פסוק א:וְהַגֵּד לְעַמִּי פִּשְׁעָם. אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁכָּל שִׁגְגָתָם פֶּשַׁע, שֶׁשִּׁגְגַת תַּלְמוּד עוֹלָה זָדוֹן:
פסוק א:וּלְבֵית יַעֲקֹב חַטֹּאתָם. אֵלּוּ עַמֵּי הָאָרֶץ, שֶׁאַף זְדוֹנָם שְׁגָגָה (בבא מציעא לג ב):
פסוק ב:וְאוֹתִי יוֹם יוֹם יִדְרֹשׁוּן. כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם״ (תהלים עח:לו):
פסוק ב:וְדַעַת דְּרָכַי יֶחְפָּצוּן. חֲפֵצִים לִשְׁאוֹל הוֹרָאוֹת לַחֲכָמִים, כְּאִלּוּ רוֹצִים לְקַיְּמָם:
פסוק ב:כְּגוֹי אֲשֶׁר צְדָקָה עָשָׂה וגו׳. כָּךְ שׁוֹאֲלִים אוֹתִי תָּמִיד מִשְׁפַּט צֶדֶק, וְאֵין דַּעְתָּם לְקַיְּמָם. וּכְשֶׁהֵן צָמִים וְאֵין נַעֲנִין, אוֹמְרִים: לָמָּה צַמְנוּ וְלֹא רָאִיתָ? וַאֲנִי אוֹמֵר: הֵן בְּיוֹם צוֹמְכֶם תִּמְצְאוּ חֵפֶץ – כָּל חֶפְצֵי צָרְכֵיכֶם אַתֶּם עֲמֵלִים לִמְצוֹא, וְאַף בְּגָזֵל וְחָמָס:
פסוק ג:וְכָל עַצְּבֵיכֶם. בַּעֲלֵי חוֹב שֶׁלָּכֶם, הַנֶּעֱצָבִים עַל יֶדְכֶם, אַתֶּם נוֹגְשִׂים אוֹתָם בְּיוֹם צֹמְכֶם:
פסוק ד:לֹא תָצוּמוּ כַיּוֹם. כְּמִשְׁפַּט הַיּוֹם, לִשְׁבּוֹר לְבַבְכֶם כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁמַע קוֹלְכֶם בַּמָּרוֹם:
פסוק ה:הֲלָכֹף. הֵ״א זוֹ תְּמִיהָא, כְּלוֹמַר: שֶׁמָּא לָכֹף כְּאַגְמוֹן רֹאשׁוֹ אֲנִי צָרִיךְ? אַגְמוֹן הוּא כְּמִין מַחַט כָּפוּף, וְצָדִין בּוֹ דָּגִים וְקוֹרִין לוֹ איי״ם בלע״ז:
פסוק ה:הֲלָזֶה תִּקְרָא צוֹם. לְשׁוֹן תְּמִיהָא, לְפִיכָךְ הַהֵ״א נְקוּדָה חֲטַף פַּתַּח:
פסוק ו:חַרְצֻבּוֹת. לְשׁוֹן קִשּׁוּר וְאִסּוּר:
פסוק ו:מוֹטָה. הַטָּיַת מִשְׁפָּט:
פסוק ו:וְכָל מוֹטָה תְּנַתֵּקוּ. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וְכָל דִּין מַסְטֵי תְּסַלְּקוּן״:
פסוק ז:וַעֲנִיִּים מְרוּדִים. נֶאֱנָחִים וְנֶאֱנָקִים עַל צָרָתָם, כְּגוֹן ״עָנְיִי וּמְרוּדִי״ (איכה ג:יט), ״אָרִיד בְּשִׂיחִי״ (תהלים נה:ג):
פסוק ז:וּמִבְּשָׂרְךָ. וּמִקְּרוֹבְךָ:
פסוק ח:יִבָּקַע כַּשַּׁחַר. כְּעַמּוּד הַשַּׁחַר הַבּוֹקֵעַ בֶּעָבִים:
פסוק ח:וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה. וּרְפוּאָתְךָ מְהֵרָה, כְּמוֹ ״אַעֲלֶה אֲרֻכָה לָךְ״ (ירמיהו ל:יז):
פסוק י:וְתָפֵק לָרָעֵב נַפְשֶׁךָ. בְּתַנְחוּמֵי דְּבָרִים טוֹבִים (בבא בתרא ט ב):
פסוק יא:בְּצַחְצָחוֹת. בְּעֵת צִמָּאוֹן וּבַצּוֹרֶת; כָּךְ תִּרְגֵּם יוֹנָתָן:
פסוק יא:יַחֲלִיץ. יְזַיֵּן, כְּמוֹ ״חֲלוּצֵי צָבָא״ (במדבר לא:ה):
פסוק יב:מְשׁוֹבֵב נְתִיבוֹת לָשָׁבֶת. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״מְתִיב רַשִׁיעַיָּא לְאוֹרַיְיתָא״:
פסוק יב:מְשׁוֹבֵב. כְּמוֹ ׳מֵשִׁיב׳:
פסוק יב:לָשָׁבֶת. לְיִשּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם:
פסוק יד:נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ. נַחֲלָה בְּלֹא מְצָרִים, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר ״וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְגוֹ׳״ (בראשית כח:יד). לֹא כְּאַבְרָהָם שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יג:טו) ״הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רוֹאֶה״. וְיַעֲקֹב שָׁמַר אֶת הַשַּׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לג:יח) ״וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר״, שֶׁקָּבַע תְּחוּמִין עִם דִּמְדּוּמֵי חַמָּה. כָּךְ פֵּרֵשׁ רַבִּי שִׁמְשׁוֹן: