פסוק ג:ה׳ עֵינֶיךָ הֲלוֹא. הֵם בַּעֲלֵי אֱמוּנָה לְהֵיטִיב, וְלָמָּה בָּגְדוּ אֵלֶּה בָּךְ וְאֵין מְבַקְּשִׁין אֱמוּנָה?
פסוק ג:הִכִּיתָה אוֹתָם. וְלֹא נַעֲשׂוּ חוֹלִים עַל הַמַּכָּה, לָשׂוּם עַל לִבָּם לָשׁוּב מֵרָעָתָם:
פסוק ג:קַחַת. כְּמוֹ לָקַחַת:
פסוק ד:וַאֲנִי אָמַרְתִּי. הַנָּבִיא אוֹמֵר כָּךְ. אַךְ דַּלִּים הֵם מֵחָכְמָה, אֵלּוּ שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר עִמָּהֶם:
פסוק ד:נוֹאֲלוּ. לְשׁוֹן ״אֱוִיל״ (ירמיה ד:כב), כְּתַרְגּוּמוֹ: ״אִיטְפַּשׁוּ״:
פסוק ה:אֵלְכָה לִי אֶל הַגְּדוֹלִים. הֵם יִשְׁמְעוּ; אַךְ לֹא הוֹעַלְתִּי, וְגַם הֵמָּה יַחְדָּו שָׁבְרוּ עֹל שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵעֲלֵיהֶם:
פסוק ו:אַרְיֵה. מַלְכוּת בָּבֶל:
פסוק ו:זְאֵב. מַלְכוּת מָדַי:
פסוק ו:נָמֵר. מַלְכוּת אַשּׁוּר:
פסוק ו:יִטָּרֵף. בֶּאֱדוֹם (אסתר רבה, פתיחתא ה):
פסוק ו:זְאֵב עֲרָבוֹת. לְשׁוֹן ״עֲרָבָה וְשׁוּחָה״ (ירמיה ב:ו): זְאֵב הַמִּדְבָּר:
פסוק ו:שׁוֹקֵד. מְמַהֵר, וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ עִם לְשׁוֹן שְׁמִירָה, כְּמוֹ ״לִשְׁקֹד עַל דַּלְתוֹתַי״ (משלי ח:לד). וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם לְשׁוֹן אֲרִיבָה:
פסוק ז:אֵי לָזֹאת אֶסְלַח לָךְ. בִּתְמִיהָּ: שֶׁמָּא לָזֹאת אֶסְלַח לָךְ?! וּמְנַחֵם פֵּרֵשׁ אֵי כְּמוֹ אַיִן. אֲשֶׁר בָּנַיִךְ עֲזָבוּנִי וָאַשְׂבִּעַ אוֹתָם כָּל טוֹב:
פסוק ז:יִתְגּוֹדָדוּ. יִתְקַבְּצוּ גְדוּדִים:
פסוק ח:סוּסִים מְיֻזָּנִים מַשְׁכִּים הָיוּ. בְּכָל בֹּקֶר הָיוּ. מַשְׁכִּים – לְאוֹר בֹּקֶר בְּהַשְׁכָּמָה:
פסוק ח:יִצְהָלוּ. לָשׁוֹן זֶה נוֹפֵל עַל הַסּוּסִים: ״מִקּוֹל מִצְהֲלוֹת אַבִּירָיו״ (ירמיה ח:טז). לְשׁוֹן צַהֲלָה – אֵישְׁיוּדְמִינְ״ט בְּלַעַ״ז:
פסוק י:בְשָׁרוֹתֶיהָ. לְשׁוֹן מִישׁוֹר, וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ לְשׁוֹן חוֹמָה עִם ״אֲדַלֵּג שׁוּר״ (תהלים יח:ל), אַךְ לֹא יִתָּכְנוּ נְטִישׁוֹתֶיהָ צִי״שׁ בְּלַעַ״ז, שֶׁהֵם שָׁרְשֵׁי כֶּרֶם, לִהְיוֹת נֶחְשָׁבִים עִם הַחוֹמוֹת וְלֹא עִם הַמִּישׁוֹר. וַאֲנִי אוֹמֵר שָׁרוֹתֶיהָ לְשׁוֹן שׁוּרוֹת הַכֶּרֶם. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם בְּשָׁרוֹתֶיהָ ״בְּקִירוֹהָא״, וּנְטִישׁוֹתֶיהָ ״בְּרָנִיתָהָא״:
פסוק יב:וַיֹּאמְרוּ לֹא הוּא. ״לָא מִן קֳדָמוֹהִי אַתְיָא עֲלָנָא טָבְתָא״ (תרגום יונתן):
פסוק יג:וְהַנְּבִיאִים יִהְיוּ לְרוּחַ. כְּתַרְגּוּמוֹ: ״וְנָבִיֵּי שִׁקְרָא יְהוֹן לְלָמָא״; כְּלוֹמַר: הַנְּבוּאָה שֶׁנִּיבָּאִים לָנוּ נְבִיאֵי שֶׁקֶר בִּשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּבְרֵיהֶם יֵהָפְכוּ לְהֶבֶל, וְהַדִּבֵּר שֶׁל קְדֻשָּׁה, שֶׁהֵם אוֹמְרִים לָנוּ בְּשֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵינָן בָּהֶם:
פסוק יג:כֹּה יֵעָשֶׂה לָהֶם. הַנָּבִיא אוֹמֵר לָאוֹמְרִים זֹאת, כֹּה יֵעָשֶׂה לָהֶם, כַּאֲשֶׁר אָמַר ה׳ לִי. וּמָה אָמַר ה׳ לִי? יַעַן דַּבֶּרְכֶם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְגוֹ׳:
פסוק יד:וַאֲכָלָתַם. וְתֹאכַל אוֹתָם:
פסוק טו:אֵיתָן. תַּקִּיף (מכילתא בשלח ויהי ו):
פסוק טו:גּוֹי מֵעוֹלָם הוּא. מִימֵי קֶדֶם הִתְחִיל לִמְרוֹד בִּי, בְּדוֹר הַפְּלַגָּה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר (בראשית יא:א-ט; פסחים צד.-צד:):
פסוק טז:אַשְׁפָּתוֹ. מְקוֹם נַרְתֵּק הַחִצִּים:
פסוק יז:יְרוֹשֵׁשׁ עָרֵי מִבְצָרֶיךָ וְגוֹ׳. הֲרֵי זֶה מִקְרָא מְסֹרָס: יְרוֹשֵׁשׁ בֶּחָרֶב אֶת עָרֵי מִבְצָרֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה בּוֹטֵחַ בָּהֵנָּה:
פסוק יז:יְרוֹשֵׁשׁ. יְמַסְכֵּן:
פסוק יז:בַּחָרֶב. עַל יְדֵי גְּיָסוֹת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ״וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם״ (ויקרא כו:ו):
פסוק כב:הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ. הֲלֹא הַיָּם, שֶׁאֵינוֹ דּוֹאֵג מִפְּנֵי הַפּוּרְעָנוּת וְאֵינוֹ מְצַפֶּה לְקִבּוּל שָׂכָר, יָרֵא מִפָּנַי, וְאֵינוֹ עוֹבֵר הַגְּבוּל אֲשֶׁר שַׂמְתִּי סְבִיבָיו:
פסוק כב:תָּחִילוּ. לְשׁוֹן פַּחַד:
פסוק כב:וַיִּתְגָּעֲשׁוּ. גַּלָּיו, וּמְרוֹמֵם לַעֲבוֹר הַגְּבוּל וְלֹא יוּכָלוּ לַעֲבוֹר:
פסוק כב:וְהָמוּ גַלָּיו. שָׁאוֹן קוֹל גָּדוֹל (ישעיהו יג:ד):
פסוק כב:וְלֹא יַעַבְרֶנְהוּ. הַגַּלִּים לֹא יַעַבְרוּ הַגְּבוּל:
פסוק כד:יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ. כַּתַּרְגּוּם: ״בְּכִיר וְלָקִישׁ״:
פסוק כד:שְׁבֻעוֹת חֻקּוֹת קָצִיר. שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת, שֶׁחָקַק לָנוּ בָּהֶן שְׁתֵּי חֻקּוֹת קָצִיר: חֹק הָעֹמֶר וְחֹק שְׁתֵּי הַלֶּחֶם (ויקרא רבה כח, ג):
פסוק כד:יִשְׁמָר לָנוּ. שֶׁיְּהֵא הַקָּצִיר בִּזְמַנּוֹ:
פסוק כה:הִטּוּ אֵלֶּה. הִטּוּ הַחֻקּוֹת הָאֵלֶּה מֵעֲלֵיכֶם; שֶׁאֵינָם שׁוֹמְרִים לָכֶם, וְאַתֶּם כָּלִים בָּרָעָב:
פסוק כו:יָשׁוּר. יֶאֱרֹב, וְכֵן ״לְמַעַן שׁוֹרְרָי״ (תהילים ה:ט); לְשׁוֹן ״אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב״ (במדבר כד:יז):
פסוק כו:כְּשַׁךְ יְקוּשִׁים. כַּאֲשֶׁר יִשּׁוֹךְ הַיָּקוֹשׁ שֶׁעוֹשִׂין לִלְכּוֹד צְבָיִים בַּיַּעַר, כְּשֶׁרַגְלוֹ בָּא לְתוֹכוֹ, וְהוּא נוֹשְׁכוֹ וּמַחֲזִיקוֹ בְּרַגְלוֹ, וְנִלְכָּד; וְקוֹרִין לוֹ פִּיי״ד בְּלַעַז:
פסוק כו:הִצִּיבוּ מַשְׁחִית. צִינְבִּי״ל בְּלַעַ״ז; כֵּן עוֹשִׂין אוֹרְבִים עַל עִיר אוֹ עַל דֶּרֶךְ:
פסוק כו:הִצִּיבוּ. כְּמוֹ ״מַצַּב פְּלִשְׁתִּים״ (שמואל א יג:כג) (סא״א):
פסוק כז:כִּכְלוּב. הוּא מָקוֹם שֶׁמְּפַטְּמִין בּוֹ עוֹפוֹת; וְכֵן תִּרְגְּמוֹ יוֹנָתָן: ״כְּבֵית פִּיטְמָא״; וּבְלַעַ״ז פְרַנְ״ק:
פסוק כח:עָשְׁתוּ. לְשׁוֹן ״עֶשֶׁת שֵׁן״ (שיר השירים ה:יד), גּוּף עָב; וּבְלַעַז אִישְׁפִּישׁוֹרְ״ט:
פסוק כח:עָבְרוּ דִבְרֵי רָע. אִם בָּאת רָעָה אוֹ עֲבֵירָה לְיָדָם לֹא נָטוּ מִמֶּנָּה, אֶלָּא עָבְרוּ בָהּ וַעֲשָׂאוּהָ:
פסוק כח:לֹא דָנוּ דִּין יָתוֹם. לְמַעַן יַצְלִיחוּ:
פסוק ל:שַׁמָּה. תִּמָּהוֹן:
פסוק ל:וְשַׁעֲרוּרָה. דָּבָר מְגֻנֶּה לַכֹּל. וּמַהוּ דְּבַר הַתִּמָּהוֹן? הַנְּבִיאִים נִבְּאִים שֶׁקֶר וְאוֹמְרִים: הֱווּ גּוֹזְלִין וְאוֹנְסִין, וְהַכֹּהֲנִים שֶׁהֵם שׁוֹפְטֵי הָעָם וְנוֹגְשֵׂיהֶם יִרְדּוּ אֶת הָעָם עַל יְדֵי הַנְּבִיאִים, כְּלוֹמַר: לְאַחֲרֵיהֶם, כְּמוֹ ״וְהַמֶּלֶךְ עוֹבֵר וְכָל הָעָם עוֹבְרִים עַל יָדוֹ״ (שמואל ב טו:יז-כג) (רוֹדֵף) (ס״א דְּדָוִד) אַחֲרָיו, אַף כָּאן עַל יְדֵיהֶם – אַחֲרֵיהֶם, לַעֲשׂוֹת כְּדִבְרֵי הַנְּבִיאִים:
