פסוק ו:וְהִנָּם זוֹעֲפִים. טַעַם זְעִיפַת פְּנֵי שְׁנֵיהֶם, עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות נה:), שֶׁכָּל אֶחָד חָלַם גַּם פִּתְרוֹן חֲלוֹם חֲבֵרוֹ. לָזֶה שַׂר הַמַּשְׁקִים הָיָה זוֹעֵף בְּמַה שֶׁרָאָה בְּפִתְרוֹן חֲבֵרוֹ כִּי רַע הוּא, יָרֵא גַּם לְנַפְשׁוֹ וְנִבְהַל, וְשַׂר הָאוֹפִים הֲגַם שֶׁחָלַם פִּתְרוֹן חֲבֵרוֹ לְטוֹבָה, עִם כָּל זֶה לֶהֱיוֹתוֹ מוּכָן לַפֻּרְעָנוּת מַזָּלוֹ מַגִּידוֹ וְלִבּוֹ לֹא נָכוֹן עִמּוֹ.
פסוק ז:וַיִּשְׁאַל וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר אֲשֶׁר אִתּוֹ בְמִשְׁמַר, גַּם לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר בְּבֵית אֲדוֹנָיו?
פסוק ז:וְנִרְאֶה כִּי יִתֵּן הַכָּתוּב טַעַם לִשְׁאֵלַת יוֹסֵף לִשְׁנֵי שָׂרִים ״מַדּוּעַ פְּנֵיכֶם״, כִּי אֵין זֶה מֵהִלְכוֹת דֶּרֶךְ אֶרֶץ לְבַקֵּשׁ לָדַעַת מַחְשְׁבוֹת הַגְּדוֹלִים. וְהוּא אָמְרוֹ וַיִּשְׁאַל יוֹסֵף אֶת סְרִיסֵי פַרְעֹה, פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁהוּא יוֹסֵף כַּיָּדוּעַ עֶבֶד וְהֵם סְרִיסֵי הַמֶּלֶךְ, אַף עַל פִּי כֵן שְׁאָלָם. וְהַטַּעַם הוּא ״אֲשֶׁר אִתּוֹ בְמִשְׁמַר״ – יֵשׁ בָּזֶה שְׁנֵי טְעָמִים: הָאֶחָד, כִּי לֶהֱיוֹתָם עִמּוֹ בַּמִּשְׁמָר חָשׁ כִּי זַעְפָּם עִמּוֹ הוּא, וְהַשֵּׁנִי, כִּי לְצַד שֶׁהֵם אִתּוֹ בַּמִּשְׁמָר כָּל הַפָּנִים שָׁוִים וְכֻלָּן יִקָּרְאוּ אֲסוּרִים, וּלְצַד זֶה לֹא חָשׁ לִגְדֻלָּתָם. וְעוֹד שֶׁהָיוּ בְּבֵית אֲדוֹנָיו, וְאֶפְשָׁר כִּי נוֹגֵעַ זַעַף זֶה לַאֲדוֹנוֹ, וְשָׁאַל מִשְׁפַּט עֶבֶד נֶאֱמָן לַאֲדוֹנוֹ לְפַקֵּחַ בְּעִנְיָנָיו, וְלָזֶה שְׁאָלָם לֵאמֹר אֵלָיו ״מַדּוּעַ״ וְגוֹ׳.
פסוק ז:דִּקְדֵּק לוֹמַר הַיּוֹם, כִּי אֵין לוֹמַר שֶׁפְּנֵיהֶם רָעִים לְצַד אָסְרָם בְּבֵית מִשְׁמָר, כִּי דָּבָר זֶה אֵינוֹ חָדָשׁ, וְהָיָה לָהֶם לִהְיוֹת כֵּן גַּם אֶתְמוֹל גַּם מִשִּׁלְשׁוֹם.
פסוק ח:וַיֹּאמְרוּ וְגוֹ׳ וּפוֹתֵר אֵין אוֹתוֹ. פֵּרוּשׁ, אֵין פּוֹתֵר בַּמְּצִיאוּת לְפוֹתְרוֹ בְּשׁוּם אוֹפֶן, וְזֶה הֵיפֶךְ מֵהָאָמוּר בְּפַרְעֹה (בראשית מא:ח) ״וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם״, פֵּרוּשׁ, שֶׁהָיוּ פּוֹתְרִים אֶלָּא לֹא פָּתְרוּ אֶת הַחֲלוֹם פִּתְרוֹן הַמִּתְקַבֵּל.
פסוק ח:הֲלֹא לֵאלֹהִים פִּתְרוֹנִים. רוֹצֶה לוֹמַר כִּי הוּא יִפְתּוֹר. וְנִתְחַכֵּם שֶׁלֹּא יַחְשְׁבוּהוּ כִּי מִתְגַּדֵּל בַּדָּבָר, וְאָמַר כִּי ה׳ יֵשׁ לוֹ פּוֹתְרֵי חֲלוֹמוֹת הַרְבֵּה וְהוּא אֶחָד מֵהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ ״סַפְּרוּ נָא לִי״.
פסוק ח:עוֹד נִתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ פִּתְרוֹנִים לְשׁוֹן רַבִּים, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּהָרוֹאֶה (ברכות נה:), כִּי עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פּוֹתְרֵי חֲלוֹמוֹת הָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם, וּפָתְרוּ חֲלוֹם שֶׁל רַבִּי בְּנָאָה, וּמַה שֶׁפָּתַר זֶה לֹא פָּתַר זֶה, וְכֻלָּם נִתְקַיְּמוּ, עַד כָּאן. וְזֶה הוּא אָמְרוֹ לֵאלֹהִים פִּתְרוֹנִים, פֵּרוּשׁ שֶׁיִּמָּצֵא לַחֲלוֹם הַרְבֵּה פִּתְרוֹנִים וְכֻלָּם צוֹדְקִים.
פסוק ח:וְדִקְדֵּק לוֹמַר תֵּיבַת נָא לִשְׁנֵי טְעָמִים: הָאֶחָד כִּי פִּתְרוֹן הַחֲלוֹם לֹא יַצְדִּיק אֶלָּא אִם יִפְתְּרֶנּוּ בְּיוֹמוֹ וְלֹא לְאַחַר זְמַן, כִּי כָל דִּבְרֵי הַחֲלוֹם יְכֻוְּנוּ יַחְדָּיו בְּיוֹמוֹ. וּכְמוֹ כֵן תִּמְצָא שֶׁאֵין מִתְעַנִּין תַּעֲנִית חֲלוֹם אֶלָּא בְּיוֹמוֹ וַאֲפִילוּ בְּשַׁבָּת (שבת יא.), לָזֶה אָמַר סַפְּרוּ נָא לִי, פֵּרוּשׁ, עַתָּה, לִשְׁלוֹל שֶׁלֹּא יְאַחֲרוּ עַד יוֹם אוֹ יוֹמַיִם אַחַר שֶׁיּוּסַר עִצְּבוֹן נַפְשָׁם.
פסוק ח:וְטַעַם שֵׁנִי, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות נה:) כִּי הַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִים אַחַר הַפֶּה, וְלָזֶה חָשׁ יוֹסֵף שֶׁיַּקְדִּימוּ לְסַפֵּר חֲלוֹמוֹתָם לְזוּלַת מִבַּלְעָדָיו וְיִתְקַיֵּם פִּתְרוֹן הַזּוּלַת. לָזֶה אָמַר סַפְּרוּ נָא, פֵּרוּשׁ: עַתָּה סַפְּרוּ לִי כְּדֵי לְהַקְדִּים פִּתְרוֹנוֹ. וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ בְּפֶרֶק הָרוֹאֶה כִּי עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פּוֹתְרֵי חֲלוֹמוֹת הָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם, וְכֻלָּן פָּתְרוּ חֲלוֹמוֹ שֶׁל רַבִּי בְּנָאָה וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּסָמוּךְ, אוֹמֵר אֲנִי כִּי דַּוְקָא אִם לֹא יִהְיוּ הַפִּתְרוֹנִים סוֹתְרִין זֶה אֶת זֶה, אֲבָל אִם הָיוּ סוֹתְרִים, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר: רִאשׁוֹן יֹאמַר כִּי יוֹצִיאוּהוּ מֵהַמִּשְׁמָר לִגְדֻלָּה וְשֵׁנִי יֹאמַר שָׁם יֵשֵׁב עַד מוֹת – אֵין מִתְקַיֵּם אֶלָּא רִאשׁוֹן, וְלָזֶה אָמַר יוֹסֵף סַפְּרוּ עַתָּה, שֶׁבָּזֶה יִבְטַח כִּי יִתְקַיֵּם פִּתְרוֹנוֹ.
פסוק ט:בַּחֲלוֹמִי – פֵּרוּשׁ, לֶהֱיוֹת שֶׁחָלַם פִּתְרוֹן חֲלוֹם חֲבֵרוֹ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות נה:), לָזֶה אָמַר בַּחֲלוֹמִי, פֵּרוּשׁ, אֲשֶׁר חָלַמְתִּי לְעַצְמִי:
פסוק יד:כִּי אִם זְכַרְתַּנִי וְגוֹ׳. אוּלַי שֶׁהִתְנָה עָלָיו שֶׁלֹּא יִתְקַיֵּם הַפִּתְרוֹן הַטּוֹב אֶלָּא בִּתְנַאי ״אִם זְכַרְתַּנִי״, וְטַעַם יוֹסֵף שֶׁשָּׂם בִּטְחוֹנוֹ בּוֹ לְצַד כִּי רָאָה חֲלוֹמוֹ יַגִּיד בְּשׂוֹרָה טוֹבָה, כִּי יִשְׂרָאֵל נִמְשְׁלוּ לְגֶפֶן כְּאָמְרָם בְּפָסוּק (חולין צב.) וְהִנֵּה גֶפֶן לְפָנַי וְגוֹ׳, וְאִם לֹא בָּא הַחֲלוֹם אֶלָּא לְדָבָר הַנּוֹגֵעַ לְשַׂר הַמַּשְׁקִים הָיָה דַּי לַה׳ לְהַרְאוֹתוֹ שֶׁנּוֹתֵן הַכּוֹס עַל כַּף פַּרְעֹה, אֶלָּא וַדַּאי הֶרְאוּהוּ עַל יוֹסֵף שֶׁהוּא הַגֶּפֶן שֶׁהָיָה לְפָנָיו שָׁם בְּבֵית הַסֹּהַר. וְאָמְרוֹ וְהִיא כְפֹרַחַת פֵּרוּשׁ שֶׁתַּפְרִיחַ וְתַעֲלֶה הַגֶּפֶן. נִצָּהּ פֵּרוּשׁ יִתְעַלֶּה מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה. וְהוּא שֶׁהוֹדִיעוֹ מִכְּלַל הַפִּתְרוֹן וְאָמַר לוֹ ״כִּי אִם זְכַרְתַּנִי״ וְגוֹ׳.
פסוק יד:וְאַחַר הָאֱמֶת כֵּן הָיָה, שֶׁעַל יָדוֹ נִתְעַלָּה יוֹסֵף, וְסָבַר יוֹסֵף שֶׁיְּפָרֵשׁ לוֹ הַדָּבָר הַנֶּאֱמַר לוֹ בַּחֲלוֹם וְגִלָּה לוֹ סוֹדוֹ. וְטַעַם שֶׁנֶּעֱנַשׁ יוֹסֵף, כִּי טָעָה בְּחָשְׁבוֹ כִּי מֵרְצוֹנוֹ שֶׁל שַׂר הַמַּשְׁקִים תִּהְיֶה מַעֲלַת יוֹסֵף, וְלֹא כֵן הוּא, שֶׁאֱמֶת כִּי ה׳ יַעֲשֶׂה הַדָּבָר עַל יָדוֹ אֲבָל לֹא לִרְצוֹנוֹ, וּכְמוֹ שֶׁכֵּן הָיָה שֶׁעַל כָּרְחוֹ דִּבֵּר אֶל פַּרְעֹה ״וְשָׁם אִתָּנוּ״ (בראשית מא:יב). וּבְמַרְאֵה הַחֲלוֹם שֶׁהוֹדִיעוֹ הַדָּבָר לְשַׂר הַמַּשְׁקִים כְּדֵי שֶׁיִּתְבַּשֵּׂר יוֹסֵף בַּדָּבָר, לֹא שֶׁיָּשִׂים בִּטְחוֹנוֹ בּוֹ.
פסוק טו:כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי. טַעַם כֶּפֶל גֻנֹּב וְגוֹ׳, לֵאמֹר כִּי שְׁנֵי גְּנֵבוֹת נַעֲשׂוּ בּוֹ: גְּנֵבַת הַגּוּף וּגְנֵבַת דַּעַת הַקּוֹנִים שֶׁחָשְׁבוּ שֶׁהוּא עֶבֶד שֶׁבָּזֶה קָנוּ אוֹתוֹ מֵהֶם, לָזֶה אָמַר גְּנֵבָה שְׁתֵּי פְּעָמִים. וּמֵעַתָּה הִנֵּה הוּא לְעַצְמוֹ וְאֵין גּוּפוֹ קָנוּי לַלּוֹקֵחַ. וְאוּלַי כִּי נִתְכַּוֵּן יוֹסֵף לִסְתּוֹר נִימוּס מִצְרַיִם שֶׁאֵין עֶבֶד מוֹלֵךְ וְלֹא לוֹבֵשׁ וְכוּ׳ (בראשית רבה פט,ז), וּלְצַד שֶׁרָאָה בַּחֲלוֹם כִּי יַעֲלֶה לִגְדֻלָּה אָמַר לְהָסִיר טָעוּת הַנִּשְׁמָע כִּי הוּא עֶבֶד. וְאֶפְשָׁר שֶׁלֹּא הִקְפִּיד ה׳ עַל דָּבָר זֶה כִּי צָרִיךְ אָדָם לְהָרִים מִכְשׁוֹלוֹ, וְלֹא הִקְפִּיד ה׳ אֶלָּא עַל אָמְרוֹ זְכַרְתַּנִי וְגוֹ׳.
פסוק טו:וְאָמְרוֹ וְגַם פֹּה פֵּרוּשׁ, בָּעִיר הַזֹּאת, לֹא עָשִׂיתִי מְאוּמָה, וְכַהוֹכָחָה שֶׁהוֹכִיחוּ מֵהַשִּׂמְלָה כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תרגום יונתן בראשית ל״ט:י״ד) כִּי בָּדְקוּ שִׂמְלַת הַמִּרְשַׁעַת וּמָצְאוּ שֶׁקֶר בִּימִינָהּ. וְאֶת זֶה שִׁלֵּם יוֹסֵף לְכֹהֲנֵי פַרְעֹה שֶׁבָּדְקוּ הַשִּׂמְלָה וְהוֹצִיאוּ מֵעָלָיו לָשׁוֹן הָרַע, לָזֶה נָתַן לָהֶם חֻקָּם בַּמֻּשְׁלָם אֲשֶׁר קָצַב לָהֶם פַּרְעֹה (בראשית מ״ז:כ״ב), כִּי זוּלַת זֶה הָיָה חוֹשֵׁב עֲלֵיהֶם מַחֲשָׁבוֹת, כִּי ״וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי״ (בראשית מ״א:מ׳) אָמַר אֵלָיו פַּרְעֹה.
פסוק טז:וַיַּרְא שַׂר הָאוֹפִים כִּי טוֹב. פֵּרוּשׁ, הוּא שֶׁחָלַם פִּתְרוֹן שַׂר הַמַּשְׁקִים רָאָה כִּי טוֹב פָּתָר, פֵּרוּשׁ: עַל נָכוֹן, וְהוּא עֵד שֶׁרָאָה, מַה שֶׁאֵין כֵּן שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יַצְדִּיק וַדַּאי כִּי הוּא זֶה הַפִּתְרוֹן.
פסוק טז:אוֹ יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: כִּי טוֹב דִּבֵּר לוֹ בְּפִתְרוֹנוֹ, וּכְאִלּוּ אָמַר כִּי פָּתַר טוֹב וְלֹא רַע, וְחָשַׁב שֶׁאוּלַי גַּם אוֹתוֹ יְבַשֵּׂר בְּשׂוֹרָה טוֹבָה. וְתִקְוָתוֹ מַפַּח נָפֶשׁ, כִּי הֶרְאוּהוּ הַגָּלוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יֹאכְלוּ הָעַמִּים הַנִּמְשָׁלִים לְעוֹפוֹת, כְּאָמְרוֹ (בראשית ט״ו:י״א וְתַרְגּוּם יוֹנָתָן שָׁם) ״וַיֵּרֶד הָעַיִט עַל הַפְּגָרִים״, אֶת יִשְׂרָאֵל הָרְמוּזִים לַלֶּחֶם, דִּכְתִיב (תהילים י״ד:ד׳) ״אֹכְלֵי עַמִּי אָכְלוּ לֶחֶם״. גַּם רָמַז בְּאָמְרוֹ עַל רֹאשִׁי כִּי יִשְׂרָאֵל הֵם עֶלְיוֹנִים עַל כָּל הָעַמִּים. וְתִמְצָא שֶׁבַּחֲלוֹם שַׂר הַמַּשְׁקִים לֹא הִזְכִּיר שֶׁשָּׁתָה פַּרְעֹה אֶת הַכּוֹס אֶלָּא נְתִינָתוֹ בְּיָדוֹ לְכָבוֹד וּלְמַעֲלָה, מַה שֶׁאֵין כֵּן חֲלוֹם שַׂר הָאוֹפִים שֶׁהִגִּיד אֲכִילַת הָעוֹפוֹת מִן הַסַּל.
פסוק יח:זֶה פִּתְרוֹנוֹ. טַעַם אָמְרוֹ כֵן בְּפִתְרוֹנֵי הַחֲלוֹמוֹת, נִתְכַּוֵּן לְהַשְׁלִיט הַדִּבּוּר שֶׁל הַפִּתְרוֹן עַל הַמַּחְשָׁבָה, שֶׁבָּזֶה הַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִים אַחַר הַפֶּה, כִּי הַמַּחְשָׁבָה מִתְהַפֶּכֶת כְּפִי הַדִּבּוּר הַשּׁוֹלֵט עָלֶיהָ. וְדַוְקָא אִם יֹאמַר ״זֶה פִּתְרוֹנוֹ״ שֶׁבָּזֶה מַשְׁלִיט הַדִּבּוּר. וּכְמוֹ כֵן תִּמְצָא שֶׁדִּבֵּר בְּדֶרֶךְ זֶה בְּפִתְרוֹן חֲלוֹם פַּרְעֹה, כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר שָׁם בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
פסוק כג:וְלֹא זָכַר שַׂר הַמַּשְׁקִים וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁלֹּא שְׁכָחוֹ בַּתְּחִלָּה, לֹא זָכַר שְׁמוֹ כַּאֲשֶׁר צִוָּה עָלָיו יוֹסֵף, דִּכְתִיב (בראשית מ:יד) ״זְכַרְתַּנִי״.
פסוק כג:וְעוֹד מוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁשְּׁכָחוֹ גַּם מִלִּבּוֹ. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה כִּי לְצַד שֶׁהֶחְלִיט שֶׁלֹּא לְזָכְרוֹ, נִשְׁכַּח מִלִּבּוֹ, כִּי אִם הָיָה בְּלִבּוֹ וּבְדַעְתּוֹ צַד אֶחָד לְזָכְרוֹ, בְּאֶמְצָעוּת זֶה הָיָה קְצָת נִזְכָּר, אֶלָּא לְצַד הֶחְלֵט הַדָּבָר נִשְׁכַּח מִמֶּנּוּ (מלבו). וְאוּלַי יִרְמֹז עוֹד וַיִּשְׁכָּחֵהוּ שֶׁהָיָה מַשְׁכִּיחוֹ מִלִּבּוֹ וּמִדַּעְתּוֹ עֵת עֲלוֹת עַל זִכְרוֹנוֹ עַד עֵת קֵץ שֶׁפָּקַד ה׳ אֶת יוֹסֵף וַיִּזְכְּרֵהוּ. וְאוּלַי שֶׁיִּרְמֹז בְּאָמְרוֹ וַיִּשְׁכָּחֵהוּ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וַיִּשְׁכַּח הוּא, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא שְׁכָחוֹ וַיִּזְכְּרֵהוּ לְטוֹבָה, וַיְהִי מִקֵּץ וְגוֹ׳, וְאָז שַׂר הַמַּשְׁקִים זָכַר אוֹתוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ.
