א כִּקְדֹ֧חַ אֵ֣שׁ הֲמָסִ֗ים מַ֚יִם תִּבְעֶה־אֵ֔שׁ לְהוֹדִ֥יעַ שִׁמְךָ֖ לְצָרֶ֑יךָ מִפָּנֶ֖יךָ גּוֹיִ֥ם יִרְגָּֽזוּ׃ ב בַּעֲשׂוֹתְךָ֥ נוֹרָא֖וֹת לֹ֣א נְקַוֶּ֑ה יָרַ֕דְתָּ מִפָּנֶ֖יךָ הָרִ֥ים נָזֹֽלּוּ׃ ג וּמֵעוֹלָ֥ם לֹא־שָׁמְע֖וּ לֹ֣א הֶאֱזִ֑ינוּ עַ֣יִן לֹֽא־רָאָ֗תָה אֱלֹהִים֙ זוּלָ֣תְךָ֔ יַעֲשֶׂ֖ה לִמְחַכֵּה־לֽוֹ׃ ד פָּגַ֤עְתָּ אֶת־שָׂשׂ֙ וְעֹ֣שֵׂה צֶ֔דֶק בִּדְרָכֶ֖יךָ יִזְכְּר֑וּךָ הֵן־אַתָּ֤ה קָצַ֙פְתָּ֙ וַֽנֶּחֱטָ֔א בָּהֶ֥ם עוֹלָ֖ם וְנִוָּשֵֽׁעַ׃ ה וַנְּהִ֤י כַטָּמֵא֙ כֻּלָּ֔נוּ וּכְבֶ֥גֶד עִדִּ֖ים כָּל־צִדְקֹתֵ֑ינוּ וַנָּ֤בֶל כֶּֽעָלֶה֙ כֻּלָּ֔נוּ וַעֲוֺנֵ֖נוּ כָּר֥וּחַ יִשָּׂאֻֽנוּ׃ ו וְאֵין־קוֹרֵ֣א בְשִׁמְךָ֔ מִתְעוֹרֵ֖ר לְהַחֲזִ֣יק בָּ֑ךְ כִּֽי־הִסְתַּ֤רְתָּ פָנֶ֙יךָ֙ מִמֶּ֔נּוּ וַתְּמוּגֵ֖נוּ בְּיַד־עֲוֺנֵֽנוּ׃ ז וְעַתָּ֥ה יְהוָ֖ה אָבִ֣ינוּ אָ֑תָּה אֲנַ֤חְנוּ הַחֹ֙מֶר֙ וְאַתָּ֣ה יֹצְרֵ֔נוּ וּמַעֲשֵׂ֥ה יָדְךָ֖ כֻּלָּֽנוּ׃ ח אַל־תִּקְצֹ֤ף יְהוָה֙ עַד־מְאֹ֔ד וְאַל־לָעַ֖ד תִּזְכֹּ֣ר עָוֺ֑ן הֵ֥ן הַבֶּט־נָ֖א עַמְּךָ֥ כֻלָּֽנוּ׃ ט עָרֵ֥י קָדְשְׁךָ֖ הָי֣וּ מִדְבָּ֑ר צִיּוֹן֙ מִדְבָּ֣ר הָיָ֔תָה יְרוּשָׁלִַ֖ם שְׁמָמָֽה׃ י בֵּ֧ית קָדְשֵׁ֣נוּ וְתִפְאַרְתֵּ֗נוּ אֲשֶׁ֤ר הִֽלְל֙וּךָ֙ אֲבֹתֵ֔ינוּ הָיָ֖ה לִשְׂרֵ֣פַת אֵ֑שׁ וְכָל־מַחֲמַדֵּ֖ינוּ הָיָ֥ה לְחָרְבָּֽה׃ יא הַעַל־אֵ֥לֶּה תִתְאַפַּ֖ק יְהוָ֑ה תֶּחֱשֶׁ֥ה וּתְעַנֵּ֖נוּ עַד־מְאֹֽד׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

רש"י

רש״י

פסוק א:
כִּקְדֹחַ אֵשׁ. אֶת דָּבָר הַנָּמֵס מִלְּפָנָיו, וְכַאֲשֶׁר הַמַּיִם תִּבְעֶה הָאֵשׁ – כְּשֶׁתִּתֵּן גַּחֶלֶת אוֹ מַתֶּכֶת בַּמַּיִם יַעֲלוּ הַמַּיִם אֲבַעְבּוּעוֹת. כָּל זֶה עָשִׂיתָ בְּמִצְרַיִם, ״וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת בְּתוֹכָהּ״ (שמות ט:כד). אֲבָל יוֹנָתָן תִּרְגֵּם ״כִּקְדוֹחַ אֵשׁ הֲמָסִים״ עַל אֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״גַּם הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּתְּעָלָה לִחֵכָה״ (מלכים א יח:לח):
פסוק א:
לְהוֹדִיעַ שִׁמְךָ לְצָרֶיךָ. כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר בְּאוֹתָהּ מַכָּה ״וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ וְגוֹ׳״ (שמות ט:טז), לוּ עָשִׂיתָ עַתָּה כֵּן, אָז מִפָּנֶיךָ גּוֹיִם יִרְגָּזוּ:
פסוק ב:
בַּעֲשׂוֹתְךָ. בְּמִצְרַיִם וּבְכָל הָאוֹיְבִים נוֹרָאוֹת, אֲשֶׁר לֹא הָיִינוּ מְקַוִּים שֶׁתַּעֲשֶׂה לָנוּ כָּל אוֹתָן נוֹרָאוֹת, שֶׁלֹּא הָיִינוּ הֲגוּנִים לְכָךְ:
פסוק ב:
יָרַדְתָּ. לְהַר סִינַי, אָז מִפָּנֶיךָ הָרִים נָזֹלּוּ. כָּךְ פֵּרֵשׁ דּוֹנַשׁ בֶּן לַבְרַט:
פסוק ג:
וּמֵעוֹלָם לֹא שָׁמְעוּ. כְּאוֹתָן נוֹרָאוֹת שֶׁנַּעֲשׂוֹת לְאַחַת מִכָּל הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת לְפָנֵי כֵּן, וְגַם עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים אַחֵר זוּלָתְךָ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים לִמְחַכֵּה לוֹ. מַה שֶּׁעָשִׂיתָ אַתָּה לִמְחַכֵּה לְךָ. כָּךְ שָׁמַעְתִּי מֵרַבִּי יוֹסֵי וְהַנָּאַנִי. אֲבָל רַבּוֹתֵינוּ שֶׁאָמְרוּ (ברכות לד א): ״כָּל הַנְּבִיאִים כֻּלָּם לֹא נִתְנַבְּאוּ אֶלָּא לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא עַיִן לֹא רָאָתָה וְגוֹ׳״ – מַשְׁמָעוֹ: עַיִן שׁוּם נָבִיא לֹא רָאָתָה אֶת אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִמְחַכֵּה לוֹ זוּלָתִי עֵינֶיךָ, אַתָּה אֱלֹהִים:
פסוק ד:
פָּגַעְתָּ אֶת שָׂשׂ וְעֹשֵׂה צֶדֶק. כְּמוֹ ״וַיִּפְגַּע בּוֹ וַיָּמֹת״ (מלכים א ב:כה), סִלַּקְתָּ מִמֶּנּוּ וְהָרַגְתָּ אֶת הַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ שָׂשִׂים לַעֲשׂוֹת צֶדֶק, לְדַרְכֵי רַחֲמֶיךָ הָיוּ מַזְכִּירִים אוֹתְךָ בִּתְפִלָּתָם:
פסוק ד:
הֵן אַתָּה. כְּשֶׁקָּצַפְתָּ עָלֵינוּ עַל כָּל אֲשֶׁר הָיִינוּ חוֹטְאִים, בָּהֶם מֵעוֹלָם נוֹשַׁעְנוּ בִּתְפִלָּתָם, נוֹשַׁעְנוּ מֵעוֹלָם:
פסוק ד:
וְנִוָּשֵׁעַ. לְשׁוֹן הוֹוֶה:
פסוק ה:
וַנְּהִי כַטָּמֵא. מֵאַחַר שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ הַצַּדִּיקִים מִמֶּנּוּ:
פסוק ה:
וּכְבֶגֶד עִדִּים. וְכִלְבוּשׁ מְרֻחָק, כְּבֶגֶד מָאוּס שֶׁהַכֹּל אוֹמְרִים: ״הָסֵר״. עִדִּים תַּרְגּוּם שֶׁל ׳הֲסָרָה׳:
פסוק ה:
וַנָּבֶל כֶּעָלֶה. וְנִכְמוֹשׁ כְּעָלֶה, פליישט״ר בלע״ז:
פסוק ה:
וַעֲוֺנֵנוּ כָּרוּחַ יִשָּׂאֻנוּ. ״וּבְחוֹבָנָא כְּרוּחָא אִיתְנְטִילְנָא״ (תרגום יונתן):
פסוק ו:
מִתְעוֹרֵר. כְּמוֹ מִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ:
פסוק ו:
וַתְּמוּגֵנוּ. וַתְּנִיעֵנוּ:
פסוק יא:
תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנוּ. תַּחֲרִישׁ עַל הֶעָשׂוּי לָנוּ. עַד כָּאן תְּפִלַּת הַנָּבִיא, וּתְחִלָּתָהּ ״חַסְדֵי ה׳ אַזְכִּיר״ (ישעיהו סג:ז):