פסוק א:לֵאמֹר הֵן יְשַׁלַּח וְגוֹ׳. יֵשׁ לִי לוֹמַר, שֶׁאֵין עוֹד אַתְּ רְאוּיָה לִי, כִּי כֵן דֶּרֶךְ הַמְּשַׁלֵּחַ אֶת אִשְׁתּוֹ וְהָלְכָה וְגוֹ׳:
פסוק א:וְאַתְּ זָנִית רֵעִים רַבִּים. עִם אוֹהֲבִים רַבִּים; וְאַף עַל פִּי כֵן, שׁוּבִי אֵלַי:
פסוק א:וְשׁוּב אֵלַי. כְּמוֹ ״עֲשׂוֹת״, וְלָשׁוּב אֵלַי אֲנִי עוֹסֵק בָּךְ:
פסוק ב:שְׁפָיִים. יִבְלֵי מַיִם:
פסוק ב:לֹא שֻׁגַּלְתְּ. לְשׁוֹן פִּילֶגֶשׁ:
פסוק ב:יָשַׁבְתְּ לָהֶם. לִהְיוֹת נְכוֹנָה לִקְרָאתָם:
פסוק ב:כַּעֲרָבִי. יוֹשֵׁב אֹהָלִים, שֶׁהוּא תָּמִיד מָצוּי בַּחוּץ, בַּמִּדְבָּרוֹת; וְעַל שֵׁם כָּךְ הוּא קָרוּי עֲרָבִי, שֶׁשּׁוֹכֵן בָּעֲרָבָה:
פסוק ג:וּמַלְקוֹשׁ. כְּמָטָר הַיּוֹרֵד בְּנִיסָן (יואל ב:כג) עַל הַמְּלִילוֹת וְעַל הַקַּשִּׁין. וּמַלְקוֹשׁ טְרַדִיוֹ״א בְּלַעַ״ז:
פסוק ד:הֲלוֹא מֵעַתָּה. הַלְוַאי שַׁבְתְּ מֵרָעָתֵךְ וְקָרָאת לִי אָבִי, וְאִם תַּעֲשִׂי כָּךְ, הֲיִנְטֹר לָךְ אֲדוֹנַיִךְ לְעוֹלָם אֵת אֲשֶׁר חָטָאת לוֹ, אִם יִשְׁמֹר לָנֶצַח? לֹא יִשְׁמֹר!
פסוק ה:הִנֵּה דִבַּרְתְּ. בְּפִיךְ: ״לֹא נָבוֹא עוֹד אֵלֶיךָ״ (ירמיה ב:לא), וְאוֹתָהּ הָרָעָה תַּעֲשִׂי וְלֹא תִתְּנִי לֵב לָשׁוּב:
פסוק ה:וַתּוּכָל. וְנִצַּחְתְּ לִמְרוֹד:
פסוק ו:מְשׁוּבָה. נִצַּחַת (ירמיה ח:ה) וּמוּכַחַת בִּימֵי יֹאשִׁיָּהוּ הַמֶּלֶךְ כְּשֶׁצִּוַּנִי לְהַחֲזִיר עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים (מגלה יד:). הֲרָאִיתָ אֲשֶׁר עָשְׂתָה מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל ״הַשּׁוֹבֵבָה״ (ירמיה לא:כא), אַנְבּוֹזִייָ״ה בְּלַעַ״ז:
פסוק ו:יִשְׂרָאֵל. עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים:
פסוק ו:הוֹלְכָה הִיא. בְּעוֹדָהּ עַל אַדְמָתָהּ, קוֹדֶם שֶׁגָּלְתָה בִּימֵי חִזְקִיָּהוּ עִם הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה (מלכים ב יז):
פסוק ו:הוֹלְכָה. הָיְתָה הוֹלֶכֶת עַל כָּל הַר גָּבֹהַּ:
פסוק ו:וַתִּזְנִי שָׁם. לַעֲבוֹדָה זָרָה. וַתִּזְנִי כְּמוֹ וַתִּזֶן: יוֹ״ד יְתֵרָה:
פסוק ז:וָאֹמַר. עַל יְדֵי נְבִיאַי עָמוֹס וְהוֹשֵׁעַ בֶּן בְּאֵרִי וּשְׁאָר נְבִיאִים: אֵלַי תָּשׁוּב:
פסוק ז:וַתֵּרֶא בָּגוֹדָה אֲחוֹתָהּ יְהוּדָה. כָּל זֶה. בֹּגֵדָה קָשָׁה מִמְּשׁוּבָה: יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם רִאשׁוֹנִים לְקִלְקוּל וְלֹא רָאוּ פֻּרְעָנוּת לִלְמֹד מִמֶּנּוּ וְלָשׁוּב, קְרוּיִין מְשׁוּבָה; יְהוּדָה, שֶׁרָאוּ שֶׁגָּלוּ אֵלּוּ וְלֹא לָקְחוּ מוּסָר, קְרוּיִין בֹּגֵדָה:
פסוק ח:וָאֵרֶא כִּי עַל כָּל אוֹדוֹת וגו׳. נְקֻדּוֹת טַעֲמֵי מִקְרָא זֶה מְלַמְּדִין עַל פֵּרוּשׁוֹ: יִשְׂרָאֵל נָקוּד זָקֵף, מֻבְדָּל מִשִּׁלַּחְתִּיהָ; שִׁלַּחְתִּיהָ נָקוּד זָקֵף גָּדוֹל לְעַצְמוֹ. וְזֶה פֵּרוּשׁוֹ: וָאֵרֶא נִסְתַּכַּלְתִּי בָּהּ לִיפָּרַע מִמֶּנָּה, וְלָמָּה? כִּי עַל כָּל אוֹדוֹת אֲשֶׁר נִאֲפָה מְשׁוּבָה יִשְׂרָאֵל, וּמָה הָיְתָה נִקְמָתִי? שִׁלַּחְתִּיהָ מֵעַל פָּנַי. וְלֹא יָרְאָה בֹּגֵדָה יְהוּדָה שֶׁרָאֲתָה בְּפוּרְעָנוּת שֶׁל שׁוֹמְרוֹן, לָתֵת לִבָּהּ לָשׁוּב:
פסוק ט:וַתִּנְאַף אֶת הָאֶבֶן. ״וְטָעַת עִם פָּלְחֵי אַבְנַיָּא וְאָעֵיָא״, וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם מִקֹּל זְנוּתָהּ לְשׁוֹן קַלּוּת: ״מִדְּקַלִּילָא בְּעֵינָהָא טָעֲוָותָהָא״:
פסוק י:וְגַם בְּכָל זֹאת. שֶׁרָאוּ בְּקִלְקוּלַת פֻּרְעָנוּת חֲבֵרֵיהֶם:
פסוק י:כִּי אִם בְּשֶׁקֶר. דּוֹרוֹ שֶׁל יֹאשִׁיָּה מַרְאִין עַצְמָם שֶׁהֵם צַדִּיקִים, וְהֵם רְשָׁעִים הָיוּ. צָרִים צוּרוֹת שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה עַל דַּלְתוֹתֵיהֶם מִבִּפְנִים, חֶצְיָהּ עַל זוֹ וְחֶצְיָהּ עַל זוֹ, וּכְשֶׁהָיוּ מְבַעֲרֵי עֲבוֹדָה זָרָה בּוֹדְקִים, הָיָה הַדֶּלֶת פָּתוּחַ וְלֹא הָיוּ מַכִּירִין בָּהּ:
פסוק יא:צִדְּקָה נַפְשָׁהּ מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל. נִקְּתָה וּפָטְרָה עַצְמָהּ מִן הַדִּין, שֶׁלֹּא הָיָה לָהּ מִמִּי לִלְמוֹד:
פסוק יב:הָלוֹךְ וְקָרָאתָ וְגוֹ׳. הָלוֹךְ כְּתַרְגּוּמוֹ: ״אֲזִיל״, לְשׁוֹן צִוּוּי; כָּאן צִוָּהוּ לֵילֵךְ וּלְהַחֲזִיר עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים בִּימֵי יֹאשִׁיָּהוּ (מגלה יד:), כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְמַעְלָה (פסוק ו), שֶׁבִּימֵי יֹאשִׁיָּהוּ נֶאֶמְרָה לוֹ נְבוּאָה זוֹ; וְחָזְרוּ מִקְצָת מֵהֶן בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לְיֹאשִׁיָּהוּ (דברי הימים ב לה,יז-יט):
פסוק יב:צָפוֹנָה. אֶל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁגָּלוּ שָׁם לְאַשּׁוּר:
פסוק יב:פָּנַי. ״רוּגְזִי״, כֵּן תַּרְגֵּם יוֹנָתָן:
פסוק יג:פָּשָׁעְתְּ. מָרַדְתְּ:
פסוק יג:וַתְּפַזְּרִי אֶת דְּרָכַיִךְ. לְשׁוֹן זְנוּת; פִּסּוּק רַגְלַיִם לְמִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה:
פסוק יד:שׁוֹבָבִים. אַנְוִוישִׁי״ר בְּלַעַ״ז, שֶׁשּׁוֹבַבְתֶּם דַּרְכְּכֶם מֵרוֹב כֹּל (דברים כח:מז), שֶׁהֱיִיתֶם בְּשַׁלְוָה וְעֹנֶג, כְּמוֹ שֶׁהוּא אוֹמֵר ״הַפּוֹרְטִים עַל פִּי הַנָּבֶל״ (עמוס ו:ה), ״הַשֹּׁתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן״ (עמוס ו:ו):
פסוק יד:כִּי אָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָכֶם. וְנִקְרֵאתֶם בִּשְׁמִי, שֶׁאֲנִי אָדוֹן לָכֶם, וְאֵין כְּבוֹדִי לְהַנִּיחַ אֶתְכֶם בְּיַד אוֹיְבִי:
פסוק טז:לֹא יֹאמְרוּ עוֹד אֲרוֹן. כִּי כָל כְּנִיסַתְכֶם תְּהֵא קְדוֹשָׁה, וְאֶשְׁכּוֹן בָּהּ כְּאִלּוּ הוּא אֲרוֹן:
פסוק טז:יִפְקֹדוּ. כְּמוֹ יִזְכְּרוּ:
פסוק טז:וְלֹא יֵעָשֶׂה עוֹד. מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה בּוֹ כְּבָר בְּשִׁילֹה, שֶׁהֱבִיאוּהוּ בַּמִּלְחָמָה עִם פְּלִשְׁתִּים, בִּימֵי עֵלִי (שמואל א ד):
פסוק יז:וְנִקְווּ. וְנִקְבְּצוּ, לְשׁוֹן ״מִקְוֵה מַיִם״ (ויקרא יא:לו):
פסוק יז:שְׁרִירוּת. לְשׁוֹן רְאִיָּה, כְּמוֹ ״אֲשׁוּרֶנּוּ״ (במדבר כד, יז):
פסוק יח:יֵלְכוּ בֵית יְהוּדָה עַל בֵּית יִשְׂרָאֵל. עִמָּם יִתְחַבְּרוּ וְיִתְוַסְּפוּ עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת מַמְלָכָה אַחַת:
פסוק יט:וְאָנֹכִי אָמַרְתִּי. בְּלִבִּי, וְלָכֵן הִנְחַלְתִּים לַאֲבוֹתֵיכֶם:
פסוק יט:אֵיךְ אֲשִׁיתֵךְ בַּבָּנִים. אֶת, עֲדָתִי וְאֻמָּתִי, בְּתוֹךְ שְׁאָר בָּנִים, לְפִיכָךְ בֵּרַרְתִּי מָנָה יָפָה וְאֶתֶּן לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה:
פסוק יט:צְבִי צִבְאוֹת גּוֹיִם. צִבְיוֹן כָּל צִבְאוֹת גּוֹיִם (תנחומא, משפטים יז):
פסוק כ:אָכֵן. אֲבָל אַתֶּם לֹא עֲשִׂיתֶם מַחֲשַׁבְתִּי, כִּי אִם כְּמוֹ אִשָּׁה שֶׁבּוֹגְדָה מֵרֵעָהּ עַל שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַסְפִּיק מְזוֹנוֹתֶיהָ, כֵּן בְּגַדְתֶּם בִּי – הַמַּסְפִּיק לָכֶם כָּל טוֹב; כָּךְ מִדְרַשׁ אַגָּדָה (תנחומא, משפטים יז):
פסוק כא:עַל שְׁפָיִים נִשְׁמָע. קָרוֹב הוּא לְהִשָּׁמַע:
פסוק כב:הִנְנוּ אָתָנוּ לָךְ. הַנָּבִיא מְלַמְּדָם לְהִתְוַדּוֹת וְלוֹמַר כֵּן: הִנְנוּ אָתָנוּ לָךְ, אָכֵן לַשֶּׁקֶר וְגוֹ, וְהַבֹּשֶׁת אָכְלָה וְגוֹ׳ נִשְׁכְּבָה בְבָשְׁתֵּנוּ. כָּל זֶה לְשׁוֹן תְּפִלָּה שֶׁהַנָּבִיא מְלַמְּדָם לוֹמַר:
פסוק כב:אָתָנוּ. בָּאנוּ:
פסוק כג:אָכֵן לַשֶּׁקֶר. שָׁמַרְנוּ מִגְּבָעוֹת וְהָמוֹן הָרִים שֶׁעָבַדְנוּ עֲבוֹדָה זָרָה שָׁם (על פי שמואל א כה:כא):
פסוק כד:וְהַבֹּשֶׁת. עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁעָסַקְנוּ בָּהּ; כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ״וַיִּנָּזְרוּ לַבֹּשֶׁת״ (הושע ט:י):
פסוק כד:אָכְלָה אֶת יְגִיעַ אֲבוֹתֵינוּ. בַּעֲוֹן עֲבוֹדָתָהּ הָיָה יְגִיעֵנוּ לָבַז:
