פסוק ב:וּשְׁטָחוּם לַשֶּׁמֶשׁ. וְהַכַּשְׂדִּים יִשְׁכְּנוּ לָצוּר עַל הָעִיר בְּקִבְרֵי הַשָּׂרִים, שֶׁהָיוּ נָאִים כְּפַלָּטִין (סנהדרין צו:):
פסוק ג:וְנִבְחַר מָוֶת מֵחַיִּים. אַף עַל פִּי שֶׁהֵם רוֹאִים אֶת הַמֵּתִים נְתוּנִין בְּבִזָּיוֹן, צָרַת הַחַיִּים גְּדוֹלָה הֵימֶנָּה, וְיִבְחֲרוּ אֶת הַמָּוֶת:
פסוק ד:הֲיִפְּלוּ וְלֹא יָקוּמוּ. הֲטוֹב לָהֶם שֶׁיַּפִּילוּ אֶת עַצְמָם לִנְפִילָה שֶׁאֵין לָהֶם תְּקוּמָה:
פסוק ד:אִם יָשׁוּב וְלֹא יָשׁוּב. לִכְשֶׁיִּרְצוּ לָשׁוּב מֵרָעָתָם, לֹא יָשׁוּב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִגְּזֵרָתוֹ (ספר במדבר מב). דָּבָר אַחֵר: אַף אִם יָשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה, לֹא תִתְקַיֵּם בְּיָדָם, כִּי יְמַהֲרוּ לָשׁוּב לְרִשְׁעָתָם (ספר במדבר מב); וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״אִם לְמֵיתַב, גְּלֵי קֳדָמַי דְּלָא יְתוּבוּן״:
פסוק ה:מְשׁוּבָה נִצַּחַת. מְשׁוּבַת עוֹלָם; כְּמוֹ ״נֶצַח״ (ירמיה טו:יח):
פסוק ה:הֶחֱזִיקוּ. אָחֲזוּ:
פסוק ה:בַּתַּרְמִית. בְּמִרְמָה:
פסוק ו:לֹא כֵן. לֹא בַּדִּין, כְּמוֹ ״כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד״ (במדבר כז:ז):
פסוק ו:כֻּלֹּה שָׁב בִּמְרֻצוֹתָם. בַּדֶּרֶךְ הָרִאשׁוֹן חוֹטְאִים, וְחוֹזְרִים וְחוֹטְאִים. מְרוּצָתָם – קוֹרְשִׁ״י בְּלַעַ״ז:
פסוק ו:שׁוֹטֵף. אֵישְׁפְּרִידִי״ן בְּלַעַ״ז:
פסוק ז:חֲסִידָה. צִיגוֹנִיאָ״ה בְּלַעַ״ז:
פסוק ז:מוֹעֲדֶיהָ. עֵת עָבְרָם אֶל אִיֵּי הַיָּם מִפְּנֵי הַצִּנָּה, וְעֵת שׁוּבָם:
פסוק ז:שָׁמְרוּ. הִמְתִּינוּ:
פסוק ז:וְתוֹר וְסִיס וְעָגוּר. ״וְשַׁפְנִינָא וְכוּרְכְיָא וּסְנוּנִיתָא״ (תרגום יונתן). כּוּרְכְיָא – גְּרוּאָ״ה בְּלַעַ״ז, סְנוּנִית – אֲרוּנְדִּילָ״א בְּלַעַ״ז:
פסוק ח:אָכֵן הִנֵּה לַשֶּׁקֶר. הִנֵּה חָכְמַתְכֶם לַשֶּׁקֶר בָּכֶם, לְרַפְּאוֹתְכֶם עַל נְקַלָּה:
פסוק ח:עָשָׂה עֵט שֶׁקֶר סוֹפְרִים. נְבִיאֲכֶם:
פסוק ט:הוֹבִישׁוּ חֲכָמִים. כְּמוֹתְכֶם. וּמַהוּ הַבֹּשֶׁת? – הִנֵּה בִדְבַר ה׳ מָאֲסוּ וְחָכְמַת מֶה לָהֶם:
פסוק יא:וַיְרַפּוּ. כְּמוֹ ״וַיְרַפְּאוּ״ (ירמיה ו:יד):
פסוק יב:הוֹבִישׁוּ. בֹּשֶׁת וּכְלִימָּה תָּבֹא לָהֶם:
פסוק יב:גַּם בּוֹשׁ לֹא יֵבוֹשׁוּ. אֵינָם מִתְבַּיְּשִׁים בְּמַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים, לָתֵת לֵב לָשׁוּב:
פסוק יג:אָסֹף אֲסִיפֵם. לְשׁוֹן כְּלָיָה, כְּמוֹ ״אָסֹף אָסֵף כֹּל מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה״ (צפניה א:ב):
פסוק יג:אֵין עֲנָבִים בַּגֶּפֶן. לֹא יִוָּתֵר דָּבָר:
פסוק יג:וְהֶעָלֶה נָבֵל. לְשׁוֹן כָּמוֹשׁ, פְּלֵיישְׁטִי״שׁ בְּלַעַ״ז; כְּמוֹ ״וּכְנֹבֶלֶת מִתְּאֵנָה״ (ישעיהו לד:ד), ״כָּאֵלָה נוֹבֶלֶת עָלֶיהָ״ (ישעיהו א:ל):
פסוק יג:וָאֶתֵּן לָהֶם יַעַבְרוּם. כָּל זֹאת תִּהְיֶה לָהֶם עַל כִּי נָתַתִּי לָהֶם חֻקִּים וְעָבְרוּ עֲלֵיהֶם:
פסוק יד:וְנִדְּמָה שָׁם. וְנִדּוֹם שָׁם, נֵשֵׁב שָׁם דּוֹמִים וַאֲבֵלִים:
פסוק יד:מֵי רֹאשׁ. ״כָּס דִּלְוָוט בִּישׁ כְּרֵישֵׁי חִיוָן״ (תרגום יונתן); ״רֹאשׁ פְּתָנִים״ (דברים לב:לג) הוּא אֶרֶס שֶׁבְּשִׁנָּיו:
פסוק טז:מִדָּן נִשְׁמַע. ״עַל דְּפַלְחוּ לְעֶגְלָא דִּבְדָן״ (תרגום יונתן; סנהדרין צו.):
פסוק טז:נַחְרַת סוּסָיו. עֲטִישׁוֹת נְחִירָיו:
פסוק טז:מִצְהֲלוֹת אַבִּירָיו. צַהֲלַת מִשְׂחַק סוּסָיו; וּמָצִינוּ בְּמָקוֹם אַחֵר סוּסִים נִקְרָאִים אַבִּירִים: ״מִדַּהֲרוֹת דַּהֲרוֹת אַבִּירָיו״ (שופטים ה:כב), לְשׁוֹן ״סוּס דּוֹהֵר״ (נחום ג:ב). וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״מִקָּל פְּסִיעוֹת גַּבְרוֹהִי״:
פסוק יז:נְחָשִׁים צִפְעֹנִים. לְסוֹף שִׁבְעִים שָׁנָה נַעֲשֶׂה צֶפַע, וְאוֹטֵם אָזְנוֹ שֶׁלֹּא יִשְׁמַע לְקוֹל חֶבֶר הַמְלַחֲשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ״כְּמוֹ פֶתֶן חֵרֵשׁ יַאְטֵם אָזְנוֹ...״ (תהלים נח:ה-ו); הוּא שֶׁנֶּאֱמַר: אֲשֶׁר אֵין לָהֶם לָחַשׁ (ראה שוחר טוב נח:ב):
פסוק יח:מַבְלִיגִיתִי עֲלֵי יָגוֹן. כְּמוֹ הִבְלַגְתִּי, וְשֵׁם דָּבָר הוּא מישאיטינמנ״ץ בְּלַעַ״ז, כְּלוֹמַר אִם אָמַרְתִּי אַבְלִיגָה וְאֶתְאַפֵּק עֲלֵי יָגוֹנִי:
פסוק יח:עָלַי לִבִּי דַוָּי. מִקּוֹל נְבוּאוֹת הַנִּגְלוֹת אֵלַי בְּפֻרְעָנִיּוֹת הַבָּאוֹת:
פסוק יט:הִנֵּה קוֹל שַׁוְעַת בַּת עַמִּי. אֲנִי שׁוֹמֵעַ שֶׁסּוֹפָן לִצְעֹק בְּאֶרֶץ מַרְחַקִּים. וְלָמָּה כָּל זֹאת? הֲלֹא ה׳ בְּצִיּוֹן, וְאִם יָשׁוּבוּ אֵלָיו יִמָּצֵא לָהֶם!
פסוק כ:עָבַר קָצִיר כָּלָה קָיִץ. צִפִּינוּ לְעֶזְרַת מִצְרַיִם וְלֹא בָאָה; אָמַרְנוּ: יַעֲבֹר הַקָּצִיר וְיִהְיוּ פְנוּיִין וְיָבֹאוּ, וְהִנֵּה עָבַר זְמַן הַקָּצִיר בְּאִיָּר, וּזְמַן הַקָּיִץ בְּתַמּוּז, וְלֹא בָאוּ (בבא מציעא קו:):
פסוק כא:קָדַרְתִּי. לְשׁוֹן שַׁחֲרוּת וְאֹפֶל:
פסוק כא:שַׁמָּה. תִּמָּהוֹן:
פסוק כא:הֶחֱזִיקַתְנִי. אֲחָזַתְנִי:
פסוק כב:הַצֳּרִי אֵין בְּגִלְעָד. שֶׁהַצֳּרִי בָּא מִשָּׁם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״עֲלִי גִלְעָד וּקְחִי צֳרִי״ (ירמיה מו:יא); כְּלוֹמַר: וְכִי לֹא הָיוּ לָהֶם אֲנָשִׁים צַדִּיקִים מִמִּי לִלְמֹד, וְיֵיטִיבוּ דַרְכֵיהֶם?
פסוק כב:אֲרֻכַת. רְפוּאַת אִינְפְּלַשְׁטְרָ״א בְּלַעַ״ז: