּי (פֵּרוּשׁ כְּנֵר כָּבֶה) לָא יִטְפוֹן״:
פסוק ג:וּפִשְׁתָּה כֵהָה. פְּתִילַת פִּשְׁתָּה לַחָה, שֶׁקְּרוֹבָה לִכְבּוֹת. מֶלֶךְ שֶׁלָּהֶם לֹא יִגְזוֹל אֶת הַדַּלִּים וְלֹא יִרְצֹץ אֶת הָעֲנִיִּים וְאֶת הַחַלָּשִׁים:
פסוק ד:וְלֹא יָרוּץ. כְּמוֹ ׳לֹא יֵרָצֵץ׳, ״כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה״ (ישעיהו יא:ט), וְיִשְׁמְעוּ לָהֶן, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (צפניה ג:ט) ״כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים וְגוֹ׳״, וְזֶהוּ לְתוֹרָתוֹ אִיִּים יְיַחֵילוּ – כֻּלָּם יִשְׁמְעוּ לְתוֹרָתוֹ:
פסוק ה:הָאֵל ה׳. בַּעַל הַדִּין וּבַעַל הָרַחֲמִים:
פסוק ה:בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם. תְּחִלָּה כְּמִין פָּקִיעַ שֶׁל שְׁתִי, וְאַחַר כָּךְ נָטָה אוֹתָם, כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת חֲגִיגָה (חגיגה יב א):
פסוק ה:וְצֶאֱצָאֶיהָ. בּוֹרֵא אֶת הַיּוֹצֵא מִמֶּנָּה:
פסוק ה:נוֹתֵן נְשָׁמָה. נִשְׁמַת חַיִּים:
פסוק ה:לָעָם עָלֶיהָ. לְכֻלָּם בְּשָׁוֶה:
פסוק ה:וְרוּחַ. קְדוּשָׁה:
פסוק ה:לַהֹלְכִים בָּהּ. לַמִּתְהַלְּכִים לְפָנָיו:
פסוק ו:קְרָאתִיךָ. לִישַׁעְיָה הוּא אוֹמֵר:
פסוק ו:וְאֶצָּרְךָ. כְּשֶׁיְצַרְתִּיךָ, זֹאת הָיְתָה מַחֲשַׁבְתִּי שֶׁתְּשִׁיב אֶת עַמִּי לִבְרִיתִי וּלְהָאִיר לָהֶם:
פסוק ו:לְאוֹר גּוֹיִם. כָּל שֵׁבֶט קָרוּי גּוֹי לְעַצְמוֹ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: ״גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם״ (בראשית לה:יא):
פסוק ז:לִפְקֹחַ עֵינַיִם עִוְרוֹת. שֶׁאֵינָם רוֹאִין אֶת גְּבוּרָתוֹ, לָתֵת לֵב לָשׁוּב אֵלַי:
פסוק ז:לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר. וְעַל יְדֵי שֶׁיִּתְפַּקְּחוּ עֵינֵיהֶם, יֵצְאוּ אֲסִירִים מִמַּסְגֵּר. דָּבָר אַחֵר: לְבַשְּׂרָם עַל גָּלוּת בָּבֶל הָעֲתִידָה לָבֹא עֲלֵיהֶן, שֶׁסּוֹפָן לָצֵאת מִמֶּנָּה:
פסוק ח:הוּא שְׁמִי. הוּא מְפֹרָשׁ בִּלְשׁוֹן אַדְנוּת וְכֹחַ, וְעָלַי לְהַרְאוֹת שֶׁאָדוֹן אֲנִי, לְפִיכָךְ כְּבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן:
פסוק ט:הָרִאשֹׁנוֹת, שֶׁהִבְטַחְתִּי לְאַבְרָהָם עַל גָּלוּת מִצְרַיִם (בראשית טו:יד) ״וְגַם אֶת הַגּוֹי וְגוֹ׳״:
פסוק ט:הִנֵּה בָאוּ. שָׁמַרְתִּי הַבְטָחָתִי, וְעַתָּה חֲדָשׁוֹת אֲנִי מַגִּיד לְעַמִּי, לְהַבְטִיחַ עַל גָּלוּת שְׁנִיָּה:
פסוק י:תְּהִלָּתוֹ מִקְצֵה הָאָרֶץ. עַל כָּרְחָם, כְּשֶׁיִּרְאוּ אֶת גְּבוּרָתִי לְיִשְׂרָאֵל, יוֹדוּ כָּל הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת כִּי אֱלֹהִים אֲנִי:
פסוק י:יוֹרְדֵי הַיָּם. פּוֹרְשֵׂי בִּסְפִינוֹת:
פסוק י:וּמְלֹאוֹ. הַקְּבוּעִים בַּיָּם, וְלֹא בָּאִיִּים, אֶלָּא בְּתוֹךְ הַמַּיִם שׁוֹפְכִים עָפָר כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּדֵי בַּיִת, וְהוֹלְכִים מִבַּיִת לְבַיִת בִּסְפִינָה, כְּגוֹן עִיר וֵונִיצִיי״א:
פסוק יא:יִשְׂאוּ מִדְבָּר. קוֹל בְּשִׁיר:
פסוק יא:חֲצֵרִים תֵּשֵׁב קֵדָר. (מוּסָב עַל יִשְׂאוּ) מִדְבַּר קֵדָר, שֶׁהֵם דָּרִים עַתָּה בּאֳהָלִים, יִשְׂאוּ קוֹל וְיָרֹנּוּ (כְּמוֹ ״וְהַחֲצֵרִים אֲשֶׁר תֵּשֵׁב קֵדָר״), בְּמִדְבַּר קֵדָר שֶׁהֵם דָּרִים עַתָּה בְּאָהֳלֵיהֶם יִהְיוּ עָרִים וַחֲצֵרִים קְבוּעִים:
פסוק יא:יֹשְׁבֵי סֶלַע. הַמֵּתִים שֶׁיִּחְיוּ (בראשית רבה יג ו); כֵּן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן:
פסוק יא:מֵרֹאשׁ הָרִים יִצְוָחוּ. ״מֵרֵישׁ טוּרִיָּא יְרִימוּן קָלֵיהוֹן״ (תרגום יונתן):
פסוק יד:הֶחֱשֵׁיתִי מֵעוֹלָם. זֶה יָמִים רַבִּים הֶחֱשֵׁיתִי עַל חֻרְבַּן בֵּיתִי, וְתָמִיד אַחֲרִישׁ:
פסוק יד:אֶתְאַפָּק. לְשׁוֹן הוֹוֶה; עַד עַתָּה הֱצִיקַתְנִי רוּחִי, וּמֵעַתָּה כַּיּוֹלֵדָה אֶפְעֶה:
פסוק יד:אֶשֹּׁם. אֶתְבַּהֵל:
פסוק יד:וְאֶשְׁאַף. וְאֶתְאַוֶּה לְהַשְׁמִיד הַכֹּל יַחַד, כָּל אוֹיְבַי:
פסוק טו:אַחֲרִיב הָרִים וּגְבָעוֹת. אֶהֱרֹג מְלָכִים וְשִׁלְטוֹנִים שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת׃
פסוק טו:וְכָל עֶשְׂבָּם. כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם:
פסוק טו:אוֹבִישׁ. לְשׁוֹן יֹבֶשׁ הוּא לְעִנְיַן דָּבָר לַח, כְּגוֹן עֵשֶׂב וּנְהָרוֹת:
פסוק טז:וְהוֹלַכְתִּי. יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ עִוְרִים עַד הֵנָּה מֵהַבִּיט אֵלַי בְּדֶּרֶךְ הַטּוֹב, אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ לַהֲלוֹךְ בָּהּ:
פסוק טז:עֲשִׂיתִם. אֶעֱשֶׂה כֵּן. לְשׁוֹן נְבוּאָה לְדַבֵּר עַל הֶעָתִיד כְּאִלּוּ עָשׂוּי:
פסוק יח:הַחֵרְשִׁים וְהַעִוְרִים. עַל יִשְׂרָאֵל הוּא אוֹמֵר:
פסוק יט:מִי עִוֵּר בָּכֶם? אֵין אֶחָד כִּי אִם עַבְדִּי הוּא הָעִוֵּר שֶׁבְּכֻלְּכֶם, וְחֵרֵשׁ שֶׁבָּכֶם הֲרֵי הוּא כְּמַלְאָכִי אֲשֶׁר אֲנִי שׁוֹלֵחַ לְהִנָּבֵא נְבוּאוֹת:
פסוק יט:מִי עִוֵּר כִּמְשֻׁלָּם. מִי הָיָה עִוֵּר בָּכֶם, כְּבָר קִבֵּל יִסּוּרָיו, וַהֲרֵי הוּא כִּמְשֻׁלָּם כָּל תַּגְמוּלָיו וְיוֹצֵא נָקִי:
פסוק כ:רָאוֹת רַבּוֹת. רְאִיּוֹת הַרְבֵּה לִפְנֵיכֶם, וְאֵינְכֶם שׁוֹמְרִים לְהַבִּיט בְּמַעֲשַׂי וְלָשׁוּב אֵלַי:
פסוק כ:פָּקוֹחַ אָזְנַיִם. אֲנִי עָסוּק לִפְקוֹחַ אָזְנֵיכֶם עַל יְדֵי נְבִיאַי, וְלֹא יִשְׁמַע אִישׁ מִכֶּם אֶת דְּבָרַי, וּלְשׁוֹן הוֹוֶה הוּא:
פסוק כא:ה׳ חָפֵץ. לְהַרְאוֹתְכֶם וְלִפְקֹחַ אָזְנֵיכֶם לְמַעַן צֶדֶק, וּלְכָךְ הוּא מַגְדִּיל וּמַאְדִּיר לָכֶם תּוֹרָה:
פסוק כב:וְהוּא. הָעָם הַזֶּה בָּזוּי וְשָׁסוּי, וְסוֹף הָעִנְיָן וְלֹא יָשִׂים עַל לֵב (ישעיהו מב:כה) כָּל זֶה לוֹמַר, לָמָּה קְרָאַתְנוּ זֹאת מִי נָתַן לִמְשִׁסָּה יַעֲקֹב (ישעיהו מב:כד):
פסוק כב:הָפֵחַ בַּחוּרִים כֻּלָּם. בַּחוּרֵיהֶם פַּחֵי נֶפֶשׁ כֻּלָּם. תוספת: דָּבָר אַחֵר: הָפֵחַ בַּחוּרִים כֻּלָּם – יָשִׂימוּ אֶת עַצְמָם בְּפַחֵי הָאֲדָמָה וּבְחוֹרִים, וּבְבָתֵּי כְלָאִים הָחְבָּאוּ יוֹכִיחַ שֶׁכֵּן הוּא:
פסוק כב:וְאֵין אֹמֵר הָשַׁב. כְּמוֹ ׳הָשֵׁב׳, לְפִיכָךְ הוּא רָפֵי, אֲבָל ״הַשָּׁב בְּאַמְתַּחְתֵּינוּ״ (בראשית מג:יח) הוּא דָּגֵשׁ:
פסוק כג:יַאֲזִין. לָתֵת לֵב לְזֹאת מִי נָתַן לִמְשִׁסָּה יַעֲקֹב:
פסוק כג:לְאָחוֹר. יַקְשִׁיב וְיִשְׁמַע דָּבָר שֶׁיַּעֲמוֹד לוֹ בָּאַחֲרוֹנָה, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן לְאָחוֹר: ״לְסוֹפָא״, וְכֵן כָּל ׳לְאָחוֹר׳ שֶׁבַּמִּקְרָא: עָתִיד לִהְיוֹת הוּא:
פסוק כד:זוּ חָטָאנוּ לוֹ. זוֹ הִיא שֶׁגָּרְמָה אֶת הַמְּשִׁסָּה וְהַבַּז, אֶת אֲשֶׁר חָטָאנוּ לוֹ:
פסוק כד:וְלֹא אָבוּ. אֲבוֹתֵינוּ בִּדְרָכָיו הָלוֹךְ:
פסוק כה:וַתְּלַהֲטֵהוּ מִסָּבִיב. כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ וְיִקְחוּ מוּסָר, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (צפניה ג:ו): ״הִכְרַתִּי גוֹיִם נָשַׁמּוּ פִּנּוֹתָם, אָמַרְתִּי אַךְ תִּירְאִי וְגוֹ׳״:
פסוק כה:וְלֹא יָדָע. יוֹדֵעַ הוּא, אֶלָּא שֶׁדָּשׁ בְּעָקֵב; לֹא חָשׁ לְהָבִין זֹאת וְלָשׁוּב מֵרִשְׁעוֹ:
פסוק כה:וַתִּבְעַר בּוֹ. אַחַר פֻּרְעָנוּת הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת שֶׁמִּסָּבִיב, בָּעֲרָה בְּעַצְמוֹ: