פסוק א:דִּבְרֵי הַבַּצָּרוֹת. שֶׁיָּבִיא עֲלֵיהֶם רָעָב. וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ לְשׁוֹן מִבְצָר, כְּמוֹ ״וּמִבְצַר מִשְׂגַּב חוֹמוֹתֶיךָ״ (ישעיהו כה:יב):
פסוק ב:וּשְׁעָרֶיהָ. עָרֶיהָ:
פסוק ב:וְצִוְחַת יְרוּשָׁלִַם. צַעֲקַת יְרוּשָׁלַיִם, כְּמוֹ ״מֵרֹאשׁ הָרִים יִצְוָחוּ״ (ישעיה מב:יא):
פסוק ג:עַל גֵּבִים. בּוֹרוֹת שֶׁהַמַּיִם מִתְכַּנְּסִים בָּהֶם:
פסוק ג:שָׁבוּ כְלֵיהֶם רֵיקָם. שֶׁלֹּא יָרַד מָטָר:
פסוק ג:וְחָפוּ. לְשׁוֹן כִּסּוּי:
פסוק ד:אִכָּרִים. בּוֹבִיֵּיר״שׁ בְּלַעַ״ז:
פסוק ה:יָלְדָה וְעָזוֹב. אֶת וְלָדָהּ, לְבַקֵּשׁ לָהּ מִרְעֶה:
פסוק ו:עַל שְׁפָיִים. יִבְלֵי מַיִם, רִיבֵיירְ״שׁ בְּלַעַ״ז:
פסוק ז:עָנוּ בָנוּ. הֵעִידוּ בָּנוּ:
פסוק ז:עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ. עֲשֵׂה מַה שֶּׁתַּעֲשֶׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שֵׁם גָּדוֹל שֶׁיֵּצֵא לְךָ, שֶׁאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל, וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ (תהלים עט:יג), וְלֹא נָאֶה שֶׁתִּתֵּן שֵׁם נִצְחוֹנְךָ לָאֱלִילִים. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה יֵשׁ (ירושלמי תענית ב:ו סה,ד): לְמַעַן שְׁמֶךָ וְכוּ׳:
פסוק ח:מִקְוֵה. תּוֹחֶלֶת:
פסוק ט:נִדְהָם. רַקְרוּ״ץ בְּלַעַ״ז, מוֹשֵׁךְ יָדוֹ מִן הַמִּלְחָמָה; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: רַקְרִיאַנְ״ץ בְּלַעַ״ז:
פסוק ט:וְשִׁמְךָ עָלֵינוּ נִקְרָא. לְפִיכָךְ אֵין כְּבוֹדְךָ בְּכָךְ:
פסוק ט:תַּנִּחֵנוּ. פֵּירוּשׁוֹ כְּמוֹ ״תַּעַזְבֵנוּ״ (איכה ה:כ):
פסוק י:כֵּן אָהֲבוּ לָנוּעַ. כֵּן, כְּמָה שֶׁגָּזַרְתִּי עֲלֵיהֶם גּוֹלָה בְּמִצְרַיִם וּבָבֶל, אָהֲבוּ שָׁם לִהְיוֹת גּוֹלִים, לַעֲבֹד אֱלִילֵיהֶם הָרְחוֹקוֹת:
פסוק יד:וֶאֱלִיל. לְשׁוֹן אַל, דָּבָר שֶׁאֵינוֹ:
פסוק יז:נַחְלָה מְאֹד. לְשׁוֹן ״חֳלִי״ (ירמיה ו:ז):
פסוק יח:סָחֲרוּ. סָבְבוּ לְבַקֵּשׁ הַצָּלָה:
פסוק יח:אֶל אֶרֶץ וְלֹא יָדָעוּ. אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת, וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין בָּהּ עַד הֵנָּה:
פסוק יט:אִם בְּצִיּוֹן גָּעֲלָה נַפְשֶׁךָ. עַל מְנָת שֶׁלֹּא לָשׁוּב עָלֶיהָ? כִּי אִם דַּעְתְּךָ לָשׁוּב, מַדּוּעַ הִכִּיתָ בְּאֵין מַרְפֵּא? (פסיקתא רבתי לא)
פסוק כא:לְמַעַן שְׁמֶךָ. שֶׁנִּקְרֵאתָ ״רַחוּם״ (שמות לד:ו):
פסוק כא:כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ (פסחים ה.), וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה (תנחומא, במדבר כב): יִשְׂרָאֵל הַחֲקוּקִים בְּכִסֵּא כְבוֹדֶךָ:
פסוק כב:וְאִם הַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ רְבִיבִים. מֵאֲלֵיהֶם, אִם לֹא עַל פִּיךָ? בִּתְמִיהָּ. כָּל תְּמִיהָה הַכְּפוּלָה, הָרִאשׁוֹנָה בְּה״א וְהַשְּׁנִיָּה בְּאִם, כְּגוֹן: ״הַבְּמַחֲנִים אִם בְּמִבְצָרִים״ (במדבר יג:יט); ״הֲטוֹבָה הִיא אִם רָעָה״ (במדבר יג:יט); ״הֲמָאוֹס מָאַסְתָּ אִם בְּצִיּוֹן גָּעֲלָה נַפְשֶׁךָ״ (ירמיהו יד:יט). אַף כָּאן: הֲיֵשׁ בְּהַבְלֵי הַגּוֹיִם... וְאִם הַשָּׁמַיִם: