א עוּרִ֥י עוּרִ֛י לִבְשִׁ֥י עֻזֵּ֖ךְ צִיּ֑וֹן לִבְשִׁ֣י ׀ בִּגְדֵ֣י תִפְאַרְתֵּ֗ךְ יְרוּשָׁלִַ֙ם֙ עִ֣יר הַקֹּ֔דֶשׁ כִּ֣י לֹ֥א יוֹסִ֛יף יָבֹא־בָ֥ךְ ע֖וֹד עָרֵ֥ל וְטָמֵֽא׃ ב הִתְנַעֲרִ֧י מֵעָפָ֛ר ק֥וּמִי שְּׁבִ֖י יְרֽוּשָׁלִָ֑ם התפתחו (הִֽתְפַּתְּחִי֙) מוֹסְרֵ֣י צַוָּארֵ֔ךְ שְׁבִיָּ֖ה בַּת־צִיּֽוֹן׃ ג כִּֽי־כֹה֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה חִנָּ֖ם נִמְכַּרְתֶּ֑ם וְלֹ֥א בְכֶ֖סֶף תִּגָּאֵֽלוּ׃ ד כִּ֣י כֹ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה מִצְרַ֛יִם יָֽרַד־עַמִּ֥י בָרִֽאשֹׁנָ֖ה לָג֣וּר שָׁ֑ם וְאַשּׁ֖וּר בְּאֶ֥פֶס עֲשָׁקֽוֹ׃ ה וְעַתָּ֤ה מי־לי־(מַה־)(לִּי־)פֹה֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה כִּֽי־לֻקַּ֥ח עַמִּ֖י חִנָּ֑ם משלו (מֹשְׁלָ֤יו) יְהֵילִ֙ילוּ֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְתָמִ֥יד כָּל־הַיּ֖וֹם שְׁמִ֥י מִנֹּאָֽץ׃ ו לָכֵ֛ן יֵדַ֥ע עַמִּ֖י שְׁמִ֑י לָכֵן֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כִּֽי־אֲנִי־ה֥וּא הַֽמְדַבֵּ֖ר הִנֵּֽנִי׃ ז מַה־נָּאו֨וּ עַל־הֶהָרִ֜ים רַגְלֵ֣י מְבַשֵּׂ֗ר מַשְׁמִ֧יעַ שָׁל֛וֹם מְבַשֵּׂ֥ר ט֖וֹב מַשְׁמִ֣יעַ יְשׁוּעָ֑ה אֹמֵ֥ר לְצִיּ֖וֹן מָלַ֥ךְ אֱלֹהָֽיִךְ׃ ח ק֥וֹל צֹפַ֛יִךְ נָ֥שְׂאוּ ק֖וֹל יַחְדָּ֣ו יְרַנֵּ֑נוּ כִּ֣י עַ֤יִן בְּעַ֙יִן֙ יִרְא֔וּ בְּשׁ֥וּב יְהוָ֖ה צִיּֽוֹן׃ ט פִּצְח֤וּ רַנְּנוּ֙ יַחְדָּ֔ו חָרְב֖וֹת יְרוּשָׁלִָ֑ם כִּֽי־נִחַ֤ם יְהוָה֙ עַמּ֔וֹ גָּאַ֖ל יְרוּשָׁלִָֽם׃ י חָשַׂ֤ף יְהוָה֙ אֶת־זְר֣וֹעַ קָדְשׁ֔וֹ לְעֵינֵ֖י כָּל־הַגּוֹיִ֑ם וְרָאוּ֙ כָּל־אַפְסֵי־אָ֔רֶץ אֵ֖ת יְשׁוּעַ֥ת אֱלֹהֵֽינוּ׃ יא ס֤וּרוּ ס֙וּרוּ֙ צְא֣וּ מִשָּׁ֔ם טָמֵ֖א אַל־תִּגָּ֑עוּ צְא֣וּ מִתּוֹכָ֔הּ הִבָּ֕רוּ נֹשְׂאֵ֖י כְּלֵ֥י יְהוָֽה׃ יב כִּ֣י לֹ֤א בְחִפָּזוֹן֙ תֵּצֵ֔אוּ וּבִמְנוּסָ֖ה לֹ֣א תֵלֵכ֑וּן כִּֽי־הֹלֵ֤ךְ לִפְנֵיכֶם֙ יְהוָ֔ה וּמְאַסִּפְכֶ֖ם אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ יג הִנֵּ֥ה יַשְׂכִּ֖יל עַבְדִּ֑י יָר֧וּם וְנִשָּׂ֛א וְגָבַ֖הּ מְאֹֽד׃ יד כַּאֲשֶׁ֨ר שָׁמְמ֤וּ עָלֶ֙יךָ֙ רַבִּ֔ים כֵּן־מִשְׁחַ֥ת מֵאִ֖ישׁ מַרְאֵ֑הוּ וְתֹאֲר֖וֹ מִבְּנֵ֥י אָדָֽם׃ טו כֵּ֤ן יַזֶּה֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים עָלָ֛יו יִקְפְּצ֥וּ מְלָכִ֖ים פִּיהֶ֑ם כִּ֠י אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־סֻפַּ֤ר לָהֶם֙ רָא֔וּ וַאֲשֶׁ֥ר לֹֽא־שָׁמְע֖וּ הִתְבּוֹנָֽנוּ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

רש"י

רש״י

פסוק ב:
הִתְנַעֲרִי. אישקור״א בלע״ז, כִּמְנַעֵר אֶת הַטַּלִּית (שבת קמז א):
פסוק ב:
קוּמִי. מִן הָאָרֶץ, מִגִּזְרַת ״לָאָרֶץ תֵּשֵׁב״ (ישעיהו ג:כו):
פסוק ב:
שְׁבִי. עַל הַכִּסֵּא:
פסוק ב:
הִתְפַּתְּחִי. הֱוִי נִתֶּרֶת:
פסוק ב:
מוֹסְרֵי. קריגל״ש בלע״ז:
פסוק ב:
שְׁבִיָּה. כְּמוֹ ׳שְׁבוּיָה׳:
פסוק ג:
חִנָּם נִמְכַּרְתֶּם. עַל עִסְקֵי חִנָּם, הוּא יֵצֶר הָרָע שֶׁאֵינוֹ לָכֶם לְשָׂכָר:
פסוק ג:
וְלֹא בְכֶסֶף תִּגָּאֵלוּ. אֶלָּא בִּתְשׁוּבָה (ירושלמי תענית א א):
פסוק ד:
מִצְרַיִם יָרַד עַמִּי וגו׳. הֵם הַמִּצְרִיִּים הָיוּ לָהֶם קְצָת חוֹב עֲלֵיהֶם, שֶׁנַּעֲשׂוּ לָהֶם אַכְסַנְיָא וְכִלְכְּלוּם, אֲבָל אַשּׁוּר בְּאֶפֶס וּבְחִנָּם עֲשָׁקוֹ:
פסוק ה:
מַה לִּי פֹה. לָמָּה אֲנִי שׁוֹהֵא וּמַשְׁהֵא בָּנַי כָּאן?
פסוק ה:
יְהֵילִילוּ. מִתְפָּאֲרִים לֵאמֹר: ״יָדֵינוּ רָמָה״ (דברים לב:כז):
פסוק ה:
מְנֹאָץ. מִתְנָאֵץ, וַהֲרֵי זֶה דֻּגְמַת ״וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו״ (במדבר ז:פט):
פסוק ו:
יֵדַע עַמִּי. כְּשֶׁאֶגְאָלֵם יַכִּירוּ, כִּי שְׁמִי אָדוֹן, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל, כְּמַשְׁמָעוֹ (חגיגה טו:-טז.):
פסוק ו:
לָכֵן בַּיּוֹם. גְּאֻלָּתָם יָבִינוּ כִּי אֲנִי הוּא הַמְדַבֵּר הִנֵּנִי קִיַּמְתִּי:
פסוק ח:
צֹפַיִךְ. צוֹפִים שֶׁמַּעֲמִידִין עַל הַחוֹמוֹת וְהַמִּגְדָּלִים לְבַשֵּׂר וְלִרְאוֹת מִי בָּא לָעִיר:
פסוק י:
חָשַׂף. גִּלָּה:
פסוק יא:
צְאוּ מִתּוֹכָהּ. מִתּוֹךְ הַגָּלוּת, כָּל נֶחָמוֹת הָאֵלּוּ הָאַחֲרוֹנוֹת אֵינָן אֶלָּא עַל גָּלוּת הָאַחֲרוֹן:
פסוק יא:
טָמֵא אַל תִּגָּעוּ. שֶׁקֶץ יִהְיוּ לָכֶם מִלִּגַּע בָּהֶם:
פסוק יא:
הִבָּרוּ. הִטַּהֲרוּ:
פסוק יא:
נֹשְׂאֵי כְּלֵי ה׳. הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, שֶׁהֲיִיתֶם נוֹשְׂאִים כֵּלָיו (שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא) בַּמִּדְבָּר (מִכָּאן לִתְחִיַּת הַמֵּתִים):
פסוק יב:
כִּי הוֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם. שְׁנֵי דְבָרִים שֶׁבְּסוֹף הַמִּקְרָא הַזֶּה מְיַשְּׁבִין שְׁנֵי דְבָרִים שֶׁבְּרֹאשׁוֹ: כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ – מָה טַעַם? כִּי הוֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם ה׳ לַנְחוֹתְכֶם הַדֶּרֶךְ, וּמִי שֶׁשְּׁלוּחוֹ מַקְדִּים לְפָנָיו לַנְחוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ אֵין יְצִיאָתוֹ בְחִפָּזוֹן. וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן – לְפִי שֶׁמְּאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוֹלֵךְ מֵאַחֲרֵיכֶם לִשְׁמֹר אֶתְכֶם מִכָּל רוֹדֵף, כְּמוֹ ״וְנָסַע דֶּגֶל מַחֲנֵה דָן מְאַסֵּף לְכָל הַמַּחֲנוֹת״ (במדבר י:כה). הַהוֹלֵךְ אַחֲרֵי הַמַּחֲנֶה קָרוּי מְאַסֵּף, לְפִי שֶׁהוּא מַמְתִּין אֶת הַנֶּחֱלָשִׁים וְאֶת הַנִּכְשָׁלִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר בִּיהוֹשֻׁעַ (יהושע ו:יג): ״וְהַמְאַסֵּף הוֹלֵךְ אַחֲרֵי הָאָרוֹן״:
פסוק יג:
הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי. הִנֵּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יַצְלִיחַ עַבְדִּי יַעֲקֹב, צַדִּיקִים שֶׁבּוֹ:
פסוק יד:
כַּאֲשֶׁר שָׁמְמוּ. כַּאֲשֶׁר תָּמְהוּ עֲלֵיהֶם עַמִּים רַבִּים בִּרְאוֹתָם שִׁפְלוּתָם, וְאָמְרוּ זֶה אֶל זֶה: כַּמָּה מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ (שֶׁל יִשְׂרָאֵל), רְאוּ מַה תָּאֳרָם חָשׁוּךְ מִשְּׁאָר בְּנֵי אָדָם, כֵּן כַּאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ רוֹאִים בְּעֵינֵינוּ:
פסוק טו:
כֵּן יַזֶּה גּוֹיִם רַבִּים. כֵּן עַתָּה גַּם הוּא תִּגְבַּר יָדוֹ וְיַזֶּה אֶת קַרְנוֹת הָעֲוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת אֲשֶׁר זֵרוּהוּ (זכריה ב:ד):
פסוק טו:
יִקְפְּצוּ. יִסְגְּרוּ פִּיהֶם מֵרוֹב תִּמָּהוֹן, כִּי כָבוֹד אֲשֶׁר לֹא סֻפַּר לָהֶם עַל שׁוּם אָדָם רָאוּ בּוֹ:
פסוק טו:
הִתְבּוֹנָנוּ. ״אִסְתַּכָּלוּ״: