פסוק ב:זָכַרְתִּי לָךְ. אִם הֱיִיתֶם שָׁבִים אֵלַי, תַּאֲוָתִי לְרַחֵם עֲלֵיכֶם, כִּי זָכַרְתִּי חֶסֶד נְעוּרַיִךְ וְאַהֲבַת כְּלִילַת חֻפָּתֵךְ, שֶׁהִכְלַלְתִּיךְ לְחֻפָּה; וְלָשׁוֹן הַכְנָסָה הוּא. כְּלוּלֹתָיִךְ נוֹצִי״שׁ בְּלַעַ״ז. וּמַה הוּא חֶסֶד נְעוּרַיִךְ? לֶכְתֵּךְ אַחַר שְׁלוּחַי, מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן; מֵאֶרֶץ נוֹשָׁבֶת (שמות טז:לה) יְצָאתֶם לַמִּדְבָּר, וְאֵין צֵדָה לַדֶּרֶךְ, כִּי הֶאֱמַנְתֶּם בִּי (מכילתא בא פסחא יד):
פסוק ג:קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל. כִּתְרוּמָה:
פסוק ג:רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה. כְּרֵאשִׁית קָצִיר לִפְנֵי הָעֹמֶר, שֶׁאָסוּר בַּאֲכִילָה וְהָאוֹכְלוֹ מִתְחַיֵּב, כֵּן כָּל אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ. כֵּן תַּרְגֵּם יוֹנָתָן:
פסוק ו:וְלֹא אָמְרוּ אַיֵּה ה׳. כִּי נֵלֵךְ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים:
פסוק ו:עֲרָבָה. פְּלַנוּרָ״א בְּלַעַ״ז:
פסוק ו:וְשׁוּחָה. נְטוּיָה, אִינְפוּשִׁיאָ״ה בְּלַעַ״ז:
פסוק ו:צִיָּה. דִּישְׁגַאטָ״ה בְּלַעַ״ז:
פסוק ו:וְצַלְמָוֶת. לְשׁוֹן חֹשֶׁךְ:
פסוק ז:אֶל אֶרֶץ הַכַּרְמֶל. ״לְאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל דַּהֲוַת מְנַצְּבָא כְּכַרְמְלָא״ (תרגום יונתן; פסיקתא רבתי טו, א), פֵּירֵשׁ נְטוּעָה כְּיַעַר:
פסוק ח:תּוֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה. סַנְהֶדְרִין:
פסוק ח:וְהָרֹעִים. הַמְּלָכִים:
פסוק ח:נִבְּאוּ בַבַּעַל. בְּשֵׁם הַבַּעַל:
פסוק ט:עוֹד אָרִיב. טֶרֶם אָבִיא עֲלֵיכֶם רָעָה, אֶתְוַכַּח עִמָּכֶם עוֹד עַל יְדֵי נְבִיאַי, אַף עַל פִּי שֶׁרַבְתִּי עִמָּכֶם כְּבָר יָמִים רַבִּים:
פסוק י:אִיֵּי כִתִּיִּים. לְאִיֵּי כִתִּיִּים:
פסוק י:אִיֵּי. אִישְׁלַ״שׁ בְּלַעַ״ז:
פסוק י:וְקֵדָר שִׁלְחוּ. וְלִקְדָר שִׁלְחוּ לִרְאוֹת מִנְהָגָם:
פסוק י:וְהִתְבּוֹנְנוּ מְאֹד. וְשִׂימוּ לֵב לְהִסְתַּכֵּל בַּדָּבָר יָפֶה:
פסוק י:הֵן. כְּמוֹ אִם, אִם הֵמִיר גּוֹי מֵהֶם אֶת אֱלֹהָיו וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵמָּה לֹא אֱלֹהִים, וְעַמִּי הֵמִיר אֶת כְּבוֹדוֹ אֲשֶׁר בּוֹ הָיָה נִכְבָּד. וְכִתִּיִּים וְקֵדָרִיִּים יוֹשְׁבֵי אֹהָלִים וְרוֹעֵי מִקְנֶה, וְנוֹסְעִים וְהוֹלְכִים וּמִטַּלְטְלִין מִמִּרְעֶה לְמִרְעֶה וּמִמִּדְבָּר לְמִדְבָּר, וְנוֹשְׂאִים אֶת אֱלֹהֵיהֶם עִמָּהֶם לְמָקוֹם שֶׁחוֹנִים שָׁם, וַאֲנִי נָשָׂאתִי אֶתְכֶם עַד אֲשֶׁר קָבַעְתִּי אֶתְכֶם, וְהִנַּחְתֶּם אוֹתִי, כָּךְ תִּרְגֵּם יוֹנָתָן. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (תענית ה:): כִּתִּיִּים עוֹבְדִים לַמַּיִם, וְקֵדָרִיִּים עוֹבְדִים לָאֵשׁ, וְאַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁהַמַּיִם מְכַבִּין אֶת הָאֵשׁ, לֹא הִנִּיחוּ אֶת אֱלֹהֵיהֶם:
פסוק יא:בְּלֹא יוֹעִיל. בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁאֵין בָּהּ תּוֹעֶלֶת:
פסוק יב:שֹׁמּוּ שָׁמַיִם. לְשׁוֹן תִּמָּהוֹן, כְּמוֹ הִשְׁתּוֹמְמוּ; וְהוּא לְשׁוֹן צִוּוּי, כְּמוֹ ״אִם כֹּה יֹאמְרוּ אֵלֵינוּ דֹּמּוּ״ (שמואל א יד:ט):
פסוק יב:וְשַׂעֲרוּ. לְשׁוֹן סַעַר:
פסוק יב:חָרְבוּ מְאֹד. כְּאִלּוּ אַתֶּם נֶחֱרָבִים עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁעָתִיד לֵיחָרֵב:
פסוק יג:שְׁתַּיִם רָעוֹת. אִם הֵמִירוּ יִרְאָתָם בְּכַיּוֹצֵא בָּהּ, יֵשׁ כָּאן רָעָה אַחַת; וְעַכְשָׁיו שֶׁאוֹתִי עָזְבוּ, שֶׁאֲנִי מְקוֹר מַיִם חַיִּים, לָלֶכֶת אַחֲרֵי הָעֲבוֹדָה הַזָּרָה, שֶׁהֵם כְּבֹארוֹת שֶׁל מַיִם מְכֻנָּסִין וְנִשְׁבָּרִין וְנִסְדָּקִין, וּמֵימֵיהֶם נִבְלָעִים בִּסְדָקֵיהֶם, הֲרֵי שְׁתַּיִם רָעוֹת:
פסוק יג:לַחְצֹב. לַחְפֹּר:
פסוק יג:אֲשֶׁר לֹא יָכִלוּ. טִינְדְרוֹנְ״ט בְּלַעַ״ז אֶת מֵימֵיהֶם; שֶׁהַמַּיִם מְטַשְׁטְשִׁין אֶת שְׂפָתָם וְכוֹתְלֵיהֶם וְהֵם נוֹפְלִין:
פסוק יד:יְלִיד בַּיִת. בֶּן הָאָמָה:
פסוק טו:יִשְׁאֲגוּ. שׁוֹאֲגִים, לְשׁוֹן הֹוֶה:
פסוק טו:כְּפִירִים. מְלָכִים:
פסוק טו:נִצְּתוּ. נִצְּתוּ בָּאֵשׁ:
פסוק טז:גַּם בְּנֵי נֹף וְתַחְפַּנְחֵס. הֵם מִצְרַיִם שֶׁאַתֶּם בּוֹטְחִים עֲלֵיהֶם לְעֶזְרָה:
פסוק טז:יִרְעוּךְ קָדְקֹד. לְשׁוֹן רְצִיצָה, כְּדִמְתַרְגְּמִינָן ״וְרָצוּץ״ (דברים כח:לג): ״וּרְעִיעַ״:
פסוק יז:הֲלֹא זֹאת תַּעֲשֶׂה לָּךְ. הֲלֹא אֶת הָרָעָה וְאֶת הַפּוּרְעָנוּת הַזֹּאת תִּגְרֹם לָךְ הָאַשְׁמָה וְהֶעָוֹן אֲשֶׁר עָזַבְתְּ אֶת ה׳ אֱלֹהַיִךְ:
פסוק יז:בְּעֵת מוֹלִיכֵךְ בַּדָּרֶךְ. שֶׁהָיָה מְלַמֵּד אוֹתְךָ דֶּרֶךְ הַטּוֹבָה וְהַיְשָׁרָה:
פסוק יח:מַה לָּךְ לְדֶרֶךְ מִצְרַיִם. לָמָּה תַּעַזְבִי אוֹתִי וְתִבְטְחִי עַל מִצְרַיִם?
פסוק יח:לִשְׁתּוֹת מֵי שִׁיחוֹר. שֶׁטִּבְּעוּ זְכוֹרֵיכֶם בַּנִּילוּס; שִׁיחוֹר הוּא נִילוּס, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר ״מִן הַשִּׁיחוֹר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִצְרָיִם״ בְּסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ (יהושע יג:ג):
פסוק יח:וּמַה לָּךְ. לִמְרֹד בִּי לְמַעַן תִּגְלִי לְדֶרֶךְ אַשּׁוּר, לְמֵעֵבֶר נְהַר פְּרָת:
פסוק יט:תְּיַסְּרֵךְ רָעָתֵךְ. סוֹף שֶׁרָעָתֵךְ תָּבִיא עָלֶיךָ יִסּוּרִין:
פסוק יט:וּמְשׁוּבוֹתַיִךְ. לְשׁוֹן ״בָּנִים שׁוֹבָבִים״ (ירמיה ג:יד):
פסוק יט:תּוֹכִיחוּךְ. לְשׁוֹן ״מוּסָר״ (ירמיה ל:יד):
פסוק יט:וְלֹא פַחְדָּתִי. פַּחַד שֶׁלִּי לֹא הָיָה בְּלִבֵּךְ לִירָא אוֹתִי:
פסוק כ:שָׁבַרְתִּי עֻלֵּךְ. הָעוֹל שֶׁל עֵץ נוֹפֵל בּוֹ לְשׁוֹן שְׁבִירָה, וְהַמּוֹסְרוֹת, שֶׁהֵן שֶׁל עוֹר, נוֹפֵל בָּהֶן לְשׁוֹן נְתִיקָה:
פסוק כ:מוֹסְרוֹתַיִךְ. הֵם רְצוּעוֹת שֶׁקּוֹשְׁרִין בָּהֶם הָעוֹל:
פסוק כ:וַתֹּאמְרִי לֹא אֶעֱבוֹר. עַל דְּבָרֶיךָ:
פסוק כ:כִּי עַל כָּל גִּבְעָה. אַךְ אַתָּה לֹא שָׁמַרְתָּ הַבְטָחָתְךָ, וְעַל כָּל גִּבְעָה אַתְּ צֹעָה – לְשׁוֹן מִשְׁכָּב וּמַצָּע. כִּי מְשַׁמֵּשׁ לְשׁוֹן אֶלָּא:
פסוק כא:נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק. שׂוֹרֵק הוּא זְמוֹרוֹת גֶּפֶן טוֹב, כְּלוֹמַר בְּנֵי אָבוֹת כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים. וּמִדְרָשׁוֹ: נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק, הוֹסַפְתִּי לְךָ עַל שֶׁבַע מִצְווֹת שֶׁל בְּנֵי נֹחַ שֵׁשׁ מֵאוֹת וָשֵׁשׁ, כְּמִנְיַן שׂוֹרֵ״ק:
פסוק כא:סוּרֵי. דִישְׁטוֹרְלָטוֹ״רְשׁ בְּלַעַ״ז:
פסוק כא:גֶּפֶן נָכְרִיָּה. הַצּוֹמַחַת בַּיְּעָרִים:
פסוק כב:בַּנֶּתֶר. מִין אֲדָמָה שֶׁחָפִין וְשָׁפִין בָּהּ אֶת הַבְּגָדִים:
פסוק כב:בּוֹרִית. נִקָּיוֹן, כְּמוֹ ״וּבַר לֵבָב״ (תהלים כד:ד). וְיֵשׁ לוֹעֲזִים בּוֹרִית – שָׁאבוֹ״ן בְּלַעַז:
פסוק כב:נִכְתָּם עֲוֹנֵךְ. ״הָא כְּרוֹשֶׁם כִּתְמָא דְּלָא דָכֵי, כֵּן סַגִּיאוּ חוֹבֵיךְ קֳדָמַי״ (תרגום יונתן):
פסוק כב:כֶּתֶם. טָאקָ״א בְּלַעַ״ז:
פסוק כב:עֲוֹנֵךְ. עַל עֲוֹן הָעֵגֶל נֶאֱמַר, שֶׁהוּא קַיָּם לְעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם״ (שמות לב:לד) – כָּל פְּקִידוֹת הַבָּאוֹת עַל יִשְׂרָאֵל, יִהְיֶה מִקְצָת עֲוֹן הָעֵגֶל בָּהֶם (סנהדרין קב.):
פסוק כג:רְאִי דַרְכֵּךְ בַּגַּיְא. מָה עָשִׂית מוּל בֵּית פְּעוֹר (דברים ג:כט)! וְעוֹדֵ עַתָּה אַתְּ מַחֲזֶקֶת בְּאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ כִּבְכָרָה קַלָּה הַמְשָׂרֶכֶת דְּרָכֶיהָ:
פסוק כג:בִּכְרָה. גְּמַלָּה נְקֵבָה בְּחוּרָה, שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת לָנוּעַ. ״בִּכְרֵי מִדְיָן״ (ישעיהו ס:ו) מְתֻרְגָּם: ״הוֹגְנֵי מִדְיָן״, וְהֵם גְּמַלִּים בְּחוּרִים; כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּסַנְהֶדְרִין (סנהדרין נב.): נְפִישֵׁי גְּמַלֵּי סָבֵי דְּטָעֲינִי מַשְׁכֵּי דְּהוֹגְנֵי:
פסוק כג:מְשָׂרֶכֶת. מַחֲזֶקֶת בְּדַרְכֵי נְעוּרֶיהָ; לְשׁוֹן מַסְרִיךְ (בבא מציעא ו.), סָרִיךְ (גיטין סח:). וְיֵשׁ לְחַבְּרוֹ עִם ״שְׂרוֹךְ נַעַל״ (בראשית יד:כג) – קוֹשֶׁרֶת דַּרְכֵי נַעֲרוּתָהּ בְּלִבָּהּ:
פסוק כד:פֶּרֶה. שַׁלְוָואטִיקְ״וּ בְּלַעַ״ז, וְיֵשׁ לוֹעֲזִין קוּלִיי״ן בְּלַעַ״ז:
פסוק כד:לִמּוּד מִדְבָּר. הַלָּמוּד לִהְיוֹת בַּמִּדְבָּרוֹת; כֵּן אָהַבְתְּ לָנוּעַ:
פסוק כד:שָׁאֲפָה רוּחַ. פּוֹתַחַת אֶת פִּיהָ וְשׁוֹאֶפֶת רוּחַ, וּלְעוֹלָם הוּא חוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ (קהלת א:ו):
פסוק כד:תַּאֲנָתָהּ מִי יְשִׁיבֶנָּה. אוֹתָהּ מִדַּת תַּנִּינִים שֶׁיֵּשׁ בָּהּ, כִּי גַּם הַתַּנִּין שׁוֹאֵף רוּחַ, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר ״שָׁאֲפוּ רוּחַ כַּתַּנִּים״ (ירמיה יד:ו). מִי יְשִׁיבֶנָּה מֵאוֹתָהּ מִדָּה? כֵּן אַתֶּם, מִי יוּכַל לַהֲשִׁיבְכֶם מִדַּרְכְּכֶם הָרָעָה?
פסוק כד:כָּל מְבַקְשֶׁיהָ לֹא יִיעָפוּ. כִּי עַל חִנָּם יִיעָפוּ, שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְהַשִּׂיגָהּ. וּמַה סוֹפָהּ? בְּחָדְשָׁהּ יִמְצָאוּנְהָ. חֹדֶשׁ אֶחָד יֵשׁ בַּשָּׁנָה שֶׁהִיא יְשֵׁנָה כָּל הַחֹדֶשׁ, וְאָז הִיא נִלְכֶּדֶת; אַף אַתֶּם, חֹדֶשׁ אֶחָד (הוּא אָב) הוּכַן לָכֶם כְּבָר מִימוֹת הַמְרַגְּלִים, שֶׁקָּבְעוּ אֲבוֹתֵיכֶם בְּכִיַּת חִנָּם, בּוֹ תִּלָּכְדוּ (סוטה לה.). תַּאֲנָתָהּ. שׁוֹ״ן דְּגְרוֹנְמִינְ״ט בְּלַעַ״ז. וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״כִּירוּדָא״. דָּבָר אַחֵר: לְשׁוֹן יְלָלָה, כְּמוֹ ״תַּאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה״ (יחזקאל כט:ב). לָשׁוֹן אַחֵר: שַׁאקוֹנְטְרִיאָ״ה בְּלַעַ״ז, כְּמוֹ ״תַּאֲנַת שִׁילֹה״ (יהושע טז:ו):
פסוק כה:מִנְעִי רַגְלֵךְ מִיָּחֵף. זוֹ הִיא מִדָּתֵךְ, כְּפֶרֶא הָאוֹהֶבֶת לָנוּעַ. נְבִיאַי אוֹמְרִים לִיךְ: מִנְעִי עַצְמֵךְ מֵעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלֹּא תֵּלְכִי יָחֵף בַּגּוֹלָה, וּמִנְעִי גְּרוֹנֵךְ מִלָּמוּת בַּצָּמָא; וַתֹּאמְרִי עַל דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים נוֹאָשׁ. אֵין מִיחוּשׁ, נוֹאַשְׁתִּי בְּדִבְרֵיכֶם. נוֹאָשׁ נוֹקְלִיי״ר בְּלַעַ״ז:
פסוק כו:כִּי יִמָּצֵא. בִּתְחִלָּה כְּשֶׁהוּא נִמְצָא גַּנָּב, וְהוּא הָיָה מֻחְזָק נֶאֱמָן; כָּךְ תִּרְגֵּם יוֹנָתָן:
פסוק כז:וּבְעֵת רָעָתָם יֹאמְרוּ. אֵלַי קוּמָה וְהוֹשִׁיעֵנוּ. וְכֵן תַּרְגּוּם יוֹנָתָן: ״וּבְעִידָּן דְּבִישְׁתָּא אַתְיָא עֲלֵיהוֹן כַּפְרִין בְּטָעוּתְהוֹן וּמוֹדָן קֳדָמַי וְאָמְרִין רַחֵם עֲלָנָא וּפְרוּקְנָא״:
פסוק כח:מִסְפַּר עָרֶיךָ הָיוּ אֱלֹהֶיךָ. בְּכָל עִיר וָעִיר אֱלוֹהַּ אַחֵר:
פסוק כט:לָמָּה תָרִיבוּ. אֵיךְ תָּבֹאוּ לְהִתְוַכֵּחַ בְּרִיב וְלוֹמַר: לֹא חָטָאנוּ?!
פסוק כט:כֻּלְּכֶם פְּשַׁעְתֶּם בִּי. אַף הַצַּדִּיקִים בְּמַשְׁמָע; הַיְינוּ דְּאָמְרֵי אִינְשֵׁי: בַּהֲדֵי הוּצָא, לָקִיא כַּרְבָּא (בבא קמא צב.):
פסוק ל:לַשָּׁוְא הִכֵּיתִי. עַל חִנָּם, כִּי לֹא הוֹעִיל שֶׁיִּקְחוּ מוּסָר:
פסוק ל:אָכְלָה חַרְבְּכֶם. אֶת נְבִיאֵיכֶם, הֲרַגְתֶּם אֶת זְכַרְיָה (דברי הימים ב כד:כא) וִישַׁעְיָה (יבמות מט:):
פסוק לא:רְאוּ דְבַר ה׳. הוֹצִיא לָהֶם צִנְצֶנֶת הַמָּן, אָמַר לָהֶם: רְאוּ כָּאן מַה דְּבַר ה׳ מוֹעִיל (מכילתא בשלח ויסע ה)! הֲמִדְבָּר הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל. לְשׁוֹן תֵּימָה הוּא, לְכָךְ נְקוּדה מ״ם רָפִי וְה״א בַּחֲטַף פַּתָּח: כְּלוּם נִדְמֶה לַאֲבוֹתֵיכֶם שֶׁהוּא מִדְבָּר כְּשֶׁהָלְכוּ בּוֹ, שֶׁהוֹרַדְתִּי לָהֶם לֶחֶם זֶה דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ (שמות טז:ד)?
פסוק לא:מַאְפֵּלְיָה. לְשׁוֹן חֹשֶׁךְ:
פסוק לא:מַדּוּעַ אָמְרוּ עַמִּי רַדְנוּ. נִבְדַּלְנוּ מִמְּךָ, כְּמוֹ הָרוֹדֶה פַּת מִן הַתַּנּוּר (תרומות י,ג). כָּךְ מִדְרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא (תנחומא, במדבר ב). וּמְנַחֵם פֵּרֵשׁ רַדְנוּ לְשׁוֹן יְרִידָה, וְעוֹד פָּנִים אֲחֵרִים:
פסוק לג:תֵּיטִיבִי. תְּקַשְּׁטִי עַצְמֵךְ לִקְרַאת נוֹאֲפַיִךְ, כְּמוֹ ״וַתֵּיטֶב רֹאשָׁהּ״ דְּאִיזֶבֶל, בְּפָרָשַׁת יֵהוּא (מלכים ב ט:ל):
פסוק לג:גַּם אֶת הָרָעוֹת לִמַּדְתְּ. חָזַרְתְּ עַל כָּל רוֹעַ דֶּרֶךְ, לִלְמוֹד אֶת הַמְקֻלְקֶלֶת שֶׁבְּכֻלָּם:
פסוק לג:גַּם. לְשׁוֹן אֲפִילוּ. לָכֵן. לְשׁוֹן שְׁבוּעַת אֱמֶת, אַךְ אֶת הַדֶּרֶךְ הָרָעָה שֶׁבְּכָל הַדְּרָכִים לִמַּדְתְּ לְעַצְמֵךְ:
פסוק לג:לִמַּדְתְּ. הִנְהַגְתְּ:
פסוק לד:בַּמַּחְתֶּרֶת מְצָאתִים. לֹא מָצָאתָ אוֹתָם בַּמַּחְתֶּרֶת כְּשֶׁהָרַגְתָּ אוֹתָם:
פסוק לד:מְצָאתִים. כֹּה יֹאמַר לִנְקֵבָה לְשׁוֹן פָּעַלְתְּ, וְהַרְבֵּה יֵשׁ בְּסֵפֶר (יחזקאל טז:נח) אֶת נְשָׂאתִים:
פסוק לד:כִּי עַל כָּל אֵלֶּה. שֶׁהָיוּ מוֹכִיחִים אוֹתְךָ בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה:
פסוק לה:וַתֹּאמְרִי. בְּלִבֵּךְ׃
פסוק לה:כִּי נִקֵּיתִי. אֲשֶׁר זַכָּאָה אֲנִי נַפְשִׁי:
פסוק לה:נִשְׁפָּט אוֹתָךְ. בָּא עִמָּךְ בְּמִשְׁפָּט:
פסוק לו:תֵּזְלִי. לְשׁוֹן זִלְזוּל:
פסוק לו:לְשַׁנּוֹת אֶת דַּרְכֵּךְ. לַעֲזֹב אוֹתִי וְלִסְמֹךְ עַל מִצְרַיִם לְעֶזְרָה, בִּימֵי יְהוֹיָקִים (מלכים ב כד:ז) וְצִדְקִיָּהוּ (ירמיה לז):
פסוק לו:לְשַׁנּוֹת. לְשׁוֹן שִׁנּוּי:
פסוק לו:כַּאֲשֶׁר בֹּשְׁתְּ מֵאַשּׁוּר. שֶׁסָּמַךְ אָחָז עָלָיו, ״וַיָּצַר לוֹ וְלֹא חִזְּקוֹ״ כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (דברי הימים ב כח:כ):
