פסוק א:רָנִּי עֲקָרָה. יְרוּשָׁלַיִם, אֲשֶׁר הָיְתָה כְּלֹא יָלָדָה:
פסוק א:לֹא חָלָה. לְשׁוֹן לֵידָה הוּא, שֶׁהַיּוֹלֶדֶת עַל יְדֵי חִיל וַחֲבָלִים יוֹלֶדֶת:
פסוק א:מִבְּנֵי בְעוּלָה. בַּת אֱדוֹם:
פסוק ב:יַטּוּ. לְמֵרָחוֹק׃
פסוק ב:מֵיתָרַיִךְ. הֵם חֲבָלִים דַּקִּים הַתְּלוּיִם בְּשׁוּלֵי אֹהָלִים, וְקוֹשְׁרִים בִּיתֵדוֹת, שֶׁקּוֹרִין קביל״ש בלע״ז, וְתוֹקְעִין בָּאָרֶץ:
פסוק ג:תִּפְרֹצִי. תִּגְבְּרוּ:
פסוק ד:עֲלוּמַיִךְ. נְעוּרַיִךְ:
פסוק ו:כִּי תִמָּאֵס. כְּשֶׁתִּמָּאֵס, פְּעָמִים שֶׁכּוֹעֵס עָלֶיהָ מְעַט:
פסוק ח:בְּשֶׁצֶף קֶצֶף. מְנַחֵם פָּתַר: ׳חֳרִי אַף׳, וְדוֹנָשׁ אָמַר: ׳בִּמְעַט קֶצֶף׳, כְּמוֹ בְּרֶגַע קָטֹן עֲזַבְתִּיךְ, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן:
פסוק ח:וּבְחֶסֶד עוֹלָם. שֶׁיִּתְקַיֵּם עַד עוֹלָם:
פסוק ט:כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי. שְׁבוּעָה בְּיָדִי, וְהוֹלֵךְ וּמְפָרֵשׁ דְּבָרוֹ: כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ וְגוֹ׳:
פסוק י:כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ. אַף אִם תִּכְלֶה זְכוּת אָבוֹת וְאִמָּהוֹת, חַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ (ירושלמי סנהדרין י א):
פסוק יא:סֹעֲרָה. שֶׁלִּבָּהּ סוֹעֵר בְּרוֹבֵי צָרוֹת:
פסוק יא:מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ. רוֹצֵף רִצְפָּתֵךְ מֵאַבְנֵי נֹפֶךְ:
פסוק יב:כַּדְכֹד. מִין אֶבֶן טוֹבָה:
פסוק יב:שִׁמְשֹׁתָיִךְ. יוֹנָתָן תִּרְגֵּם ״אַעָךְ״, וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ עִם ״יְשַׁמְּשׁוּנֵהּ״ (דניאל ז:י), וְיֵשׁ פּוֹתְרִין לְשׁוֹן ׳שֶׁמֶשׁ׳ – חַלּוֹנוֹת שֶׁחַמָּה זוֹרַחַת בָּהֶן, וְעוֹשִׂין כְּנֶגְדּוֹ מְחִיצָה בְּמִינֵי זְכוּכִית צְבָעִים לְנוֹי, וּמִדְרַשׁ תְּהִלִּים פּוֹתֵר ״שִׁמְשׁוֹתַיִךְ״ וְ״שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן״ (תהלים פד:יב) שִׁנֵּי הַחוֹמָה:
פסוק יב:לְאַבְנֵי אֶקְדָּח. יוֹנָתָן תִּרְגֵּם ״לְאַבְנֵי גְמַר״, ׳גּוּמְרִין׳ תַּרְגּוּם ׳גֶּחָלִים׳. פָּתַר ׳אֶקְדָּח׳ לְשׁוֹן ״קֹדְחֵי אֵשׁ״ (ישעיהו נ:יא), וְהֵם מִין אֲבָנִים טוֹבוֹת בּוֹעֲרוֹת כַּלַּפִּידִים, וְהוּא קרבונקל״א לְשׁוֹן ׳גַּחֶלֶת׳. וְיֵשׁ פּוֹתְרִין (בבא בתרא עה א) לְשׁוֹן ׳מַקְדֵּחַ׳, אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת שֶׁכָּל חֲלַל הַפֶּתַח קָדוּחַ בְּתוֹכוֹ, וְהַמְּזוּזוֹת וְהַמִּפְתָּן וְהַסַּף כֻּלָּן מִתּוֹךְ הָאֶבֶן הֵם:
פסוק יב:לְאַבְנֵי חֵפֶץ. ״לְאַבְנֵי צְרוּךְ״ (תרגום יונתן):
פסוק יד:רַחֲקִי מֵעֹשֶׁק. כְּמוֹ ״הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר״ (ישעיהו נב:ב), תִּרְחֲקִי מִן הָעוֹשְׁקִים אוֹתָךְ:
פסוק יד:(רַחֲקִי מֵעֹשֶׁק. תִּרְחֲקִי מִלַּעֲשׁוֹק בְּנֵי אָדָם כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂים רְשָׁעִים, שֶׁאוֹסְפִים מָמוֹן מִגָּזֵל, אֲבָל אַתֶּם לֹא תִצְטָרְכוּ לִגְזוֹל, כִּי לֹא תִירְאוּ מִדַּלּוּת וַעֲנִיּוּת, וּמִמְּחִתָּה כִּי לֹא תָבֹא וְלֹא תִקְרַב אֵלָיִךְ. אברבנאל.)
פסוק יד:(בִּצְדָקָה. שֶׁתַּעֲשֶׂה תִּהְיֶה נְכוֹנָה בִּגְאֻלַּת עוֹלָם, וְתִהְיֶה רְחוֹקָה מֵעֹשֶׁק בְּנֵי אָדָם כִּי לֹא תִירָאִי, אֲפִילּוּ פַּחַד וְיִרְאָה לֹא יִהְיֶה לָךְ מֵהֶם, וְתִהְיֶה רְחוֹקָה מִמְּחִתָּה שֶׁלֹּא תִקְרַב אֵלָיִךְ. איל״ה שלוח״ה.)
פסוק טו:הֵן גּוֹר יָגוּר אֶפֶס מֵאוֹתִי. הֵן יָרֵא יִירָא וְיָגוּר מְגוֹרַת רָעוֹת, אוֹתוֹ שֶׁאֵין אֲנִי עִמּוֹ, הוּא שְׂעִיר:
פסוק טו:מִי גָר אִתָּךְ. מִי אֲשֶׁר נֶאֱסַף עָלֶיךָ לְמִלְחָמָה, אוֹ מִי גָר – מִי שֶׁנִּתְגָּרָה בָּךְ. וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּהוּ (יבמות כד ב) בְּגֵרִים, לוֹמַר שֶׁאֵין מְקַבְּלִים גֵּרִים לִימוֹת מְשִׁיחֵנוּ. וְאַף בִּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא יִתָּכֵן: מִי שֶׁנַּעֲשׂוּ גֵרִים אִתָּךְ בַּעֲנִיּוּתֵךְ, עָלַיִךְ יִפֹּל בְּעֲשִׁירוּתֵךְ, כְּמוֹ ״עַל פְּנֵי כָל אֶחָיו נָפָל״ (בראשית כה:יח):
פסוק טז:הִנֵּה אָנֹכִי. אֲשֶׁר בָּרָאתִי חָרָשׁ הַמְּתַקֵּן כְּלִי, וַאֲנִי אֲשֶׁר בָּרָאתִי מַשְׁחִית הַמְחַבְּלוֹ, כְּלוֹמַר: אֲנִי הוּא שֶׁגֵּרִיתִי בָּךְ אֶת הָאוֹיֵב, אֲנִי הוּא שֶׁהִתְקַנְתִּי לוֹ פֻּרְעָנִיּוֹת:
פסוק טז:וּמוֹצִיא כְלִי לְמַעֲשֵׂהוּ. לְצֹרֶךְ, גּוֹמְרוֹ כָּל צָרְכּוֹ:
פסוק יז:כָּל כְּלִי יוּצַר. כָּל כְּלִי זַיִן אֲשֶׁר יִלְטְשׁוּהוּ וִיחַדְּדוּהוּ בִּשְׁבִילֵךְ לְהִלָּחֵם בָּךְ:
פסוק יז:יוּצַר. לְשׁוֹן ״חַרְבוֹת צוּרִים״ (יהושע ה:ב), ״אַף תָּשִׁיב צוּר חַרְבּוֹ״ (תהלים פט:מד):
