א וְעַתָּ֞ה כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ בֹּרַאֲךָ֣ יַעֲקֹ֔ב וְיֹצֶרְךָ֖ יִשְׂרָאֵ֑ל אַל־תִּירָא֙ כִּ֣י גְאַלְתִּ֔יךָ קָרָ֥אתִי בְשִׁמְךָ֖ לִי־אָֽתָּה׃ ב כִּֽי־תַעֲבֹ֤ר בַּמַּ֙יִם֙ אִתְּךָ־אָ֔נִי וּבַנְּהָר֖וֹת לֹ֣א יִשְׁטְפ֑וּךָ כִּֽי־תֵלֵ֤ךְ בְּמוֹ־אֵשׁ֙ לֹ֣א תִכָּוֶ֔ה וְלֶהָבָ֖ה לֹ֥א תִבְעַר־בָּֽךְ׃ ג כִּ֗י אֲנִי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל מוֹשִׁיעֶ֑ךָ נָתַ֤תִּי כָפְרְךָ֙ מִצְרַ֔יִם כּ֥וּשׁ וּסְבָ֖א תַּחְתֶּֽיךָ׃ ד מֵאֲשֶׁ֨ר יָקַ֧רְתָּ בְעֵינַ֛י נִכְבַּ֖דְתָּ וַאֲנִ֣י אֲהַבְתִּ֑יךָ וְאֶתֵּ֤ן אָדָם֙ תַּחְתֶּ֔יךָ וּלְאֻמִּ֖ים תַּ֥חַת נַפְשֶֽׁךָ׃ ה אַל־תִּירָ֖א כִּ֣י אִתְּךָ־אָ֑נִי מִמִּזְרָח֙ אָבִ֣יא זַרְעֶ֔ךָ וּמִֽמַּעֲרָ֖ב אֲקַבְּצֶֽךָּ׃ ו אֹמַ֤ר לַצָּפוֹן֙ תֵּ֔נִי וּלְתֵימָ֖ן אַל־תִּכְלָ֑אִי הָבִ֤יאִי בָנַי֙ מֵרָח֔וֹק וּבְנוֹתַ֖י מִקְצֵ֥ה הָאָֽרֶץ׃ ז כֹּ֚ל הַנִּקְרָ֣א בִשְׁמִ֔י וְלִכְבוֹדִ֖י בְּרָאתִ֑יו יְצַרְתִּ֖יו אַף־עֲשִׂיתִֽיו׃ ח הוֹצִ֥יא עַם־עִוֵּ֖ר וְעֵינַ֣יִם יֵ֑שׁ וְחֵרְשִׁ֖ים וְאָזְנַ֥יִם לָֽמוֹ׃ ט כָּֽל־הַגּוֹיִ֞ם נִקְבְּצ֣וּ יַחְדָּ֗ו וְיֵאָֽסְפוּ֙ לְאֻמִּ֔ים מִ֤י בָהֶם֙ יַגִּ֣יד זֹ֔את וְרִֽאשֹׁנ֖וֹת יַשְׁמִיעֻ֑נוּ יִתְּנ֤וּ עֵֽדֵיהֶם֙ וְיִצְדָּ֔קוּ וְיִשְׁמְע֖וּ וְיֹאמְר֥וּ אֱמֶֽת׃ י אַתֶּ֤ם עֵדַי֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְעַבְדִּ֖י אֲשֶׁ֣ר בָּחָ֑רְתִּי לְמַ֣עַן תֵּ֠דְעוּ וְתַאֲמִ֨ינוּ לִ֤י וְתָבִ֙ינוּ֙ כִּֽי־אֲנִ֣י ה֔וּא לְפָנַי֙ לֹא־נ֣וֹצַר אֵ֔ל וְאַחֲרַ֖י לֹ֥א יִהְיֶֽה׃ יא אָנֹכִ֥י אָנֹכִ֖י יְהוָ֑ה וְאֵ֥ין מִבַּלְעָדַ֖י מוֹשִֽׁיעַ׃ יב אָנֹכִ֞י הִגַּ֤דְתִּי וְהוֹשַׁ֙עְתִּי֙ וְהִשְׁמַ֔עְתִּי וְאֵ֥ין בָּכֶ֖ם זָ֑ר וְאַתֶּ֥ם עֵדַ֛י נְאֻם־יְהוָ֖ה וַֽאֲנִי־אֵֽל׃ יג גַּם־מִיּוֹם֙ אֲנִ֣י ה֔וּא וְאֵ֥ין מִיָּדִ֖י מַצִּ֑יל אֶפְעַ֖ל וּמִ֥י יְשִׁיבֶֽנָּה׃ יד כֹּֽה־אָמַ֧ר יְהוָ֛ה גֹּאַלְכֶ֖ם קְד֣וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֑ל לְמַעַנְכֶ֞ם שִׁלַּ֣חְתִּי בָבֶ֗לָה וְהוֹרַדְתִּ֤י בָֽרִיחִים֙ כֻּלָּ֔ם וְכַשְׂדִּ֖ים בָּאֳנִיּ֥וֹת רִנָּתָֽם׃ טו אֲנִ֥י יְהוָ֖ה קְדֽוֹשְׁכֶ֑ם בּוֹרֵ֥א יִשְׂרָאֵ֖ל מַלְכְּכֶֽם׃ טז כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הַנּוֹתֵ֥ן בַּיָּ֖ם דָּ֑רֶךְ וּבְמַ֥יִם עַזִּ֖ים נְתִיבָֽה׃ יז הַמּוֹצִ֥יא רֶֽכֶב־וָס֖וּס חַ֣יִל וְעִזּ֑וּז יַחְדָּ֤ו יִשְׁכְּבוּ֙ בַּל־יָק֔וּמוּ דָּעֲכ֖וּ כַּפִּשְׁתָּ֥ה כָבֽוּ׃ יח אַֽל־תִּזְכְּר֖וּ רִֽאשֹׁנ֑וֹת וְקַדְמֹנִיּ֖וֹת אַל־תִּתְבֹּנָֽנוּ׃ יט הִנְנִ֨י עֹשֶׂ֤ה חֲדָשָׁה֙ עַתָּ֣ה תִצְמָ֔ח הֲל֖וֹא תֵֽדָע֑וּהָ אַ֣ף אָשִׂ֤ים בַּמִּדְבָּר֙ דֶּ֔רֶךְ בִּֽישִׁמ֖וֹן נְהָרֽוֹת׃ כ תְּכַבְּדֵ֙נִי֙ חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֔ה תַּנִּ֖ים וּבְנ֣וֹת יַֽעֲנָ֑ה כִּֽי־נָתַ֨תִּי בַמִּדְבָּ֜ר מַ֗יִם נְהָרוֹת֙ בִּֽישִׁימֹ֔ן לְהַשְׁק֖וֹת עַמִּ֥י בְחִירִֽי׃ כא עַם־זוּ֙ יָצַ֣רְתִּי לִ֔י תְּהִלָּתִ֖י יְסַפֵּֽרוּ׃ כב וְלֹא־אֹתִ֥י קָרָ֖אתָ יַֽעֲקֹ֑ב כִּֽי־יָגַ֥עְתָּ בִּ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃ כג לֹֽא־הֵבֵ֤יאתָ לִּי֙ שֵׂ֣ה עֹלֹתֶ֔יךָ וּזְבָחֶ֖יךָ לֹ֣א כִבַּדְתָּ֑נִי לֹ֤א הֶעֱבַדְתִּ֙יךָ֙ בְּמִנְחָ֔ה וְלֹ֥א הוֹגַעְתִּ֖יךָ בִּלְבוֹנָֽה׃ כד לֹא־קָנִ֨יתָ לִּ֤י בַכֶּ֙סֶף֙ קָנֶ֔ה וְחֵ֥לֶב זְבָחֶ֖יךָ לֹ֣א הִרְוִיתָ֑נִי אַ֗ךְ הֶעֱבַדְתַּ֙נִי֙ בְּחַטֹּאותֶ֔יךָ הוֹגַעְתַּ֖נִי בַּעֲוֺנֹתֶֽיךָ׃ כה אָנֹכִ֨י אָנֹכִ֥י ה֛וּא מֹחֶ֥ה פְשָׁעֶ֖יךָ לְמַעֲנִ֑י וְחַטֹּאתֶ֖יךָ לֹ֥א אֶזְכֹּֽר׃ כו הַזְכִּירֵ֕נִי נִשָּׁפְטָ֖ה יָ֑חַד סַפֵּ֥ר אַתָּ֖ה לְמַ֥עַן תִּצְדָּֽק׃ כז אָבִ֥יךָ הָרִאשׁ֖וֹן חָטָ֑א וּמְלִיצֶ֖יךָ פָּ֥שְׁעוּ בִֽי׃ כח וַאֲחַלֵּ֖ל שָׂ֣רֵי קֹ֑דֶשׁ וְאֶתְּנָ֤ה לַחֵ֙רֶם֙ יַעֲקֹ֔ב וְיִשְׂרָאֵ֖ל לְגִדּוּפִֽים׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

רש"י

רש״י

פסוק א:
וְעַתָּה. אַף כָּל זֹאת כֹּה אָמַר ה׳... אַל תִּירָא:
פסוק ב:
כִּי תַעֲבֹר בַּמַּיִם. כְּשֶׁעָבַרְתָּ בְּיַם סוּף אִתְּךָ הָיִיתִי:
פסוק ב:
וּבַנְּהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּךָ. גַּרְתָּה בֵּין הַמִּצְרִים וְהָאֻמּוֹת הַמְרֻבִּין כְּמֵי נָהָר, וְלֹא יָכְלוּ לְךָ לְכַלּוֹת:
פסוק ב:
כִּי תֵלֵךְ בְּמוֹ אֵשׁ. לֶעָתִיד לָבֹא: ״כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר״ (מלאכי ג:יט), שֶׁאַקְדִּיר חַמָּה עַל הָרְשָׁעִים, ״וְלִהַט אוֹתָם הַיּוֹם הַבָּא״ (שם), גַּם שָׁם לֹא תִכָּוֶה:
פסוק ב:
וְלֶהָבָה. שֶׁתִּשְׂרוֹף הָאֻמּוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהָיוּ עַמִּים מִשְׂרְפוֹת סִיד״ (ישעיהו לג:יב), גַּם הִיא לֹא תִבְעַר בָּךְ:
פסוק ג:
נָתַתִּי כָפְרְךָ מִצְרַיִם. וְהֵם הָיוּ לְךָ לְפִדְיוֹן, שֶׁבְּכוֹרֵיהֶם מֵתוּ וְאַתָּה, בְּנִי בְּכוֹרִי, נִצַּלְתָּ, וִהְיִיתֶם חַיָּבִים כְּלָיָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כ:ח) ״וָאוֹמַר לִשְׁפּוֹךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם״:
פסוק ד:
וְאֶתֵּן אָדָם תַּחְתֶּיךָ. תָּמִיד אֲנִי רָגִיל בְּכָךְ:
פסוק ו:
אֹמַר לְרוּחַ צָפוֹן תֵּנִי הַגָּלֻיּוֹת שֶׁבַּצָּפוֹן:
פסוק ו:
וְלַתֵּימָן, שֶׁהִיא רוּחַ חֲזָקָה – אַל תִּכְלָאִי מִלְּנַשֵּׁב בְּחָזְקָה לְהָבִיא גָּלֻיּוֹתַי. וְכֵן (שיר השירים ד:טז) ״עוּרִי צָפוֹן וּבֹאִי תֵימָן״, מִתּוֹךְ שֶׁהָרוּחַ צְפוֹנִית חַלָּשָׁה צְרִיכָה חִזּוּק, לְכָךְ כָּתוּב ׳עוּרִי׳, ׳תֵּנִי׳. אֲבָל דְּרוֹמִית שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה חִזּוּק (גיטין לא ב), כָּתוּב ׳בּוֹאִי׳ כְּמוֹת שֶׁהִיא, וְכֵן ׳אַל תִּכְלָאִי׳:
פסוק ז:
כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו. כָּל הַצַּדִּיקִים הַנִּקְרָאִים בִּשְׁמִי, וְכָל הֶעָשׂוּי לִכְבוֹדִי. יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו – תִּכַּנְתִּיו בְּכָל הַצָּרִיךְ לוֹ, וְהֵכַנְתִּי הַכֹּל. כְּלוֹמַר: אַף עַל פִּי שֶׁעָבְרוּ בַּגּוֹלָה וּבְצָרָה, כְּבָר הִכַּנְתִּי לָהֶם כָּל צָרְכֵי גְּאֻלָּתָם:
פסוק ח:
הוֹצִיא עַם עִוֵּר. הוֹצִיא כְּמוֹ לְהוֹצִיא מִן הַגּוֹלָה אוֹתָם שֶׁגָּלוּ עַל שֶׁנַּעֲשׂוּ כְּעִוְּרִים, וְעֵינַיִם לָהֶם וְלֹא רָאוּ:
פסוק ט:
כָּל הַגּוֹיִם נִקְבְּצוּ. אִם כָּל הַגּוֹיִם מֵעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת נִתְקַבְּצוּ יַחְדָּיו, מִי בָהֶם וּבִנְבִיאֵיהֶם יַגִּיד עֲתִידוֹת וְכַיּוֹצֵא בָהּ מִפִּי טָעוּתָם, אוֹ הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁכְּבָר עָבְרוּ יַשְׁמִיעֻנוּ לֵאמֹר: ״אֲנַחְנוּ הִגַּדְנוּ אוֹתָם קוֹדֶם שֶׁבָּאוּ״?
פסוק ט:
יִתְּנוּ עֵדֵיהֶם, שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁנִּבְּאוּ עֲלֵיהֶם קֹדֶם לָכֵן, וְיִצְדָּקוּ; אֲבָל אֲנִי יֵשׁ לִי עֵדִים, שֶׁאַתֶּם עֵדַי, שֶׁהִגַּדְתִּי לְאַבְרָהָם אֲבִיכֶם הַגָּלֻיּוֹת וּבָאוּ:
פסוק י:
וְעַבְדִּי. יַעֲקֹב:
פסוק י:
אֲשֶׁר בָּחָרְתִּי. הוּא יָעִיד שֶׁהִבְטַחְתִּיו בְּלֶכְתּוֹ לַאֲרַם נַהֲרַיִם, וְשָׁמַרְתִּי הַבְטָחָתִי:
פסוק י:
לְמַעַן תֵּדְעוּ וְגוֹ׳. כָּל זֶה עָשִׂיתִי לְמַעַן תִּתְּנוּ לֵב לָדַעַת אוֹתִי:
פסוק יב:
אָנֹכִי הִגַּדְתִּי. הַגָּלֻיּוֹת לְאַבְרָהָם:
פסוק יב:
וְהוֹשַׁעְתִּי. לְקַיֵּם דְּבָרִי בְּעֵת רָץ:
פסוק יב:
וְהִשְׁמַעְתִּי לָכֶם הָרִאשׁוֹנוֹת:
פסוק יב:
וְאֵין בָּכֶם זָר. בְּאוֹתָן הַיָּמִים שֶׁעָשִׂיתִי כָּל אֵלֶּה, לֹא נִרְאָה בְּכֻלְּכֶם בֵּינֵי הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת אֵל זָר לְהַרְאוֹת גְּדֻלָּתוֹ וֶאֱלֹהוּתוֹ בְּפָנַי:
פסוק יב:
וְאַתֶּם עֵדַי. שֶׁפָּתַחְתִּי לָכֶם שִׁבְעָה רְקִיעִים, וְלֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה:
פסוק יג:
גַּם מִיּוֹם אֲנִי הוּא. לֹא אוֹתוֹ הַיּוֹם לְבַדּוֹ הָיִיתִי לְבַדִּי, כִּי גַּם מֵאָז הֱיוֹת יוֹם אֲנִי הוּא לְבַדִּי:
פסוק יג:
אֶפְעַל. אִם בָּאתִי לִפְעוֹל אֵין מֵשִׁיב:
פסוק יד:
לְמַעַנְכֶם שִׁלַּחְתִּי בָבֶלָה. יוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״בְּדִיל חוֹבֵיכוֹן אַגְלֵיתִי יַתְכוֹן לְבָבֶל״:
פסוק יד:
וְהוֹרַדְתִּי בָרִיחִים כֻּלָּם. ״וַאֲחֵתִית בִּמְשׁוֹטִין כּוּלְהוֹן״. ׳מְשׁוֹטִין׳ הוּא עֵץ שֶׁמַּנְהִיג אֶת הַסְּפִינָה וּמְיַשְּׁרָהּ:
פסוק יד:
וְכַשְׂדִּים הוֹלִיכוּ אֶתְכֶם בָּאֳנִיּוֹת רִנָּתָם, וְגַם יֵשׁ לְפָרְשׁוֹ עַל בְּשׂוֹרַת הַגְּאוּלָּה. לְמַעַנְכֶם שִׁלַּחְתִּי אֶשְׁלַח מַלְכֵי מָדַי לְבָבֶל וְאוֹרִיד הַכַּשְׂדִּים בִּסְפִינוֹת וּמְשׁוֹטִין לַגּוֹלָה לְאֶרֶץ מָדַי, וְכַשְׂדִּים אוֹרִיד בָּאֳנִיּוֹת שֶׁהָיְתָה רִנָּתָם בָּהֶם:
פסוק טז:
הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ. בְּיַם סוּף, וְשָׁם הוֹצֵאתִי מִצְרַיִם לִרְדּוֹף אַחֲרֵיכֶם רֶכֶב וָסוּס וְחַיִל וְעִזּוּז, וְכֻלָּם יַחְדָּיו יִשְׁכְּבוּ מֵתִים עַל שְׂפַת הַיָּם בַּל יָקוּמוּ:
פסוק יז:
כַּפִּשְׁתָּה כָבוּ. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״כְּבוּצִין עַמִּי טְפוֹ״:
פסוק יח:
אַל תִּזְכְּרוּ רִאשֹׁנוֹת. הַנִּסִּים הַלָּלוּ שֶׁאֲנִי מַזְכִּיר לָכֶם שֶׁעָשִׂיתִי בְּמִצְרַיִם, אַל תִּזְכְּרוּ אוֹתָם מֵעַתָּה, כִּי בַּגְּאֻלָּה זוֹ תַּעַסְקוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל:
פסוק יח:
אַל תִּתְבֹּנָנוּ. אַל תִּסְתַּכְּלוּ בָּהֶן, אַל תִּתְּנוּ לָהֶם לֵב:
פסוק כ:
תְּכַבְּדֵנִי חַיַּת הַשָּׂדֶה. מָקוֹם שֶׁהוּא חָרֵב וּמַרְבָּץ לְחַיּוֹת הַשָּׂדֶה, לְתַנִּים וְלִבְנוֹת יַעֲנָה:
פסוק כ:
כִּי נָתַתִּי בַמִּדְבָּר מַיִם. כְּלוֹמַר: בְּאֶרֶץ חֲרֵבָה אֶתֵּן יִשּׁוּב:
פסוק כא:
עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי. לְמַעַן תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ:
פסוק כב:
וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ. וְאַתָּה לֹא אוֹתִי קָרָאתָ בִּפְנוֹתְךָ אַחֲרֵי עֲבוֹדָה זָרָה:
פסוק כב:
כִּי יָגַעְתָּ בִּי. נִלְאֵיתֶם מַהֵר בַּעֲבוֹדָתִי (פסיקתא רבתי כט):
פסוק כג:
לֹא הֵבֵאתָ לִּי שֵׂה עֹלֹתֶיךָ. כִּי אִם לַעֲבוֹדָה זָרָה:
פסוק כג:
לֹא הֶעֱבַדְתִּיךָ. עֲבוֹדָה רַבָּה בְּמִנְחָה, קֹמֶץ מְעַט עוֹלֶה לַגָּבוֹהַּ, וְגַם הוּא לֹא אָמַרְתִּי לְךָ לְהַקְרִיב לְךָ חוֹבָה, אֶלָּא נְדָבָה:
פסוק כד:
לֹא קָנִיתָ לִּי בַכֶּסֶף קָנֶה. לִקְטֹרֶת לֹא הֻצְרַכְתָּ לִקְנוֹתָהּ בְּכֶסֶף, לְפִי שֶׁהָיְתָה מְצוּיָה בְּאַרְצְכֶם הַרְבֵּה. אָמַר רַבִּי אַבָּא: קִנָּמוֹנִיָּה הָיְתָה גְּדֵלָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהָיוּ אוֹכְלִין אוֹתָהּ עִזִּים וּצְבָיִים (איכה רבה פתיחתא י):
פסוק כד:
הֶעֱבַדְתַּנִי בְּחַטֹּאותֶיךָ. אַתֶּם גְּרַמְתֶּם לִי לִהְיוֹת שַׁמָּשׁ לְעוֹבְדֵי פְּסִילִים, כְּמוֹ שֶׁרָאָה יְחֶזְקֵאל ״וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן הַצָּפוֹן״ (יחזקאל א:ד), שֶׁהָיְתָה חוֹזֶרֶת מֶרְכֶּבֶת הַשְּׁכִינָה מִבָּבֶל, שֶׁהָלְכָה לִכְבּוֹשׁ אֶת כָּל הָעוֹלָם תַּחַת יָדוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ בְּיַד אֻמָּה שְׁפָלָה מָסַר אֶת בָּנָיו, כִּדְאִיתָא בַּחֲגִיגָה (חגיגה יג ב):
פסוק כה:
אָנֹכִי אָנֹכִי. אֲנִי הוּא שֶׁמְּחִיתִים מֵאָז, וַאֲנִי מֹחֶה אוֹתָם גַּם עַתָּה:
פסוק כה:
לְמַעֲנִי. לֹא בִּזְכוּתְךָ וְלֹא בְּצִדְקַת אֲבוֹתֶיךָ:
פסוק כו:
הַזְכִּירֵנִי. כָּל תַּגְמוּל שֶׁיֵּשׁ לְךָ וְלַאֲבוֹתֶיךָ עָלַי:
פסוק כו:
נִשָּׁפְטָה יָחַד. נָבֹא לְמִשְׁפָּט:
פסוק כז:
אָבִיךָ הָרִאשׁוֹן חָטָא. בְּאָמְרוֹ ״בַּמֶּה אֵדַע״ (בראשית טו:ח):
פסוק כז:
וּמְלִיצֶיךָ פָּשְׁעוּ בִי. אֵין לְךָ בְּכָל מְלִיצִים שֶׁאַתָּה סוֹמֵךְ עַל זְכוּתָם, שֶׁלֹּא מָצָאתִי בּוֹ פֶּשַׁע: יִצְחָק אָהַב אֶת שׂוֹנְאִי:
פסוק כח:
וַאֲחַלֵּל שָׂרֵי קֹדֶשׁ. בִּשְׁבִיל עֲוֹנוֹתֵיכֶם: