פסוק ד:הֵיכַל ה׳ הֵיכַל ה׳ הֵיכַל ה׳. ״תְּלָת זִמְנִין בְּשַׁתָּא אַתּוּן מִתְחֲזִין קֳדָמוֹהִי״:
פסוק ט:הֲגָנֹב רָצֹחַ וְגוֹ׳. בִּתְמִיהָּ, וְכִי אֵלֶּה תַּעֲשׂוּ וְיוֹעִיל הַהֵיכָל לָכֶם?
פסוק יא:הַמְעָרַת פָּרִיצִים הָיָה. בְּעֵינֵיכֶם הַבַּיִת הַזֶּה? בִּתְמִיהָּ:
פסוק יא:הִנֵּה רָאִיתִי. שֶׁכָּךְ הוּא בְּעֵינֵיכֶם:
פסוק יד:כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְשִׁילוֹ. בִּימֵי עֵלִי (שמואל א ד:יא-יח):
פסוק טו:כַּאֲשֶׁר הִשְׁלַכְתִּי וְגוֹ׳. עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים:
פסוק יח:לַעֲשׂוֹת כַּוָּנִים. דְּפוּס הַכּוֹכָב:
פסוק יח:לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם. כּוֹכָב הַגָּדוֹל הָיוּ קוֹרִין מְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם, לְשׁוֹן מַלְכָּה; וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״לְכוֹכֶבֶת שְׁמַיָּא״:
פסוק כ:נִתֶּכֶת. יוֹרֶדֶת וּמַגַּעַת; כְּמוֹ ״וּמָטָר לֹא נִתַּךְ אָרְצָה״ (שמות ט:לג) ״לָא מְטָא״ (תרגום אונקלוס):
פסוק כא:עוֹלוֹתֵיכֶם. שֶׁאַתֶּם מַקְרִיבִים כָּלִיל (ויקרא א:ח-ט), טוֹב לָכֶם שֶׁתּוֹסִיפוּ אוֹתָם עַל שַׁלְמֵיכֶם וְתַקְרִיבוּ אוֹתָם שְׁלָמִים וְתֹאכְלוּ הַבָּשָׂר, שֶׁהֲרֵי אֵינָם מְקֻבָּלוֹת לְפָנַי, וְלָמָּה תַפְסִידוּם?
פסוק כב:בְּיוֹם הוֹצִיאִי אוֹתָם. תְּחִלַּת תְּנַאי לֹא הָיְתָה אֶלָּא ״אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקוֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה״ (שמות יט:ה).
פסוק כד:בִּשְׁרִירוּת לִבָּם. בְּמַרְאֵה לִבָּם; לָשׁוֹן ״אֲשׁוּרֶנּוּ״ (במדבר כד:יז):
פסוק כה:יוֹם הַשְׁכֵּם וְשָׁלוֹחַ. מִדֵּי יוֹם בְּיוֹם הַשְׁכֵּם וְשָׁלוֹחַ:
פסוק כט:גָּזִּי נִזְרֵךְ. תַּלְשִׁי שְׂעָרֵךְ; כְּמוֹ ״וַיָּגָז שַׂלְוִים״ (במדבר יא:לא); ״וַיָּגָז אֶת רֹאשׁוֹ״ (איוב א:כ). לָשׁוֹן אַחֵר: נִזְרֵךְ כִּתְרֵךְ, לְשׁוֹן גְּדֻלָּה; וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״רַבְרְבִיךְ״, וְכֵן חִבְּרוֹ מְנַחֵם:
פסוק כט:וַיִּטֹּשׁ. וַיַּעֲזֹב:
פסוק לא:בָּמוֹת הַתֹּפֶת. הוּא הַמֹּלֶךְ (מלכים ב כג:י), שֶׁהָיָה שֶׁל נְחֹשֶׁת, וּמַסִּיקִין אוֹתוֹ מִתַּחְתָּיו וְיָדָיו פְּשׁוּטוֹת וְנִסָּקוֹת, וְנוֹתְנִין אֶת הַיֶּלֶד עַל יָדָיו וְהוּא נִכְוֶה וְנוֹהֵם, וְהַכּוֹמְרִים הָיוּ מַקִּישִׁין בְּתוּפִּים שֶׁלֹּא יִשְׁמַע הָאָב קוֹל הַבֵּן וְיִכָּמְרוּ רַחֲמָיו (בראשית מג:ל). תֹּפֶת עַל שֵׁם הַתּוֹף:
פסוק לא:הִנֹּם. עַל שֵׁם נַהֲמַת הַבֵּן (תנחומא בובר, ואתחנן הוספה ב):
פסוק לא:לֹא צִוִּיתִי. בְּמִצְווֹת שֶׁיַּקְרִיבוּ בְּנֵיהֶם לְקָרְבָּן, וְלֹא דִבַּרְתִּי לְאֶחָד מִן הַנְּבִיאִים. וּכְשֶׁדִּבַּרְתִּי לְאַבְרָהָם לִשְׁחוֹט אֶת בְּנוֹ (בראשית כב:ב), לֹא עָלְתָה עַל לִבִּי שֶׁיִּשְׁחוֹט, אֶלָּא לְהוֹדִיעַ צִדְקוֹ:
פסוק לג:וְאֵין מַחֲרִיד. אֶת הָעוֹפוֹת מֵעַל הַפְּגָרִים:
