פסוק א:מֹשֶׁה וּשְׁמוּאֵל. שְׁנֵיהֶם נִזְקְקוּ לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל יִשְׂרָאֵל, וּמִתְּחִלָּה הֶחֱזִירוּם לְמוּטָב, וְאַחַר כָּךְ הִתְפַּלְלוּ עֲלֵיהֶם; וְלֹא עָלָה בְלִבָּם לְהָשִׁיב אַפִּי עַד שֶׁהֶחֱזִירוּם לְמוּטָב. מֹשֶׁה אָמַר: ״שִׂימוּ אִישׁ חַרְבּוֹ וְגוֹ׳״ (שמות לב:כז), ״וַיִּזֶר עַל פְּנֵי הַמַּיִם וְגוֹ׳״ (שמות לב:כ), וְאַחַר כָּךְ ״אֶעֱלֶה אֶל ה׳ אוּלַי אֲכַפְּרָה״ (שמות לב:ל); שְׁמוּאֵל בַּמִּצְפָּה: ״וַיָּסִירוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַבְּעָלִים וְגוֹ׳״ (שמואל א ז:ד), וְאַחַר כָּךְ ״קִבְצוּ אֶת יִשְׂרָאֵל הַמִּצְפָּתָה וְאֶתְפַּלֵּל עֲלֵיכֶם״ (שמואל א ז:ה). אַתָּה אֵינְךָ יָכוֹל לַהֲשִׁיבָם אֵלַי, לְכָךְ אַל תִּתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם (ירמיה ז:טז):
פסוק א:נַפְשִׁי. רְצוֹנִי:
פסוק ב:אֲשֶׁר לַמָּוֶת וְגוֹ׳. כָּל הַמְאֻחָר בַּפָּסוּק קָשֶׁה מֵחֲבֵירוֹ. חֶרֶב קָשֶׁה מִמָּוֶת, מִיתַת חֶרֶב מְנֻוֶּלֶת וּמִיתָה עַל מִטָּתוֹ אֵינָהּ מְנֻוֶּלֶת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים קטז:טו) ״יָקָר בְּעֵינֵי ה׳ הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו״. רָעָב קָשֶׁה מֵחֶרֶב, שֶׁזֶּה מִצְטַעֵר וְזֶה אֵינוֹ מִצְטַעֵר, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ״טוֹבִים הָיוּ חַלְלֵי חֶרֶב מֵחַלְלֵי רָעָב״ (איכה ד:ט). שְׁבִי כֻּלְּהוּ אִיתַנְהוּ בְּגַוֵּהּ (בבא בתרא ח:):
פסוק ג:וּפָקַדְתִּי. לְשׁוֹן מִנּוּי וּפְקִידוּת:
פסוק ג:לִסְחֹב. לִגְרֹר, וְכֵן ״אִם לֹא יִסְחָבוּם״ (ירמיה מט:כ):
פסוק ד:לְזַעֲוָה. מִגִּזְרַת ״לֹא קָם וְלֹא זָע״ (אסתר ה:ט); וּכְמוֹהוּ גַּאֲוָה מִגִּזְרַת ״גֵּא מְאֹד״ (ישעיה טז:ו):
פסוק ד:לְכָל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ. כָּל הַשּׁוֹמֵעַ רָעָה שֶׁבָּאָה עֲלֵיהֶם, יָזוּעַ:
פסוק ה:וּמִי יָסוּר. אֵלֶיךָ, לִנְטוֹת מִדַּרְכּוֹ אֵלַיִךְ, לִשְׁאֹל לָךְ לְשָׁלוֹם:
פסוק ו:נִלְאֵיתִי הִנָּחֵם. כַּמָּה פְּעָמִים חָשַׁבְתִּי לְהַשְׁחִית וְנִחַמְתִּי עַל הָרָעָה; עַתָּה נִלְאֵיתִי הִנָּחֵם. הִנָּחֵם – רְפוֹרְפִינְשְׁ״ר בְּלַעַ״ז:
פסוק ז:בַּמִּזְרֶה. נָפָה שֶׁקּוֹרִין וו״ן בְּלַעַ״ז, כָּזֶה שֶׁהוּא זוֹרֶה שְׂעוֹרִין; שֶׁלֹּא יְהוּ כֻּלָּן גּוֹלִין לְמָקוֹם אֶחָד:
פסוק ח:עָצְמוּ לִי. רַבּוּ לְפָנַי אַלְמְנוֹתָו:
פסוק ח:עַל אֵם. עַל יְרוּשָׁלַיִם שֶׁהָיְתָה עִיר וָאֵם בְּיִשְׂרָאֵל (שמואל ב כ:יט):
פסוק ח:וּבַצָּהֳרָיִם. הַכֹּל יְהֵא גָּלוּי לְפָנָיו, כָּל גִּנְזֵי מַטְמוֹנָם:
פסוק ח:הִפַּלְתִּי עָלֶיהָ פִּתְאֹם עִיר. הִשְׁכַּנְתִּי עֲלֵיהֶם פִּתְאֹם גְּיָסוֹת שֶׁל עִיר וּבֶהָלוֹת רַבּוֹת. וְיֵשׁ פּוֹתְרִים עִיר – לְשׁוֹן שׂוֹנֵא, כְּמוֹ ״וַיְהִי עָרֶיךָ״ (שמואל א כח:טז); ״וּפִשְׁרֵיהּ לְעָרָךְ״ (דניאל ד:טז):
פסוק ט:אֻמְלְלָה יוֹלֶדֶת הַשִּׁבְעָה. שׁוֹמְרוֹן וּכְנֵסִיָּה שֶׁל עֲשֶׂרֶת שְׁבָטִים, שֶׁעָמְדוּ מֵהֶם שֶׁבַע מִשְׁפָּחוֹת (גיטין פח.), כְּבָר אֻמְלְלָה וְגָלְתָה:
פסוק ט:וּשְׁאֵרִיתָם. אֵלּוּ יְהוּדָה וּקְצָת בִּנְיָמִין שֶׁנִּשְׁתַּיְּרוּ בְּיִשְׂרָאֵל, לַחֶרֶב אֶתֵּן. אֵלּוּ הֵן שֶׁבַע מִשְׁפָּחוֹת: יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וּבֵיתוֹ, בַּעְשָׁא וּבֵיתוֹ, עָמְרִי וּבֵיתוֹ, יֵהוּא וּבֵיתוֹ, מְנַחֵם וּבֵיתוֹ, פֶּקַח וּבֵיתוֹ, הוֹשֵׁעַ וּבֵיתוֹ:
פסוק ט:נָפְחָה נַפְשָׁהּ. לְשׁוֹן דָּאֲבָה נַפְשָׁהּ, מְתַרְגְּמִינָן ״וְדַאֲבוֹן נֶפֶשׁ״ (דברים כח:סה) ״וּמַפְּחָן נְפָשׁ״:
פסוק ט:בְּעוֹד יוֹמָם. בְּלֹא זְמַנָּם מִהֲרוּ לִיפּוֹל. כָּךְ נִדְרַשׁ בְּמַסֶּכֶת גִּיטִּין (גיטין פח.). וּבְמִדְרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא (תנחומא, בובר ויצא יד) דָּרְשׁוּ כְּלַפֵּי יְרוּשָׁלַיִם, וּמוֹנֶה שִׁבְעָה רְשָׁעִים: יְהוֹרָם, יְהוֹאָשׁ, אָחָז, מְנַשֶּׁה, אָמוֹן, יְהוֹיָקִים, צִדְקִיָּהוּ. אַךְ יֵשׁ לִמְנוֹת עוֹד: רְחַבְעָם, אֲבִיָּה, אֲמַצְיָה, אֲחַזְיָה:
פסוק ט:וְחָפֵרָה. לְשׁוֹן בּוֹשֶׁת:
פסוק י:אוֹי לִי אִמִּי. יִרְמְיָה הָיָה מִתְאוֹנֵן עַל עַצְמוֹ, שֶׁהָיוּ שׂוֹנְאִין אוֹתוֹ בְּנֵי עִירוֹ עַל דִּבְרֵי תוֹכְחוֹתָיו:
פסוק י:וְאִישׁ מָדוֹן. אִישׁ מְרִיבָה, כְּמוֹ ״לֹא יָדוֹן רוּחִי״ (בראשית ו:ג):
פסוק י:לֹא נָשִׁיתִי. כְּמוֹ ״לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה״ (שמות כב:כד):
פסוק י:כֻּלֹּה מְקַלְלוֹנִי. אֵינִי רָב עִמָּהֶם עַל עִסְקֵי מָמוֹן שֶׁיֵּשׁ לִי עֲלֵיהֶם וְלֹא לָהֶם עָלַי, וַהֲרֵי כָּל הָעָם מְקַלְלַנִי:
פסוק יא:שֵׁרִיתִיךָ. הִשְׁאַרְתִּיךָ, לְשׁוֹן ״שְׁאֵרִית״ (בראשית מה:ז). וְכֵן פִּתְרוֹ מְנַחֵם. אֲבָל דּוֹנָשׁ פָּתַר אוֹתוֹ לְשׁוֹן הַתָּרָה, וְשֵׁרִיתִיךָ כְּמוֹ ״מְשָׁרֵי קִטְרִין״ (דניאל ה:יב). וּפִתְרוֹן שֵׁרִיתִיךָ כֵּן הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר ״הִנֵּה פְתַחְתִּיךָ הַיּוֹם מִן הָאֲזִקִּים״ (ירמיה מ:ד); כְּלוֹמַר: בַּיּוֹם אֲשֶׁר הֵקִים ה׳ אֶת דְּבָרוֹ נֶאֱמַר לוֹ: ״וְעַתָּה הִנֵּה פְתַחְתִּיךָ הַיּוֹם מִן הָאֲזִקִּים אֲשֶׁר עַל יָדֶיךָ, אִם טוֹב בְּעֵינֶיךָ לָבוֹא אִתִּי בָבֶלָה״ (ירמיה מ:ד). וְגַם יִשְׂרָאֵל בִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּתְפַּלֵּל בִּשְׁבִילָם, כַּאֲשֶׁר נֶאֱמַר לוֹ: ״הִתְפַּלֵּל בַּעֲדֵנוּ אֶל ה׳ אֱלֹהֵינוּ... כִּי נִשְׁאַרְנוּ מְעַט מֵהַרְבֵּה״ (ירמיה מב:ב):
פסוק יא:אִם לֹא. לְשׁוֹן שְׁבוּעָה:
פסוק יא:הִפְגַּעְתִּי בְךָ בְּעֵת רָעָה. אֶת הָאוֹיֵב, כְּשֶׁתָּבֹא עֲלֵיהֶם הָרָעָה, יִפְגְּעוּ בְךָ שֶׁתְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים עֲלֵיהֶם; כְּגוֹן צִדְקִיָּה, אָמַר לוֹ: ״דְּרָשׁ נָא בַּעֲדֵנוּ אֶת ה׳ וְגוֹ׳״ (ירמיה כא:ב). דָּבָר אַחֵר: נְבוּזַרְאֲדָן יְבַקֵּשׁ מֵאִתְּךָ: ״אִם טוֹב בְּעֵינֶיךָ לָבֹא אִתִּי בָּבֶלָה״ (ירמיה מ:ד):
פסוק יב:הֲיָרֹעַ בַּרְזֶל בַּרְזֶל מִצָּפוֹן. אוֹמֵר אֲנִי: בַּרְזֶל הַבָּא מִצָּפוֹן קָשֶׁה מִשְּׁאָר בַּרְזֶל. וְכֵן פִּתְרוֹנוֹ: הֵם נִמְשְׁלוּ לְבַרְזֶל: ״הוֹלְכֵי רָכִיל נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל״ (ירמיה ו:כח), וּבְיִרְמְיָה נֶאֱמַר: ״נְתַתִּיךָ לְעַמּוּד בַּרְזֶל וּלְחוֹמַת נְחֹשֶׁת״ (ירמיה א:יח) – וְשֶׁלּוֹ חָזָק מִשֶּׁלָּהֶם, כִּי נְבוּכַדְנֶצַּר מִצָּפוֹן יָבֹא כִּדְבָרָיו עֲלֵיהֶם:
פסוק יב:הֲיָרֹעַ. הֲיְרוֹצֵץ בַּרְזֶל שֶׁלָּהֶם אֶת שֶׁלְּךָ? דָּבָר אַחֵר: הֲיְרוֹצֵץ פַּרְעֹה הַבָּא בְּעֶזְרַתְכֶם, שֶׁהוּא קָשֶׁה כְּבַרְזֶל, אֶת נְבוּכַדְנֶצַּר, שֶׁהוּא בַּרְזֶל הַבָּא מִצָּפוֹן וּנְחֹשֶׁת? וְתַרְגּוּם יוֹנָתָן נוֹטֶה לְצַד זֶה:
פסוק יג:חֵילְךָ. לְשׁוֹן מָמוֹן (ראה דברים ח:יז):
פסוק יג:וְאוֹצְרוֹתֶיךָ. לְיִשְׂרָאֵל הוּא אוֹמֵר:
פסוק יג:וּבְכָל חַטֹּאותֶיךָ. וּלְמַעַן כָּל חַטֹּאותֶיךָ תְּהִי זֹאת לָךְ:
פסוק יג:וּבְכָל גְּבוּלֶיךָ. אֲשֶׁר הֶעֱמַדְתָּ אֱלִילִים בְּכֻלָּן:
פסוק טו:אַל לְאֶרֶךְ אַפְּךָ תִּקָּחֵנִי. תַּרְגּוּם יוֹנָתָן: ״לָא תִּתֵּן אַרְכָּא לְעוֹלְבָנִי״ – אַל תִּקַּח אֶת רִיבִי לְהַנִּיחוֹ לְאֹרֶךְ אַפְּךָ, אֶלָּא מַהֵר וְהִנָּקֶם לִי:
פסוק טו:שְׂאֵתִי. כְּמוֹ סָבַלְתִּי:
פסוק טו:עָלֶיךָ. בִּשְׁבִילְךָ:
פסוק טז:נִמְצְאוּ דְבָרֶיךָ וָאֹכְלֵם. לְתַאֲוָה מִתְּחִלָּה, וְהָיוּ לְשָׂשׂוֹן, כִּי דִּמִּיתִי שֶׁיִּשְׁמְעוּ אֵלַי עַתָּה:
פסוק יז:מִפְּנֵי יָדְךָ. מִפְּנֵי נְבוּאָה הַבָּאָה לִי מֵאִתְּךָ:
פסוק יז:יָשַׁבְתִּי. יְחִידִי וּמִשְׁתּוֹמֵם בַּאֲבֵילוּת, כִּי נְבוּאַת זַעַם מִלֵּאתָנִי, בְּחֻרְבַּן בֵּיתֶךָ:
פסוק יח:אֲנוּשָׁה. חוֹלָה; כְּמוֹ ״וַיֵּאָנַשׁ״ (שמואל ב יב:טו) – וַיֶּחֱלֶה; בִּבְנָהּ שֶׁל בַּת שֶׁבַע:
פסוק יח:הָיוֹ תִהְיֶה לִי. אַתָּה הוֹוֶה לִי כְּמוֹ אַכְזָב. כְּאָדָם שֶׁמִּבְטָחוֹ נִפְסָק מִמֶּנּוּ, שֶׁאַתָּה מַנִּיחֵנִי לְהִצְטַעֵר בְּיָדָם. אַכְזָב מָקוֹר פּוֹסֵק, פייליינ״ץ בְּלַעַז:
פסוק יח:מַיִם לֹא נֶאֱמָנוּ. לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶם:
פסוק יט:לָכֵן. בַּעֲבוּר שֶׁאֲנִי סוֹבֵל הַצָּרוֹת הָאֵלֶּה:
פסוק יט:כֹּה אָמַר ה׳. לִי:
פסוק יט:אִם תָּשׁוּב. אַתָּה יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי וַאֲשִׁיבְךָ אֲנִי אֵלָיו, אָמַר לִי: לְפָנַי תַּעֲמֹד:
פסוק יט:וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל. אִם תּוֹצִיא אָדָם הָגוּן מֵאָדָם רָשָׁע, שֶׁתַּחֲזִירֶנּוּ לְמוּטָב:
פסוק יט:כְּפִי תִהְיֶה. שֶׁאֲנִי גּוֹזֵר גְּזֵירָה וְאַתָּה מְבַטְּלָהּ (בבא מציעא פה.):
פסוק יט:יָשׁוּבוּ הֵמָּה אֵלֶיךָ וְאַתָּה לֹא תָשׁוּב אֲלֵיהֶם. ״יְתוּבוּן אִינּוּן לְפִתְגָּמָךְ וְאַתְּ לָא תְּתוּב לְמִטְעֵי בַּתְרֵיהוֹן״ (תרגום יונתן):
