פסוק א:הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי. אֵינִי צָרִיךְ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלָּכֶם:
פסוק א:אֵיזֶה בַיִת. אֲשֶׁר הוּא כְּדַאי לִשְׁכִינָתִי:
פסוק ב:וְאֶת כָּל אֵלֶּה. הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ יָדִי עָשָׂתָה, זֹאת אֲשֶׁר צִמְצַמְתִּי שְׁכִינָתִי בְּתוֹכְכֶם בִּהְיוֹתְכֶם נִשְׁמָעִים לִי, לְפִי שֶׁכֵּן דַּרְכִּי לְהַבִּיט אֶל עָנִי וּנְכֵה רוּחַ וְחָרֵד עַל דְּבָרִי. אֲבָל עַתָּה אֵין לִי חֵפֶץ בָּכֶם, שֶׁהֲרֵי שׁוֹחֵט הַשּׁוֹר הִכָּה אֶת בְּעָלָיו וּגְזָלוֹ מִמֶּנּוּ, לְפִיכָךְ זוֹבֵחַ הַשֶּׂה דּוֹמֶה לְפָנַי כְּעוֹרֵף אֶת הַכֶּלֶב, וְהַמַּעֲלֶה אֶת הַמִּנְחָה הֲרֵי הוּא לְפָנַי כְּדַם חֲזִיר, וְהַמַּזְכִּיר לְבוֹנָה מַקְטִיר לְבוֹנָה, כְּמוֹ ״אַזְכָּרָתָהּ״ (ויקרא ה:יב), ״וְהָיְתָה לַלֶּחֶם לְאַזְכָּרָה״ (ויקרא כד:ז):
פסוק ג:מְבָרֵךְ אָוֶן. מְבָרֵךְ אוֹתִי בִּתְשׁוּרַת אֹנֶס, מְבָרֵךְ אָוֶן מַתְשִׁיר אֹנֶס – זֶהוּ פֵּרוּשׁוֹ. וּלְשׁוֹן ׳בְּרָכָה׳ נוֹפֵל בִּתְשׁוּרָה שֶׁהִיא לְהַקְבָּלַת פָּנִים, כְּמוֹ ״קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי״ (בראשית לג:יא), ״עֲשׂוּ אִתִּי בְרָכָה וּצְאוּ אֵלַי״ (ישעיהו לו:טז):
פסוק ג:גַּם הֵמָּה בָּחֲרוּ בְדַרְכֵיהֶם. הֵם חֲפֵצִים בַּדְּרָכִים הַלָּלוּ הָרָעִים, וְגַם אֲנִי אֶבְחַר וְאֶחְפּוֹץ בְּתַעֲלֻלֵיהֶם. וְאִם תֹּאמַר מַהוּ גַּם? כֵּן דֶּרֶךְ לְשׁוֹן עִבְרִי לוֹמַר שְׁנֵי גַמִּין זֶה אֵצֶל זֶה, כְּמוֹ ״גַּם בָּחוּר גַּם בְּתוּלָה״ (דברים לב:כה), ״גַּם לִי גַּם לָךְ״ (מלכים א ג:כו), ״גַּם אַהֲבָה גַּם שִׂנְאָה״ (קהלת ט:א), ״וְלֹא יָמוּתוּ גַּם הֵם גַּם אַתֶּם״ (במדבר יח:ג). אַף כָּאן – גַּם הֵם בָּחֲרוּ וְגַם אֲנִי אֶבְחַר:
פסוק ד:בְּתַעֲלֻלֵיהֶם. לִהְיוֹת עוֹלֵל בָּם, לְשׁוֹן ״כִּי הִתְעַלַּלְתְּ בִּי״ (במדבר כב:כט):
פסוק ד:וּמְגוּרֹתָם. מַה שֶּׁהֵם יְרֵאִים:
פסוק ד:יַעַן קָרָאתִי: שִׁמְעוּ וְ״שׁוּבוּ אֵלַי״ (זכריה א:ג):
פסוק ד:וְאֵין עוֹנֶה לֵאמֹר: ״שָׁמַעְתִּי״:
פסוק ה:הַחֲרֵדִים אֶל דְּבָרוֹ. הַצַּדִּיקִים הַמְמַהֲרִים בַּחֲרָדָה לְהִתְקָרֵב אֶל דְּבָרָיו:
פסוק ה:אָמְרוּ אֲחֵיכֶם. פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּזְכָּרִים לְמַעְלָה. דָּבָר אַחֵר: אָמְרוּ אֲחֵיכֶם מְנַדֵּיכֶם. אֲשֶׁר אָמְרוּ לָכֶם ״סוּרוּ טָמֵא״ (איכה ד:טו):
פסוק ה:שֹׂנְאֵיכֶם מְנַדֵּיכֶם. הָאוֹמְרִים ״קְרַב אֵלֶיךָ אַל תִּגַּשׁ בִּי״ (ישעיהו סה:ה). לְמַעַן שְׁמִי יִכְבַּד ה׳. בִּגְדֻלָּתֵנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְכַּבֵּד, שֶׁאָנוּ קְרוֹבִים לוֹ יוֹתֵר מִכֶּם:
פסוק ה:וְנִרְאֶה בְשִׂמְחַתְכֶם וְהֵם יֵבֹשׁוּ. הַנָּבִיא אוֹמֵר: אֲבָל לֹא כֵן הוּא כְּדִבְרֵיהֶם, כִּי בְשִׂמְחַתְכֶם נִרְאֶה וְהֵם יֵבֹשׁוּ. לָמָּה? כִּי קוֹל שָׁאוֹן שֶׁלָּהֶם בָּא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִמַּה שֶּׁעָשׂוּ בְּעִירוֹ, וְקוֹל יוֹצֵא מֵהֵיכָלוֹ וּמְקַטְרֵג עַל מַחֲרִיבָיו, וְאַחֲרֵי כֵן קוֹל ה׳ מְשַׁלֵּם גְּמוּל לְאֹיְבָיו:
פסוק ז:בְּטֶרֶם תָּחִיל. צִיּוֹן חִיל הַיּוֹלֶדֶת, יָלָדָה אֶת בָּנֶיהָ, כְּלוֹמַר: יִתְקַבְּצוּ בָּנֶיהָ לְתוֹכָהּ, אֲשֶׁר הָיְתָה שׁוֹמֵמָה מֵהֶם וּשְׁכוּלָה, וַהֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ יְלָדַתָּן עַכְשָׁיו בְּלֹא חֶבְלֵי יוֹלֵדָה, כִּי כָּל הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת יְבִיאוּם לְתוֹכָהּ:
פסוק ז:וְהִמְלִיטָה זָכָר. כָּל יְצִיאַת דָּבָר בָּלוּעַ קָרוּי דהַמְלָטָהד, וְהִמְלִיטָה אישקמוציי״ר בלע״ז:
פסוק ח:הֲיוּחַל אֶרֶץ בְּיוֹם אֶחָד. הֲיָבוֹא חִיל לְיוֹלֶדֶת לֵילֵד מְלֹא אֶרֶץ בָּנִים בְּיוֹם אֶחָד?
פסוק ט:הַאֲנִי אַשְׁבִּיר וְלֹא אוֹלִיד. הַאֲנִי אָבִיא אֶת הָאִשָּׁה עַל הַמַּשְׁבֵּר וְלֹא אֶפְתַּח רַחְמָהּ לְהוֹצִיא עֻבָּרָהּ? כְּלוֹמַר: שֶׁמָּא אַתְחִיל בְּדָבָר וְלֹא אוּכַל לִגְמוֹר? וַהֲלֹא אֲנִי הַמּוֹלִיד אֶת כָּל הַיּוֹלְדוֹת, וְעַכְשָׁיו שֶׁמָּא עָצַרְתִּי? בְּתְמִיהָה:
פסוק יא:מִשֹּׁד. לְשׁוֹן ׳שָׁדַיִם׳:
פסוק יא:תָּמֹצּוּ. שוציי״ר בלע״ז:
פסוק יא:מִזִּיז כְּבוֹדָהּ. מִכָּבוֹד גָּדוֹל הַזָּז וּמְמַשְׁמֵשׁ לָבֹא לָהּ:
פסוק יא:זִיז. אישמובימנ״ט בלע״ז:
פסוק יב:וּכְנַחַל שׁוֹטֵף. אֲנִי נֹטֶה אֵלֶיהָ כְּבוֹד גּוֹיִם:
פסוק יב:עַל צַד. עַל צִדֵּי אוֹמְנֵיכֶם, ״עַל גִּסְסִין״ (תרגום יונתן):
פסוק יב:תְּשָׁעֳשָׁעוּ. תִּהְיוּ מְשֻׁעְשָׁעִין, כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּשַׁעְשְׁעִין אֶת הַתִּינוֹק, אישבניי״ר בלע״ז:
פסוק יד:וְנוֹדְעָה יַד ה׳. בַּעֲשׂוֹתוֹ נִקְמוֹתָיו וְנוֹרְאוֹתָיו, יֵדְעוּ עֲבָדָיו אֶת כֹּחַ גְּבוּרַת יָדוֹ:
פסוק טו:בָּאֵשׁ יָבוֹא. בְּחֵמַת אֵשׁ יָבוֹא עַל הָרְשָׁעִים:
פסוק טו:לְהָשִׁיב. לְצָרָיו בְּחֵמָה אֶת אַפּוֹ:
פסוק טז:כִּי בָאֵשׁ שֶׁל גֵּיהִנֹּם ה׳ נִשְׁפָּט עִם צָרָיו, וּלְפִי שֶׁהוּא בַּעַל דִּין וְדַיָּן, נוֹפֵל בּוֹ לְשׁוֹן ׳נִשְׁפָּט׳, שֶׁאַף הוּא טוֹעֵן טַעֲנוֹתָיו לִמְצוֹא עֲוֹנָם וּפִשְׁעָם, וְכֵן ״וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ״ (יחזקאל לח:כב), ״הִנְנִי נִשְׁפָּט אוֹתָךְ״ (ירמיהו ב:לה), לְשׁוֹן ׳וִכּוּחַ׳ הוּא, דרישניי״ר בלע״ז, וּפְשׁוּטוֹ כִּי בָאֵשׁ ה׳ וְחַרְבּוֹ נִשְׁפָּט כָּל בָּשָׂר וְכֵן רַבִּים מְסֹרָסִים בַּמִּקְרָאוֹת:
פסוק יז:הַמִּתְקַדְּשִׁים. הַמִּזְדַּמְּנִים, ״אֲנִי וְאַתָּה נֵלֵךְ לְיוֹם פְּלוֹנִי לַעֲבוֹד לְעֲבוֹדָה זָרָה פְּלוֹנִית״:
פסוק יז:אֶל הַגַּנּוֹת. שֶׁזּוֹרְעִין שָׁם יָרָק, וְשָׁם הָיוּ מַעֲמִידִין עֲבוֹדָה זָרָה:
פסוק יז:אַחַר אַחַת. כְּמָה שֶׁתִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״סִיעָה בָּתַר סִיעָה״; מִתְקַדְּשִׁים וּמִטַּהֲרִים לַעֲבוֹד, סִיעָה אַחַר שֶׁגָּמְרָה חֲבֶרְתָּהּ אֶת עֲבוֹדָתָהּ:
פסוק יז:בַּתָּוֶךְ. בְּאֶמְצַע הַגִּנָּה, כֵּן הָיָה דַּרְכָּם לְהַעֲמִידָהּ:
פסוק יח:וְאָנֹכִי מַעֲשֵׂיהֶם וּמַחְשְׁבֹתֵיהֶם בָּאָה וגו׳. וְאָנֹכִי מָה לִי לַעֲשׂוֹת? מַעֲשֵׂיהֶם וּמַחְשְׁבוֹתֵיהֶם בָּאָה אֵלַי, וְהִיא תַּזְקִיקֵנִי לְקַבֵּץ אֶת כָּל הַגּוֹיִם וּלְהוֹדִיעַ שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם הֶבֶל, וּמַחְשְׁבוֹתָם שֶׁהֵם חוֹשְׁבִין ״לְמַעַן שְׁמִי יִכְבַּד ה׳״ (ישעיהו סו:ה), יָבִינוּ שֶׁהוּא שֶׁקֶר. וְהֵיכָן הוּא אוֹתוֹ קִבּוּץ? הוּא הָאָסִיף שֶׁנִּבָּא זְכַרְיָה ״וְאָסַפְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם אֶל יְרוּשָׁלִָם״ (זכריה יד:ב):
פסוק יח:וְרָאוּ אֶת כְּבוֹדִי. בְּהִלָּחֲמִי בָּהֶם בְּמַכַּת ״הָמֵק בְּשָׂרוֹ וְעֵינָיו וּלְשׁוֹנוֹ״ (זכריה יד:יב):
פסוק יט:וְשַׂמְתִּי בָהֶם אוֹת וְגוֹ׳. פְּלֵיטִים יִנָּצְלוּ מִן הַמִּלְחָמָה וַאֲנִי אַשְׁאִירֵם, כְּדֵי לֵילֵךְ לְבַשֵּׂר לָאִיִּים הָרְחוֹקִים אֶת כְּבוֹדִי אֲשֶׁר רָאוּ בַּמִּלְחָמָה, וְאַף בְּאוֹתָם פְּלֵיטִים אָשִׂים אַחַת מִן הָאוֹתוֹת שֶׁנִּדּוֹנוּ חֲבֵירֵיהֶם בָּהֶם, כְּדֵי לְהוֹדִיעַ לָרְחוֹקִים: בְּמַגֵּפָה זוֹ נִגְּפוּ הַצּוֹבְאִים עַל יְרוּשָׁלַיִם:
פסוק כ:וּבַצַּבִּים. הֵם עֲגָלוֹת מְטֻקָּסוֹת בִּמְחִיצוֹת וְאֹהֶל, וְדוֹמֶה לוֹ ״שֵׁשׁ עֶגְלֹת צָב״ (במדבר ז:ג):
פסוק כ:וּבַכִּרְכָּרוֹת. בְּשִׁיר מְשַׂחֲקִים וּמְכַרְכְּרִים, כְּמוֹ ״וְדָוִד מְכַרְכֵּר״ (שמואל ב ו:יד). טריפי״ר בלע״ז. וּמְנַחֵם פֵּרְשׁוֹ לְשׁוֹן ׳כֶּבֶשׂ׳, כְּמוֹ ״שִׁלְחוּ כַר מֹשֵׁל אֶרֶץ״ (ישעיהו טז:א):
פסוק כ:כַּאֲשֶׁר יָבִיאוּ. מִנְחָה בִּכְלִי טָהוֹר לְרָצוֹן, כֵּן יָבִיאוּ אֶת אֲחֵיכֶם לְמִנְחַת רָצוֹן:
פסוק כא:וְגַם מֵהֶם אֶקַּח לַכֹּהֲנִים לַלְוִיִּם. מִן הָעַמִּים הַמְּבִיאִים אוֹתָם, וּמִן הַמּוּבָאִים אֶקַּח כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם, וּלְפָנַי גְּלוּיִים הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם שֶׁבָּהֶם, וְאָבְרוֹר אוֹתָן מִתּוֹכָן, וְיִהְיוּ מְשַׁמְּשִׁין לְפָנַי:
פסוק כא:אָמַר ה׳. וְהֵיכָן אָמַר? ״הַנִּסְתָּרוֹת לַה׳ אֱלֹהֵינוּ״ (דברים כט:כח). כָּךְ מְפֹרָשׁ בְּאַגָּדַת תְּהִלִּים:
פסוק כד:תּוֹלַעְתָּם. רִמָּה הָאוֹכֶלֶת אֶת בְּשָׂרָם:
פסוק כד:וְאִשָּׁם בַּגֵּיהִנֹּם:
פסוק כד:דֵרָאוֹן. לְשׁוֹן ׳בִּזָּיוֹן׳, וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם כְּמִין שְׁתֵּי תֵיבוֹת: דֵּי רְאִיָּה, ״עַד דְּיֵימְרוּן עֲלֵיהוֹן צַדִּיקַיָּא מִיסַת חֲזִינָא״:
