פסוק א:לְמַעַן צִיּוֹן. אֶעֱשֶׂה וְלֹא אֶחֱשֶׁה עַל מַה שֶּׁעָשׂוּ לָהּ:
פסוק א:לֹא אֶשְׁקוֹט. לֹא יְהֵא שָׁלוֹם לְפָנַי, עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ:
פסוק ב:יִקֳּבֶנּוּ. יְפָרְשֶׁנּוּ:
פסוק ד:בְּעוּלָה. מְיֻשֶּׁבֶת:
פסוק ה:כִּי יִבְעַל וְגוֹ׳. ״אֲרֵי כְּמָה דְמִתְיַתֵּב עוּלֵם עִם בְּתוּלְתָא, כֵּן יִתְיַיתְבִין בְּגַוֵּיכִי בְּנַיְיכִי״ (תרגום יונתן):
פסוק ו:עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלִַם. רַבּוֹתֵינוּ דְּרָשׁוּהוּ כְּמַשְׁמָעוֹ: מַלְאָכִים הַמַּזְכִּירִים אֶת ה׳ עַל חֻרְבָּנָהּ לִבְנוֹתָהּ. מַאי אָמְרִי? ״אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן״ (תהלים קב:יד), ״כִּי בָחַר ה׳ בְּצִיּוֹן״ (תהלים קלב:יג), כִּדְאִיתָא בִּמְסֶכֶת מְנָחוֹת (מנחות פז א). וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם חוֹמוֹתַיִךְ: אָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים, הַמְּגִינִים עָלֵינוּ כַּחוֹמָה:
פסוק ו:הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים. לִכְתּוֹב סֵפֶר זִכְרוֹנוֹת שֶׁלֹּא יִשְׁתַּכַּח זְכוּתָם מִלְּפָנַי:
פסוק ו:לֹא יֶחֱשׁוּ. מִלְּהַזְכִּיר זְכוּתָם לְפָנַי:
פסוק ו:הַמַּזְכִּירִים אֶת ה׳. אֶת זְכוּת הָאָבוֹת:
פסוק ו:אַל דֳּמִי לָכֶם. אַל תַּחֲרִישׁוּ:
פסוק ט:יֹאכְלֻהוּ. מוּסָב עַל דְּגָנֵךְ (ישעיה סב:ח):
פסוק ט:יִשְׁתֻּהוּ. מוּסָב עַל תִּירוֹשֵׁךְ (ישעיהו סב:ח):
פסוק י:עִבְרוּ עִבְרוּ בַּשְּׁעָרִים. ״אָמַר נְבִיָּיא: עִבְרוּ וְתוּבוּ בְּתַרְעַיָּא, אַפְנוּ לִבָּא דְעַמָּא לְאוֹרַח תַּקְנָא״ (תרגום יונתן):
פסוק י:סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה. כִּבְשׁוּ הַדֶּרֶךְ בטי״ץ לוקמי״ן בלע״ז. סֹלּוּ לְשׁוֹן ׳מְסִלָּה׳ הוּא:
פסוק י:סַקְּלוּ מֵאֶבֶן. סַקְּלוּ הַמְּסִלָּה וְהַשְׁלִיכוּ אַבְנֵי מִכְשׁוֹל לַצְּדָדִין, סַקְּלוּ. אישפירייר״ן בלע״ז:
פסוק י:מֵאֶבֶן. מִהְיוֹת שָׁם אֶבֶן, וּכְנֶגֶד יֵצֶר הָרָע הוּא אוֹמֵר (תנחומא בהעלתך י), וְיֵשׁ עוֹד לְפוֹתְרוֹ עַל תִּקּוּן הַדְּרָכִים לְקִבּוּץ הַגָּלִיּוֹת:
פסוק י:הָרִימוּ נֵס. כְּלוֹנָס, פורק״א בלע״ז. אוֹת הוּא שֶׁיִּקָּבְצוּ אֵלַי, וְיָבִיאוּ לִי אֶת הַגּוֹלִים אֶצְלָם:
פסוק יא:הִנֵּה שְׂכָרוֹ. שֶׁמּוּכָן לָתֵת לַעֲבָדָיו מוּכָן אִתּוֹ:
פסוק יא:וּפְעֻלָּתוֹ. שְׂכַר הַפְּעֻלָּה שֶׁפָּעֲלוּ עִמּוֹ לְפָנָיו, הוּא מוּכָן לָתֵת:
